שקיפות? אובךאחת החידות הכי סודיות בימים אלו בכדורגל הישראלי היא מי הוא הבוס האמיתי של הפועל ת"א. למכבי יש גולדהאר, בחיפה יעקב ואור שחר, בקרית שמונה שרצקי, וכן הלאה. קשה להגיד באותה נימה שלהפועל ת"א יש רמון.
***
הקביעה האחרונה לא מאוד דרמטית כמו שהיא נשמעת: חיים רמון בעצמו הבהיר בסוף השבוע בבלוג שלו באתר "עמותת האדומים" של אוהדי הפועל, עד כמה נזיל העניין הזה של בעלות על קבוצה. "אם בתחילה התכוונתי למכור חלקי בעלות של 10%, כעת התחלתי למכור חלקים יותר קטנים. יש מספר אנשים שכל אחד מהם ירכוש בקרוב אחוז אחד מהבעלות על הפועל. עד לרגע זה, מכרתי כשליש מהבעלות על הפועל ת"א... מי שהכי מחזק אותי הם אתם, האוהדים. אנו בשלבים אחרונים של העברת 15 אחוזי בעלות אליכם (האוהדים - ש"ב) בצורה רשמית דרך עמותת האדומים".
במסיבת העיתונאים המבולגנת בקיץ שבה הכריזו רמון, משה תאומים וחברי ההנהלה החדשים על רכישת הקבוצה מטביב, נזרק לאוויר כמה פעמים המושג "שקיפות". מה שמעלה תהיות לגבי הדברים שלא נאמרו בבלוג: למשל, מי הם אותם האנשים שכל אחד מהם "ירכוש בקרוב אחוז אחד מהבעלות"? מי מרכיב, זולת עמותת האוהדים, את "שליש מהבעלות" שכבר מכר רמון?
שווי הפועל ת"א עומד על 12 מיליון שקל (מחיר העסקה לרכישת המועדון מטביב, שאמורה להיות מושלמת רק בסוף העונה, ומהווה למעשה את מטרת המגבית מהאוהדים). מה שמציף שאלה אחרת: מה בעצם יותר משתלם כעת לאוהד - לקנות אחוז בודד ישירות מרמון במחיר של 120 אלף ש'; או להניח צ'ק של 100 אלף שקל בעמותה, שאוטוטו מועברים לה "15 אחוזי בעלות" וחברים בה יותר מ-3,000 אוהדים. איך העסק הזה של הפועל ת"א בכלל מתנהל?
התובנה העיקרית שכן עלתה מהבלוג כללה שפיכת זעם על אוהדים שהפרו הבטחות להניע את העגלה שהתחילה את העונה בהיסוס (רמון: "יש לא מעט אנשים שבטוחים שעם העצות שלהם הפועל תיקח אליפות. אם כל אחד שהיה מסביר לי מה צריך לעשות, היה נותן גם צ'ק בשביל לקנות את כל הדברים שהוא ממליץ עליהם... לו היו בקופת המועדון עוד כ-5 מיליון שקל, היינו רצים לאליפות בוודאות").
***
אנו בעידן שבו הטוטו, הגוף עם היד על השיבר, מאיים להפסיק את התרומה הפרסומית לליגת העל אם לא יתבצע חריש עמוק בענף. אנחנו טועים לחשוב שהעידן הזה אמור להביא באופן מיידי קצת שקיפות. בינינו: איך אפשר לצפות לשקיפות על מכירת פיסות קטנות מקבוצת כדורגל, כשבפועל עורמים כבר שנים בהפועל ת"א תהליכי העברות בעלות נגועים בקומבינות על-גבי תכסיסים, תהליכים המוצפים בירוקרטיות שמשמנות את גלגלי מערכת, תהליכים שיוצרים שיטתיות עקבית של חוסר סדר.
מדובר כבר בשיטה של ממש, קודם כל כי אפילו עסקת רמון-טביב עדיין לא נסגרה באופי סופי. מילא היא, גם עסקת טביב-מוני הראל מקיץ 2011 לא בדיוק הגיעה לקיצה: כפי שפורסם ב"גלובס", תובע טביב מהראל בבית המשפט המחוזי בת"א להסיר את עיקולי עסקת ה"במבי" שנערכה בין הצדדים. בלי הסרת העיקול, גם עסקת טביב-רמון תהפוך ללא רלוונטית. ועוד דובדבן זכור במיוחד: ה"צינון" המפורסם של טביב מכפ"ס, ושחקני הנדוניה שהעביר להפועל ת"א מאותה כפ"ס בדרך לא דרך. אלו הם ממדי הסמטוחה שיש סביב העברת הבעלויות בהפועל ת"א בחמש השנים האחרונות.
הסמטוחה הזאת היא תעודת עניות הרבה פחות משמעותית להפועל ת"א, מאשר לרגולטור מאבא הלל שאמור לפקח עליה. אבל מכאן האחריות עוברת לטיפולם המסור של צחי פישביין וירון זליכה, כי ישועה כנראה לא תגיע מאבי לוזון ושטרן חלובה.
***
מחשבה נוספת לנוכח תהליך העברות הבעלויות הנוכחי בהפועל ת"א: מה יקרה ביום שבו יגיע למועדון בעל הון כבד, אחד שיכול לקחת את המועדון מעבר לגבולות הכספיים המאוד ברורים של קבוצה ישראלית שנמצאת בבעלות אוהדיה (מודל שבהפועל הנוכחית סובל מחבלי לידה מורכבים ביותר). היום שבו יגיע בעל הון שיוכל לקחת את הקבוצה כמה מדרגות מקצועיות כלפי מעלה. האם המיטש גולדהאר של הפועל ת"א יצליח לנהל ביום הזה מו"מ רציני ויעיל עם אלפי מחזיקי מניות שונים?
