גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

מרכז נתונים מוגדר תוכנה: מודל אופרטיבי חדש לווירטואליזציה

לא קשה לגרום לי לארוז מזוודה ולטוס לברצלונה, בירת מחוז קטלוניה בספרד ■ במיוחד אם החברה המזמינה, VMware במקרה זה, מבטיחה להכריז על חשיפת מודל אופרטיבי חדש לווירטואליזציה

ארבעת פרשי הוירטואליזציה

לא קשה לגרום לי לארוז מזוודה ולטוס לברצלונה, במיוחד כאשר זו הזדמנות לפגוש ארבעה אנשים שלמדתי להעריכם כמי שיודעים להפוך חזון למוצרים ותוכניות להכנסות:

  • Pat Gelsinger, המנכ"ל הטרי של VMware מוכר לישראלים רבים משנותיו הרבות (30) בתפקידים בכירים באינטל. בין השאר, כ-CTO וסגן נשיא בכיר שבאחריותו פיתוח ארכיטקטורות מעבדים, הוא היה בקשרים קרובים עם אנשי מרכז המו"פ של אינטל בישראל.
  • קרל אשנבך, מנהל התפעול הראשי, COO, של VMware הוא זאב מכירות ידוע בתעשייה, אחד ש"לא לוקח שבויים" כבר 24 שנים - משום שהם מפריעים לקחת את הגביעים בסוף התחרות.
  • דר' סטיב הרוד (Herrod) סגן נשיא בכיר למחקר ופיתוח, CTO ו-Presenter מוכשר, נראה ונשמע ההיפך מהתדמית "החנונית" של Geek מדופלם. למעשה, זה הכנס "שלו" וההצגה שלו זכתה במרבית תשומת הלב.
  • בועז חלמיש, "שלנו", מי שניהל את המו"פ בחברת מרקורי ועבר אחר כך לנהל את פיתוח התוכנה ב-HP, אחרי שזו רכשה את מרקורי הישראלית. היום הוא סגן נשיא בכיר ב-VMware ומנהל כללי של חזית משתמש הקצה (End User Computing) בתוכנית המלחמה של החברה.

אוטונומיה היא ניהול עצמי

בכנס שהתקיים באוקטובר האחרון, סירב פט גלסינגר לקחת קרדיט על פיתוח הקונספציה החדשה, The Software Defined Datacenter, בטענה שהוא בא אל המוכן. זו היתה סיבה מצוינת להעביר את שרביט המנצח לסטיב הרוד, גבר עם נוכחות מרשימה שניהל את ה-Keynote במיומנות של מנחה אירועים משופשף. הוא גם מדבר בקצב של תותח וולקן ולכן אסכם את תמצית המסר שלו במקום לצטט אותו מילה במילה.

הרעיון של "מרכז נתונים מוגדר תוכנה" הוא לחבר את המגמות המקבילות בעולם הווירטואליזציה וליצור מהות חדשה, עולם IT ווירטואלי מקצה לקצה. משמעות הדבר היא לשלב מערך שרתים ווירטואליים עם תחנות עבודה ווירטואליות, אחסון ווירטואלי ורשתות תקשורת ווירטואליות - ולנהל את כל מאגרי החומרה באמצעות תוכנה אוניברסלית, שיודעת להשתמש אופטימלית במשאבים. היום העבודה הזאת נעשית באמצעים "ידניים", כלומר מומחה IT צריך לשקול את הדרישות הטכניות של כל תהליך עסקי בזהירות ולקבל החלטות על סמך ניסיונו והבנתו.

החזון של סטיב

בחזון של סטיב הרוד, ה-Datacenter הווירטואלי בנוי סביב תוכנת תצורה אוטומטית, שיודעת לבצע את התהליכים האלה על סמך חוקים (Rules Based), מתודות שגובשו על ידי מומחים (Expert System), לימוד עצמי ותיקונים אוטומטיים. ה-IT הווירטואלי, בחזון הזה, הוא מערך אוטונומי שמתחזק את עצמו. כדי לממש את החזון יש צורך שהתצורה של מערכות תוגדר בתוכנה, ללא צורך בשינוי חומרה, ושהאוטומציה תקיף את מכלול המשאבים שנכנסים לפתרון.

אי אפשר להסתפק ביכולת להריץ מספר מערכות הפעלה על אותו שרת במקביל. כי לצורך שינוע יישום מפלטפורמה אחת לשנייה יש ללוות אותו בהגדרות מחדש של מרחב האחסון, של רשת התקשורת, ממשק המשתמשים וכל רכיבי הניהול שמאפשרים לדעת מה קורה בכל רגע. יישום העיקרון הזה חיוני כאשר חושבים על המהפכה הארכיטקטונית שמביא מחשוב ענן.

כשמדברים על עננים לא רק הפלטפורמות הופכות לווירטואליות, ה-Datacenter עצמו לא בהכרח קיים פיזית באתר הפיזי של החברה. זה אומנם יכול להיות "ענן פרטי" שהשתכן בתוך ה-Datacenter הישן, אך באותה מידה גם ענן ציבורי שאין לכם מושג איפה הוא נמצא גיאוגרפית - או איזה יצור היברידי שנוצר מהכלאה של שתי הקונספציות. בכל מקרה, כדי להריץ יישום בענן עליכם ליצור עבורו סביבת עבודה ווירטואלית, שתספק את כל המשאבים להם הוא זקוק.

ההבדל בין יצירת סביבה וירטואלית עבור שירות IT בענן לבין הכנת פלטפורמה להרצת יישום ב-Datacenter מסורתי הוא ההבדל בין העבודה של מהנדס בתקופה הקדם-תעשייתית לעבודה של מנהל פעילות הייצור בימינו. המהנדס הקדום (Engineer, מלשון "האיש האמון של המנוע") בנה מכונות במו ידיו - ואף אחד לא היה מסוגל לקדם תוכנית עסקית הזקוקה למכונה בלעדיו.

ברור שהוא כרע תחת נטל התפקיד וכל העסק עמד על בלימה, מחכה באימה לקריסה הכמעט בלתי נמנעת. היום מנהל קו היצור מזמין מכונה סטנדרטית, שנכנסת לקו יצור "גנרי" עם ממשקים סטנדרטיים - והדילמות שלו הן מהסוג "העסקי": מאיזה ספק לקנות, באיזה תנאים ומחיר, מי יתחזק את המכונה ומתי נזדקק להחלפתה? התפקיד של מנהל ה-IT בעידן הענן אמור להשתנות בצורה דומה.

מנהל יותר ממהנדס

הוא יהיה פחות "מהנדס מערכות" ויותר "מנהל שירותי IT". הוא יתעסק פחות ב-Nuts & Bolts ויותר בתהליכים עסקיים. השירותים שיחליפו את היישומים המסורתיים יגיעו ארוזים במעטפות הסטנדרטיות של "שירותי Web", כך שהניוד שלהם מ"מערה" אחת לשנייה הוא פשוט ביותר. משתמש הקצה יכול לעשות זאת, משום שהמנמ"ר כבר הכין בחבילת הפתרון גם קובץ סטנדרטי של דרישות התצורה.

ולא רק דרישות חומרה מפורטות בתעודת המשלוח הווירטואלית. גם חוקי השימוש של הארגון, הגדרות אבטחה וניהול הרשאות מפורטים בתעודה, כמו גם "סוכן" ניטור שתפקידו לדווח למנמ"ר בכל מקרה של חריגה, בזדון או בשוגג, ולידע אותו ברציפות על השימוש שנעשה במשאבים השונים.

לעומת סטיב בעל החזון, קארל אשנבך המעשי מודאג מכך שחלק משמעותי מהעסקים ב-Mid Market ורוב העסקים הקטנים עדיין לא מבינים איך ווירטואליזציה יכולה להוריד עלויות IT. "איך טכנולוגיה שהם לא מבינים ותוכנה שאינה נוגעת ישירות לתהליך העסקי יכולות להראות החזר על ההשקעה, ROI?" אני מנסח עבורו את השאלה.

"מ'ז'תומרת איך?" הוא עונה בשאלה, "היא מגדילה את הנצילות של השקעות קיימות, במקרים מסוימים פי 3 או יותר! זו לא תיאוריה, זה מוכח באלפי עסקים וארגונים בכל הוורטיקלים שאפשר לחשוב עליהם!" אני מקשה עליו ומבקש הסבר לא מקצועי אבל משכנע, איך עושים יש מאין? למה הנצילות גדלה על ידי הכנסה של רובד נוסף למבנה ההיררכי (ה-Stackׂ) של תשתית, חומרה, מערכת הפעלה, Middleware ויישומים?

"המהפך הווירטואלי פורם את הקשר הגורדי בין מרכיבי התוכנה לרכיבי החומרה", הוא עונה. "מבחינה מסוימת זה תהליך מקביל למהפכה שעוברת על עולם התקשורת, מטכנולוגיה של חיבור פיזי של חוט נחושת בין שתי נקודות הקצה לחיבור הווירטואלי של VoIP, בו השיחות משייטות ב"ענן ה-IP" על פי הוראות של נתבים נשלטי תוכנה. פרוטוקול IP יוצר ווירטואליזציה של קו התקשורת ובאמצעות אריזה של קבצי קול בחבילות (Packets) מתאפשר למספר גדול של שיחות להתנהל על אותו חיבור פיזי.

את החיבור הפיזי שמספק חוט נחושת או סיב אופטי מחליף מסלול רגעי ברשת, שנוצר אד-הוק כדי לספק את השירות. באותה צורה, הווירטואליזציה של כל תשתיות ה-IT, מעצם היותה נשלטת בתוכנה, מאפשרת אופטימיזציה דינמית של השימוש במשאבים פיזיים, כלומר הקצאה של משאבים על פי דרישות היישומים וסדרי הקדימות הנקבעים על ידי ההנהלה".

זה לא ג'וב לגיקים

"היום המנמ"ר מעביר את רוב זמנו בתיקונים, תחזוקה מונעת, התקנות וגיבויים", הוא אומר. "זה לא שימוש נכון בכישוריו, כפי שמנהל היצור לא אמור להסתובב עם מברג ו"מפתח שוודי" בכיס ומיכל תרסיס WD40 בידיו, מחפש מכונה לתקן. הגדרת התפקיד החדשה של מנהל מערכות המידע מדברת על תיווך - בין המשתמשים לספקי שירות, בין דרישות לפתרונות. הוא Broker במובן הקלאסי של המילה. הוא יודע מה יש לספקים להציע, באיזה מחיר ובאיזו איכות, ומצד שני הוא שומע מה צריכים המשתמשים, כמה הם מוכנים לשלם ומה רמת השירות המינימלית שתיחשב מספקת.

תפקידו להתאים אלה לאלה בצורה שתביא מקסימום תועלת לארגון בעלות מינימלית. והוא גם חבר בצוות ההנהלה, מה שמחייב אותו לחשוב על הפוטנציאל העסקי של חידושים טכנולוגיים עוד לפני שעמיתיו להנהלה בכלל מודעים להזדמנויות העסקיות." תחת הגדרה זו, ברור שכלי הניהול המסורתיים לא מספקים אותו. במיוחד כאשר ההזדמנות המשמעותית ביותר כרוכה בשינוי עמוק אצלו במחלקת ה-IT.

"המאמץ המרוכז שלנו בנושא תוכנות הניהול משקף את ההכרה שהגענו לפרשת דרכים. מי שימשיך בדרך הישנה ילמד על בשרו שהיא לא מוליכה לשום מקום. ומי שיבחר בדרך החדשה, שמבוססת על ווירטואליזציה ומובילה למחשוב ענן, יצליח רק הודות לכלי ניהול מתקדמים וייחודיים, שאנו שוקדים על פיתוחם. אנו מתכוונים לתת את המענה המלא לתפיסת The Software Defined Datacenter משום שאנו מאמינים כי היא מספקת את הבסיס הטכני לקפיצה ענקית ביכולת של מערכות ה-IT להתמודד בהצלחה עם הדרישה הנשמעת מכל עבר: "אנחנו רוצים יותר תמורת פחות".

יותר פתרונות, יותר ביצועים, יותר זריזות עסקית, יותר גמישות בניהול משאבי הארגון - תמורת פחות כסף, פחות כוח אדם, פחות תשומת לב של ההנהלה ופחות הזדמנויות לעשות שגיאות שקשה לתקן אותן".

עוד כתבות

רשות המסים / צילום: איל יצהר

חשד: ישראלי הרוויח 6.6 מיליון שקל בדרום אמריקה ולא דיווח לרשות המסים

מחקירת רשות המסים עולה החשד כי דניאל היימן לא דיווח למס הכנסה על הכנסות בסך 6.6 מיליון שקל מחברה זרה הרשומה בדרום אמריקה ● את החברה קיבל בירושה מהוריו, ועפ"י החשד לא דיווח לרשות המסים על הכנסות אלה ועל היותו הבעלים של החברה

REXTON KGM 2024 / צילום: יח''צ

החל מ-260 אלף שקל: רכב השטח הקוריאני הגדול שעבר שדרוג

הרקסטון הוותיק של סאנגיונג, כיום KGM, עבר שדרוג עם שאיפות פרימיום ● יש לו תא נוסעים מפנק, אך הוא עדיין בעיקר רכב שטח

יו''ר הפד, ג'רום פאוול / צילום: Reuters, Amanda Andrade-Rhoades

הפד למד להיזהר: בלי ודאות שהאינפלציה נבלמת לא יוריד ריבית

לאחר שנכווה מטעויות העבר, הבנק המרכזי של ארה"ב נוקט זהירות וסבלנות, והציב רף נוקשה יותר מבנקים מרכזיים אחרים

מפעל מיטרוניקס / צילום: שגיא מורן

הקיבוצניקים שאיבדו 4 מיליארד שקל "על הנייר": "בשנים הטובות הצלחנו לבסס גם דור אחד קדימה"

מיטרוניקס, יצרנית הרובוטים לניקוי בריכות שחייה, חווה בשנתיים האחרונות טלטלות בעסקיה, אשר הובילו לקריסת המניה בכ־80% מהשיא ולמחיקת מיליארדי שקלים מהשווי ● מי שנאלצו לראות את עושרם מתכווץ הם חברי קיבוץ יזרעאל, שמחזיקים ב־56% מהחברה ● עם זאת, טוען יו"ר הדירקטוריון, "הקיבוץ חזר להתעסק בשלו. היום הדבר המרכזי שמעניין אותו זאת הכנה לטקס שבועות"

סטודנטים מ''ישיבה יוניברסיטי'', שנחשב למכון האקדמי של הקהילה היהודית. ''הם מוצפים בפניות'' / צילום: Reuters, Pacific Press

אוניברסיטאות עילית הן כבר לא האופציה המועדפת על יהודים. אלה החלופות

ההפגנות הפרו־פלסטיניות בקמפוסים ברחבי ארה"ב חוללו סערה בקהילה היהודית המקומית, שמשנה עתה את העדפותיה ● כעת, מוסדות צמרת נחשקים דוגמת הרווארד ופרינסטון כבר לא מושכים את הצעירים, אלא דווקא מידת הביטחון והמאבק באנטישמיות ● במקביל, יש גם כאלה ששוקלים את האוניברסיטאות בישראל

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' / צילום: כדיה לוי

יוליה שמאלוב-ברקוביץ' מונתה למנכ"לית חברת חדשות 13

שמאלוב-ברקוביץ', לשעבר יו"ר הרשות השנייה, תחליף בתפקיד את אור צלקובניק ותצטרך להוביל כעת את תוכנית הפיטורים בחברה • בערוץ נשמעת ביקורת קשה על המינוי ועל הקרבה הפוליטית לליכוד ● בוועד עיתונאי חדשות 13 פנו לחברי הדירקטוריון לאחר פרסומים כי בכוונתם להשפיע על זהות העיתונאים שיישארו או יפוטרו

בניין בית הדין הארצי לעבודה / צילום: רפי קוץ

15 שופטים חדשים מונו לבתי הדין לעבודה. הרשימה המלאה

הוועדה טרם מינתה שופטים לבתי המשפט בירושלים - למחוזי ולשלום, וזאת עקב מחלוקת והיעדר הסכמה על זהות השופטים שימונו

מיינה. תחזור לשטחי הצפארי? / צילום: Shutterstock

קטנה, רועשת ותוקפנית מאוד: כך אפשר להתמודד עם האיום של המיינה

המיינה המצויה, אחד המינים הפולשים המסוכנים בעולם, השתלטה על השטחים הפתוחים והאורבניים בישראל ומחסלת בדרך את הציפורים המקומיות ● תוכנית שנשענת על עקב האכילס של הציפור הרועשת יכולה למגר את הבעיה

הבורסה בטוקיו, יפן / צילום: Shutterstock

מגמה מעורבת באסיה; הבנק המרכזי ביפן הותיר את הריבית על כנה

הניקיי עולה ב-0.3% ● ההנג סנג יורד בכ-1% ● החוזים העתידיים בארה"ב נסחרים במגמה מעורבת ● תשואות האג"ח הממשלתיות בארה"ב מטפסות ● מחירי הנפט יורדים קלות ● בעלי המניות של טסלה אישרו מחדש את הטבת הענק למנכ"ל החברה אלון מאסק

גילי שגיא, מנהל רפת מנור בגליל המערבי. ''עובד עם הגב לקיר''

קולות ירי, פיצוצים, אזעקות וחליבת פרות: כך נראים חיי הרפתנים מאז אוקטובר

בישראל מיוצרים מדי שנה כ־1.5 מיליארד ליטר חלב בקר, אבל מאז פרוץ המלחמה משימת החליבה בצפון ובדרום הפכה הרבה יותר מסובכת ● רפתנים בגליל ובעוטף מספרים לגלובס על הבדידות בשבילי הקיבוצים, על הקושי להשיג ידיים עובדות ומה בכל זאת משאיר אותם עם הפרות

הקנצלר שולץ (משמאל) ליד מל''ט הרון TP של התעשייה האווירית. הראשון מהסדרה שגרמניה חוכרת / צילום: Reuters, IMAGO/Thomas Bartilla

טילים, מל"טים ומערכות הגנה "מייד אין איזראל": ביקור בסלון האווירי של ברלין

הסדר מתערער והעולם מתחמש, ולתעשיות הביטחוניות הישראליות יש היצע מגוון שהוכיח את עצמו בשדה הקרב ● בסלון האווירי של ברלין נראה כי למרות ההפגנות נגד המלחמה בעזה, והשחיקה במעמדה של ישראל כשותפה לגיטימית, ניסיון מבצעי הוא עדיין מילת קסם בנוגע למכירת נשק

יוליה שמאלוב ברקוביץ / צילום: שלומי יוסף

עובדי חדשות 13 לדירקטוריון: "תדהמה ושאט נפש ממינוי יוליה שמאלוב-ברקוביץ'"

עיתונאיות ועיתונאי חדשות 13 שיגרו מכתב חריף לדירקטוריון, בו הביעו התנגדות למינוי יו"ר הרשות השנייה לשעבר ליו"ר החברה ● לפי המכתב, "המינוי כה פסול ומופרך, עד כי מתעוררת תהייה שמא דירקטוריון החברה פעל במודע בניגוד לטובתה העסקית והציבורית" ● רשת 13: "ועדת האיתור פעלה במקצועיות ובתהליך סדור"

אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי / צילומים: דובר צה''ל, נועם מושקוביץ'-דוברות הכנסת, Shutterstock

הנתון הכלכלי המדאיג שהתחבא - ואינו קשור למלחמה

באוצר מודים: גם בלי המלחמה, אנחנו לא עומדים ברף ● חברי הכנסת שוב סבורים שזכותם לעשות ככל העולה על רוחם ● והשורטיסטים נכחדים מוול סטריט ● זרקור על כמה עניינים שעל הפרק

מייסדי החברה יאיר טלר (מימין), אושיק אפרתי וארז לנצר. ''פעם היינו נחשבים מחבקי עצים'' / צילום: באדיבות HomeBiogas

היזמים שמספקים גז בישול ירוק לעשרות אלפי משפחות במדינות נחשלות

כשאושיק אפרתי טייל באפריקה, הוא גילה שכדי להתקין ארוחה שגרתית, המקומיים צריכים להדליק מדורה בתוך הבתים הקטנים שלהם ולסבול מזיהום אוויר חמור ● החברה שהקים בעקבות כך, הום ביוגז, הופכת פסולת לגז וכבר משמשת אפילו את צה"ל ● פסולת יקרה, פרויקט מיוחד 

יו''ר הפדרל ריזרב, ג'רום פאוול / צילום: Associated Press

הבנק הפדרלי בארה״ב הותיר את הריבית ללא שינוי ומאותת על הפחתה אחת בלבד השנה

בהתאם לתחזיות, הבנק המרכזי בארה"ב הותיר את הריבית על רמה של 5.5% ● בפד מעריכים כי הריבית תרד פעם אחת בלבד ב-2024, בניגוד לתחזיות קודמות שעמדו על 3 הפחתות ריבית ● מוקדם יותר פורסמו נתוני האינפלציה בארה"ב שהפתיעו לחיוב

בורסת תל אביב / צילום: Shutterstock

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנקים עלה ב-1.6%, אל על ירדה ב-7%

מדד ת"א 35 עלה ב-0.5% ● הדולר נחלש מול השקל ● אפל עקפה את מיקרוסופט במונחי שווי שוק ● האינפלציה בארה"ב מתייצבת ● הפד הותיר את הריבית ללא שינוי אך צופה כי הריבית תרד רק פעם אחת עד סוף השנה ● מחר יתפרסם מדד המחירים לצרכן בישראל ובמיטב העלו תחזית האינפלציה ל-3.1%: "גוברים הלחצים לעליית מחירים"

''השיבה הביתה היא הדבר הקשה''. חיילי מילואים בשטח כינוס / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

שיקום נפשי בשטח ושינוי תפיסת הקב"ן: כך צה"ל מתמודד עם טראומות המלחמה

צה"ל יצא למהפכה בטיפול הנפשי - עם קב"נים שנכנסים לשטח הלחימה לצד מרכזי שיקום עורפיים ● ראש ענף חוסן נפשי סא"ל נטע לי צליכובר, מספרת על האתגר בחזרת הלוחמים הביתה: "הדריכות נשארת" ● כעת צה"ל נערך למעבר ללחימה בצפון: "הבדלים רגשיים רבים"

משרדי Joonko בעיגול: עילית רז / צילום: כדיה לוי, איל יצהר

הרגולטור בארה"ב נכנס למכבסת המילים של היזמים, והכל בגלל חברה ישראלית

בכתב אישום שהגישה הרשות האמריקאית נגד היזמית עילית רז, נטען, בין השאר, שהיא רימתה את המשקיעים באשר לטכנולוגיית בינה מלאכותית, שהחברה שהקימה עשתה בה כביכול שימוש ● האם יזמים אחרים עשויים למצוא את עצמם בבית משפט בשל גוזמאות בתחום?

אניית הצובר Tutor / צילום: Max Wei/marinetraffic.com

לראשונה: החות'ים פגעו באוניית סוחר עם כשב"ם ממולכד

החות'ים תקפו את ספינת הצובר שבבעלות יוונית "טוטור" דרומית־מערבית לעיר הנמל חודיידה, באמצעות כלי שיט בלתי־מאויש בו השתמשו כחימוש משוטט ● בסוכנות TWZ דווח כי "זו ספינה מתה כעת, ונדרשת עבורה פעולת חילוץ"

חיילי צה''ל בגבול הצפון משתמשים בטרבושה להצתת אש מעבר למכשול בגבול לבנון / צילום: צילום מסך מהרשתות החברתיות

המומחה שמסביר למה צה"ל משתמש בכלי מצור מימי הביניים

"לפעמים צריך לצאת מהקופסה, ושווה לזכור שיש צרכים מבצעיים ועקרונות לחימה שלא השתנו לאורך השנים" אומר ד"ר גיא שטיבל מאוני' ת"א על שימוש צה"ל בטרבושה בגבול לבנון ● למה שימש כלי המלחמה בעבר, ומה ההבדל בינו לבין בליסטה?