גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

גם אינטל השתכנעה שלא כל המחשבים נוצרו שווים

הלקחים של אינטל מהכרסום המתמשך במעמדה כמלכת הסיליקון, לא נגמרים בהחלפת המנכ"ל

מפעל אינטל קריית גת / צלם: איל יצהר
מפעל אינטל קריית גת / צלם: איל יצהר

כנראה שגם חברות חדשניות ומצליחות זקוקות מפעם לפעם לתרועת השכמה מבהילה כדי לצאת מהמוסכמות הישנות ולהבין שהן מובילות למבוי סתום, או לפחות לפקק תנועה מדכא. במהלך שנות ה-90 ותחילת המאה הנוכחית אינטל התנערה מכל יומרה לפתח ארכיטקטורת מעבדים חדשה, שתחליף את X86 העתיקה. בעיקשות שמזכירה את האובססיה של מיקרוסופט עם Windows - ובמידה רבה נובעת מהסינרגיה בין שתי החברות - הנהלת אינטל החליטה ש-X86 טובה לכל משימה. החל בטלפונים חכמים וכלה במחשבי-על הארכיטקטורה המיושנת שגובשה לפני יותר מ-30 שנה עדיין הולמת, משום ש"השוק לא סובל תהפוכות וחייבים לשמור על תאימות לאחור".

התפיסה הזאת, שאפשר לתאר אותה כאסטרטגיית Brute Force קיצונית ("מה שלא הולך בכוח, ילך ביותר כוח"), נשענת על שתי רגליים, אחת בריאה והשנייה רועדת:

  1. הרגל הבריאה היא טכנולוגית היצור של אינטל, המאפשרת לה לנצח במבחני הביצועים פשוט על ידי דחיסת יותר ויותר טרנזיסטורים על כל סמ"ר של סיליקון ולהריץ אותם מהר יותר ויותר. כמו אצל יצרני הרכב האמריקאיים, העיקרון הוא "לעזאזל היעילות, העיקר נפח המנוע". לדוגמה, התשובה שלה לחוסר ההצלחה של Itanium היא - להכפיל את מספר המנועים ונפח המטמון. בגרסה העדכנית של המעבד המאכזב בנויים על השבב למעלה מ-3 מיליארד טרנזיסטורים! הישג טכנולוגי מדהים שמסתיר כישלון ארכיטקטוני לא פחות משמעותי.
  2. הרגל החולה היא היסטוריה של חוסר הצלחה. במקביל לניצחון הכמעט הטוטלי של X86 על ארכיטקטורות שרתים מתחרות, כמו Power של יבמ ו-Sparc של סאן, אינטל נחלה תבוסה בכל החזיתות האחרות של מעבדים: ארכיטקטורת ARM חיסלה את משפחת המעבדים "המשובצים" של אינטל i960; הניסיון הראשון שלה לחדור לשוק הטלפונים החכמים הסתיים במחיקת השקעה מסיבית (רכישת DSP/C הישראלית); אינטל אפילו לא ניסתה לתת מענה הולם לאתגר של nVidia ו-AMD בתחום הגרפיקה רבת-ביצועים - וכמובן, הפצע המדמם שגרם פרויקט Itanium מסרב להגליד.

פרת-על חולבת לעד

אז מה הפלא, שהנהלה עסקית מוטת שיווק, כפי שמגולמת בפול אוטליני ומקורביו, תיצמד באדיקות לפרה החולבת הזקנה והנאמנה ביותר ברפת? הנהלת אינטל מתייחסת למותג X86 כפי שהנהלת קוקה קולה מתייחסת למותג שלה - ישות רבת עוצמה, כמעט מיסטית, עמידה ללא חת בפגעי הזמן ובאתגרי התחרות, שאסור להחלישה על ידי מהילה במותגים אחרים או כתוצאה מגיוון יתר של תת-מותגים. אפשר להסכים לגרסת Light עבור מחשבים ניידים, או למארז "משפחתי" עבור שרתים, אבל הטעם חייב להישאר בדיוק אותו הדבר. אלא שמסתבר כי אסטרטגיה מנצחת בשוק המשקאות הקלים לא מבטיחה תוצאות דומות בשוק הטכנולוגי.

וגם החלום הרטוב של יצרני ביגוד, One Size Fits All אינה תופס כאן. הגיוון העצום של יישומי עיבוד דיגיטלי מחייב גיוון מקביל של מבחר מנועי הסיליקון. הנהלת אינטל היוצאת לא הפנימה את התובנה הזאת ולכן החברה איבדה לאחרונה את מקומה בראש שרשרת המזון של יצרני השבבים.

כמובן שלא רק "ראשי עצם" (Boneheads) עובדים בסנטה קלרה ולא בכל מאבקי הכוח הפנימיים מנצחים השמרנים. וכך נוצרו בחומת האחידות של אינטל מספר סדקים המספקים בתי גידול לתפיסות חדשות יותר. הראשונים שיצאו ממעבדות הפיתוח לאולמות היצור הם בני משפחת Atom, משפחה המתייחסת לשבט X86 אך מרשה לעצמה לשמור על צניעות והסתפקות במועט.

מעבדי Atom פותחו בתפיסת "להשיב עטרה ליושנה", לספק רק את היכולות החיוניות למכשירים ניידים דוגמת טלפונים ומחשבי-לוח (Tablet), וכך לחזור לממדים ולצריכת ההספק המזערית שאפיינה מיקרו-מעבדים (Micro-Processors) בתחילת הקריירה. סדק נוסף, שהתגלה רק בחודש האחרון, הוא Xeon Phi, ממשפחת מעבדים ייעודית לשיבוץ במחשבי-על (Super Computers), בהם חלק ניכר מעומסי העבודה מאופיינים בתהליכים "ווקטוריים".

עיבוד ווקטורי בקנה מידה מסיבי

המונח "תהליך ווקטורי" מתייחס להפעלת סדרה אחידה של פעולות חישוב ולוגיקה על כמות גדולה של נתונים. תהליכים אלה נוחים במיוחד לעיבוד מקבילי (Parallel Processing) והם לא נזקקים לתחכום מיוחד בניחוש "מה הפעולה הבאה שצריך לבצע?" מאז "פנטיום 2" גם מעבדי X86 כוללים "מנוע עזר" לטיפול בחישובים אלה, אך הוא מהווה בסך הכל "תוספת" פיקנטית למנה העיקרית והקונבנציונלית של "עיבוד פקודות מורכבות" (CISC). התפיסה הזאת קבילה ביישומי PC ותחנות עבודה ניידות, משום שזה גם האופי של יישומים משרדיים, על שולחן העבודה האישי ובחדר השרתים - אבל לא לשימושים האופייניים של "מחשוב רב עוצמה" (HPC), הנדרש ביישומים מדעיים, הנדסיים ופיננסיים.

מחשבי העל זקוקים למנועי עיבוד ווקטורי עוצמתיים, שיבצעו אלגוריתמים מתמטיים רפטטיביים על מסות נתונים ענקיות. זה אופי העבודה במחקר ביולוגי (איתור גנים בשרשרות בסיסי DNA והדמאת המבנה המרחבי של חלבונים), בפיזיקה של אנרגיות גבוהות (למיין את החלקיקים הנוצרים במאיץ של CERN), בחיפושי נפט (ניתוח ססמוגרפי של הדים המוחזרים מעומק האדמה), במודלים אקלימיים לחיזוי מזג האוויר ובניתוח זרימת נוזל "מתערבלת" (טורבולנטית).

מחשבי העל החזקים בעולם - יש פחות מתריסר בליגת העל של אלה שמסוגלים לבצע מעל טריליארד פעולות חישוב בשנייה (Peta FLOPS) - נזקקים למאות אלפי מעבדים שיחלקו ביניהם את העבודה. חלק מהמעבדים האלה הם מהסוג "הסקאלרי", מתוצרת אינטל, AMD או יבמ, אבל בין רבע לחצי מהמעבדים בנויים להתאמה עם תפיסת העיבוד הווקטורי. בדרך כלל מימוש המרכיב הווקטורי נעשה על ידי מאיצים גרפיים מהסוג שאפשר למצוא על כרטיסי גרפיקה יקרים לתחנות עבודה (מוכרים בשם Tesla), שבבים המיוצרים על ידי NVidia.

במאיצים אלה כוללים מספר גדול מאוד של "ליבות" עיבוד אך הפקודות המיוחדות (בעיקר פעולות אריתמטיות בנקודה צפה) שהליבות מצייתות להן אינן רבות ומורכבות כמו אלה של המעבדים הראשיים. באופן לא מפתיע, חוסר העניין של אינטל במעבדי גרפיקה עוצמתיים מאוד הביא לכך שבליגת העל של מחשבי-על תמצאו נוכחות חזקה ולא אופיינית של AMD, חברה שכן מושקעת עמוק בזירה הגרפית. אלוף האלופים, מחשב על בשם טיטאן מתוצרת Cray, כולל 18,688 מעבדי AMD Opteron עם 16 ליבות לכל אחד ועוד 18,688 מעבדים גרפייםNVidia Tesla עם 2,496 ליבות אחד. וזו כבר פגיעה תדמיתית שאי אפשר לעבור עליה במשיכת כתף.

מהדגמת טכנולוגיות למרכז המחשוב המדעי של טקסס

כדי להציג אלטרנטיבה משכנעת נכנסה אינטל לפני מספר שנים לפרויקט "הדגמת טכנולוגיות" בשם Many Integrated Cores ארכיטקטורה מרובת ליבת שתיתן משמעות חדשה למושג "עיבוד מקבילי מסיבי". ההכרזה החודש על התחלת האספקה המסחרית של משפחת Xeon Phi היא למעשה הכרזה על כך שאינטל לא תעמוד יותר מנגד כאשר מתחרות שלה מצליחות למלא "גומחות" שאי אפשר לסתום עם המעבדים הקונבנציונליים שלה.

השבבים שנחשפו החודש כוללים 60 ליבות כל אחד וניתן להריץ בו-זמנית שני "נימים" (Threads) בכל ליבה, אך עם זאת לא צריך לקודד את האפליקציות מחדש עבור מעבדי Phi. משפחת Xeon Phi מוגדרת "כמעבדי עזר", Co-Processors, מילה שיצאה מהלקסיקון של אינטל לפני כמעט 20 שנה, כאשר המעבד המתמטי היגר סופית לאותה פיסת סיליקון שמארחת את המעבד הראשי.

בניגוד למאיץ הגרפי שנמצא על שבבי Core בדורות האחרונים, את Xeon Phi אי אפשר לדחוף לפינה מיותמת על שבב Xeon רגיל. משום שמדובר בשבב ענק ולו צריכת הספק מבהילה. בגרסה הראשונה שלו, שתצא לשוק בינואר 2013 (מספר זיהוי 3100), המעבד החדש נזקק ל-300 וואט הספק חשמלי! זה מספר גדול פי 3 לפחות ממה שניתן להעמיס על המארז של Xeon (שחייב, בנוסף, לפזר את ההספק של ה-CPU עצמו, שיכול להגיע עד 130 וואט). מאוחר יותר ב-2013 תצא גם גרסה דיאטטית יותר, בעלת מספר זיהוי 5110P, שתסתפק ב-225 וואט, וגם היא תגיע במארז מתכתי שכולל מפזר חום מסיבי.

ריבוי הליבות אומר שבהרצת אלגוריתם מתמטי המנצל את כולן אפשר להגיע לקצב "טחינת מספרים" של למעלה מ- Tera-Flops על שבב Xeon Phi יחיד. להמחשה, זה יותר מפי 100 מהמהירות שתשיגו מהמעבד המותקן במחשב השולחני החזק ביותר שזמין לרכישה "מעל למדף".

במחשב-על דוגמת Stampede שנבנה עבור אוניברסיטת טקסס, למשל, אמורים להיות מותקנים 6,400 מעבדי Xeon Phi בנוסף על מספר דומה של מעבדי Xeon מהסדרות הקונבנציונליות. היעד היוקרתי של אינטל: להיות הראשונה שתשבור את רף ה-Exa-FLOPS, כלומר תניע מחשב-על עתידי שיבצע "10 בחזקת 18" פעולות בשנייה! אם תנסו לעבור את הרף הזה באמצעות אשכול מחשבים המבוססים על מעבד Core i7, למשל, תזדקקו לכמאה מיליון מעבדים!

חוק המספרים הגדולים מאוד

כדאי לנסות להמחיש את המספר הפנטסטי הזה. בטכנולוגיות הזיווד הנוכחיות תוכלו לארוז כ-200 מעבדים בארון זיווד סטנדרטי שרוחבו 19 אינטש וגובהו 42 יחידות (U). כלומר, תזדקקו למערך של כחצי מיליון ארונות, שתופסים לפחות רבע מיליון מטר מרובע שטח ריצפה! דמיינו שאתם נכנסים ל-Data Center שאורכו ורוחבו הם כחצי קילומטר וכולו גדוש בארונות דחוסים ב"להבים" (Blades, מודולים שטוחים שממלאים את הארון). הרעש מחריש אוזניים משום שכול המאווררים עובדים בטירוף - בזמן שמערכת הקירור מנסה לסלק את החום שנוצר על ידי המפלצת הדיגיטלית, שזוללת חשמל ככל שחברת החשמל הישראלית מסוגלת לספק.

הזוי לגמרי, תגידו בוודאי, ואכן אין סיכוי שמישהו ינסה זאת למרות שמדובר בהכפלה פי 100 "בלבד" של העוצמה של שיאני מחשוב העל בימינו. אבל אין מקום ליאוש. אם מתווה "חוק מור" ימשיך לאפיין את התפתחות הטכנולוגיה גם בשנים הקרובות, נוכל לחזות בפריצת הרף תוך 7 שנים. ההישג יהיה קרוב מאוד לגבולות הטכנולוגיה כפי שאנו מכירים היום, אבל זה לא מדע-בדיוני. אפילו לא נזדקק להחליף את הסיליקון בחומרים אקזוטיים, את הטרנזיסטורים בהתקנים קוואנטיים ואת "ארכיטקטורת פון ניומן" במעבדי DNA.

עוד כתבות

וולט מרקט, תל אביב / צילום: Shutterstock

בלי שירות המשלוחים ועם שורה של מגבלות: מי ירכוש את המרקט של וולט?

הודעת רשות התחרות כי לא תחדש את הפטור מהסדר כובל לוולט מרקט, מחייבת את ענקית המשלוחים למכור את זרוע הקמעונאות שלה, אך היקף הפעילות הרחב - כ-30 סניפים והכנסות של עד מיליארד שקל - עלול להקשות עליה ● במקביל, וולט מעלה הילוך בתחרות מול סיבוס

זהבית כהן, מנכ''לית אייפקס / צילום: יונתן בלום

"זבל ואידיוט": התביעה שמסעירה את שוק ההון והשאלות הפתוחות

תביעה שהגיש ארז נחום נגד קרן אייפקס והעומדת בראשה, זהבית כהן, מתארת יחס פוגעני לעובדים ופגיעה בשקיפות ובניהול חברת הפורטפוליו הציבורית, מקס סטוק ● מומחי משפט מצביעים על השאלות העקרוניות שאיתן תתמודד התביעה

צוללת BlueWhale בניסוי שהתקיים בקיץ בגרמניה / צילום: commons.wikimedia.org

היוצרות התהפכו: התעשייה האווירית מסרה צוללת לחיל הים הגרמני

הצוללת הבלתי-מאוישת Bluewhale, של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לצרכי איסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ובחשאיות ● העסקה מוערכת בשווי של עשרות מיליוני אירו ועשויה לפתוח פתח להצטיידות נוספת בעתיד

ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש ממשלת הודו נרנדרה מודי בנתב״ג, היום / צילום: קובי גדעון, לע״מ

לייזר ועסקאות במיליארדים: מה מחפש ראש ממשלת הודו בישראל

ביקורו של נרנדרה מודי בארץ, לראשונה מאז 2017, יכלול שורת היבטים, בהם ביטחוניים, סחר והעברת טכנולוגיות להודו ● לצד הרחבת הסחר ושיתופי פעולה טכנולוגיים, אחד הנושאים המרכזיים שהצדדים ידונו עליו הוא פיתוח בתחום ההגנה מטילים בליסטיים

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

סטיב וויטקוף, השליח האמריקאי למזרח התיכון / צילום: ap, Evelyn Hockstein

וויטקוף: ממשל טראמפ דורש שכל הסכם גרעין עתידי עם איראן יהיה בתוקף ללא הגבלת זמן

באיראן מדווחים כי שר החוץ עראקצ'י בדרך לז'נווה • טראמפ התייחס בנאום "מצב האומה" לאיראן, והבהיר: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני" • הוא טען כי הטילים האיראניים יכולים לפגוע במדינות אירופה, וכי המשטר מנסה לשקם את תוכנית הגרעין • באיראן הגיבו: "הדברים שאמר - שקר אחד גדול" • בינתיים, הכוננות במזרח התיכון נמשכת • עדכונים שוטפים 

השופט דוד מינץ / צילום: שלומי יוסף

בג"ץ נגד המוסכים: "מרוויחים על חשבון המבוטחים"

בג"ץ דחה את עתירת המוסכים לחייב את חברות הביטוח לשלם על חלקי החילוף לפי מחירון של חברות יבוא חלקי החילוף לרכב (חלפים) - שגבוה במאות אחוזים ולפעמים יותר מ"מחיר השוק" ● השופטים תקפו את משרד התחבורה: "כשל שוק. מצב מעוות"

משרדי פלאפון / צילום: Shutterstock, Roman Yanushevsky

חברת פלאפון הודיעה: 10% מעובדי החברה יפרשו. כמה הם יקבלו?

חברת התקשורת פלאפון מדווחת הערב לבורסה על פרישה של 150 עובדים במסגרת תוכנית התייעלות ● לגלובס נודע כי על פי ההסכם שעתיד להיחתם עם ועד העובדים כל עובד שירצה יוכל להגיש בקשה לפרוש ולקבל 280%

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה על ידי ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

פרופ' שי שלו־שוורץ ואמנון שעשוע / צילום: יח''צ, איל יצהר

חברת האלגוטריידינג הסודית של אמנון שעשוע נחשפת

עדכון ברשם החברות חשף לאחרונה כי אמנון שעשוע ושי שלו־שוורץ ממובילאיי מחזיקים בנתח גדול ממניות איירון אלגו, העוסקת במסחר בתדירות גבוהה בהשראת פטנטים של תחבורה אוטונומית

אילוסטרציה: shutterstock

החודש הכי חזק של מיטב אי פעם ושיא של 3 שנים בתעשיית הגמל

מנהל הגמל הגדול בישראל גייס בינואר 2.4 מיליארד שקל - הגיוס החודשי השלישי בגודלו אי פעם בתעשייה ● לעומתו ממשיכים אלטשולר שחם וילין לפידות לשלם את מחיר החולשה בתשואות ומאבדים מיליארדים למתחרים ● מנכ"ל מיטב גמל: "יש לנו יתרון תחרותי משמעותי"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, הרוויחה חברת התעופה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ–2024 ● הבונוס לכל טייס: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצוללת בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק צוללת במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

המאבק על הפטור ממע"מ ביבוא אישי: גם הצו החדש יבוטל?

הצו החדש שמרחיב את הפטור ממע”מ ביבוא אישי ל־130 דולר נחתם ונכנס לתוקף מיידית, לאחר שהצו הקודם נפסל בכנסת ● איגוד לשכות המסחר דורש להקפיאו - והכרעה משפטית עשויה להחזיר את התקרה ל־75 דולר ● מי המרוויחים מהמהלך, והאם גם הצו הזה בדרך לביטול?

ממ''ד / צילום: דוברות משרד הביטחון

עוד 700 שקל לדירה עם ממ"ד, בתל אביב - דחוף

בקבוצות פייסבוק שונות המיועדות למחפשי דירות ניכרת עלייה בפוסטים שפורסמו בחיפוש אחר דירות עם ממ"ד, הן להשכרה והן לסאבלט, כדי להיערך מבעוד מועד לתקיפה נוספת

כותרות העיתונים בעולם

ארדואן מחריף את המלחמה נגד ישראל. האם ארה"ב תתערב?

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מחקר חדש טוען שארה"ב צריכה להסתמך יותר על ישראל, מכון מחקר אמריקאי קורא לארה"ב לעצור את הצעדים האנטי ישראליים של טורקיה, והתגברות האנטישמיות באיטליה • כותרות העיתונים בעולם

משרדי אנבידיה ביקנעם / צילום: אנבידיה

הרחק מהעיסוק המסורתי: מאחורי הרכישה החמישית של אנבידיה בישראל

הרכישה האחרונה של ענקית השבבים בארץ מסמנת את כניסתה לתחום ניהול המידע בארגונים. מאחוריה: מהפכת הסוכנים החכמים שלה ● המהלך מצטרף לרכישות קודמות דוגמת ראן איי.איי ודסי

מטוס של אל על / צילום: עידו וכטל

התלונה לשב"כ וביטול טיסות הביזנס: הסכסוך שמאחורי קנס הענק של אל על

לגלובס נודע כי מאחורי הקנס בסך 110 מיליון שקל שקיבלה אל על מרשות התחרות בגין חסימת האנגרים, התנהל קרב שכלל האשמות של ארקיע למשרד רה"מ על אפליה באבטחת טיסות וביטול טיסות בביזנס לבכירים בשתי החברות ● מקורות בענף: אל על פעלה לסכל את התחרות, וחלק מההאשמות לא נכללו בהחלטת הרשות ● אל על: "דוחים מכל וכל את הטענה"

קמפיין הפרסום של אפי סנדרוב / צילום: מגה מדיה

מי עומד מאחורי השלטים נגד עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב

בשבועות האחרונים הוצבו שלטים בת"א ובנתיבי איילון נגד הממונה על רשות שוק ההון עמית גל ורו"ח אפי סנדרוב. מבדיקת גלובס עולה כי מי שאחראית על התשלום היא חברת מנופים בנייה והשקעות ● חברת httpool המייצגת בישראל את חטיבות הפרסום של אמזון, ספוטיפיי ופינטרסט, מינתה את איתמר גולדפלד למנכ"ל הפעילות בארץ ● אירועים ומינויים