עמוס שוקן, הבעלים של עיתון "הארץ", דיבר היום (ד') בתוכנית "מה בוער" של רזי ברקאי בגלי צה"ל. בין השאר התייחס שוקן להסכם הקיבוצי שנחתם בין עובדי "מעריב" והבעלים החדש של עיתונם, שלמה בן-צבי. לדברי שוקן, הסכם קיבוצי "מונע שאיפה להצטיין... כאשר הם מקבלים הצעה לעבור למקום עבודה אחר ביותר כסף, הם ישר בורחים".
מה אומרים דברים אלה על שוקן עצמו? הוא הגיע לתפקיד המו"ל לא בזכות הישגים עיתונאיים או מינהליים, או בכלל, אלא בזכות אבות. הצלחה וכישלון אינם רלוונטיים לגביו. אם עיתונו נמצא בקשיים כבר תקופה ארוכה, אף אחד לא יכול להדיח אותו. בתוצאות נושאים עובדים שהוא מפטר, לא הוא. אף פעם לא הוא. למרות שאין לו חוזה קיבוצי.
מה מניע עיתונאים?
היה מקום להניח שבכל זאת, לאחר שנים רבות כל-כך בתחום העיתונות, גם אם שנים לא לגמרי מוצלחות, שוקן היה לומד משהו על עיתונאים. למשל, שכמעט אף עיתונאי לא נכנס למקצוע בשביל כסף - בטח לא לעיתון "הארץ", שם חלק מהמשכורות גובלות בעושק. הולכים לעיתונות בגלל הרצון להשפיע, להותיר חותם, וגם מסיבות של אגו ותאוות פרסום. הכסף הוא דבר שעיתונאים זקוקים לו לקיום, לא להתעשרות.
האם עיתונאי "הארץ" משתכרים יותר בעידן החוזים האישיים מאשר אלה שעבדו בעיתון בתקופת החוזים הקיבוציים? אולי 2-3 עובדים בכירים שעמוס חפץ ביקרם. מעבר לכך, רמת השכר אינה גבוהה יותר עכשיו, אולי אפילו נמוכה מאי-פעם.
מה עמוס רואה?
מאז ומתמיד השתמש שוקן בנימוקים אידיאולוגיים בכדי להצדיק קמצנות אישית וחוסר כישרון ניהולי. בראיון הוא אמר שבתקופת החוזים הקיבוציים "אני חושב שבעיקר ראיתי את החסרונות". ברור, כי זה מה שהוא רצה לראות.
מה הוא רואה היום? האם "הארץ" היום טוב ואיכותי יותר מאשר בתקופת האב גרשום שוקן, שהיה הבעלים ועורך במשך כ-50 שנה? האם בתקופת החוזים הקיבוציים היה "הארץ" אי-פעם בסכנה של קיום, כפי שהוא היום?
אז נכון, היום יש אינטרנט ואדלסון, ואלה קשיים אמתיים. אבל אולי מנהל מקצועי היה יכול להתגבר עליהם טוב יותר ממנהל משפחתי? לא שווה לנסות?
האמת, כמובן, היא שחוזים אישיים מעניקים לבעלי העיתונים יותר שליטה על העיתונאים. יכולים לפטר ביתר קלות, לשחק עם המשכורות, ובאופן כללי, התלות של העיתונאי בבעלים גדולה הרבה יותר ללא הגנת החוזה הקיבוצי. וכל ההסברים הענייניים כביכול לא נועדו אלא כדי לטייח אמת זו.
נ.ב.
רק עובדים בחוזים קיבוציים בורחים אם מציעים להם יותר כסף? עובדים בחוזים אישיים לא עושים את זה? איך אפשר לומר שטות כזאת?