"חייב לבוא שינוי עמוק בכדורגל הישראלי בכללותו... כל משבר הוא הזדמנות... הכדורגל הישראלי והמאבק להצלתו הוא עכשיו מפעל החיים שלי"
(אבי לוזון מכריז על הקמת הוועדה לרפורמה בכדורגל, 22.04.2012)
בשבוע שעבר נפתח עוד חלון הזדמנויות לכדורגל הישראלי. "הוועדה לרפורמה בענף הכדורגל", בראשות המפכ"ל לשעבר דודי כהן, הגישה את המלצותיה לשינויים מרחיקי לכת בענף ובהתאחדות לכדורגל, בדיוק כפי שראה בחזונו כבוד היו"ר לוזון. כמה שעות אח"כ כבר אפשר היה להבין שהחלון נפתח רק לכאורה. גם הדוח הזה, עליו עמלו בחמשת החודשים האחרונים בין היתר פיגורות כיענקל'ה שחר, יגמור כמו אלו שקדמו לו: עם סופות עזות של אוויר חם.
לעיתונים כבר הודלפו קולות מההתאחדות לפיהם לוועדה לא היו סמכויות לדון בדברים כמו צמצום הליגות. ובכל מקרה, ההמלצות הן בגדר המלצות. חלק גדול מהן דורשות שינויים תקנוניים, שמחייבים הצבעה של הנהלת ההתאחדות לכדורגל. ומי יושב בהנהלה? אותם אלו שהדוח אמור לפגוע בחלק גדול מהם. ומי קיבל את המנדט מאבי לוזון להיות ב"ועדת היישום" של המלצות הוועדה? מ"מ יו"ר ההתאחדות שטרן חלובה. אחת מאותן דמויות בכדורגל הישראלי שבגללן מתיישבים אישי ציבור לכתוב דוחות כאלו.
האם היתה סמכות לוועדה של דודי כהן לדון במה שנידון? "את כל הישיבות של הוועדה ליווה מטעם ההתאחדות עו"ד אמיר נבון, מהמחלקה המשפטית של ההתאחדות", אומר מקור בכיר בוועדה. "בשום שלב הוא לא אמר שאנחנו דנים במשהו שלא בסמכותנו".
***
ההיסטוריה הראתה שיותר מדי פעמים היינו בסרט הזה של ועדות לשינוי פני הספורט. רק שבסופו של דבר מי שאמור ליישם את ההמלצות מרגיש חופשי ליישם רק את מה שנוח לו. העניין הזה מקבל ביטוי גדול אפילו יותר כשמדובר על ועדה מטעם ההתאחדות שהוזמנה על-ידי ההתאחדות עצמה. אין שום סיבה להאמין שכתב המינוי לוועדה, עליו חתומים לוזון וחלובה ("נספח ב' - התחייבות ההתאחדות ליישום דוח ועדת הרפורמה") יאפשר פגיעה במוקדי הכוח ובאנשי השררה (שהם הרי הבעיה העיקרית).
העניין הוא שגם ועדות ממלכתיות לא בהכרח מצליחות לשנות כאן משהו, למרות הרבה רצון טוב. זכורה במיוחד בהקשר הזה ועדת סטרשנוב מ-2002. בסקירה שהכינו אנשיו של דודי כהן לדוח הרפורמה הנוכחי, הם חזרו בדיוק לאותה נקודה בעייתית מסטרשנוב: אי-יישום המלצות. לפתיח דוח הרפורמה של דודי כהן, הוכנס התיאור הבא: "מניתוח שנערך במרכז המחקר והמידע של הכנסת ב-2011, עלה כי 'מ-42 ההמלצות שניתנו בסעיפים הראשיים ובסעיפי המשנה בדו"ח ועדת סטרשנוב, 19 המלצות יושמו בעיקרן, או שהן מיושמות כיום; ארבע המלצות יושמו חלקית או עדיין נדונות, 10 המלצות לא יושמו. לגבי תשע המלצות נוספות - בשלב זה נעדרת התייחסות אליהן". איזה המלצות לא יושמו, אפילו לא חלקית? אלו שעלולות לפגוע באנשים היושבים בכיסאות. כך נכתב בסקירה של מרכז המחקר והמידע של הכנסת מ-2011: "שינוי במבנה ההנהלה והמזכירות של ההתאחדות, ובאופן הבחירה של מוסדותיה ושל בעלי התפקידים בה - לא יושם".
בישיבה שנערכה בפברואר 2011 התלונן סטרשנוב על כך שאחרי כל הטררם, "אפשר לומר שלא יותר מ-60%-50% מהמלצות הדו"ח יושמו". למה לא? מנכ"ל ההתאחדות אורי שילה טען שעם כל הכבוד להמלצות, "אנחנו סבורים כי בסופו של יום יש דברים שהם בשיקול דעתנו המקצועי, ואל לגופים ציבוריים אחרים להיכנס לנעלינו ולהחליף את שיקול דעתנו המקצועי, בין אם זה בשילוב שחקנים ובין אם זה מבנה הנהלת ההתאחדות. נכון שיש עשר המלצות שלא יושמו... אבל מה שחשוב זה מה יושם, איך יושם, ומה לא יושם ולמה הוא לא יושם".
מי שיושב כיום בהתאחדות לא המציא את השיטה של התנערות מהמלצות ציבוריות. כבר ב-2004 אפשר היה להבין את הרוח שנושבת ממשרדי ההתאחדות. היו"ר דאז גברי לוי, שנקרא לישיבת הוועדה לענייני ביקורת המדינה בפברואר 2004, ציין כי המלצות ועדת סטרשנוב הן "הצעות להתאחדות לכדורגל, שכשהן טובות אפשר לקבל אותן, וכשלא מסכימים אי אפשר לקבל אותן". לא המלצות, אלא הצעות.
***
במהלך השנים עשו האנשים הקובעים בספורט הכל כדי למנוע מהוועדות לפגוע בהן. השיא ללא ספק שייך לוועדת מליניאק. באוגוסט 1992 מונה העיתונאי ואיש הכדורסל אריה מליניאק על-ידי שרת החינוך דאז, שולמית אלוני, לשמש כיו"ר ועדה ציבורית לבחינת מצב הספורט. שנה שלמה הפך מליניאק את הבלטות עם החלטה לנקות אחת ולתמיד את האורוות. באוגוסט 1993 פורסמו ההמלצות. המסקנות הקשות ביותר, מבחינת איום על האנשים בכיסאות הגבוהים, כוונו לעבר אנשי המרכזים. בעיקר אנשי מרכז הפועל. יורם אוברקוביץ' ששימש כיו"ר דירקטוריון הפועל, ויעקב אבימור מנכ"ל הפועל דאז, הבינו שמליניאק עלול להרעיד באופן ממשי את כסאותיהם ולפגוע בכוחם והשפעתם של המרכזים.
"התחלתי להרגיש דברים מוזרים שמתרחשים סביבי", מספר מליניאק ל"גלובס". "יום אחד אני מקבל זימון לחקירה במע"מ. חשבתי שמשהו לא בסדר, מה לי ולמע"מ? התקשרתי למע"מ ושאלתי אם זימנו אותי, אמרו לי שלא. התברר לי יותר מאוחר שבמסגרת 'התיק' שבנו לי החבר'ה מהפועל, רצו לצלם אותי יוצא ממשרדי חקירות מע"מ כדי לפרסם תמונה שלי שנחקרתי על העלמות מס. מה הם לא עשו לי. שלחו לי נערות פיתוי, חיפשו עליי רפש ברמה האישית. הכל".
מליניאק פנה למשטרה, שם התברר עד כמה היה חשוב לאנשי הפועל למנוע מהוועדה ליישם את המלצות הדוח. הסיפור הגיע לבית המשפט. מהעדויות במשפט, התברר כי אוברקוביץ' ואבימור, ביחד עם איש הפועל נוסף, שאול אייזנברג, שכרו חברת חקירות כדי "לחקור בעניינו של מליניאק". מהפרוטוקול בביהמ"ש: "פעולותיו הנמרצות (של מליניאק - ט"ו) לאחר סיום תפקידו בוועדה, למען יישום הדו"ח, הגבירו את חשש הנאשמים מפני פגיעה בגוף אותו הם מייצגים, והובילו לשכירת משרד החקירות". מליניאק טען כי חברת החקירות קיבלה הנחייה להוציא כל דבר אפשרי עליו - על הכנסותיו, חייו האינטימיים, עבירות פליליות וכל דבר שאמור להטיל בו דופי. שאול אייזנברג, שניצל את קשריו בעולם התקשורת, היה הצינור שדאג להעביר כל פרט אפשרי על מליניאק לפרסום בעיתונים.
את התשלומים למשרד החקירות הגישו אוברקוביץ' ואבימור תחת סעיף של "ייעוץ מקצועי", והן נפרעו מתקציב הייעוץ של הפועל. בית המשפט קיבל את הטענה כי נשכר משרד חקירות כדי להתחקות אחר מליניאק, ואוברקוביץ' ואבימור הורשעו בעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד. אייזנברג הורשע בעבירה של קשירת קשר לגרום לפגיעה בשמו הטוב של מליניאק, ובפגיעה בפרטיותו.
***
בחזרה ל"ועדת הרפורמה" של 2012. גורם בוועדה טוען, כי "הפעם יש התחייבות כתובה של ההתאחדות ליישום הדוח. מה גם שדודי כהן הסכים לקחת על עצמו את הוועדה רק אחרי שהובטח לו חד-משמעית שהוא לא מגיע סתם בשביל לכתוב המלצות". לוזון וחלובה באמת חתומים על התחייבות בה כתוב "נפעל ליישום ההמלצות בהנהלת ההתאחדות... והכל במטרה להביא ליישום ההמלצות עד ולא יאוחר משנה אחת". אבל כמה מההמלצות? זה כבר נתון לפרשנות.
האם הכל אבוד? האם הכדורגל ימשיך להשתכשך במדמנה? מ"וועדת הרפורמה" חסרת השיניים כנראה לא תגיע הגאולה. אז מי בכל זאת יכול לעשות שינוי: ההתאחדות, כעמותה ככל העמותות בישראל, נתונה לביקורת של רשם העמותות. לפני חמישה חודשים אמרו ל"גלובס" מרשם העמותות ש"נושא החשש לניגודי העניינים בתאגידי ספורט הינו נושא מוכר; נערכת בדיקה מקיפה ומעמיקה להתאחדות לכדורגל, ועם תום הבדיקה, יבחן הרשם הפעלת הסמכויות הרלוונטיות הנתונות לו על-פי דין". הזמן חלף, אף ציוץ חדש מהרשם עוד לא נשמע.
הישועה, כך נראה, יכולה להגיע בעיקר מוועדת זליכה (הוועדה הממלכתית בראשות ירון זליכה) שתגיש את המלצותיה לשרת הספורט. לפחות על הנייר נראית ועדת זליכה כמחודדת שיניים. היא מגובה בצ'ק של 80 מיליון שקל בשנה שמחזיק הטוטו להתאחדות לכדורגל (אותו הסכם שיווקי מפורסם). ללא הצ'ק הזה אין להתאחדות סיכוי להתקיים.
ואם יימצא התפר המשפטי שיאפשר להתאחדות להתחמק גם במקרה הזה? מה שלא הולך במוח, יכול לפעמים ללכת בכוח. איום של משרד הספורט בהתערבות ישירה בכדורגל גם במחיר של הרחקה מפיפ"א ואופ"א (נרטיב ההפחדה הקבוע שבו משתמשים בהתאחדות בכל פעם שמישהו מהרשויות דוחק אותם לפינה), יכול לעשות את העבודה. גורם בוועדת זליכה מעריך ש"אבי לוזון לא יביא את הכדורגל הישראלי למצב שהנבחרת והקבוצות לא ישתתפו בתחרויות הבינלאומיות. הוא לא ירצה להיזכר ככה, הוא לא ירצה שתמות נפשו עם פלשתים. במקרה כזה הוא יתקפל, לא תהיה לו ברירה".
***
תגובת ההתאחדות לכדורגל: "יו"ר ההתאחדות, אשר הקים את ועדת דודי כהן, כבר הודיע ביום פרסום ההמלצות, כי הוקם צוות יישום שיעבוד לטווח הרחוק בכל הנוגע לדיון ויישום המלצות הועדה שיעברו את אישור הנהלת ההתאחדות. צוות היישום יורכב מבעלי תפקידים נוספים, לצדם של שטרן חלובה וניר חפץ. הסעיף היחיד בגינו היתה מחלוקת האם לוועדה ניתן מנדט לדון בו הינו שינוי מבנה הליגות וצמצומן. בדיון שנערך ב-2012 במסגרת ועדת החינוך בכנסת נאמר מפור'שות כי דוח סטרשנוב יושם כמעט במלואו. כל שאר הספקולציות המועלות על-ידכם כאן, לפיהן תנהג ההתאחדות בדרך זו או אחרת הינן בגדר מילים ללא בסיס".