"אובמה חדש" בעימות עם רומני; סקר CNN: אובמה ניצח

(עדכון) - אובמה רדף אחרי יריבו "כמו נמר אחרי איילה" והעמיד אותו במגננה כל הזמן ■ רומני: "איננו חייבים להשלים עם מה שעובר עלינו עכשיו... טפטוף ממשלתי מלמעלה מעולם לא עבד ולעולם לא יעבוד"

אובמה חזר להיות אובמה. זו ההתרשמות הראשונה של פרשנים ברשתות השידור ובעיתונים הגדולים כתום העימות השני בין נשיא ארה"ב, ברק אובמה, והפוליטיקאי הרפובליקני, מיט רומני, שמנסה לתפוס את מקומו בלשכה הסגלגלה.

"זה היה ניצחון ברור לנשיא", אמר לפנות בוקר (ד') סטיב שמידט, שניהל את הקמפיין של ג'ון מקיין, המועמד הרפובליקני לנשיאות ב-2008. "לו היה אובמה מתנהל כך בעימות הראשון, ירידתו החדה בסקרים לא היתה מתממשת, וכל הקמפיין הנוכחי של אובמה היה נראה אחרת לגמרי". ופעיל דמוקרטי, שרואיין באחת הרשתות, אמר: "איפה היה האובמה שראינו עכשיו ב-3 באוקטובר (התאריך שבו נערך העימות הראשון)"?

פרשן ברשת הליברלית MSNBC, אמר, בתחושת הקלה גלויה לעין: "הפעם אובמה הכין את שיעורי הבית שלו" . וברב-שיח בשידור רדיו, לאחר העימות, אמר אחד המשתתפים: אובמה רדף אחרי רומני "כמו נמר אחרי איילה".

לפי סקר של CNN, שנערך מיד לאחר העימות, 46% העניקו את הניצחון לאובמה, 39% - לרומני. בסקר של CNBC אמרו 56% מהנשאלים שאובמה גבר על רומני ו-39% גרסו ההיפך.

הסטייל בעימות הזה היה חשוב לא פחות, אולי אפילו יותר, מהתוכן. הביצוע החיוור של הנשיא בעימות הקודם עורר סקרנות, אפילו מתיחות, כיצד יתנהל הנשיא הפעם? האם הוא איבד עניין? מתברר שלא. למן הדקה הראשונה של ההתנצחות, הצטייר אובמה כקפיץ מתוח. בניגוד לעימות הראשון, שבו הוא נראה אדיש, רדום, כמעט לתארגי, נראה הפעם הנשיא דרוך, אם לא שש אלי קרב. שלא כבהתנצחות הקודמת, לא ויתר אובמה לרומני בשום הזדמנות. "זה לא נכון", הוא חזר ואמר אחרי התבטאויות רבות של רומני. "מה שאומר המושל רומני פשוט לא נכון". הוא לא הסתפק בכך. הוא אישש כל קביעה בעובדות. התוצאה היתה, שרומני מצא עצמו בעמדת מגננה במשך דקות יקרות בעימות.

אך המועמד הרפובליקני לא טמן ידו בצלחת. באחת ההזדמנויות, כשאובמה ניסה לקטוע את דבריו, פנה אליו רומני ואמר בכעס: "תורך לדבר יגיע עוד מעט".

פורמט העימות, שנערך באוניברסיטת הופסטרה, בלונג-איילנד, ניו-יורק, היה שאלות של קהל מצוצמם של בוחרים בלתי מפלגתיים שטרם החליטו בעד מי יצביעו. המנחה, קנדי קראולי, סיננה מראש את השאלות ושמרה, בהצלחה בינונית, על מסגרת הזמן. הפורמט איפשר למתמודדים לקום מכסאותיהם ולהסתובב על הבמה. לפעמים הם הקיפו זה את זה, פעם או פעמיים במרחק נגיעה, כמו שתי חיות טרף שמודדות זו את זו לפני קרב מכריע.

יש תמימות דעים, שרומני עשה את השגיאה הטקטית הגדולה ביותר בדקות האחרונות של העימות. במו פיו הוא הגיש לאובמה על מגש של כסף הזדמנות להזכיר לעשרות מליוני צופים את התבטאותו האומללה, בכנס של תורמים במאי, שהוקלטה בחשאי: 47% מאזרחי ארה"ב הם טפילים שנזקקים למתת יד של הממשלה כדי להתפרנס. ההתבטאות הזו היא אולי נקודת התורפה הכאובה ביותר של המועמד הרפובליקני והיא מוסיפה לרדוף אותו במשך כל הקמפיין.

בשאלה האחרונה בעימות התבקש כל מתמודד לתקן עיוותים בדימויו שנוצרו במערכת הבחירות. רומני פתח את תשובתו בקביעה: "אני דואג ל-100% מהאמריקנים", מענה לאותה התבטאות ממאי, שאיש לא הזכיר קודם לכן בהתנצחות. אובמה, שחתם את העימות, קפץ על ההזדמנות: "אני מאמין שהמושל רומני הוא אדם טוב. הוא אוהב את משפחתו ודבק באמונתו. אך מאחורי דלתיים סגורות הוא אמר ש-47% מהאוכלוסיה רואים עצמם קרבנות ומסרבים לקבל אחריות על עצמם. חישבו על מי הוא מדבר". לדברי אובמה, אותם 47% הם מקבלי קצבות זקנה מביטוח לאומי, חיילים משוחררים וסטודנטים. "אני נלחם למענם", אמר אובמה. "זה מה שעשיתי בארבע השנים שחלפו".

בהזדמנות אחרת, ניסה רומני להטמין מלכודת לאובמה: הוא ביקש מיריבו להצהיר מתי הוא, אובמה, אמר בראשונה שההתקפה על הקונסוליה האמריקנית בלוב היתה מעשה טרור. זה היה גול עצמי. במה שהיה כנראה הרגע המשפיל ביותר בעימות, מבחינת רומני, העמידה אותו המראיינת על טעותו, בפומבי.

רומני (לאובמה): "אמרת בגן הוורדים (של הבית הלבן), למחרת ההתקפה, שזו היתה פעולת טרור, שזו לא היתה הפגנה ספונטנית. זה מה שאתה אומר"?

אובמה: "אנא המשך לדבר".

רומני: "אני רוצה שהדברים ירשמו ויונצחו מפני שלנשיא נדרשו 14 ימים לפני שהוא הודה שמדובר שההתקפה בבנגזי היתה פעולת טרור".

אובמה: "בדוק את התמליל".

המראיינת: "למעשה, הוא (אובמה) אכן אמר זאת" (למחרת ההתקפה).

רומני נראה כמי שספג חבטת אגרוף בבטנו.

רומני ניצל את ההתקפה בבנגאזי כדי להאשים את אובמה במשחקים פוליטיים. הוא העלה טענה רפובליקנית ותיקה, שהממשל ניסה לתאר את ההתקפה כתוצאה של הפגנה ספונטנית, ולא כהתקפת טרור, כדי שלא יואשם בכשל מודיעיני חודש לפני הבחירות.

אובמה הגיב בכעס: "הרעיון שאני, או מישהו בממשלי... ישחק בפוליטיקה (כשמדובר בפיגוע) הוא פוגעני". הנשיא הזכיר, שהוא אישית בא לקבל את ארונותיהם של שגריר ארה"ב בלוב ושלושה אמריקנים אחרים שנרצחו בהתקפה.

רומני העלה שורת טענות על כשלי מדיניות החוץ של אובמה, לרבות הטבח בסוריה והכרזת אובמה על שיש לפתח "פער" בין וושינגטון לירושלים. אך המראיינת האיצה במתמודדים לעבור לשאלה הבאה.

כצפוי, חלק ניכר מהשאלות התמקד בסוגיות כלכליות. רומני העלה את תכניתו הכלכלית, בת חמש הנקודות, לרבות הקטנת התלות במשאבי אנרגיה זרים, כמה פעמים, אך אובמה השיב: "המושל רומני אומר שיש לו תכנית בת חמש נקודות? למושל רומני אין תכנית בת חמש נקודות. יש לו תכנית בת נקודה אחת: שאנשים בצמרת יתנהלו לפי מערכת כללים שונה מזו של כל אחד אחר".

רומני חזר ואמר, שהמדיניות הכלכלית של אובמה "רמסה" את המעמד הבינוני והדגיש שאחד מעמודי התווך של מדינותו הכלכלית יהיה מאמץ להניע אל סין לייסף את המטבע שלה כדי לייקר את יצואה לארה"ב ולגרום לכך שבייג'ינג תשחק לפי כללי משחק הוגנים. הוא הכריז שיאבק נגד מיקור חוץ של מקומות עבודה אמריקניים לסין.

אובמה הגיב, שהונו של רומני מושקע, בין היתר, בחברות סיניות. המועמד הרפובליקני אמר, שכל הונו מנוהל בידי נאמנות עיוורת, שאין לו שליטה על השקעותיה, אך הוא מבין שהקרן מושקעת בחברות סיניות. "אדוני הנשיא, האם ראית את (הדו"חות) של קרן הפנסיה שלך?" - שאל רומני. "גם הקרן שלך מושקעת בסין".

אובמה: "אני לא בודק את קרן הפנסיה שלי. היא לא גדולה כמו זו שלך. לא נדרש הרבה זמן כדי לבדוק מה מתרחש בה". (צחוק כבוש בקהל).

רומני אמר כי הדרך הטובה ביותר ליצור מקומות עבודה חדשים בארה"ב אינה באמצעות "טפטוף ממשלתי מלמעלה, כלומר לקחת כסף מאנשים ולשכור עובדי מדינה נוספים, להעלות שוב מיסים ולתקן תקנות חדשות. טפטוף ממשלתי מלמעלה מעולם לא עבד ולעולם לא יעבוד". לדבריו: "אני רוצה להפוך את אמריקה למקום האטרקטיבי ביותר בעולם ליזמים, לעסקים קטנים ולעסקים גדולים".

"אנחנו לא צריכים להשלים עם מה שעבור עלינו עכשיו", אמר רומני. "אנחנו לא צריכים להשלים עם דלק שעלותו ארבעה דולר לגלון. אנחנו לא צריכים להשלים עם אבטלה גבוהה כרונית. אנחנו לא צריכים להשלים עם העובדה ש-47 מיליון אנשים מקבלים תלושי מזון מהממשלה. אנחנו לא צריכים להשלים עם העובדה ש-50% מבוגרי המכללות לא מוצאים עבודה".

מלכתחילה, המשימה שהוטלה על כתפי אובמה היתה הרקוליאנית. לאחר התבוסה שספג בעימות הראשון, ושבה הוא יכול להאשים רק את עצמו, הנשיא היה צריך להפגין אמש, בעת ובעונה אחת, להט אך גם לשמור על חזות נשיאותית; להיות תקיף, אך לא להיתפס כתוקפני; לסתור את מה שרוב הדמוקרטים מגדירים כשקרים הרבים שרומני השמיע בעימות הקודם, ובה בעת להדגיש את הרקורד הנשיאותי שלו עצמו, מהרפורמות בביטוח הבריאות ועד חיסול בין לאדן, מתכנית התמריצים שהניפה את תעשיית הרכב מכליה בטוחה ועד סיום שתי המלחמות הארוכות בתולדות ארה"ב.

ההתרשמות הראשונית היא, שאובמה הצליח להרים את הנטל הכבד הזה אמש. עכשיו נותר לראות האם המהפך בהתנהלותו יחולל מהפך בסקרים בימים הקרובים.