גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

טובעים במספרים: הפנים האנושיות מאחורי המידע העצום ברשת

"משחר האנושות ועד שנת 2003 ייצר המין האנושי חמישה אקסה-בייט של מידע, כעת אותה כמות של מידע נוצרת כל יומיים", כך פתח מנכ"ל גוגל את דבריו בוועידת טכונומי 2010 ■ עכשיו מתברר שהוא היה שמרני

בהערכות זהירות, בשנת 2011 ייצרנו את אותה כמות נתונים ביום אחד וב-2012 עברנו את הרף עוד לפני שהקיץ התחיל.

את מספר האפסים העומדים מאחורי ה-1, במספר הבלתי-נתפס אקסה-בייט נאלצתי לבדוק בויקיפדיה, מורה נבוכים לדור הדיגיטלי. מתברר שמדובר בלא פחות מ-18 אפסים, כלומר מיליון-מיליוני-מגהבייט! או מיליארד גיגה-בייט! כך זה נראה: 1,000,000,000,000,000,000. רק בין הפוליטיקאים אפשר לספור יותר אפסים.

אך אפילו לאחר שראיתי את שרשרת האפסים הזאת רשומה במלואה, עדיין היה לי קשה לדמיין באמת את המימדים המציאותיים של המספר הזה. ננסה שוב: הנתון הזה שקול לכתיבת ביוגרפיה אישית של כל אדם בעולם, מתינוק במדבר קלהרי עד פנסיונר קשיש בפלורידה, בהיקף של 500 עמודי A4 ליום! ערימת הספרים הזאת מתרוממת במהירות של 6,000 קמ"ש וראשה מגיע לירח תוך 3 ימים, ולמאדים תוך 13 חודש (אם כיוונו את הזמן כך שכוכב האדום קרוב ביותר לכדור הארץ). אלה בערך הזמנים הדרושים לטיסת חללית מפה לשם!

ואם אתם כבר לא צרכנים של ביוגרפיות, תחשבו על סרטים תיעודיים. לגרסה הבסיסית ביותר של מדיית DVD נפח אחסון של 4.7 ג'יגה בייט (שקול לסרט באורך שעתיים ורבע). דמיינו לעצמכם שכל שבוע בשנה שעברה ייצרנו כמות מידע השווה לתכולת תקליטור DVD לכול אדם על הכדור הכחול שלנו. הערמה הזאת מתרוממת במהירות של 50 קמ"ש בלבד, יותר מכפליים מהשיא בריצת מרתון! הרבה. נורא הרבה.

פנינים באפר וקווארקים במאיץ

תגידו, רוב המידע הזה הוא זבל דיגיטלי, מידע שאין סיבה לשמר אותו ובוודאי שלא לנהוג בו בכבוד הראוי למשאב נדיר. אבל זו גישה קצת מתנשאת ולגמרי לא מדוייקת. תמהיל המידע מורכב מאינספור קטגוריות, חלקן מוכרות לכולנו כגון מדיה (תמונות, מוזיקה ווידאו), טקטס (ספרות, תוכן ברשת) או פירוט השיחות שערכנו במכשיר הסלולר.

חשוב? תלוי למי ומה הסיבה להתעניינות. בדרך כלל יתברר לכם שבתוך הזבל אפשר למצוא לא מעט פנינים והרבה תובנות על טבע האדם ומה מניע אותו לאינטראקציה עם אחרים. וחלקן אזוטריות למדי, עם קבוצת משתמשים שאי אפשר להאשים אותם בשחיה ב-Mainstream, כגון יומני תנועת הרשת בשרתי פייסבוק או זרם הנתונים הפיזיקליים שנוצרים מ-600 מיליון התנגשויות של פרוטונים בשנייה במאיץ החלקיקים הגדול ב-CERN.

אך על אף השוני המהותי בין סוגי המידע השונים, ישנם מספר מכנים משותפים לשימוש שנעשה במידע. הוא "נכתב" או "נרשם", נאגר בזמן אמת ומאורכב לזמן ארוך, מאונדקס לצורך גישה מהירה, מוצג באמצעים חזותיים שונים ולרוב משמש להפקת תובנות רבות ערך, קבלת החלטות או התראות בזמן אמת.

הטכנולוגיה הדיגיטלית עצמה היא המכנה המשותף הגדול ביותר. בזכותה אין תלות בין טכנולוגיית השימור למשמעות התוכן. תמונה של תינוקת בפייסבוק עשויה מאותם ביטים ובייטים ששומרים על הדיסק את הטקסט של ספר פילוסופי, שירטוטי ההרכבה של מטוס קרב או צלילי מופע מוזיקלי בפארק. כשמדברים על Big Data מתיחסים לכל הביטים והבייטים, בהנחה ששום מידע שמישהו טרח לשמר אינו חסר משמעות לחלוטין. כי אותו גוש פחמן שנראה לאחד כדלק בלתי מתאים להסקת כירת הבישול, לאחרים הוא היהלום שבכתר.

ביג מה?

בטרם נמשיך, הנה עוד מספר גדול מאוד בשבילכם: זטה-בייט, יורשו המיידי של האקסה בייט בסולם המכפלות. זטה-בייט אחד הוא שווה ערך לאלף אקסה-בייט של מידע, דהיינו, אחד ועוד 21 אפסים אחריו. התחזיות הן שבשנת 2020 נייצר כ-90 זטה-בייט, שהם כמעט 250 אקסה-בייט ליום. כך נוכל להגיע אל מחוץ לגלקסיה גם אם נשב על ערמת שבבי זיכרון Flash. מותר לפקפק האם לכל מי שימשיך לנשום בעוד 7 שנים קצרות יהיה תוכן משמעותי למלא בשלושת הגיגה-בייט שהוא אמור לייצר מדי יום.

אבל אפילו מי שחושב, שגם לא צריך להתרגש מכמויות הזבל הדיגיטלי שאנו מיצרים היום חייב להודות, שאי-אפשר לעמוד מנגד לא לנצל את המשאב המדהים הזה. הדיסציפלינה שקיבלה את השם "מדע המידע", Information Science, עוסקת בהמצאת שימושים למה שמסתמן כמשאב היחיד שאינו קטן כאשר הוא נצרך, אלא ההיפך. ככל שאנו משתמשים יותר בנתונים כך אנו מגדילים את כמותם ומאיצים את קצב גידולה.

אין בכוונתי לדרוך על בהונות בקהילת הבלשנות העברית אך היות ואין מילה עברית מקובלת למושג הלועזי Big Data, עבדכם הנאמן מציע את המילה "מידעצום" - מילה כימרית שנוצרה מזיווג מפוקפק של 'מידע' ו'עצום' - לשיקולכם (אני מודה, זה לא מתוחכם במיוחד, אבל פחות מחניק מכמה צפרדעים שהאכילו אותנו הלשונאים בעבר).

סינדרום המלכה האדומה

מהגדרה, "מידעצום" הוא השם שניתן לכמויות מידע כל כך גדולות שכל פעולות השימוש בהן, אפילו חיפוש פשוט, הופכות לאתגר. כך לדוגמא, אם חיפוש פריט או קבוצת פריטים בתוך מאגר המידע מחייב שימוש באלגוריתמיקה מיוחדת - שאם לא כן תהליך החיפוש יארוך חודשים או אפילו שנים - היו סמוכים ובטוחים שהצל של מידעצום מעיב על סיכויי הצלחתכם. או אם הצגת המידע מחייבת שימוש במודלים ויזואלים מיוחדים ואחסון הנתונים מתבצע על גבי תשתיות חומרה ותוכנה מורכבות ומתקדמות, אתם מגששים דרככם בלב המידעצום.

סדר הגודל המספרי של כמויות מידע הנחשבות כמידעצום הינו מטרה נעה בציר הזמן, שאפילו המומחים מתקשים להסכים על מיקומה. המידעצום של 2022 לא יהיה המידעצום של 2012. כפי שהסבירה המלכה האדומה לאליס (בתרגום מסורבל לטקסט האגדי של לואיס קרול) "אצלנו צריך לרוץ בכול הכוח רק כדי להישאר במקום". אי לכך, המונח מידעצום ישמשנו לתיאור כמות מידע אשר הטיפול והשימוש בה נמצא בשלב הנוכחי בקצה גבול היכולת הטכנולוגית שלנו.

לא רק הגודל קובע

על אף האמור לעיל, גודל המידע אינו האתגר היחידי המאפיין מערכות מידעצום. הגיוון בסוגים ובפורמטים, לדוגמא ההתמודדות עם המקורות השונים וסוגי המידע המגוונים המוזנים למערכות Sigint (ניטור אמצעי תקשורת, Signals intelligence) מהווה אתגר מרכזי במערכות מודיעין.

במרחב האזרחי ההתמודדות עם מידעצום עדיין מתרחשת בשולי התעשייה, בשירותים חדשניים שעדיין לא הפכו ל-Mainstream. לדוגמא, מערכות ניווט כמו "Waze" לא תהיינה יעילות במיוחד אם פרק הזמן מכניסת הקלט אל המערכת, עיבודו והפקת התובנה - כי איילון פקוק ומומלץ לנסוע בדרכים עוקפות - ימשך שבוע. רוחב הפס באיסוף המידע ומעקב אנליטי אחר קצב השינויים, דהיינו ביצועי כניסת קלט גולמי למערכת והוצאת הפלט מעובד, מהווה במקרים אלה אתגר מרכזי בבניית מערכת המידעצום.

מורכבות אתגרים אלו ועוד רבים אחרים גרמו לפרגמנטציה של השוק. בדומה למחשבים הראשונים שניבנו בשנות הארבעים גם מערכות המידעצום הראשונות נוצרו ללא סטנדרטים ואפילו ללא הסכמה על מינוח אחיד. הן שונות אחת מן השנייה לא בעקרון הפעולה כי אם במימושו משום שהן "נתפרו לפי מידה" לשימוש מאוד מסויים. אך בשונה ממהפכת המחשבים, תהליך הסטנדרטיזציה והפיכת מערכות אלו ל"מוצרי מדף" מתרחש הרבה יותר מהר ממה שציפינו וכתוצאה, כבר היום מערכות אלו זמינות גם לגופים עסקיים שאינם תאגידי ענק או ממשלות.

המיזם של ריק סמולן ו-EMC

ריק סמולן, צלם ועיתונאי, עבד בשביל הירחונים טיים, לייף ונשיונל גיאוגרפיק. הוא התפרסם כיוצר סדרת יומני הצילום המוצלחת "יום בחיים" ומנכ"ל חברת ההפקות "כנגד כל הסיכויים", שדורגה ע"י מגזין Fortune כאחת מ-25 החברות "המגניבות" ביותר באמריקה. יחד עם תאגיד EMC, קונגלומרט טכנולוגי בינלאומי, הוא הגה מיזם מקורי שמטרתו הגדלת המודעות בקרב הציבור הרחב לנושא המידעצום.

במיזם זה, "הפנים האנושיות של המידעצום", ביקש ריק סמולן לחקור את ההשפעת מידעצום על מימוש חזונו משכבר - יצירת תמונת מצב דיגיטלית של המין האנושי שמתעדכנת מרגע לרגע - מעין מערכת עצבים עולמית, המוזנת ברציפות על ידי חיישנים אנושיים ואמורה לייצר "תודעה גלובלית". מערכת המידעצום שלו נבנתה במימונה של EMC על גבי חומרה ותוכנה מחטיבת Greenplum שלה.

תוצרי המיזם מרוכזים סביב מספר ערכות נושא: בריאות ורווחה; ביטחון אישי, פשע וחיים אורבניים; איכות הסביבה; חיי חברה ותרבות; מסחר ועסקים - ולבסוף גם קורט פוליטיקה למי שלא היה מספיק ברדיו, בטלוויזיה בעיתונים ובאינטרנט. שיאו של המיזם היה סדרת אירועים, בשם Mission Control, שהתקיימו בכמה מוקדים בעולם במקביל. לארועים אלו הוזמנו כתבים מכל העולם ועבדכם הנאמן ביניהם. הארוע לא היה בעל אופי טכני אלא עסק בהרחבה בהשלכות של מידעצום על האנושות בכלל ועל אנשים כפרטים. זו הייתה ללא ספק חוויה רבת השראה.

מיזם הפנים האנושיות של מידעצום מורכב מכמה נדבכים. נדבך ראשון, שעליו לא ארחיב רבות הוא הפקת יומן צילום. 150 צלמים נשלחו ל-2000 משימות צילום על מנת לתעד את השפעות שונות של המידעצום על האנושות. הנדבך השני הוא אפליקציית טלפון חכם, שמטרתה איסוף נתונים מתמשך מכמות עצומה של משתמשים. האפליקצייה אספה נתונים פאסיבים (בצורה אנונימית) דרך החיישנים המשובצים בטלפונים חכמים, כגון המרחק שעשה המכשיר ביום ובאיזה מהירות, כמה אימיילים נשלחו ממנו, כמה מכשירים Bluetooth עברו בקרבתו, ועוד.

מחסן נתוני ערכים אנושיים

דרך האפליקצייה נאספו גם נתונים אינטראקטיביים, שדורשים מעורבות מודעת של המשתמש. למשל, לאחר ההתקנה, הוצגו לו שאלות הקשורות לערכות הנושא במיזם עליהן הוא התבקש להשיב. חלקן פשוטות, כגון "האם גדלת עם חיית מחמד?" או "במקרה שהתבטלת כל היום, האם תרגיש רע או טוב עם עצמך?" ואחרות מעוררות מחשבה, כגון "אם הייתה באפשרותך לשנות אחת מהתכונות הגנטיות של ילדך בטרם שנולד, לדוגמא חסינות למחלות או אינטליגנציה גבוהה, באיזו היית בוחר?" או "האם אתה מאמין בחיים אחרי המוות?".

לאחר סבב הרצאות מעניין במיוחד ניתנה לנו גישה למאגר התשובות, ויכולנו לבצע חיתוכים מעניינים ביותר על המידע הזה. לדוגמא, להפתעתי יותר נשים מגברים ענו בשלילה על השאלה "בכלליות, האם אתה חש שהחיים היו הוגנים עמך?". הוספתי שאלת חיתוך נוספת לקבוצת המדגם הזאת: "איזה מהמשפטים הבאים מתאר בצורה הטובה ביותר מה יקרה לך לאחר המוות?" והשוותי בין הנשים והגברים ביחס לשתי התשובות שהוצעו לבחירה:"אלך לגיהנום או לגן עדן" או "לא יקרה דבר". התברר שבקבוצת הנשים הדתיות דווקא, אחוז הסבורות שהחיים לא היו הוגנים עמן גדול יותר גם ביחס לנשים שלא מאמינות בעולם הבא.

האם זה אומר שהתסכול מחיים לא הוגנים מגדיל את כוח המשיכה של דת, או ההיפך, שרגשות דתיים מולידים צפיות מוגזמות להוגנות? על זה לא קיבלתי תשובה משום, שלצערי הארוע ארך רק חצי יום ולא הספקתי לנסח שאלות שיכולות לענות על השאלה. אני מניח שהייתי נתקע מול העמדה ההיא כמה ימים לפחות, אם רק הייתה ניתנת לי ההזדמנות. אין ספק, היכולת לבצע את החיתוכים הללו על מיליוני תשובות לחמישים שאלות ולנסות להסיק תובנות מהתוצאה הקסימה והפנטה אותי. יתרה מזאת, התשובות לשאליתות שניסיתי על מנת לחשב את החיתוכים ההזויים האלה ניזונו ממידע חי, שהתעדכן כל העת במהלך הקלט של תשובות משתמשי האפליקציה. הדינמיות הזאת הפכה את התרגיל הסטטיסטי המהפנט למלהיב אף יותר.

רוחב פס של צינור כיבוי

הנדבך האחרון של המיזם הוא איסוף וניתוח נתונים מטוויטר בנושאי המיזם השונים. מערכות המיזם מתחברות לטוויטר דרך ממשק "שמן" במיוחד, הנקרא "צינור הכיבוי של טוויטר", שנגיש למספר מצומצם של גופים ברחבי העולם ומאפשר גישה בזמן אמת לכל הציוצים בטוויטר. מדובר בכמות מידע עצומה. מחסנית שהייתה בת ימים ספורים בזמן הארוע כבר הכילה של מעל למיליארד ציוצים, היוצרים תמונת מצב רגעית אודות הפופולריות של שני המועמדים בבחירות לנשיאות בארה"ב - בכל מדינה (כמעט) בעולם.

אך, כמו לכל טכנולוגיה או רעיון בסדר גודל כזה, גם למידעצום יהיו השלכות שליליות ופוטנציאל לשימושים פסולים. גם במגבלות של היום ניתן לראות פגיעה משמעותית בפרטיות של כולנו וברור לכל כי, אם לא תתבצע חקיקה מרחיקת ראות ואכיפה קפדנית בקנה מידה עולמי, התופעה תלך ותחריף.

מצד שני, מידעצום כשלעצמו אינו מבטיח הפקת תובנות נשגבות באופן אוטומטי. להיפך, בידיו של ארגון סורר או פרט חסר אחראיות או סתם טיפש, התוצאות יכולות להיות הרות אסון. איכות התובנות המופקות תלוייה באיכות השאלות ובכוונות השואל. הן מובילות לחיזוי, שבידיים לא מקצועיות יכול להגיע למסקנות אבסורדיות, ולקבלת החלטות שהמוסריות שלהן היא נגזרת של הגורם החוקר.

יתר על כן, אף אחד לא מבטיח לאנליסט גן של שושנים. תהליך כריית רסיסי הזהב הטמונים בהררי המידע הוא לרוב איטרטיבי (מחזורי), מצריך הגדרות סינון הולכות ומתפרטות, ודורש בחינה קפדנית של תוצאות הביניים ובסך הכל מאמץ מפרך שלא כל אחד בנוי לו. היועצים ממליצים על יצירת משרה מיוחדת לתפקיד, "מדען מידע" הוא התואר ונטייה חקרנית חסרת מנוח היא דרישה מוקדמת.

פוטנציאל לא ידוע

המין האנושי רק מתחיל לגלות הפוטנציאל הגלום במערכות מידעצום. הייתי מרחיק לכת ואומר שההשפעה של מידעצום עלינו תהיה כל כך גדולה שאפשר להגדירה כ"עידן חדש". מעולם לא היה ביכולתינו להפיק תובנות מכמויות כל כך גדולות של מידע בפרקי זמן כה קצרים שניתן להגדירם כ"זמן אמת" או "כמעט זמן אמת".

אין כמעט אף תחום בחיינו שלא ניתן לקדמו בעזרת מערכות כאלה. לחימה במחלות והתפשטותן, שיפור הקיימות (sustainability) של מדינות מתפתחות, ניטור אוכלוסיות בעלי חיים, הפחתת האלימות בחברה, צמצום פשע וזהו רק קצה קצהו של מזלג ההבטחות.

יותר ויותר גופים, מסחריים וציבורים נעזרים במידעצום בכדי לקבל החלטות טובות יותר או למצות תבניות מתוך המידע שיאפשרו חיזוי יותר מדוייק של אירועים עתידיים. מהירות עיבוד המידע הגבוהה של מערכות "עיבוד מקבילי מסיבי" (MPP), הנובעת מחידושים טכנולוגיים הן בחומרה והן במתודה האנליטית, מאפשרת בניית מערכות זמן אמת בסדרי גודל שלא נראו עד לפני שנתיים שלוש. כפטריות אחרי הגשם, אנו מתחילים לראות דור של חברות אשר המידעצום לא רק מסייע להם להשיג יתרונות תחרותיים אלא מהווה למעשה את המנוע היחידי מאחורי המודל העיסקי שלהן.

מידעצום כבר משנה את החברה שלנו מבלי שנשים לב לכך - וקצב השינויים הולך וגדל. מערכות אלו, שתאורן נשמע כמדע בדיוני או מהדורה מעודכנת של 1984, משפיעות על תהליכי קבלת ההחלטות של רובנו גם בחיי היומיום הבלתי יומרניים שאנו מנהלים - כן, כבר עכשיו! אינכם מאמינים לי? נסו להזכר מתי פעם אחרונה החלטתם לרכוש מוצר או להזמין שירות לפי מיקומו בדף תוצאות החיפוש של גוגל, החלוצה העסקית בתחום המידעצום. רבים הסיכויים שזה היה ממש לא מזמן. והפעם הבאה בה תזדקקו למידעצום יהיה כנראה בעוד דקות ספורות, כשתנסו לברר באינטרנט על מה, לכל הרוחות, אני מדבר!

עוד כתבות

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר שיח ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

בכיר אמריקאי: השיחות עם איראן היו חיוביות

שר החוץ של עומאן: "התקדמות משמעותית במשא ומתן בין ארצות הברית לאיראן"  ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

זום גלובלי/ צילומים: רויטרס

חזית חדשה מול אוקראינה? הונגריה שולחת חיילים לגבול

שעות לפני המו"מ בז'נבה: איראן בדרך לחתום על עסקת נשק ימי עם סין וארה"ב הטילה סנקציות על טהרן • הונגריה מאשימה את אוקראינה ושולחת חיילים לגבול • ובמקסיקו חוששים: חיסול מנהיג קרטל הסמים עשוי לפגוע באירועי המונדיאל במדינה • זום גלובלי, מדור חדש

אמיר אליחי, מייסד משותף ומנכ''ל Carbyne / צילום: Carbyne

"צופים התרחבות משמעותית": מנכ"ל קרביין בראיון אחרי האקזיט הענק

רכישת קרביין על ידי אקסון האמריקאית ב–625 מיליון דולר הושלמה רשמית, והחברה הישראלית הופכת לזרוע הטכנולוגית של ענקית הציוד המשטרתי במוקדי ה–911 ● בראיון ל"גלובס" מספר המייסד אמיר אליחי על הדרך מהשוד בחוף הים ועד לאימפריית ניהול אירועי החירום

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

סקוט ראסל מנכ''ל נייס / צילום: באדיבות נייס

השכר נחשף: כמה הרוויח מנכ"ל נייס בשנת 2025?

חברת התוכנה נייס פרסמה הלילה את מסמך ה-20F שלה לשנת 2025 וחשפה את עלות שכרו של המנכ"ל שעמדה על 12.7 מיליון דולר, בעיקר באמצעות תגמול הוני ● וכמיטב המסורת של נייס, גם שאר בכירי החברה נהנו משכר גבוה

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה במגמה מעורבת; המניה שזינקה ב-88% מתחילת השנה

ת"א 35 ננעל בעלייה של 0.6%, ת"א 90 ירד ב-0.6% ומדד הבנקים עלה ב-1.4% ● הדולר מתחזק על רקע המתיחות בגזרת איראן ● מניית מגה אור בלטה בעליות והשלימה זינוק של 88% מתחילת השנה ● ואיך סיכמו המדדים את חודש פברואר?

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

דורון בלשר, מנכ''ל אורמת / צילום: כדיה לוי

החברה הישראלית שתספק לגוגל אנרגיה מציגה תחזית אופטימית

למרות צמיחה של 12.5% בהכנסות לכמעט מיליארד דולר, העלייה החדה בעלויות שחקה את השיפור התפעולי והרווח הנקי של אורמת נותר ללא שינוי משנה שעברה ● מנגד, החברה מציגה תחזית אופטימית ל-2026, בין היתר על רקע הסכם אספקת אנרגיה ל-15 שנה עם גוגל והתקדמות בפרויקטים חדשים

שלמה איזנברג / צילום: תמר מצפי

אחרי הקריסה במניה: שלמה אייזנברג פרסם הצעת רכש למזג את מלם תים לחברה האם

בעל השליטה מקפל שכבה, לתוך החברה האם, באמצעות החלפת מניות אחרי שקיבל את אישור רשות המסים שהאירוע לא ייחשב כאירוע מס ● בחודש האחרון מניות חברות ה- IT קרסו בבורסה בעקבות החשש שה- AI עלול להחליף את חברות התוכנה ● מלם תים צללה ביותר מ-30%

ניסויים בתרופות / אילוסטרציה: Shutterstock

ניסוי אחד וזהו: ה־FDA משנה באופן דרמטי את הכללים בדרך לאישור תרופות

מנהל המזון והתרופות בארה"ב הודיע שמעכשיו חברות יידרשו לבצע ניסוי יעילות גדול אחד במקום שניים, כפי שהיה נהוג עד כה ● מדובר בשינוי שיאפשר להוזיל ולקצר משמעותית את הפיתוח ● בתעשייה מרוצים, אבל לד"ר ג'רמי לוין, מנכ"ל טבע לשעבר, יש גם אזהרה לישראלים

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

סם אלטמן, מייסד ומנכ''ל OpenAI / צילום: Shutterstock

OpenAI שוברת שיאים: גייסה 110 מיליארד דולר לפי שווי של 730 מיליארד

אמזון, אנבידיה וסופטבנק הובילו את הסבב הפרטי הגדול בהיסטוריה ● המהלך ממצב אותה כחברת הטכנולוגיה הפרטית בעלת השווי הגבוה בעולם ● במקביל נחתמה שותפות ענן אסטרטגית בהיקף עתק והחברה מציבה יעד של מאות מיליארדי דולרים בהוצאות מחשוב עד סוף העשור

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

טהרן, איראן / צילום: ap, Vahid Salemi

"צאו באופן מיידי": שורת מדינות במסר לאזרחיהן במזרח התיכון

גרמניה, הודו, קוריאה הדרומית, אוסטרליה ומדינות נוספות הוציאו בזו אחר זו אזהרות רשמיות לאזרחיהן לעזוב את איראן מיידית ● ראש ממשלת פולין: "כולנו יודעים מה הכוונה"

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

פרויקט של קטה בפתח תקווה / הדמיה: VIEWPOINT

כמה שוות ההטבות בשוק הדיור לעמיתי חבר?

מבצע של חברת קטה גרופ למילואימניקים בפתח תקווה מבטיח ארנונה לחמש שנים, ומבצע של חבר בשלושה פרויקטים שונים מציע הנחות עמוקות יותר, של כ־15% ממחיר הדירה ● מאחורי המבצעים