גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

זה לא רע לכלכלה

תסריטים פיננסיים להתכונן אליהם לקראת עונת הבחירות הקרבה

קשה לומר שמישהו הופתע באמת מההכרזה על הקדמת הבחירות. זה כמה חודשים שהקדמת הבחירות מרחפת מעל לראשנו, ואלמלא הסיבוב שעשה נתניהו עם יו"ר קדימה, שאול מופז, ייתכן שהבחירות היו כבר מאחורינו.

בתקופה האחרונה התייחסנו לקושי של הממשלה הנוכחית לאשר קיצוץ תקציבי נרחב, ולכן צפינו בתסריט המרכזי שלנו כי השנה הבאה תתחיל ללא תקציב, דבר שיוביל במוקדם או במאוחר לבחירות. בהיבט הזה, טוב המוקדם מן המאוחר.

2013 תחל ללא תקציב מאושר. זה לא דבר חדש - היינו בסרט הזה לא מזמן בשנת 2009. המשמעות היא, שהיקף ההוצאה החודשי ייקבע על 1/12 מתקציב שנת 2012. כלומר, מדובר בתקציב מאוד מרסן. היתרון הוא, שכך נמנעות הוצאות מיותרות ויש קיצוץ "דה-פקטו"; החיסרון הוא, שהשקעות חשובות כמו בחינוך ובתשתיות לא מתבצעות בהיקף מספק.

מה יקרה לאחר הבחירות - תלוי מאוד בתוצאות הבחירות, במבנה הממשלה שתוקם, ביכולת המשילות של ראש הממשלה ובהיקף הסחטנות הפוליטית.

מדוע חשוב ללכת מהר לבחירות? ראשית, ככל שמועד הבחירות יתקרב, תקטן תקופת אי-הוודאות, שאותה המשק בכלל ושוק ההון בפרט לא אוהבים. שנית, קיום בחירות (בהיעדר תקציב) בתחילת השנה (ולא באמצעה) טוב יותר מההיבט שזה מפחית את ההשפעות השליליות של היעדר תקציב על קצב הצמיחה במשק. בהנחה שהבחירות יתקיימו בינואר או בפברואר 2013, עד מארס כבר צפויה לקום ממשלה חדשה, וכך כנראה כבר בסוף אפריל יהיה תקציב מאושר. הדבר יאפשר לממשלה להשלים בתוך שמונת החודשים שייוותרו את ההוצאות התקציביות של 12 חודשי השנה.

עם זאת, אם הממשלה החדשה תתקשה לאשר את התקציב, ומועד אישורו יידחה - אזי היקף ההוצאה התקציבי יפחת ובאופן ספציפי יפגעו מכרזי ההשקעה. הדבר ישליך לרעה על הצמיחה במשק, שכן אם למשל יהיו לממשלה רק חמישה חודשי תקציב מאושר ב-2013, לא יהיה לה די זמן "לבזבז" את כל התקציב, מה שיפגע בעיקר בהשקעות בתשתיות, שהן מחוללות צמיחה.

בתסריט המרכזי אנו מניחים כי התקציב יאושר בתחילת הרבעון השני של 2013; ובנוסף כי יאושר תקציב אחראי. כלומר, תקציב שבסיסו מושתת על יעדי ההוצאה והגירעון הנוכחיים. זו לא הנחה קלה, היות שטרם ידוע לנו איך תיראה המפה הפוליטית שלאחר הבחירות. אך מאחר שהסקרים מכתירים את נתניהו לראש ממשלה, ומאחר שהוא יכול היה לבחור לאשר תקציב מרחיב כבר עתה ולא עשה זאת - ניתן להניח כי האחריות הפיסקלית תישמר.

הסיכוי לעמידה ביעד הגירעון יגדל

במצב כזה, אנו צופים שהגירעון התקציבי בפועל יחרוג בחצי אחוז ויעמוד על 3.5% תוצר, בשל קיומן של הנחות מקילות בנוגע לגביית הרווחים הכלואים ובגין העמקת הגבייה.

כל עוד החריגה מהגירעון תהיה בהיקף מצומצם, צפוי שהדבר לא ישפיע על תשואות האג"ח הממשלתי, שכן התשואות יושפעו יותר מהערכות האינפלציה והריבית, מהתפתחויות בשוק האג"ח האמריקני, ומשינוי בפרמיית הסיכון של המשק. נזכיר, כי הגירעון השנה (2012) צפוי לעמוד על 4%, ולא ניכר לחץ בשוק לעליית תשואות עקב כך. מנגד, הסיכוי לעמידה ביעד הגירעון יגדל בשל התקציב המרסן.

אם, לעומת זאת, הממשלה הבאה תאשר תקציב מרחיב, כלומר, תעשה לעצמה הנחות על קיצוצי ההוצאות הנדרשים, אזי הגירעון התקציבי בפועל יחרוג בשיעור גדול יותר, ופרמיות הסיכון בשוק האג"ח יגדלו במידה ניכרת (זו דרך יפה לומר, שיהיו הפסדי הון בעיקר באג"ח הארוכים).

עד כמה הדבר צפוי להשפיע על היקף גיוס ההון של הממשלה? - שיעור הגירעון בחודשים הראשונים של השנה צפוי להיות נמוך. יתרה מכך, ייתכן אף עודף תקציבי בשל מיעוט הוצאות. אלא שההחלטה על היקף הגיוס החודשי אינה רק פונקציה של היקף גירעון תקציבי, היא כוללת גם הסתכלות שנתית (החלקה של ההנפקות על פני השנה, ולא הנפקות בהיקפים נמוכים בתחילת השנה וגבוהים בהמשך), וגם ולא פחות חשוב - היקף הפדיונות.

כשבוחנים את היקפי הפדיונות הצפויים בשנה הבאה מגלים, כי הפדיון הגדול ביותר צפוי ברבעון הראשון של השנה. נכון שהוא עשוי עוד להצטמצם, באמצעות מכרזי החלף וכד', אך בסופו של דבר, האוצר יצטרך לגייס כספים גם על מנת לממן את הפדיון הצפוי. אי לכך, אנו צופים כי האוצר לא יבחר להקטין את היקף ההנפקות ברבעון הראשון של 2013.

כלכלנית ואסטרטגית ראשית, פסגות בית השקעות

עוד כתבות

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

במאבק מול הנגיד, סמוטריץ' הבטיח הורדות מסים. מה קרה בפועל?

סמוטריץ' לא מרוצה מההתנהלות של בנק ישראל, אבל מה עם החלק שלו במשוואה? ● האם הורדות המסים שהוא הבטיח אכן קרו? ● המשרוקית של גלובס

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה אל על הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן לישראל

וול סטריט / צילום: Unsplash, Roberto Júnior

עליות בוול סטריט; הביטקוין מטפס ב-5% והישראליות שצונחות

עליות באירופה ● בעקבות הדוחות -  אודיטי טק (איל מקיאג') הישראלית צונחת בעשרות אחוזים לשפל של כל הזמנים ● ענקית השבבים אנבידיה תדווח לאחר נעילת המסחר את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים ● הביטקוין עולה ל-67 אלף דולר למטבע

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 ע"י דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

נושאת המטוסים האמריקאית פורד בדרכה לחופי ישראל / צילום: Reuters, Stelios Misinas

הדד־ליין של טראמפ לאיראן מתקרב, ובאוצר כבר נערכים לפרוץ את תקציב הביטחון

לגלובס נודע כי במשרד האוצר מקיימים דיונים והערכות באשר להשלכות הכלכליות של מערכה נוספת מול איראן ● "זה עניין של שבועות עד שייפרץ התקציב", אומר גורם המעורה בפרטים ● בקרוב יפקע האולטימטום שנתן טראמפ למשטר האייתולות במטרה להגיע להסכם

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

שחר תורג'מן, נשיא איגוד לשכות המסחר, ובצלאל סמוטריץ', שר האוצר / צילום: עופר חג'יוב, שלומי יוסף

סערת הפטור ממע"מ: איגוד לשכות המסחר עתר נגד הצו החדש של סמוטריץ'

שר האוצר סמוטריץ' הכריז אמש על צו חדש שמרחיב את הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-130 דולר, לאחר שהצו הקודם בגובה 150 דולר בוטל ע"י הכנסת ● איגוד לשכות המסחר, שעתר נגד הצו הקודם ונדחה, פנה הבוקר שוב לבג"ץ בבקשה לצו מניעה: "זה לא ויכוח על 20 דולר לכאן או לכאן - זו שאלה עקרונית של כיבוד הכרעת הכנסת"

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל