הקרב בין האדם למכונה

שני מירוצים נותרו לסוף עונת הפורמולה 1, מה ששוב מציף את הסוגיה: האם הדרך לתהילה עוברת בטכנולוגיה של הרכב (פטל) או בכישרון הנהיגה (אלונסו)?

הנחת העבודה בפורמולה 1 היא שהצלחה תלויה בנוסחה בה מעניקים חשיבות של 90% ליכולת הרכב, ורק 10% ליכולות הנהג. במילים אחרות, הרכב (כלומר הטכנולוגיה) עושה את ההבדל ולא הנהג, מוכשר ככל שיהיה. שבועיים נותרו לסיומה של אחת העונות הטובות בהיסטוריה, וזו רוצה להותיר את חותמה כמי ששינתה, או לפחות אתגרה מאוד, את הפרדיגמה הזאת.

על-אף הנתון המעולה של שמונה נהגים שונים שעיטרו השנה את המדרגה העליונה בפודיום, אל הישורת האחרונה הגיעו רק שניים. אלוף העולם בשנתיים האחרונות, סבסטיאן פטל מקבוצת רד-בול, ואלוף העולם פעמיים בעבר, פרננדו אלונסו מפרארי. בקופה נותרו 50 נקודות (שני מירוצים), כשלפטל יתרון של 10 נקודות (255 נקודות לגרמני, 245 נקודות לספרדי). הדו-קרב בין שני הנהגים הטובים ביותר כיום על המסלול מותח את גבולות הפרדיגמה, ומציג שתי תפישות עולם שונות בהן מחזיקות הקבוצות העונה בתקווה שזה מה שיעשה את ההבדל ויעניק תואר אליפות עולם שלישי לנהגיהן.

***

מצד אחד אלו הם רד-בול ופטל, שקצת נרדמו בשמירה בתחילת העונה והתקשו להציג רכב אמין, מבריק והגמוני, בדומה לשנתיים האחרונות. אבל האמת היא שכל העוסקים בענף ידעו כי עונה בינוניות היא תסריט אפוקליפטי מדי, וזה רק עניין של זמן עד שאדריאן ניואי יעלה על הטריק שיוביל את רד-בול קדימה.

ניואי, מעצב העל ומנהלה הטכני של רד-בול, האדם שעומד מאחורי ההצלחה הכבירה של היצרנית (ועדיין בעיקר גאה לספר כי יכול ללכת בשקט לפאב או להסתובב בחנויות, כי אף אחד לא מזהה אותו) התעורר בדיוק בזמן, ובשליש האחרון של העונה העמיד לראשות פטל רכב שעולה בכמה רמות על זה של עמיתיו. ניואי הוא חלומו הרטוב של כל נהג, אלו מעריצים וסוגדים לו (כולל אלונסו). רק שהוא בצד של פטל, שניצל היטב את הרכב, והמומנטום עבר אליו. תוך מספר שבועות מחק פטל יתרון אדיר של 39 נקודות לטובת אלונסו, מתום הגראנד פרי האיטלקי בספטמבר, ועבר ליתרון דו-ספרתי של 13 נקודות על-פני הספרדי שלושה מרוצים לתום העונה.

פטל הוא כמובן הפייבוריט לאליפות. מסתמן כי רק מזל ובעיות אמינות נדירות ימנעו ממנו את הזכייה. אולם כדמות מובילה בענף, והפנים שלה בשנים האחרונות - הוא אפור מדי. הוא גרמני יעיל וחרוץ שבעיקר ממשיך לספק כותרות משמימות. בעונה כל כך מרתקת היו רוצים כולם לראות גיבור בפודיום המנצחים, לא רק נהג אפרורי וצייתן, לא כזה שבזמן שנתפס ברגע של שמחה ואנושיות פולט כמה קללות - ואז ממהר להרכין ראש ולהתנצל (בניגוד לקימי רייקונן שהיה עם פטל באותו ראיון מדובר, לא התקמצן על קללות, ולא התנצל עד היום).

***

בצד השני של הדו-קרב על אליפות הפורמולה 1 יש אלונסו. ביכולתו הפנומנאלית, הוא מוכיח כי לא רק למכונה, אלא לעיתים גם לנהג, יש לפעמים זכויות רבות בהצלחה.

לאורך כל העונה נהג אלונסו ברכב בינוני, לרוב נחות משל יריביו, ללא בן קבוצה דומיננטי בדומה למארק וובר ברד-בול. אבל הוא היה עקבי, ניצל הזדמנויות. לא ניתן שלא להעריץ את המקצוענות המרשימה של הספרדי שהצליח להוביל את טבלת הנהגים ברוב שלבי העונה (בעיתונות האיטלקית דווח כי אלונסו ביצע יותר מ-200 הקפות ביום בסימולטור הפרטי שלו בביתו בספרד כהכנה למרוץ באבו-דאבי). ממצאי הקבוצה (המבוססים על נתונים מדעיים) דרגו אותו בין המקומות 4-6 במרוץ באבו-דאבי, ושוב הוא הכה את התחזיות כשסיים שני.

מלבד זה הוא נותן פייט לפטל במלחמה פסיכולוגית, ומנסה לגעת בנקודות רגישות מאוד כשטוען שאמנם לרד-בול הרכב הכי טוב, אבל לפרארי את הקבוצה הכי טובה. ברד-בול, שתופשים עצמם כקבוצה המשפחתית ביותר, קצת נפגעו, בעיקר ממי שנתפס בענף כזאב בודד ואינדיבידואליסט נצחי, אבל החליטו להפחית בדיבורים ולהתמקד בתחרות על המסלול.

***

בסוף השבוע חוזרת הפורמולה 1 לאדמת ארה"ב לאחר חמש שנים של היעדרות. המסלול החדש בטקסס (שמסתמן כמתאים יותר לרד-בול) והמרוץ שבוע אחד אחר כך בברזיל (שעל הנייר מעניק יתרון לפרארי) לא רק יכתירו את אלוף העולם, אלא גם יעניקו תשובה מכרעת לסוגיה הבלתי נגמרת מה חשוב ודומיננטי יותר בענף - הכלי או האדם מאחורי ההגה.