שני רואי חשבון ו-3 משרדי עורכי דין בכירים יחלקו שכר-טרחה הנאמד ב-78 עד 90 מיליון שקל, שתשלם המדינה בעקבות קבלת תביעת ענק, בסך של כ-830 מיליון שקל, של 180 רשויות מקומיות נגד מועצת מקרקעי ישראל.
שכר-הטרחה יחולק בין רו"ח בועז מקלר ועו"ד חיים פרוכטר, הצפויים לקבל לפחות 46 מיליון שקל; רו"ח אריה גולדיאן ומשרד הרצוג-פוקס-נאמן, הצפויים לקבל לפחות 27 מיליון שקל; ומשרד ש. הורוביץ, הצפוי לקבל כ-5 מיליון שקל.
מדובר ביוזמה של רו"ח מקלר לתבוע בשם רשויות מקומיות את המינהל בטענה לקיפוחן בהעברת דמי השבחה לרשויות. הרשויות גובות מבעלים ומחוכרים של מקרקעין בתחומן דמי השבחה על עליית שווי המקרקעין, ואולם כאשר מדובר בנדל"ן השייך למינהל, ושווי הקרקע עלה בעקבות אישור תוכנית או מתן הקלה או היתר לשימוש חורג, המינהל אינו נושא בהיטל השבחה אלא בתשלום חלף. רו"ח מקלר שיכנע את הרשויות כי המינהל חייב לשלם לכל רשות מקומית כספים על חשבון חלף דמי ההשבחה.
"הושקעו משאבים רבים"
ההחלטה על מתן שכר-הטרחה הגיעה בסופה של התדיינות ארוכה, בהחלטה של נשיא בית המשפט העליון אשר גרוניס והשופטות מרים נאור ואסתר חיות.
"במהלך הדיונים הושגה הסכמה עקרונית בין מינהל מקרקעי ישראל מצד אחד, ומאות רשויות מקומיות מצד שני, לסיום הסכסוך ביניהם", כתבו השופטים. "בתוך כך נתעוררה שאלה בנוגע לשכר-הטרחה שישולם לעורכי הדין המייצגים את הרשויות". בעניין זה הושגה הסכמה כי בית המשפט יפסוק על דרך הפשרה.
ההסכמה הייתה שבית המשפט יפסוק מהו שיעור שכר-הטרחה שיקבלו עורכי הדין, במתחם שבין 5% ל-12%. "לאור הנסיבות המיוחדות", כתבו השופטים, "אנו קובעים כי השכר יעמוד על 8.6% בצירוף מע"מ".
בהחלטתם לקחו השופטים בחשבון, בין היתר, את העובדה ששיעור זה מהווה שינוי של ההסדרים החוזיים שנעשו בין הרשויות המקומיות לבין עורכי דינן, וכן את הסכום הניכר שאותו צפויות הרשויות לקבל ושממנו נגזר שכר הטרחה.
מדובר בסכום נמוך בהרבה מזה שנקבע במקור בין הרשויות המקומיות לעורכי דינן, 17% אצל קבוצה אחת של רשויות ו-22% אצל קבוצה אחרת, המיוצגת על-ידי משרד אחר.
השופטים גם לקחו בחשבון את העובדה שעורכי הדין השקיעו בתיק זה עבודה לאורך 13 שנה, ו"אין כל ספק כי עורכי הדין השקיעו משאבים רבים לטיפול בסוגיות עובדתיות ומשפטיות קשות ומורכבות".
החלטתו של בית המשפט העליון דווחה לנשיאת בית המשפט המחוזי מרכז, הילה גרסטל, שבפניה מתנהל כעת ההליך, לפני כשבועיים.
תשלום לרשויות מקופת המדינה
במסגרת תביעת הענק של הרשויות המקומיות, התנהל משא-ומתן בין משרד האוצר למרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. באחרונה הושלם ניסוחו של מסמך עקרונות, לסיום התובענה בתשלום העומד בקירוב על כמיליארד שקל, וכן מתווה להסדר עתידי מתמשך.
מסמך העקרונות קבע כי שאלת שכר-הטרחה של המייצגים - רואי החשבון ועורכי הדין - תתברר במסגרת גישור. החתימה על מסמך העקרונות לוותה גם בחתימה מקבילה על מסמך היעדר תביעות, ולאחר מכן החל גיבושו של הסכם מפורט בין הצדדים, שהביא בסופו של דבר לסיום התובענה. ההסכם כולל גם את המתווה לחלוקת הכספים בין הרשויות לבין עצמן.
על-פי מסמך העקרונות שנחתם בדצמבר 2011, פסק דינו של בית המשפט המחוזי יבוטל, סכום הפשרה הסופי יעמוד על כמיליארד שקל, וסכום זה כולל את המרכיבים הבאים: 830 מיליון שקל הוא סכום הפשרה נטו, והוא יתחלק בין הרשויות השונות, כולל עיריות תל-אביב וירושלים, לפי מפתח מסוים. עיריית ירושלים אמורה לקבל כתוצאה מהתובענה 120 מיליון שקל, ועיריית תל-אביב - 73 מיליון שקל. 120 מיליון שקל מהסכום הכולל יחולקו בין רשויות מקומיות בהתאם לקריטריונים שהמדינה עצמה תקבע, כולל קריטריונים סוציו-אקונומיים, תוך התייעצות עם השלטון המקומי. תשלום זה ישולם בלי כל קשר לזכותן של הרשויות למענקי איזון ופיתוח.
50 מיליון שקל מהסכום יופרשו לטובת רשויות שכלל לא תבעו, ויחולקו בהתאם לעקרונות הכלליים לגבי סכום הפשרה נטו. כל הסכומים ישולמו מקופת המדינה, בפריסה ל-4 שנים, ויהיו צמודים למדד.
על הסכם העקרונות חתמו בנצי ליברמן, מנכ"ל רשות מקרקעי ישראל; עמרם קלעג'י, מנכ"ל משרד הפנים; וכן נציגי החשב הכללי והממונה על התקציבים באוצר ונציגי מרכז השלטון המקומי ומרכז המועצות האזוריות. (ע"א 2841/07).
חלוקת שכר הטרחה
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
