דודי ויסמן ומתיו ברונפמן, מאנשי העסקים הבולטים והנזילים בישראל, מצאו את עצמם לאחרונה במצב משונה: נכונותם לספק התחייבות כי ימשיכו לתמוך בחברות שהנפיקו ונקלעו לקשיים, נתקלה במכשול בלתי צפוי: דרישה מצד רשות ני"ע כי יספקו הצהרת הון כתנאי למתן ההתחייבות הזו.
רוזבאד של ויסמן וישראלום של ברונפמן הן "הכבשים השחורות" במארג העסקים של השניים. ויסמן חולש לצד שותפו, עו"ד שרגא בירן, על קבוצת אלון, הפועלת בתחומי הקמעונאות (מגה) האנרגיה (דור אלון, אלון USA) והנדל"ן. ברונפמן הוא בעל השליטה בבנק דיסקונט ובזיכיון המשגשג של רשת הרהיטים איקאה בישראל.
בניגוד לטייקונים אחרים, מקפידים השניים ששמם לא ייקשר עם חברה, כושלת ככל שתהיה, שאינה משלמת את חובותיה לציבור. במקרה של רוזבאד, הזרימו ויסמן ושותפו בירן לא פחות מ-150 מיליון שקל לחברה בשנים האחרונות והצהירו כי בכוונתם להמשיך ולעמוד מאחורי התחייבויותיה גם בעתיד.
אלא שברשות ני"ע, מתברר, מסרבים לקבל התחייבות לתמיכה פיננסית מצד בעל שליטה, נזיל ככל שיהיה, שאינה מגובה בהוכחה ליכולתו לעשות זאת. אם ויסמן וברונפמן אינם מוכנים לספק הצהרת הון, גורסים שם, הרי שהמסחר באג"ח שהנפיקו על סמך התחייבותם בלבד, משול למסחר ב"קופסה שחורה". כזו שטיבה אינו ברור ולכן לא ניתן לתמחר אותה.
לגישת הרשות, אם ויסמן או ברונפמן לא רוצים לספק הצהרת הון, עומדות בפניהם שלוש אפשרויות: הזרמה בפועל של הון לחברה (או העמדת שעבודים לטובתה), הפיכת האג"ח שהנפיקה לבלתי סחירות (מותנה בהסכמת המחזיקים) או אי מתן כל התחייבות.
מ-300 מיליון שקל ל-3 מיליון שקל
רוזבאד היא נציגה נאמנה של גל השקעות הענק שביצעו יזמים מקומיים בנדל"ן באירופה בשנות הגאות 2006-2007. החברה רכשה נכסים מניבים במערב היבשת וקרקעות במזרחה, באמצעות כסף שגויס בהנפקות אג"ח ובמינוף גבוה. קריסת שוקי הנדל"ן מעבר לים, כיווצה את שווי נכסיה והסבה לה הפסדי עתק. בד בבד, צנח שווי החברה - שפעם נסחרה לפי 300 מיליון שקל - לשווי סמלי של 3 מיליון שקל בלבד, והיא הפכה לתלויה בהזרמות ההון של בעליה.
ואלה, כאמור, אכן הזרימו לה כספים. גם ערב פרסום הדוחות הכספיים לרבעון השלישי, בסוף השבוע האחרון, התכוונו השניים להתחייב כי במידה שהחברה תידרש לכך הם יזרימו לה גם בשנה הקרובה עשרות מיליוני שקלים לצורך פירעון התחייבויותיה הצפויות.
אלא שימים ספורים לפני מועד פרסום הדוח, נמסר לחברה מהרשות כי "בנסיבות אלה, של מתן התחייבות תמיכה מהותית מטעם בעל שליטה בתאגיד מדווח, קיימת לתאגיד חובה לצרף לדוחותיו הצהרת הון או דוחות כספיים של בעל השליטה המתחייב".
במסגרת השיחות עם סגל הרשות, הציעו ויסמן ובירן כי במקום הצהרת הון הם יציגו אישור מרו"ח לפיו עומדים לרשותם האמצעים הנזילים הנדרשים לצורך עמידה בהתחייבותם. ואולם, נציגי הרשות הודיעו כי מבחינתם צעד כזה אינו מספיק.
לפיכך, טוענת רוזבאד, נאלצו בעלי השליטה להודיע לחברה כי הם נמנעים ממתן התחייבות להלוואה נוספת. "הימנעות בעלי השליטה ממתן ההתחייבות אינה נובעת משינוי במדיניותם", טוענת רוזבאד, "אלא מרצונם למנוע מהחברה ונושאי המשרה בה חשיפה לטענות אפשריות של הפרת חובות דיווח ונקיטה של אמצעי אכיפה כלפיהם".
והתוצאה: באין ודאות לתמיכת הבעלים, כללה רוזבאד לראשונה בדוחותיה הערת "עסק חי".