נמשכת הסאגה סביב הסכם הפשרה שהשיג שלמה אייזנברג השבוע, במסגרתו ישלם לחברת ישרס 395 אלף שקל במקום תביעה בגובה של 15 מיליון שקל.
שותפו של אייזנברג לשליטה בחברה, אברהם גזונטהייט, ובעל מניות קטן יותר, משה הבא (לשעבר יו"ר בזק ובכיר באוצר), הגישו בנפרד תביעות לבית המשפט המחוזי בתל-אביב במטרה לבטל את הסכם הפשרה - כך נודע ל"גלובס".
בידי ישרס מצויה חוות-דעת משפטית של פרופ' עמרי ידלין, הקובעת כי החברה תפסיד אם תדרוש מאיזנברג להשיב משכורות.
גזונטהייט הגיש את הבקשה לבית המשפט עם אחזקה של 25 מניות בלבד (!) בשמה של בתו וחתנו, רבקה ודניאל בש. עורכי הדין אודי סול ואילנית לנדסמן-יוגב ממשרד הרצוג-פוקס-נאמן, המייצגים את גזונטהייט, טוענים כי "לא ניתן לאשר את הסכם הפשרה בטרם תישמע עמדת בעלי מניות ישרס, רשות ניירות ערך וגורמים רלוונטיים אחרים נוספים". במקביל הגיש כאמור בעלי מניות נוסף, משה הבא, תביעה דומה.
תחילת הפרשה באוקטובר 2011, אז פרסמה ישרס זימון לאספה כללית של בעלי המניות של החברה בהתאם לדרישת רשות ניירות ערך. לאיזנברג הסכם העסקה משנת 1989 בתפקיד יו"ר ומנהל עסקים ראשי (כמחליפו של שוקי פורר) מאז שהשתלט על החברה. אלא שבשנת 2005 הורשע כי השיג במירמה את אישור האסיפה הכללית של חברת ערד השקעות למכירת מניות ישרס שהיו בידיו לחברה האם ונאלץ להתפטר מהדירקטוריון.
על איזנברג נאסר לכהן בתפקיד דירקטור במשך 5 שנים והוא נשאר בתפקיד מנהל עסקים ראשי, תפקיד שאותו הוא ממלא עד היום. רשות ני"ע טוענת שעל החברה היה להביא את תנאי כהונתו לאישור האספה הכללית באישור מיוחד, למרות שהמהלך בוצע לאחר קבלת חוות דעת משפטית שתומכת בשמירה על תנאי העסקתו. גם בשנת 2007 במסגרת דיון שניהלה החברה מול הרשות על רקע תשקיף שהגישה - לא נדרשה החברה לאשרר את תנאי העסקתו של איזנברג.
ביום שני, ערב כינוס אספת בעלי המניות, הודיעה במפתיע ישרס על הסכם פשרה שנחתם במסגרתו יוותר התובע על טענותיו ובתמורה איזנברג ישיב לחברה 395 אלף שקל והחברה תשלם לתובע 100 אלף שקל. לאור האמור, הסירה ישרס מסדר יומה של האסיפה הכללית את נושא אשרור תנאי העסקתו של איזנברג. "שימוש ציני בהליך משפטי", כך טוענים המתנגדים. התובע הוא רו"ח סעד רסולי שהגיש במארס השנה תביעה נגד ישרס ואיזנברג בסך 15 מיליון שקל.
עו"ד אודי סול: "לכל הפחות היה מצופה כי תתקבל עמדת סגל רשות ניירות ערך אשר הביע עמדתו הברורה לפיה תנאי כהונתו והעסקתו של איזנברג שולמו לו שנים מבלי שאושרו כדין, עמדת היועץ המשפטי לממשלה ועמדתה של האסיפה הכללית, אשר קבלת אישורה ברוב מיוחד, הינו חלק בלתי נפרד משרשרת האורגנים המוסמכת לאשר (ולאשרר) תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות".
התובעים מבקשים מביהמ"ש להצטרף כצד לבקשה לאישור תביעה נגזרת ולהליכים נלווים נוספים. לטענתם למרות עמדתה הברורה של הרשות רק לאחר תשעה חודשים בספטמבר 2012 פרסמה ישרס זימון לאספת בעלי מניות שעל סדר יומה אשרור תנאי העסקתו של איזנברג כמנהל עסקים ראשי של החברה.
אותה קבוצת בעלי מניות טוענת שהאספה נדחתה מספר פעמים כיוון שאיזנברג הבין שאין לו את הרוב הדרוש לאישור שכרו. "לא יעלה על הדעת, שזכות כאמור תוענק לאיזנברג, אגב אורחא, במסגרת עסקה פרטית בין התובע לישרס ולבעל השליטה בה, איזנברג, בעוד יתר בעלי המניות בחברה לא יקבלו את יומם בפני בית המשפט ואף בטרם תיחשף בפניהם התמונה המלאה (מלבד גילוי מצומצם במסגרת דיווח מיידי)", נטען.
היקף משרתו של איזנברג בקבוצת ישרס 65% והוא משתכר בעבורה 2.8 מיליון שקל בשנה.
ישרס (המחזיקה בחברות רסקו ועוגן נדל"ן) היא חלק מקבוצת ערד, חברת השקעות המחזיקה גם במלם תים המחזיקה בשורה של חברות היי-טק. איזנברג מכהן בתפקידים שונים בקבוצה ובסך הכול משתכר 3.9 מיליון שקל בשנה - 325 אלף שקל בחודש.