הולכים למשפט? נכשל הליך הגישור שהתנהל בשבועות האחרונים בין חברת אפריקה ישראל שבשליטת לב לבייב לבין פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, ושותפו דני מריאן, במסגרת תביעה בסך כ-11.6 מיליון שקל שהגישו השניים נגד אפריקה ישראל, זאת בטענה לאי-תשלום דמי תיווך עבור העסקה למכירת חלקה של אפריקה בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6.
הצדדים הודיעו היום (ג') לשופט יחזקאל קינר מבית המשפט המחוזי מרכז כי לא הושג ביניהם הסדר בהליך הגישור שהתנהל בפני השופט בדימוס שמואל ברנר.
במאמץ אחרון למנוע את קיומו של המשפט, הציע השופט קינר לצדדים הצעת פשרה משלו וביקש מהם להודיע לו תוך שבוע אם הם נענים לה. אם הצדדים אכן לא יגיעו לפשרה, יחל המשפט ביניהם ב-7 בדצמבר.
יצוין כי לא מדובר היה בניסיון הראשון של הצדדים להגיע להסכמה מחוץ לכותלי בית המשפט. בינואר הודיעו הצדדים לבית המשפט כי כשל ניסיונם לפנות להליך בוררות, וזאת לאחר שלא הגיעו להסכמה באשר לזהות הבורר שידון בתיק.
מתווה ייחודי?
בדצמבר 2011 הגישו זליכה ומריאן תביעה נגד אפריקה ישראל, בטענה כי החברה לא שילמה להם עמלת ייזום ותיווך בעסקה למכירת חלקה בחברת דרך ארץ, זכיינית כביש 6, תמורת כחצי מיליארד שקל.
באמצעות עו"ד רונן מטרי ממשרד עו"ד מטרי-מאירי ושות', טוענים זליכה ומריאן כי תביעתם עוסקת "בניסיון ציני ופסול של אפריקה ישראל להשקעות להתנער מהתחייבותה לשלם לתובעים עמלת ייזום ותיווך בגין עסקת דרך ארץ, שאותה הם יזמו, אירגנו ופעלו רבות ובמשך תקופה ארוכה להוצאתה אל הפועל".
לדברי התובעים, ההתנערות של אפריקה נעשתה לאחר שהם כבר ביצעו את מלאכתם - על יסוד התחייבות מפורשת בכתב של הנתבעת - והביאו במאמצים רבים ותוך שימוש ברעיון יצירתי ייחודי שהגו, לקשירת עסקה שתכניס לקופת אפריקה ישראל להשקעות מאות מיליוני שקלים".
אפריקה ישראל להשקעות, המיוצגת בידי משרד וקסלר, ברגמן ושות', מכחישה את טענותיהם של זליכה ומריאן. לדבריה, השניים "לא עשו עבור אפריקה דבר לשם ייעוץ וייזום הנוגע לעסקה שהתגבשה בסופו של יום".
עוד טוענת החברה כי "זליכה ומריאן בעצמם מודים כי כלל לא היו מעורבים במשא-ומתן שהתנהל בין הקרן לתשתיות לישראל ואפריקה".
אפריקה מוסיפה וטוענת כי התובעים לא איגדו ולא הקימו גוף כלשהו, לא הגו רעיון ייחודי אות מתווה ייחודי שהוצג לאפריקה, ו"המתווה הייחודי" שעליו משתיתים זליכה ומריאן את זכאותם לתשלום עמלה הינו למעשה הקמתה של קרן תשתיות וקרנות כגון זו קיימות מאז 2002.
יתרה מכך, טוענת אפריקה, "אותה קרן לתשתיות, שעמה נחתמה העסקה, פעלה באופן זהה הרבה לפני האירועים נשוא התביעה, כמו גם הרבה לפני שהתובעים טענו כי הם 'הגו' את הרעיון העומד בבסיס הקמתה". (ת"א 46434-12-10).