יום טוב לדמוקרטיה האמריקנית ולמפלגה הדמוקרטית. ארה"ב העניקה הבוקר (ד') תקופת כהונה נוספת בבית הלבן לברק אובמה, הנשיא השחור הראשון בתולדותיה, לאחר ליל בחירות מורט עצבים, רצוף עליות ומורדות, שהוכיח, למי שהיה זקוק להוכחה, שהשסע שמפלג את הציבור האמריקני לא יאוחה בקרוב. ככל הנראה, יתרונו של אובמה במניין הבוחרים הכללי (להבדיל מאלקטורים) ינוע בין 1% ל-2%, לא יותר. הדמוקרטים הצליחו לשמור בידיהם את הסנט ואף להוסיף שניים, ואולי שלושה מושבים, לסיעה שלהם, אך בית-הנבחרים נותר, כצפוי, בידי הרפובליקנים.
המניין הכמעט סופי של האלקטורים: 303 לאובמה, 206 לרומני. 270 הוא המספר המינימלי של אלקטורים שנדרש כדי לזכות בנשיאות. זה היה ניצחון צר יותר בהשוואה לניצחונו הראשון של אובמה, ב-2008, אך הוא לא היה פחות דרמטי. בסופו של דבר, ביצועיו של רומני לא היו טובים בהרבה מאלה של קודמו, ג'ון מקיין, בסבב הבחירות לנשיאות לפני ארבע שנים. הבחירות הלילה היו מתישות ומורטת עצבים, אך סיומן היה ברור: בכל המדינות המתנדנדות, ובהן אוהאיו, "הפרס הגדול", נחל אובמה נצחונות. חלקם היו בהפרשים קטנים, אך כפי שאמר אחד מיועציו הבוקר: "ניצחון הוא ניצחון".
מחשבה ראשונה: מה השתנה? קמפיינים שעלו מיליארדי דולרים ומאות אלפי שעות עבודה של רבבות פעילים הניבו אותו סטטוס-קוו ששיתק את וושינגטון במשך ארבע השנים שחלפו. מחשבה שניה: שובו של אובמה לבית הלבן מונע סטיה חדה של ארה"ב ימינה. ממשל רומני היה חותר, ואולי אף מצליח, לבטל את הישגו העיקרי של אובמה, רפורמה בביטוח הבריאות, והיה מחולל שינוי בהרכבו של בית-המשפט העליון, שינוי שהיה עלול להגביל, ואולי אפילו לבטל, את חירותן של נשים לבצע הפלות. בחירתו מחדש של אובמה גם תמנע הגשמת שאיפות רפובליקניות ותיקות לרפות את רסן הרגולציות הפיננסיות ולבטל את הרשות הפדרלית להגנה על הסביבה.
דרמת הבחירות הסתיימה בקרשצ'נדו צורם: לאחר שרשתות השידור וסוכנות "אסושייטד פרס" הכריזו על ניצחון אובמה, כשעתיים לפני סיום ספירת כל הקולות בקלפיות, כמקובל בכל ליל בחירות לנשיאות, לא הסכים מחנה רומני לקבל את הדין. המועמד הרפובליקני סירב להודות בהפסד ועיכב בשעתיים את נאום הניצחון של אובמה. רומני הסתגר עם יועציו בחדר בבית-מלון בבוסטון וטען שיש לו סיכוי לזכות בחלק מהמדינות שבהן טרם הסתיים אז מניין הקולות, ובכללן אוהאיו ווירג'יניה, מדינות מתנדנדות, שמלתכחילה היו אמורות להכריע את גורל הבחירות. רומני טען, שזכייתו באחת מהמדינות האלה היתה יכולה לשנות את החישוב הסופי. בכל זאת, הסטטיסטיקאים של רשתות השידור נותרו איתנים בדעתם, שאין שום דרך שבה יוכל רומני לזכות בנשיאות. הם קבעו שגם אם היה רומני זוכה באוהיו ובווירג'יניה, הנשיאות היתה נותרת בידי אובמה. הם צדקו, כמובן.
בסופו של דבר, טילפן רומני לאובמה, בירך אותו על נצחונו ואחר-כך נשא נאום קצר לפני אוהדים נפולי פנים באולם גדול בבוסטון, שבו הודה בתבוסתו. "אני מאחל לכולם (כל אנשי הקמפיין הדמוקרטי) כל טוב, אך במיוחד לנשיא, לגברת הראשונה ולשתי בנותיהם", אמר רומני. "זו תקופה שבה ניצבת אמריקה לפני אתגרים גדולים ואני מתפלל שהנשיא יצליח להוביל את האומה בתקופה זו". הוא הודה לאשתו, אן, לסגנו, פול ראיין , לאלפי האוהדים, לפעילים בקמפיין שלו ולתורמים הרבים.
כשעתיים קודם לכן, באולם גדול במרכז שיקאגו, שבו התכנסו אלפי אוהדים של הנשיא המכהן, פרצה שאגת שמחה כאשר הכריזה CNN על אובמה כנשיאה הבא של ארה"ב. אובמה, שהמתין בסבלנות להודאת יריבו בתבוסה, הופיע לפני האוהדים ב-1.30 לפנות בוקר. "הערב, אחרי הבחירות, אתם, העם האמריקני, הזכרתם לנו שבעוד שהדרך היתה קשה והמסע היה ארוך, הצלחנו להתאושש, לחמנו לחזור למקום שבו היינו... אנו יודעים עמוק בליבנו, שבארה"ב, הטוב ביותר עדייין לפנינו", אמר הנשיא. "אנו אומה אחת, ואנו נופלים וקמים כאומה אחת". במחווה של הושטת יד למחנה שכנגד הכריז אובמה שיסכים להיפגש עם רומני כדי לבדוק יחדיו דרכים לקידומה של ארה"ב. "נלחמנו מול הקמפיין של רומני וסגנו, אך זאת מפני שאנו אוהבים את הארץ הזו", אמר הנשיא. "משפחת רומני בחרה לשרת את עמה ואנו צריכים להריע לה על כך". לא ברור אם רומני ייענה להצעת הנשיא להיפגש עמו.
בפנותו לאשתו, מישל, אמר אובמה: "מעולם לא אהבתי אותך יותר מכפי שאני אוהב אותך היום. בלעדייך, לא הייתי מי שאני, ואני יכול לראות כיצד אמריקה כולה מתאהבת בך".
כצפוי, במטה רומני שררה אווירת נכאים. כתבים ששוחחו עם מקורבי המועמד הרפובליקני אמרו שכל חוגו הפנימי של רומני מוכה הלם ואחוז תדהמה. "הם לא מאמינים למה שקרה להם", אמר כתב בשידור טלוויזיה. הכרזת הרשתות על ניצחון אובמה חוללה מפחי נפש והתפרצויות זעם בקרב חסידי רומני בכל רחבי ארה"ב. לפי כמה דיווחים , צרח דונאלד טראמפ לאחר ששמע על ההפסד: "אנו זקוקים לעשות מהפכה"!
כמה פרשנים אמרו, כי הסיבה העיקרית לתדהמת הרפובליקנים היא, שבמשך שבועות טענו האסטרטגים שלהם, כי הסקרים שניבאו ניצחון לאובמה טועים ומטעים, מפני שהם אינם נותנים ביטוי אמיתי לשיעורם של הרפובליקנים באוכלוסיה ולאנרגיה שלהם. עכשיו מתברר שהסקרים היו מדויקים למדי, וכל מערכת הטיעונים של הרפובליקנים התנפצה על סלע המציאות. בימים שחלפו העלו מנהלי הקמפיין של רומני הערכות שהמועמד שלהם יזכה ביותר מ-300 אלקטורים. הדמוקרטים טענו, שהערכות אלה אינן אלא משאלות לב. הם צדקו.
לפי הערכות פרשנים, ארבעה מגזרי אוכלוסיה נתנו לאובמה דחיפה לקראת הניצחון היום: שחורים, היספאנים, נשים וצעירים (18-35). רומני יכול להאשים רק את עצמו ומפלגתו באבדן הנשים וההיספאנים. הכרזותיו נגד הפלות בתקופת הפריימריז של המפלגה הרפובליקנית, והצהרות של מחוקקים רפובליקניים על "אונס לגיטימי" ועל הצורך להבין ש"הריון שנובע מאונס הוא רצון האל", הרתיעו מיליוני נשים מהמותג הרפובליקני ומהפרזנטור הראשי של המותג. בשביל רוב ההיספאנים היה רומני מוקצה מחמת מיאוס בגלל עמדותיו הנוקשות נגד מהגרים בלתי חוקיים (רובם ככולם היספאנים).
אחד הלקחים המרכזיים של הבחירות הוא, שהעם האמריקני דחה, פעם נוספת, מועמד בעל דעות ימניות קיצוניות. זו מכה רצינית לזרם מסיבת התה, וסביר להניח שבחודשים הבאים נהיה עדים לקרבות דמים בין הימין הרפובליקני לבין רפובליקנים מתונים יותר, שבשנים האחרונות מצאו עצמם נבעטים ממוקדי הכוח של מפלגתם.