המלכוד של שודדי האמנות: הערך צונח לאפס אחרי הגניבה

תמונות בשווי 130 מיליון דולר נגנבו ממוזיאון, אך אין אפשרות למכור אותן כי שוויין יורד לאפס כל עוד הן גנובות

התוכנית הייתה אולי מושלמת, השלל היה לא יסולא בפז והביצוע היה חלק - אבל שודדי האמנות אינם תמיד חושבים איך בדיוק הם יתעשרו מיצירות האמנות המפורסמות ששדדו, אומרים מומחים לעבירות בתחום האמנות.

7 תמונות, בהן של פבלו פיקאסו, קלוד מונה, אנרי מאטיס, פול גוגן ולוסיאן פרויד נגנבו ממוזיאון קונסתאל ברוטרדם, הולנד, לפני 4 ימים. הערך הכולל עשוי להגיע ל-130 מיליון דולר, אך כל עוד התמונות גנובות, הערך שלהן אפסי למעשה, אומר אוליבייה טייט, האחראי על אירופה במאגר הנתונים המקוון של יצירות אמנות שנעלמו Art Loss Register.

"על פניו, שוד אמנות נראה כמו דרך קלה לעשות כסף - אחרי הכל, נדיר שאתה יכול להשיג 5 מיליון דולר בשוד בנק", אמר טייט בראיון טלפוני מלונדון. "אך הגנבים נוטים שלא לחשוב על העובדה שהם אינם יכולים למכור את היצירות שנגנבו. אחר כך הם מבינים שהם לא יכולים להעביר את היצירות ממדינה למדינה כי הן רשומות בכל מאגרי המידע של המשטרות".

השוד ברוטרדם מדורג כאחד ממעשי השוד המופלאים ביותר של אמנות בעשרות השנים האחרונות. מקרים דומים היו שוד 5 תמונות, גם הן של פיקאסו ומאטיס, ב-2010 ממוזיאון האמנות המודרנית בפריז, והגניבה הגדולה ממוזיאון איזבלה סטיוארט גרדנר בבוסטון ב-1990, של עבודות בשווי שהוערך ב-500 מיליון דולר.

בשני המקרים, היצירות לא התגלו. כאשר השודדים מבינים את הקושי בהמרת יצירות מפורסמות למזומנים, הם במקרים רבים נוטשים או מסתירים אותן, והחשיפה שלהן עלולה להתרחש רק כעבור עשרות שנים, אם בכלל.

"40% מיצירות האמנות שנגנבו נחשפות ומוחזרות בתוך שבע שנים", אומר טום קרמרס, שהיה מנהל האבטחה במוזיאון הלאומי של הולנד, רייקסמוזיאום, במשך 14 שנים וייעץ מאז ליותר מ-450 מוזיאונים בנושאי אבטחה. "אם היצירות לא מוחזרות בתוך עשר שנים, יש סיכוי קלוש בלבד שהן יימצאו אי פעם".

לעיתים העבודות נהרסות או נפגעות על ידי העבריינים, אומרת לינדה אלברטסון, מנכ"לית "האגודה לחקר פשעים נגד אמנות". הגנב ששדד את "יונה עם אפונים" של פיקאסו ממוזיאון האמנות המודרנית בפריז ב-2010 "השליך את התמונה למיכל אשפה זמן קצר אחרי השוד, והמיכל רוקן לפני שהתמונה התגלתה".

לפי אתר Art Loss Register, התמונות הגניבות ביותר הן של פיקאסו. הרשימות באתר זה מכילות יותר מאלף תמונות של פיקאסו שנעלמו.

"כולם יודעים מי היה פיקאסו, גם אנשים חסרי השכלה", אומר קרמרס. "הגנבים בדרך כלל אינם מומחים לאמנות. טיפוסים כאלו רואים רק בסרטים. בחיים האמיתיים מדובר על גנבים רגילים, כאלו שגונבים גם מכוניות ומוכרים סמים".

לעיתים נסחרות היצירות בשוק השחור, בכמה מקרים תמורת כלי נשק, אומר טייט, "אבל בכל 20 שנות ההיסטוריה שלנו מעולם לא נתקלנו בתסריט בנוסח הוליווד, שבו אספן אמנות נלהב שוכר גנבים כדי לגנוב עבודות ספציפיות".