גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

יוקר המחיה של העשירון ה-5

איך זה שנדמה שהכול מתייקר, ולפי המדד האינפלציה מתונה?

"אנחנו בעיצומה של מלחמת עולם כלכלית - ומנצחים בה; יצרנו 400 אלף מקומות עבודה ב-3 שנים" - כך צוטט באתר "גלובס" שר האוצר, יובל שטייניץ, בפורום שנערך באוניברסיטת בר-אילן בהשתתפות בכירי המשק. רק שכמה ימים אחרי זה היינו במלחמה, נכון יותר מבצע צבאי בעזה, שעליו יש ויכוח אם אכן ניצחנו, ויש לו גם השלכות כלכליות שאליהן נתייחס בהמשך.

שטייניץ אמר עוד כי "ישראל במקום הראשון במערב עם צמיחה של 5%". ובכן, נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הם קצת שונים: הצמיחה נמוכה יותר, במגמת היחלשות, כפי שהעיד נתון הצמיחה האחרון שפירסמה הלמ"ס (2.9% ברבעון השלישי), ומבוססת בחלקה על חברה אחת גדולה - אינטל. אבל בסך-הכול מצבנו הכלכלי סביר.

על-פי התסריט המרכזי, גם שנת 2013 תהיה שנה סבירה לכלכלת ישראל, בהינתן המשבר הנמשך בכלכלה העולמית. רמת הפעילות הכלכלית במשק תתרחב בשנה הבאה בשיעור של 3%-3.5%. במדינה שבה האוכלוסייה גדלה בכל שנה ב-1.7%-1.8%, מדובר בצמיחה חיובית לנפש של 1.2%-1.8%. בעוד הגוש האירופי נמצא בסטגנציה והאמריקני צומח בשיעור נמוך מהפוטנציאל - אלו הן תחזיות מעודדות. תחזית הצמיחה הזו מתבססת על ההנחה שהגז מ"תמר" יתחיל לזרום בשנה הקרובה.

למרות יוקר המחיה והידיעות הרבות על העלאות המחירים, רמות האינפלציה, הן זו של 2012 (1.9%) והן זו החזויה לשנת 2013 (כ-2.2%) הן סבירות ועומדות בטווח היעד שקבעה הממשלה לבנק ישראל (1%-3%).

אינפלציה מתונה

אעשה לרגע אתנחתא מהתחזית השנתית (נחזור אליה בהמשך), ואנסה לענות על שאלה מסקרנת: איך זה שהציבור מתלונן על יוקר המחיה - בעוד מדד המחירים מצביע על אינפלציה מתונה במשק?

ההסבר לכך שקיים פער תפיסתי בין מדידת סביבת האינפלציה בפועל לבין מה שאנו מרגישים ביום-יום, נעוץ במספר גורמים: האחד, העלייה במחירי הדירות שאינה חלק ממדד המחירים לצרכן, וההבנה, כי ללא הורים שיסייעו, זוג צעיר (יותר או פחות) לא יוכל לרכוש דירה.

ההסבר השני נעוץ בכך שבשנה האחרונה נרשמה התייקרות של מוצרים ושירותים שבהם אנו נוהגים לעשות שימוש יומיומי (מזון, חשמל, סיגריות, תחבורה ציבורית, בנזין לכלי הרכב, מים ועוד), בעוד ירידות מחירים נרשמו בשורה ארוכה של שירותים ומוצרים, שלרוב ההוצאה בגינם אינה יומיומית או נתפסת כגבוהה גם לאחר ירידת המחירים, כמו: מוצרי חשמל שונים, רהיטים, מצעים ומגבות, הלבשה והנעלה, משקפיים ומוצרי אופטיקה, ספרי קריאה, צעצועים, מוצרי קוסמטיקה, שירותי טלפון, שירותי חינוך ועוד - רשימה מכובדת למדי.

ההסבר השלישי מתייחס לעובדה שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מודדת סל מוצרים ממוצע לכלל המשק, לעשירים ולעניים גם יחד. אלא שבעוד סל הצריכה של החמישון העליון התייקר בשנה האחרונה ב-1.5%, סל הצריכה של החמישון התחתון התייקר בלא פחות מ-2.3%. כלומר, מי שהפרוטה לא מצויה בכיסו, ומוציא משקל גבוה יותר מהכנסתו על מוצרי מחיה בסיסיים, המוצרים שמחירם עלה השנה, גם מרגיש ביתר שאת את התייקרויות המוצרים ואת הקושי "לגמור את החודש". עד כאן ההסבר ובחזרה לתחזית השנתית.

תחזית מקרו-כלכלית נוספת, חשובה אולי יותר, היא הגירעון הצפוי בשנה הבאה - 3.5%, שיעור החורג במקצת מהיעד שקבעה הממשלה. תחזית זו עלולה להתגלות כנמוכה מדי. כלומר, הגירעון עלול להיות גבוה יותר בעקבות מבצע "עמוד ענן" (כמה יותר? תלוי בגודל ובאופי של התוספות לתקציב הביטחון).

לאחר האירועים הביטחוניים של הימים האחרונים, ברור שהממשלה שתיבחר לא תוכל לקצץ בביטחון, וסביר להניח כי על שולחן הממשלה תונח דרישה לתוספת תשלום, לצורכי הצטיידות בכיפות ברזל נוספות, השלמת ציוד צבאי וכיו"ב. גם אם תוספת התשלום תהיה חד-פעמית ("קופסה" כפי שהתייחסו להוצאות אלו בעבר), עדיין יקשה על הממשלה שתיבחר לקצץ בהוצאות שאר המשרדים כדי לעמוד ביעד גירעון של 3%.

בסופו של דבר הפרמטר שעליו מסתכלות חברות דירוג האשראי בעולם הוא העמידה של מדינות בתוואי הגירעון שקבעו לעצמן, ומה ההשפעה של חריגה מהתוואי הזה על יחס החוב-תוצר.

בנוסף, אנו חיים בעולם שבו הסובלנות כלפי אי-עמידה ביעדים תקציביים ואי-אחריות תקציבית, היא מאוד נמוכה. יחס החוב-תוצר של ישראל עומד כיום על כ-74%, לאחר שירד משיא של 99% לפני 9 שנים. השיעור הזה הוא מהנמוכים בעולם, וזאת תעודת כבוד למשק, ואולי הסיבה המרכזית ליציבות הכלכלה ולאופק היציב של דירוג האשראי של ישראל.

חריגה מיעד הגירעון בשיעור של עד חצי אחוז, לא תוביל לפגיעה בדירוג האשראי של ישראל. חריגה בגין "קופסה להוצאות ביטחוניות חד-פעמיות" צפויה אף היא להתקבל בסלחנות (כפי שקרה בעבר). אך אם תיכשל הממשלה שתיבחר בביצוע הקיצוץ הנדרש בשאר סעיפי התקציב, או אז סביר לצפות כי דירוג האשראי יופחת ופרמיות הסיכון יעלו.

התסריט המרכזי שלי לשנה הבאה, מביא בחשבון מספר הנחות חשובות, חלקן טובות יותר וחלקן טובות פחות:

בסביבות המקרו בחו"ל יימשך השיפור האיטי הנובע מהטיפול במשבר, אך אי-הוודאות תימשך והפעילות הכלכלית תהיה ממותנת, על רקע הלחץ של המנהיגות באירופה על המדינות "החלשות" להתמיד בביצוע צעדי הצנע. בהתייחס לכלכלת ארה"ב, יימצא פתרון שלפיו מרבית הטבות המס יוארכו, כך שהכלכלה תימלט מאותו "צוק פיסקאלי" המאיים עליה. עם זאת, קצב הצמיחה של המשק יוסיף להיות נמוך מפוטנציאל הצמיחה ארוך-הטווח.

ניתן להניח עוד, כי הריביות בעולם יישארו נמוכות, וכי ב-2013 תיתכן תוכנית הרחבה כמותית נוספת בארה"ב, לאחר שתוכנית ה-Operation Twist תגיע לסיומה בסוף שנה זו, מהלך שצפוי להשפיע על הדולר, כלומר, לתמוך בחולשתו.

בנק ישראל תרם ליציבות

ביחס לישראל, הממשלה שתיבחר תאשר תקציב אחראי לשנתיים, והגז שיתחיל לזרום מ"תמר" בשנה הקרובה, יתרום לקצב הצמיחה במשק, ואף עשוי ליצור לחץ מתון לייסוף בשער השקל.

בהתייחס לשוקי ההון בארץ ובעולם, תשואות האג"ח האמריקני ל-10 שנים יוסיפו לדשדש ברמות הנוכחיות בשל נחישות הפד לשמר על ריבית נמוכה במשק; שוק האג"ח הישראלי יגיב לציפיות הריבית והאינפלציה המקומיים: הסדרי החוב יעיבו על הביקוש הפרטי לאג"ח קונצרני, ויגבילו את עוצמת הירידה במרווחים. כלומר, אנו צופים ירידה במרווחים, אם כי מתונה בשל ההשפעה של הכותרות בעיתונות בנושא הסדרי החוב על הביקוש של משקי הבית לאג"ח קונצרני. מנגד, שוקי המניות ייהנו מתמחור זול, מריבית נמוכה, מהשיפור בסנטימנט באירופה, ומההרחבות הכמותיות.

אז מהי אסטרטגיית ההשקעה הנכונה בהנחה שהתסריט הזה אכן יתממש? האפיק המנייתי יספק את התשואה העודפת; רווחי הון מתונים יירשמו גם באפיק הקונצרני; ואילו האג"ח הממשלתי יסבול לקראת סוף השנה מהפסדי הון על רקע הצפי לעליית ריבית כבר ב- 2014.

שר האוצר אולי מגזים קצת בסופרלטיבים שהוא מחלק לממשלה ולעצמו, במיוחד על רקע התעלמותו מתרומת בנק ישראל ליציבות המשק, אבל ניתן לומר שהמדיניות הכלכלית של ישראל בשנים האחרונות מקבלת ציון טוב. נקווה כי האחריות לניהול נכון של התקציב תישמר גם בשנים הבאות. זאת, כדי שכאשר המשק העולמי יצא מהמשבר הארוך שאליו נקלע, נהיה מוכנים לצמוח יחד עם העולם, ואפילו בקצב מהיר יותר.

הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית ב"פסגות"

עוד כתבות

ניקולאי טנגן, מנכ''ל קרן העושר הנורבגית / צילום: Reuters, NTB Scanpix/Nina E. Rangoy

אחת המשקיעות הגדולות בעולם חשפה כלי חדש לאיתור סיכונים

קרן העושר הנורווגית הודיעה כי החלה להשתמש בכלי בינה מלאכותית כדי לאתר סיכונים ולקבל החלטות על מכירת אחזקות ● כך היא עושה את זה

טראמפ בנאומו, אמש / צילום: ap, Alex Brandon

ארה"ב קוראת לעובדים לא חיוניים לעזוב את ישראל

בתיאום מלא עם ארה"ב: דריכות שיא במערכת הביטחון ● שר החוץ של עומאן ייפגש היום סגן נשיא ארה"ב לשיחות בנושא איראן ● סגן נשיא ארה"ב: לא נלך למלחמה שתימשך שנים במזרח התיכון ● שגרירות ארה"ב בישראל הודיעה על פינוי עובדים שאינם נדרשים בחירום ● משרד החוץ של קנדה: קוראים לאזרחינו לעזוב את איראן עכשיו כל עוד ניתן לעשות זאת בבטחה ● עדכונים שוטפים

חוקרים במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, אוניברסיטת בן גוריון / צילום: דני מכליס

באיזה אזור בארץ סובלים הכי הרבה מסטרס? התשובה אצל חיידקי הביוב

במעבדה של פרופ' אריאל קושמרו, מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן גוריון, חוקרים איך אפשר לנצל חיידקים כדי למנוע מפגעים בריאותיים וסביבתיים ● מניבוי אזורי מצוקה בעיר ועד מניעת חורים בשיניים ואפשרות לפתח אנטיביוטיקה מהים

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

יעקב אטרקצ'י, בעל השליטה באאורה / צילום: ראובן קפלינסקי

בהיקף 650 מיליון שקל: שיתוף הפעולה החדש של כלל ביטוח ואאורה

חברת הביטוח תשקיע 450 מיליון שקל בפרויקטים אותם מקדמת חברת הבת של חברת הנדל"ן, "אאורה מחדשים את ישראל" ● בתמורה, היא תחזיק ב-30-35% מהזכויות בפרויקטים, ותקבל זכות ראשונים להשקיע בפרויקטים עתידיים בהיקף של עד 200 מיליון שקל

סמטת דיאגון מתוך ''הארי פוטר'' באולפני הוורנר ברדרס / צילום: ap, Ross D. Franklin

מהפך דרמטי בארה"ב: בוורנר ברדרס מעדיפים את ההצעה המשופרת של פרמאונט, נטפליקס נסוגה

לאחר שחתמה עם נטפליקס בחודש דצמבר על עסקה שהוערכה בכ-83 מיליארד דולר, חברת וורנר ברדרס מסרה אמש כי הצעתה המשופרת של חברת פרמאונט בסך 111 מיליארד דולר "עדיפה" ● מנכ"לי נטפליקס בתגובה הלילה: "העסקה כבר אינה אטרקטיבית מבחינה כלכלית"

מייקל ברי

מייקל ברי מזהיר: זוהי "מלכודת המיליארדים" של אנבידיה

למרות תחזית חזקה להמשך, מניית אנבידיה נופלת במסחר בוול סטריט ● מייקל ברי: הסיכון שלה גדל, אנבידיה עלולה להיתקע עם התחייבויות ענק ל-TSMC ועם מלאי שאין לו קונה - מצב שעלול לרסק את שולי הרווח שלה

המבורגר שרימפס / צילום: חיים יוסף

לא טרנדית ולא מתחנפת: מסעדה שהיא עדיין אחת הטובות בת"א

המסעדה שייסד אוראל קמחי לפני 13 שנה מציעה אוכל גבוה או פשוט, בצלחות פיין דיינינג או שאוכלים עם הידיים – העיקר שתתענגו

טורבינות רוח / צילום: Shutterstock, Angela Crimi

הדוחות שהפילו את מניות האנרגיה המתחדשת בתל אביב

דוחות חלשים במיוחד של חברת האנרגיה המתחדשת אנרג'יקס הפילו את מדד הקלינטק בבורסה המקומית, שירד  ב-1% ● הכנסות החברה בשנת 2025 הצטמצמו ב-15% והרווח הנקי ירד בשיעור של 26%

הבורסה בתל אביב / צילום: Shutterstock

הבורסה ננעלה בירידות; מדד הבנקים נפל ב-3%

ת"א 35 ירד ב-1.5% ● מניית מזרחי טפחות נפלה לאחר הדוחות וגוררת עמה את יתר הבנקים ● מניית אנרג'יקס נפלה גם היא בעקבות דוחות חלשים, אשר מקרינים על יתר החברות בסקטור ● חברת הנדל"ן תדהר בדרך להנפקה בבורסה בת"א

חיה קינד / צילום: שירן קמר

מנכ"לית החברה שרכשה 40 דירות בבניין שנפגע מטיל: "הזדמנות שלא תחזור"

הכתבה הזו היתה הנצפית ביותר השבוע בגלובס ועל כן אנחנו מפרסמים אותה מחדש כשירות לקוראינו ● מנכ"לית קרן הריט אבו פמילי, חיה קינד, רואה במגמת הורדת הריבית סימן חיובי לסקטור השכירות לטווח ארוך, שנפגע קשות בשנים האחרונות, וקוראת למדינה לעשות יותר: "לא נעשו פעולות גדולות מספיק" ● בראיון לגלובס היא מספרת כי היא מזהה שהדור הצעיר כבר לא רואה בבעלות על דירה צעד מחייב

צחי נחמיאס / צילום: ורד פיצ'רסקי

צחי נחמיאס מכה בברזל החם: הנפקת ענק לאחר דוח חזק

מגה אור מגייסת 615 מיליון שקל בהנפקה פרטית למנורה ומגדל ● ההנפקה מתבצעת בפרמיה של 5% על מחיר הנעילה בבורסה

כותרות העיתונים בעולם

בלי לירות ירייה אחת: האסטרטגיה הסינית במלחמה המסתמנת באיראן

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את ביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד אם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

פאנלים סולאריים על גג בית מגורים / צילום: Shutterstock

בשורה ליזמים הסולאריים: רשות החשמל יוצאת למבצע פינוי מקום ברשת

רשות החשמל מנסה "לנקות" את הרשת מפרויקטים שלא יוצאים לפועל, ומציעה ליזמים החזר של עד 50 מיליון שקל ● בכך, היא מנסה לפתור את העומס על רשת החשמל ולתת מקום לפרויקטים חדשים ● ואיך ימנעו בעיות כאלה בעתיד?

מתוך קמפיין בנק לאומי

לאומי עורר זעם ברשת - אבל במדד אחד זה השתלם לו

הפרסומת החדשה של בנק לאומי נמצאת כבר בשבוע הראשון לעלייתה לאוויר במקום הראשון בזכירות והשני באהדה, כך עולה מדירוג הפרסומות הזכורות והאהובות של גלובס וגיאוקרטוגרפיה ● הפרסומת האהובה ביותר זה השבוע החמישי שייכת לבנק הפועלים

מיני ACEMAN / צילום: יח''צ

גם אחרי הוזלה של 40 אלף שקל לא בטוח שהרכב הזה שווה את מחירו

המכונית העירונית הקומפקטית של המותג "מיני" מבית ב.מ.וו משלבת ממדים מותאמים לעיר, עיצוב אופנתי והתנהגות כביש מלוטשת שפונה לחובבי נהיגה ● אבל מתלים קשיחים ומחיר שאפתני מגבילים את פוטנציאל השוק שלה

ביקור ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת / צילום: נועם מושקוביץ-דוברות הכנסת

יותר מנשק או טכנולוגיה: מה חיפש ראש ממשלת הודו בישראל השבוע

השבוע נולדה בישראל "ארכיטקטורת היהלום": רשת בריתות אסטרטגית המשתרעת מיוון במערב ועד הודו ● בלב הציר עומד נרנדרה מודי שהגיע לירושלים כדי לקבוע סדר עולמי חדש ● איך נראה המרחב מהעיניים שלו ומה אנחנו מביאים לשולחן? ● טור אורח 

רה''מ בנימין נתניהו ורה''מ הודו נרנדרה מודי בתערוכת חדשנות / צילום: מעיין טואף -לע''מ

מקורות רשמיים: ישראל מקדמת יבוא כלי רכב מהודו

ישראל מכוונת לתעשיית הרכב ההודית: בממשלה מקדמים יבוא רכב ואף פתיחת הדלת לתקינה הודית, סוגיה שנדונה גם בביקורו של ראש הממשלה נרנדרה מודי ● במקביל צ'רי מתרחבת באירופה באמצעות יבואן ישראלי ● וגם: מגמת הורדת מחירי המחירון של דגמים חדשים לא עוצרת ● השבוע בענף הרכב

מה עשה החיסכון בפברואר? / צילום: Shutterstock

הירידות במניות העיבו, אבל החודש חיובי: מה עשה החיסכון שלכם בפברואר?

למרות הירידות בבורסה בימים האחרונים, חודש פברואר צפוי להסתיים עם תשואה חיובית בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות ● לפי תחזית מיטב, התשואה הממוצעת ברוטו של קופות הגמל וקרנות ההשתלמות תהיה בפברואר 0.5% ובחודשיים הראשונים של השנה 2.6%

עופר ינאי, בעלי נופר אנרג'י / צילום: נועם גלאי

בהיקף 255 מיליון דולר: הפועלים יממן התרחבות של נופר אנרגיה בארה"ב

הבנק יממן קניית צבר ייצור סולארי בארה"ב בהיקף של ג'יגהוואט אחד ● בנק הפועלים לא יהיה חלק מקונסורציום, אלא יהיה המממן הבלעדי של החוב ● תנאי ההלוואה טרם פורסמו