גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

דירקטורים בכובע השופט

האם יש מקום לשימוש בוועדה בלתי תלויה של דירקטורים בתביעה נגזרת?

תובענה נגזרת היא חריג לכלל הרגיל בדיני התאגידים, שלפיו הנהלת החברה והדירקטוריון שלה מנהלים את כל ענייני החברה, לרבות ההחלטה לנקוט הליכים משפטיים. אולם קורה כי מי שפגעו בחברה הם לעתים חברי הדירקטוריון עצמם, מנהלי החברה או בעלי השליטה בחברה. במקרים כאלה קיים חשש שהחברה לא תעמוד על זכויותיה.

לשם כך נוצר בדין מנגנון התביעה הנגזרת, אשר במסגרתה יכול בעל מניות לנהל את התביעה בשם החברה. זאת, לאחר שקיבל את אישור בית המשפט. אם יזכה בעל המניות במשפט, תיהנה החברה מפרי עמלו, והוא יזכה לגמול על מאמציו.

אישור בית המשפט אינו המשוכה האחרונה שעומדת בדרכו של התובע בתביעה נגזרת. כיוון שהתביעה מוגשת בשם החברה, הרי שגם לאחר אישורה כתביעה נגזרת, יכול הדירקטוריון למנות ועדה מיוחדת של דירקטורים בלתי תלויים ונעדרי עניין אישי, אשר ישקלו אם יש טעם בתביעה, ובהתאם לצורך גם יתערבו בהליך המשפטי, במטרה ליטול מהתובע את ייצוג החברה.

לאחר שהוועדה המיוחדת בדקה את העובדות ושקלה את משמעותן היא יכולה לבקש מבית המשפט לדחות את התביעה או לעצב פשרה, ולהגישה לאישור בית המשפט - והכול בשם החברה.

תפקיד הוועדה בדין הישראלי

הכרעתו של השופט חאלד כבוב בעניין חברת הביטוח איילון היא הפעם הראשונה שבה התייחס בית משפט ישראלי להתערבות ועדה בלתי תלויה בתביעה נגזרת. לעומת המצב בישראל, הפסיקה האמריקנית כבר התייחסה לנושא בהרחבה. בארה"ב קיימות גישות שונות להמלצותיה של הוועדה הבלתי תלויה ולבקשותיה.

במדינת ניו-יורק, למשל, מייחסים בתי המשפט משקל מכריע לבקשת ועדה כזו לדחות את התביעה, אם אכן שוכנע בית המשפט כי הוועדה נטולת פניות וכי היא ניהלה הליך בירור מקיף וענייני. לעומת זאת, במדינת דלאוור (המדינה המשמעותית ביותר מבחינת דיני תאגידים בארה"ב) בית המשפט עשוי לאפשר לתביעה להימשך בנסיבות דומות.

בעניין חברת איילון השופט כבוב שקל לראשונה את ההצדקות לקיומו של מוסד זה גם בישראל. באותו עניין הוקמה בחברת איילון ועדה בלתי תלויה של דירקטורים כדי לבחון תביעה נגזרת שהגיש בעל מניות לבית המשפט בשם החברה, נגד בעל השליטה, בגין תשלומי שכר יתרים שקיבל לכאורה מהחברה.

בטרם אישר בית המשפט את התביעה כתביעה נגזרת, הזדרזה הוועדה ומינתה לעצמה מומחים, בחנה את התביעה, ניהלה משא-ומתן עם התובע ועם בעל השליטה, וגיבשה הסכם פשרה. השופט כבוב אישר את הפשרה ופנה לדון בהרחבה בתפקיד הוועדה בדין הישראלי, תוך שהוא נותן הכוונה לחברות המעוניינות להיעזר במוסד זה.

לאחר סקירת פסיקה משווה וניתוח הדין הקיים בישראל, קבע השופט חאלד כבוב כי גם בישראל יש מקום לשימוש בוועדה כזאת, אולם לדידו מדובר בחריג אשר דורש הצדקות מיוחדות לפי טיב התביעה שעל הפרק. במקרה שעמד לנגד עיניו שיבח השופט את עבודת הוועדה, על שחסכה זמן שיפוטי יקר בבירור עובדתי ומשפטי והובילה להסדר פשרה הוגן.

התפקיד ההדרכתי של המחלקה הכלכלית

במישור העקרוני, כבוב יצר חידוש לעומת הכלל הנהוג בארה"ב, הן בניו-יורק והן בדלאוור. לשיטתו של השופט, ראוי שחברה המעוניינת להקים ועדה בלתי תלויה לאחר שהוגשה תביעה נגזרת לבית המשפט תבקש לשם כך את רשותו של בית המשפט. הפנייה תאפשר לבית המשפט לסנן את המקרים המיוחדים שבהם ועדה כזאת יכולה להועיל, לאשר את הרכבה, לכוון את פעולתה ולתאם את זמני עבודתה עם פעולתו של בית המשפט.

גישה זאת של השופט כבוב משתלבת בתפקיד ההדרכתי שנטלה על עצמה המחלקה הכלכלית של בית המשפט המחוזי בתל-אביב. במסגרת זו בולטת, בין השאר, ההדרכה של השופטת דניה קרת-מאיר לגבי הדרך שבה יש לנהל משא-ומתן על עסקה עם בעל השליטה (פסק הדין בעניין כמצ'יינה), ולגבי הדרך שבה יש למנות מומחה בלתי תלוי (ההחלטה בעניין בזק).

דוגמה נוספת היא החלטה בעניין חברת מנועי בית-שמש מהעת האחרונה, שבה קבעה השופטת רות רונן מספר קביעות עקרוניות באשר להליך האכיפה המנהלית של דיני ניירות הערך.

אם נחזור לסוגיה שבה מתמקדת רשימה זאת, הרי שבארה"ב בית המשפט אינו מתערב מראש בעבודת הוועדה הבלתי תלויה. אולם מסורת של פסיקה ארוכת-שנים מבהירה לשחקנים בשוק ההון - מתי יש טעם בהקמת ועדה כזאת, כיצד ראוי לאייש אותה, ואיך עליה לפעול כדי שבית המשפט יתחשב בעמדתה.

מנגד, בישראל טרם התפתחה מסורת דומה, והשופט כבוב העדיף ליצור ודאות על-ידי הכוונה מוקדמת. ייתכן כי הכללים שיתפתחו בישראל עם הזמן ידמו לאלה שבארה"ב, אך ההכוונה המוקדמת יכולה לצמצם את פרק הזמן שיידרש להתגבשותם. י

יתכן גם כי לאחר שתתפתח הפסיקה והשחקנים בשוק ההון ילמדו כיצד הם נדרשים לנהוג, שוב לא יהיה צורך בהכוונה מוקדמת, ובית המשפט יצמצם את הדרישה לקבל אישור מראש לפעולת הוועדה הבלתי תלויה. כך או כך, העיסוק בוועדת הדירקטוריון המיוחדת לעניין תובענה נגזרת מהווה התפתחות חשובה בדיני החברות בישראל.

פרופ' שרון חנס מאוניברסיטת תל-אביב הוא מנהל מרכז-על צגלה למחקר בינתחומי של המשפט. פרופ' אהוד קמר הוא מנהל-משותף של מרכז פישר לממשל תאגידי ולרגולציה של שוק ההון באוניברסיטת תל-אביב.

עוד כתבות

חומוס ב–MID BAR / צילום: אורנה בן חיים

כנפיים דביקות והמבורגר מתערובת סודית: זו המסעדה לעצור בה אחרי טיול בדרום

אמנות משרידי טילים, מבחן טעימה עיוורת בגן ירק, המבורגר מתערובת סודית ומשתלה של צמחי בונסאי ● ביקור במושב יתד שבנגב המערבי

טראמפ. הפסד במחוז טקסני שהיה רפובליקני 50 שנה / צילום: ap, John Locher

מבחן על סטרואידים: מתקרב רגע ההכרעה לכהונתו של טראמפ

בהתחשב בכך שהנשיא עצמו העיד "אנחנו חייבים לנצח, כי אם לא הם ידיחו אותי", בחירות האמצע הן מבחן על סטרואידים לכהונת טראמפ ● מעבר למהמורה הזו יש לו שלל אתגרים, החל מהתמודדות עם ענקיות הטק והשלכות הבינה המלאכותית, וכלה בחזית מול סין

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

עשרות מיליוני דולרים למנכ"ל ולמתווך: המרוויחים מעסקת צים

ענקית הספנות הגרמנית הפג לויד וקרן פימי צפויות לרכוש את צים ● אם העסקה תצא לפועל, המנכ"ל אלי גליקמן ייהנה מכ-40 מיליון דולר, והוא לא בעל המניות היחיד שירשום תשואה משמעותית ● סאמר חאג' יחיא, לשעבר יו"ר בנק לאומי, שתיווך בעסקה, עשוי לגזור קופון של מעל 10 מיליון דולר

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: don-monteaux-photography

בדרך לעסקת ענק בצים: אלה הזוכות במכרז

הפג לויד הגרמנית חברה לקרן פימי והשתיים הגישו את ההצעה שזכתה במכרז ● ההצעה של הפג לויד נחשפה לראשונה בגלובס ● העסקה הייחודית תפצל את הפעילות של חברת הספנות לישראלית וזרה ● בחברה הגרמנית בעלים מקטאר וערב הסעודית ● צים תמחק מהמסחר בניו יורק באמצעות מיזוג משולש הופכי ● עובדי צים הופתעו מהעסקה, ועשויים לפתוח בצעדי מחאה

עזה / צילום: ap, Abdel Kareem Hana

ראש מיליציית אבו שבאב: "מפעילים לחץ על חמאס, השגנו תוצאות גדולות ברפיח"

דובר הוועדה לביטחון לאומי באיראן: "סבורים שהמשטר בישראל הוא הבעיה המרכזית באזור" ● הפגנות ענק לתמיכה בעם האיראני גם בצפון אמריקה: עשרות אלפים בלוס אנג'לס, סן דייגו וטורונטו ● מוקדם יותר נערכה הפגנת ענק במינכן ● בנו של השאה האיראני הגולה: "מתקפה עשויה להאיץ את נפילת המשטר" ● עדכונים שוטפים

3 פסקי דין בשבוע / צילום: אנימציה: טלי בוגדנובסקי

ביהמ"ש הכריע: מתי חוב ארנונה בן 15 שנה מתיישן?

בית המשפט קבע: חוב ארנונה ישן לא נמחק אם נעשו ניסיונות גבייה ● אשת קבלן שקרס תחויב בהחזר הלוואות של 2.3 מיליון שקל בשל שיתוף בחובות ● וביטול חבילת נופש יום אחרי הרכישה בקבוצת וואטסאפ הוכר כ"עסקה מרחוק" המזכה בהחזר חלקי ● 3 פסקי דין בשבוע

סיכום שווקים שבועי / צילום: Shutterstock

ההימור שעלה ביוקר לקרן העושר הנורבגית - ועוד 4 כתבות על המצב בשווקים

שער הדולר מתקרב לקידומת חדשה: "קשה להצדיק התערבות מצד בנק ישראל" ● הבורסה בת"א שוב שוברת שיאים, אלו הכוחות שמזניקים אותה ● הפספוס של קרן ההשקעות הגדולה בעולם שהלכה נגד ישראל ● ומתי שוק האג"ח עדיף על השקעה במניות ואיפה טמונה בו מלכודת

קניון / אילוסטרציה: רמי זרנגר

בעלים של רשת אופנה גדולה שם קץ לחייו

הרשת, בעלת עשרות סנפים ברחבי הארץ, נקלעה לקשיים כלכליים

שטח פתוח סמוך לרהט. בעיגול: שרת התחבורה מירי רגב / צילום: צילומים: בר - אל, עמית שאבי - ידיעות אחרונות

הממשלה אישרה הקמת שני שדות תעופה במקביל. מה יעלה בגורל צקלג?

הממשלה אישרה לקדם במקביל הקמת שני שדות תעופה - בצקלג שבנגב וברמת דוד ● ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדת שרת התחבורה רגב, שטענה כי במצב הנוכחי צקלג עשויה להישאר מאחור ● ראשת המועצה האזורית עמק יזרעאל תקפה: "זו בכייה לדורות. הממשלה מוליכה שולל את תושבי הנגב"

קופסאות מזון התינוקות נוטרילון של טבע / צילום: טלי בוגדנובסקי

פרשת נוטרילון: האם אפשר היה לזהות את הזיהום מוקדם יותר?

פרשת נוטרילון הולכת ומסתעפת, והוחלט למנות ועדת בדיקה מיוחדת על מנת לוודא ממה נפטר תינוק בן ארבעה שבועות ● השאלות הלא פתורות בשלב זה הן: מדוע עבר שבוע מפטירת התינוק ועד הדיווח על כך, האם משרד הבריאות היה יכול לאתר את הרעלן מהר יותר, ומדוע זו כנראה לא הפעם האחרונה שנראה בעיות במזון לתינוקות? ● גלובס עושה סדר 

שיעורי האינפלציה / צילום: Shutterstock

קצב האינפלציה בישראל צפוי לרדת הערב משמעותית. אלו הסיבות

הכלכלנים צופים ירידה חודשית של 0.2%, שתחזיר את האינפלציה השנתית אל מתחת ל-2% לראשונה מאז יולי 2021 ● לצד התחזקות השקל, קיימת גם סיבה טכנית: גריעת מדד ינואר 2025, שכלל את העלאת המע"מ, מהחישוב

חדר להימלט אליו מהמסך / צילום: GEMINI-AI

חדר להימלט אליו: הטרנד שהסעיר את טיקטוק - ואז את מעצבי הבתים

קיר טיפוס, במת קריוקי, אוספים נדירים, פסנתר וינטג' ותא טלפון כמו של פעם ● מעצבי החדרים האנלוגיים יעשו הכול כדי שתרגישו שהחיים ללא מסכים טובים יותר, ואפילו הילדים שלכם ירצו לברוח לשם ● הביקוש להם גדל יותר ויותר ● איך תוכלו לעצב את ביתכם בהתאם?

בודקים את המיתוס. משולש ברמודה / צילום: Shutterstock

לא עב"מים: זה ההסבר לתופעת משולש ברמודה

אחת לשבוע המדור "בודקים את המיתוס" יעסוק בעיוותים היסטוריים מפורסמים, מדוע נוצרו, וכיצד הם משפיעים עד ימינו ● והשבוע: איך יכול להיות שבברמודה נרשמו כל־כך הרבה תאונות? למדע יש תשובות טובות

הילה ויסברג בשיחה עם תמיר מנדובסקי / צילום: ניר סלקמן

"מכרתי הכול בפאניקה": מהטעות הגדולה בתחילת הדרך ועד לפנטהאוז ב-20 מיליון שקל

שיחה עם תמיר מנדובסקי, מחבר רב־המכר "השקעות לעצלנים" ● על ההתחלה הקשה, נקודת המפנה בקריירה, הדרך הכי בטוחה להתעשר ומה הוא בחיים לא יעשה

ויקטור וקרט, מנכ''ל לאומי פרטנרס / צילום: הגר בדר

ההשקעה החדשה של לאומי פרטנרס

לאומי פרטנרס ממשיכה בגל ההשקעות: רוכשת 17% מחברת הנדל"ן אבני דרך לפי שווי של 460 מיליון שקל אחרי הכסף

כסף מזומן / אילוסטרציה: דוברות המשטרה

רשות המסים חושדת שמיליארדי שקלים לא דווחו בניכיון צ'קים; רוטמן: "החוק נכשל"

ועדת החוקה דנה בהצעה להגביל את ניכיון הצ'קים ל-15 אלף שקל בין אנשים פרטיים ול-6,000 שקל בין עסקים ● רשות המסים זיהתה פער של 8 מיליארד שקל בין היקף עסקאות הניכיון שעליהן דיווחו הגופים הפיננסיים לבין היקף הדיווח למע"מ

מי מנסה לפתות אותנו למשוך את כספי קרן הפנסיה שלנו? / אילוסטרציה: Shutterstock

"אין שום סיבה להשאיר שם את הכסף": כך מנסים לפתות אנשים לשבור את החיסכון הכי גדול שלהם

נציגי החברות לאיתור כספים לא בוחלים בשום נימוק כדי לשכנע אתכם להוציא כספי חיסכון, החל מ"אין שם תשואה", דרך "עדיף להשקיע בזהב" ועד "מי מבטיח שתגיע לגיל 65" ● הם לא מספרים על הפגיעה שתיגרם לכם בפנסיה ובכיסויים הביטוחיים, ועל העמלה השמנה שתצטרכו לשלם להם ● כיצד המדינה מנסה לטפל בתופעה, וגם: הדרך בה תוכלו לאתר את הכסף בעצמכם

ההכרה בסומלילנד: האינטרסים הישראליים נחשפים

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מצרים וסין מאחדות כוחות כדי להוריד את ההשפעה של המוסד באפריקה, הסיבה שמדינות נוספות צריכות ללכת בדרכה של ישראל ולהכיר בסומלילנד ואיך משפיעה ההכרה הישראלית על היבשת • כותרות העיתונים בעולם

זוהרן ממדאני / צילום: Reuters, Derek French

עיריית ניו יורק "זרקה" חברת רחפנים שעובדת עם ישראל

עיריית ניו יורק החליטה שלא לחדש את חוזה השכירות של חברת הרחפנים Easy Aerial במבנה שבבעלותה ● לפי ה"ניו יורק פוסט", החברה סיפקה אמצעים לישראל לפעילות באזור גבול רצועת עזה ● דוברת המתחם הכחישה ואמרה כי אי־חידוש הסכם השכירות נבע "מסיבות עסקיות"

יאיר בקייר ומנות של ''בואו''. ''רצינו מקום עכשווי'' / צילומים: עמית נעים וחיים יוסף

"מסעדן טוב יודע לחיות את הקושי הגדול והסיזיפיות, וגם לייצר שואו כל יום מחדש"

יאיר בקייר פועל כבר 30 שנה בסצנה הקולינרית הישראלית כמסעדן, יזם, יועץ ומפיק ● אחרי עשור מחוץ למסעדנות הממוסדת, הוא חוזר עם "בואו", המסעדה החדשה שלו ושל השף תומר טל בתל אביב ● בראיון לגלובס הוא מדבר על הכישלונות ("צברתי חוב של חצי מיליון שקל"), על חיי המסעדן ("זה להיות סטורי טלר"), ואיך הוא שוב מצא את עצמו בפלור: "בסוף אני איש של אנשים"