לפני כשנה וחצי רכשנו דירת 5 חדרים בבניין בן 15 שנה בשכונת רמת אביב ג'. הדירה הייתה ברמה של סטנדרט קבלני שנים אחורה, והחלטנו לבצע שיפוץ מסיבי. כמעצב פנים לקחתי על עצמי להוציא לפועל את תכנון הדירה, בחירת החומרים והפיקוח על ביצוע העבודות בשטח. ישבנו על רשימת צרכים, בחירת סגנון עיצובי, חלוקת החלל ותוכניות נגרות, והסתובבנו כדי לבחור חומרים אצל הספקים השונים.
היתרון ברכישת דירה יד שנייה ולא על הנייר בתוכנית עתידית, מתבטא בהרבה מישורים. ראשית, תחושת החלל הקיים. רבים מתקשים לחוש גודל רק מתוכניות נייר. שנית, מיקום הדירה הקיימת ביחס של שכונה חיה ופעילה: שכנים, נוף, רעש סביבתי וכדומה, מה שלא ניתן לדעת מראש בפרויקט עתידי, שבדרך כלל גורר אותך לגור באתר בנייה במשך כמה שנים, כשכל השכונה נבנית ומתחדשת. שלישית, שיפוץ מסיבי לדירה יד שנייה נמשך 2-4 חודשים, בעוד שליווי בניית דירה עתידית נמשך כשנה וחצי, כשבמשך התהליך אמורים לקבל המון החלטות ובחירות שמקדימות את זמנן, באשר לחיפויי רצפה וקירות, ברזים וכלים סניטריים (ובינתיים הסדרות מתחדשות ומתחלפות) וכמובן תכנון מטבח.
במקרה שלנו, התייחסתי למעטפת הדירה הקיימת, פתחי חלונות ונקודות ביוב, והגעתי לתכנון חלוקת פנים אופטימלית ופרקטית עבורנו, תוך ניצול מרבי של החלל. בחרנו בסגנון מודרני עם קווים ישרים. לא מינימליסטי קר אלא קלאסי, המשלב בתוכו חומרים ופריטי נגרות וריהוט שיחממו את הבית ויעניקו לו אופי. בכלל, את התמונה הסופית והאווירה משלימים פריטי הנגרות, וילונות, אקססוריז וחפצי האמנות שנותנים טאץ' אישי משלכם לבית.
אשתי נתנה לי רשימת קניות ויד חופשית (בנוסף לפנקס צ'קים). באולם התצוגה של חברת נגב ברחוב הלח"י בחרנו ברזים וכלים סניטריים, ובאבן בזלת בגוון אפור עכבר כהה כריצוף של הדירה. אני מאוד אוהב גוונים כהים. זה נותן תחושה אלגנטית (ריצוף כהה לא מקטין את הבית, צבע קירות - כן) ואולי הלכתי על זה גם מאחר שלאף אחד מלקוחותיי לא היה את האומץ. לעומת הרצפה, צבע הקירות בגוון אפור כסוף בהיר, והנגרות לבנה. בשיפוץ שיתפו פעולה אנשי מקצוע שלי וספקים. הוא נמשך חודשיים וחצי, והתוצאה המדהימה לפניכם. אנחנו מרוצים.
מיי ספייס: דבר האישה, ויקי
זאת הפעם הראשונה שאני חווה תהליך של שיפוץ דירה, והיו לי חששות מהלא נודע. ישבנו לתכנן את הדירה וקיבלתי הסברים על התהליך העתידי. אמיר קיבל יד חופשית בעיצוב הדירה, אבל העברתי רשימת דרישות: מטבח לבן ואי לעבודה, אמבט ג'קוזי מפנק ו-love seat (בכל זאת אישה). הסתובבנו אצל הספקים ושקדנו על הפינישים.
משהסתיים השיפוץ ופריקת הארגזים הושלמה, התרווחנו בספת האוהבים שלנו ומאז אנחנו לא מפסיקים ליהנות מהצימר הפרטי שלנו. כל כך כיף בבית, שלצאת בערבים פתאום נראה הרבה פחות אטרקטיבי. אמיר שיחק אותה ועמד ביעדים ובציפיות בהצלחה. מתברר שלעבור דירה זה לא כל כך מסובך, בטח כשיש לך מעצב פנים פרטי משלך.
ובכל זאת הייתי משנה:
מסגרת העץ הצבועה למזרן חדר השינה של הורים, עדינה מדי למכות, שריטות וקילופי צבע, ולכן החלפתי אותה במסגרת מרופדת בד (רחיץ ופרקטי) תואם לזה של גב המיטה.
* פרופיל פס התאורה, ובכלל גופים שקועי גבס ממתכת, מומלץ שיבואו עם מסגרת עדינה שתסתיר את המפגש עם הגבס, לפיניש נקי ונכון יותר.
כחצי שנה אחרי שעברנו לדירה, הפתיעו אותי בני משפחתי עם גורת ג'ק ראסל בשם בייבי. למרבה הצער, היא לא מתאימה לצבע של הריצוף. פרוותה לבנה ושערותיה בולטות על גבי ריצוף הבזלת הכהה.