גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לנו ולחמאס יש אינטרס משותף

המתווה שלי: 4 דברים שצריכים לקרות ו-5 סעיפים בהסדר

בד בבד עם המשך הלחימה בדרום, נראה כי נעשה מאמץ רציני למצוא "הסדר" שיניח את דעת שני הצדדים, ויאפשר להביא להפסקת-אש. מהו אותו הסדר ומדוע יש הפעם סיכוי סביר להצלחתו?

הדבר הראשון, שמקל על הגעה להסדר, הוא העובדה שממשלת ישראל הגדירה מראש מטרה מצומצמת למבצע, שהיא יצירת הרתעה. יצירת הרתעה משמעותה לגרום לצד השני שלא ירצה בעתיד לירות. זו מטרה מצומצמת יחסית למטרה אפשרית אחרת, שהיא - שהאויב בעתיד לא ירצה לירות ובנוסף גם לא יוכל לירות יותר.

אם הייתה נבחרת המטרה הגבוהה יותר, היינו מחויבים לבצע מהלך יבשתי-קרקעי, להשאיר את כוחות צה"ל ברצועה למשך זמן ממושך, ואף להשתלט על גבול עזה-מצרים (ציר "פילדלפי"). קביעת מטרה צנועה יותר מקילה במקרה זה על ישראל.

הדבר השני שמאפשר להגיע להסדר - הוא העובדה שהאינטרסים של ישראל ושל החמאס אינם לגמרי הפוכים זה לזה. האינטרס הישראלי הוא: הבטחת שקט לאורך זמן. האינטרס של ממשלת החמאס הוא: הכרה בלגיטימיות השלטון שלה ו"הסרת המצור". אין בהכרח ניגוד מוחלט בין שני הצדדים. יותר מכך, בהיבטים מסוימים יש אפילו מפגש אינטרסים. ראשי החמאס וגם בישראל רוצים שמעבר רפיח הפועל בין עזה למצרים יהיה פתוח 24/7, אך מצרים מתנגדת לכך.

הדבר השלישי הוא - שישראל טרם מיצתה את יכולתה להפעיל לחץ צבאי על החמאס. ניתן להפעיל לחץ גבוה יותר גם בלי מהלך יבשתי, אך הדבר מחייב מעבר מתקיפה של מטרות טקטיות-צבאיות לתקיפת מטרות תשתית. מטרות - שהריסתן תאיים על יכולתו של החמאס לשלוט בעתיד, ולכן ייצרו את הלחץ הנכון.

הדבר הרביעי שעוזר להגיע להסדר הוא מעמדה של מצרים. דווקא למצרים של הנשיא מוחמד מורסי יש יותר מוטיבציה ויותר יכולת לאלץ את החמאס להיענות לתביעות קשות.

לאור כל אלה מהו ההסדר האפשרי בין הצדדים. הסדר כזה יכלול חמישה מרכיבים:

ראשית, התחייבות של שני הצדדים להימנע לחלוטין מירי לעבר הצד השני, לרבות, מן הסתם, התחייבות שלנו שלא לבצע "סיכולים ממוקדים" בתוך הרצועה.

הדבר השני הוא התחייבות מצרית לערוב להפסקת-האש כמו גם להגברת הפיקוח על בעיית ההברחות לעזה.

הדבר השלישי הוא "הקלת המצור" שתיעשה הן ע"י הרחבת פעילות המעברים מישראל לעזה, והן ע"י פתיחה קבועה של מעבר רפיח מעזה למצרים.

הדבר הרביעי הוא הסרת המצור הימי - הדבר אפשרי אם יוסכם כי כניסת כלי-שיט לעזה תיעשה רק ע"י מדינות האיחוד האירופי (ופיקוח המשטרה שלהן),ורשימות הציוד שהם נושאים יאושרו על-ידי ישראל.

הדבר החמישי הוא הכרה כי עזה היא למעשה ישות מדינתית עצמאית. ישראל לא תתנגד לביצוע השקעות זרות בשטח זה, כדוגמת רצונו של האמיר מקטאר מלפני שבועיים להשקיע 400 מיליון דולר בעזה.

הסדר כזה, פחות או יותר, הוא אפשרי בעיקר בשל כך שהאינטרסים שלנו ושל החמאס אינם נמצאים בסתירה מוחלטת. אנחנו רוצים בעיקר ביטחון; הם רוצים בעיקר לגיטימציה והורדת "המצור".

הסדר מעין זה צפוי להחזיק מעמד זמן רב (בניגוד למה שקרה בעבר) רק אם יתקיימו שלושה תנאים: א', כל הפרה שלו, וכל פתיחה באש מכיוון עזה - ייענו בעוצמה רבה כדי למנוע את הכרסום הזוחל שאפיין את העבר; ב', מצרים תהיה ערבה, מול ארה"ב, על קיומו של ההסדר. ג', בעזה תהיה תנופת בנייה והשקעות זרות, שייצרו לחץ אמיתי, מבפנים ומבחוץ (של המדינות שנותנות את הכסף) לשמור על הנכסים שנצברים, ולא להפוך אותם למטרות עבור חיל האוויר בסבב הבא.

הכותב, אלוף במיל', כיהן כראש המועצה לביטחון לאומי

עוד כתבות

העלמת הכנסות / אילוסטרציה: Shutterstock, Andre Boukreev

חשד: העלים 12 מיליון שקל מהכנסות משכירות

רשות המסים מנהלת חקירה נגד תושב ביתר עילית החשוד כי העלים הכנסות בסך 12 מיליון שקל מהשכרת דירות לחברות כוח-אדם ● בבדיקה צולבת בין דיווחיו של החשוד לרשויות המס לבין חשבונות הבנק שלו נמצאו הפקדות בסך מיליוני שקלים שלא דווחו

דוד לרון / צילום: ישראל שם טוב

מנכ"ל דואר ישראל דוד לרון פורש אחרי 4 שנים

דוד לרון, שמונה בשנת 2022 על ידי דירקטוריון החברה לתפקיד המנכ"ל, הודיע על פרישתו ● טרם ברור מי יחליף אותו, ולרון מתכנן להמשיך ולכהן כמנכ"ל בחודשים הקרובים עד שיימצא לו מחליף

דירה בשיפוצים / צילום: כדיה לוי

החשש ממלחמה מגיע לתחום השיפוצים: ירידה של 25% בהזמנות לקראת פסח

הציפייה להסלמה ביטחונית עוצרת את תנופת ההתחדשות של משקי הבית: הציבור חושש להיתקע עם "בית מפורק" בחירום, וקבלני השיפוצים מדווחים על טלפונים דוממים בשיא העונה ● במקביל, האיום האיראני מאלץ את ענף הבנייה לדרוש פתרונות להפעלת מנופים מהקרקע

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

מימין: יוסף עליאש, ריצ'י האנטר, דני בן רעי / צילום: דרור סיתהכל

גרין לנטרן רוכשת מחצית מרשת בתי הקפה גן סיפור לפי שווי של כ-150 מיליון שקל

קרן גרין לנטרן של ריצ'י האנטר נכנסת כשותפה ברשת בתי הקפה גן סיפור של ברנרדו בלכוביץ' ● העסקה מצטרפת לגל עסקאות גדולות שנחתמו לאחרונה בענף המסעדנות

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מהאשמות לא נכללו בהחלטת רשות התחרות ● החברה: "דוחים מכל וכל את הטענה"

נטל המס על הציבור הגיע ב-2025 לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022

דוח הכלכלן הראשי: "נטל המס עלה שוב בצורה משמעותית ב-2025"

נתוני האוצר מצביעים על קפיצה של כמעט 2% תוצר בנטל המס על הציבור, לרמתו הגבוהה ביותר מאז 2022 - זאת בעיקר בשל העלאות המסים שנועדו לממן את המלחמה ● באוצר מזהירים מפני שחרור הרסן התקציבי: "גידול מהיר בגביית המס עשוי להיות זמני"

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

קלדנית בבית המשפט / צילום: ap, Ohad Zwigenberg

האולם הדיגיטלי יוצא לדרך: כלי AI בשירות השופטים וסוף לעידן הקלדנות

מערכת המשפט מתקרבת להשלמת המעבר לדיגיטל, לטובת הפחתת העומס והבירוקרטיה ● לצד כלים המסייעים בכתיבת פסקי דין, מערכת חדשה תאפשר לקיים דיונים בווידאו ללא הגעה פיזית ● במקביל, התמלול האוטומטי מחליף את הקלדניות - שנוצר עבורן תפקיד חדש

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

אילוסטרציה: shutterstock

הבורסה בת"א ננעלה בירידות; מדד הביטוח צנח ב-7.5%, הבנקים ב-2%

מדד ת"א 35 ירד בכ-1.7% ● הירידה במניות הביטוח והפיננסים באה בעקבות דוח אפוקליפטי של חברת המחקר Citrini Research סביב עתיד ה-AI ● המניה שנמחקת מהבורסה בתל אביב אחרי 25 שנים ● טרמינל איקס זינקה בעקבות נפילת הצעתו של שר האוצר להעלות את תקרת הפטור ממע"מ

ירידות בבורסה בתל אביב / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

ירידות בתל אביב, בהובלת מניות הנדל"ן והבנקים

מדד ת"א 35 יורד בכ-0.8%, מדד ת"א 90 נופל בכ-1.8% ● אלביט עולה ב-4% ● מניות האופנה נחלשות, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ● אל על יורדת אחרי הדוחות ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים