המבקר: נפוטיזם באוניברסיטת בר-אילן - 20% מהעובדים בני משפחה

‎‎מנכ"ל אוניברסיטת בר-אילן, עו"ד חיים גליק, הולך הביתה - במקביל לפרסום היום (ד') של דוח חריף של מבקר המדינה, יוסף שפירא, על חגיגת שכר למקורבים באוניברסיטת בר-אילן והתנהלות לא תקינה של נשיא האוניברסיטה, פרופ' משה קוה; המנכ"ל גליק; ויו"ר הוועדה לקביעת שכר הבכירים באוניברסיטה, שר המשפטים יעקב נאמן.

לפני שבועיים הודיע גליק, המסיים בחודש ינואר הקרוב קדנציה של 5 שנים בתפקיד, כי נוכח הצעות שונות שקיבל, אין בדעתו להמשיך בכהונת מנכ"ל בר-אילן.

גורמים באוניברסיטה הכחישו כי המנכ"ל "התפוטר" בעקבות ממצאי המבקר, ואולם אישרו כי בין גליק להנהלת האוניברסיטה הושגה הסכמה משותפת על סיום תפקידו.

‏הדוח, היוצא דופן בחריפותו, מתמקד בין היתר בהתנהלותם של הנשיא קוה והמנכ"ל גליק, ועוסק בליקויים במינהל תקין, במתן הטבות שכר חריגות בניגוד לכללים, ובהעסקת בני משפחה בקרב עובדי האוניברסיטה. בר-אילן עצמה מכחישה חלק ניכר מהטענות.

‏‎‎המבקר מצא כי אף שבבר-אילן פועלת ועדה לקביעת שכר הנשיא, המשנים לנשיא, הרקטור, סגני הנשיא, המנכ"ל, סגן הרקטור והמבקר, שבראשה עומד יעקב נאמן, בפועל קוה הוא שקבע את שכר הבכירים, והוועדה שימשה חותמת גומי להמלצותיו. כשהוועדה קיבלה החלטות שלא תאמו את רצונו של קוה, הן לא הוצאו אל הפועל אלא שונו בדיעבד לפי הנחיותיו. בעניינים מסוימים, קובע המבקר, פעל קוה למתן תנאים חריגים לבכירים שלא באמצעות הוועדה ובלא להביא את הדבר לידיעתה.

כך היה קוה היחיד שחתם בשם האוניברסיטה על הסכם להעסקתו של המנכ"ל גליק, וזאת בניגוד לתקנון האוניברסיטה. הסכם ההעסקה של גליק כולל תנאים חריגים, בניגוד להחלטת ועדת נאמן. נאמן אישר את החלטתו של קוה שלא להעביר את תנאי השכר של גליק כנדרש לממונה על השכר באוצר. "בכך", קבע המבקר, "תרם נאמן למניעת המידע מהממונה על השכר". פחות משנה לאחר תחילת העסקתו של גליק, נענתה הוועדה לבקשתו של קוה להעלות את שכרו של המנכ"ל, אלא ששכרו הועלה למפרע מתחילת עבודתו, בניגוד להנחיה.

‏בחוזה ההעסקה של גליק הובטח לו בונוס של 70 אלף שקל עבור כל שנת העסקה, בכפוף להצלחת פרויקט מערכות מידע מוכללות, ואולם הטבה זו לא הובאה לאישור הוועדה לשכר הבכירים. עוד התברר כי במשך שנה קיבל גליק רכב צמוד מקופת המדינה, עקב תפקידו הקודם בשב"ס, והן גמול כספי המקביל לרכב צמוד מהאוניברסיטה, כולל הוצאת שכירות ותחזוקה שוטפת.

‏עוד מצא המבקר כי הנשיא קוה התערב בהליכי בחירתו לכהונה נוספת כנשיא, דבר האסור לפי תקנון המוסד. "לפני ישיבת חבר הנאמנים", כתב המבקר בדוח, "שבה אמורה הייתה להתמנות ועדת חיפוש לבחירת נשיא, הכינה לשכת הנשיא במעורבות הנשיא טיוטת מסמך שבה כבר מצוינים שמותיהם של כל חברי ועדת החיפוש שקיבלו את המלצת הגופים המוסמכים, אף שחבר הנאמנים טרם מינה אותם. בטיוטה זו מצוינת החלטתם להמליץ למנות את פרופ' קוה לכהונה נוספת כנשיא. קוה היה מעורב בהליך בחירתו שלו לכהונה נוספת כנשיא האוניברסיטה. טיוטת המסמך של ההחלטה להמליץ על המשך כהונתו הוכנה בלשכתו, והוא היה מעורב בניסוחה".

‏מלשכת השר נאמן נמסר כי הוא העביר את התייחסותו המפורטת בנושא למשרד המבקר.

‏‎‎ועדות הקבלה - חותמת גומי

‏‎‎ביחס להתנהלות כוח-האדם באוניברסיטה, קובע המבקר כי במשך השנים לא נקבע לבר-אילן תקן הכולל מבנה ארגוני, תיאור המשרות, הגדרות תפקיד, כפיפויות, דרגות ותנאים נלווים שקופים וברורים. "הדבר מקשה על האוניברסיטה לפקח על קליטת העובדים בה, לבקר את עבודתם ולהבטיח את פעולתה הקבועה על-פי מהותה וצרכיה", קובע המבקר.

הליך קבלת עובדים לאוניברסיטה, המכונה "מכרז", מאפשר למעשה לממונה הרלוונטי לבחור את המועמד המועדף עליו, וועדות הקבלה משמשות חותמת גומי בלבד. ביחס לתופעת הנפוטיזם, נמצא כי כ-20% מהעובדים הם קרובי משפחה מדרגה ראשונה של עובדים אחרים.

עוד נמצא כי האוניברסיטה מעסיקה קבלנים בצורת העסקה שיש בה סממנים של יחסי עובד-מעביד, והדבר מעלה חשש שבדיעבד יקבעו בתי הדין לעבודה כי בין הצדדים יש יחסי עובד-מעביד. מחלקת משאבי אנוש באוניברסיטה, מתברר, אינה מנהלת חלק ניכר ממקבלי השכר במוסד ואינה מפקחת עליהם, ועל עובדים אלה אין כל פיקוח על בקרה.

‏המבקר מסכם כי אף שצורת ההתאגדות של בר-אילן, עמותה רשומה, מאפשרת מערכות של איזונים ובלמים, "זה שנים רווח באוניברסיטת בר-אילן דפוס פעולה המתאפיין בהתעלמות מהתרעות של בעלי תפקידים, שומרי סף ומוכיחים בשער. מהדוח משתקפת תמונה קשה המלמדת על התנהלות בלתי תקינה של הנשיא והמנכ"ל גליק, עד כדי חשש לפגיעה בטוהר המידות".

‏‎מחוץ למסלול הפלילי

‏במשרד מבקר המדינה התלבטו אם ממצאי הדוח שהתפרסם אחר-הצהריים מעוררים חשש לפלילים, ואולם בסופו של דבר הוחלט להעביר את הדוח לעיונו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין, שלא בהתאם לסעיף הרלוונטי בחוק המבקר המדינה המחייב את העברתו ליועמ"ש אם התעורר חשש לפלילים, על מנת שיבדוק אם לפתוח בחקירה פלילית. זאת, אף שבמשרד המבקר ציינו כי התעוררו כמה סוגיות הנוגעות ל"טוהר מידות".

המבקר שפירא והיועמ"ש וינשטיין אף נועדו בעניין זה לפני שבועות אחדים, ובסופו של דבר הוחלט להעביר את הדוח ליועמ"ש מחוץ למסלול הפלילי, לאחר התלבטות, ולאור בקשת היועץ לקבל לידיו את הממצאים.

‏בד-בבד, הממונה על השכר באוצר, קובי אמסלם, כבר פנה לאוניברסיטה בעקבות ממצאי הדוח שהועבר אליו, בדרישה להחזיר כספים שניתנו בניגוד לכללים.

 האוניברסיטה של משה קוה

 בר אילן

בר-אילן: "פער עצום בין הממצאים למסקנות; המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצום הנפוטיזם"

‎‎אוניברסיטת בר-אילן מותחת ביקורת קשה על מבקר המדינה יוסף שפירא, בתגובתה לממצאי הדוח שפירסם היום.

בהודעה רשמית מטעם האוניברסיטה נמסר כי היא "מוחה על הפער העצום בין האמירות הקשות וחסרות הבסיס המובאות בפרק מסקנות הדוח, לבין הממצאים המפורטים בגוף הדוח. ביטויים אלה מבוססים על פרשנות שאין לה אחיזה בעובדות המפורטות בדוח.

"בשנים האחרונות הייתה באוניברסיטה תנופת פיתוח הן בתחום המינהלי והן בתחום האקדמי, שכללה בנייה והטמעה של מערכות מידע ובקרה מתקדמות לצד הקמת מרכז מחקר לננוטכנולוגיה, פקולטה להנדסה ופקולטה לרפואה בצפת.

"מטבע הדברים, במהלך קבלת אלפי החלטות הנגזרות מתנופת הפיתוח, נפלו תקלות שעליהן מצביע המבקר. האוניברסיטה מביעה סיפוק רב מכך שהמבקר קיבל את תשובותיה ביחס לנושאים רבים ומשמעותיים, ומצרה על כך שעדיין יש התייחסות בדוח לנושאים שכבר תוקנו".

‏‎‎ביחס לשכר בעלי התפקידים הבכירים, מוסרת האוניברסיטה כי "שכרם של העובדים הבכירים האקדמיים באוניברסיטה מותאם לשכרם של בכירים בכל האוניברסיטאות. נשיא האוניברסיטה, מתוקף תפקידו כעומד בראש המערכת, מעורב בגיוס עובדים בכירים וממליץ לוועדה לשכר בכירים על שכרם. המשכורות מאושרות כדין על-ידי הוועדה.

"בר-אילן היא מן המוסדות האקדמיים הראשונים שבהם יש כבר שנים רבות ועדה לשכר בכירים. עניין שכרם של העובדים הבכירים הוסדר על-ידי פורום נשיאי האוניברסיטאות עם הממונה על השכר".

‏שכרו של מנכ"ל האוניברסיטה והתנאים הנלווים לו, נמסר בתגובה, הוגשו לממונה על השכר וקיבלו את אישורו. "בונוס בגין הצלחה יוצאת דופן מקובל בשוק העבודה למנהלים בכירים, ומצוי כעת בדיון עם הממונה על השכר באוצר. המנכ"ל מעולם לא ביקש ולכן גם לא קיבל כספים מהקרן לקשרי מדע, וממילא גם לא היה מה להסתיר בנושא זה".

‏‎‎בעניין מעורבות לשכת הנשיא בהליכי בחירתו, נמסר כי מעורבות זו הייתה טכנית בלבד, "בשל פרישתה של עובדת שטיפלה בנושא באותם ימים. מבקר המדינה אישר כי מינוי חברי ועדת החיפוש נעשה כדין ולא נפל בו פגם. עם זאת, ההערה הובאה בחשבון, ובעתיד הנושא יטופל גם ברמה הטכנית על-ידי גורם באוניברסיטה שאינו חלק מלשכת הנשיא".

‏‎‎בעניין הפעלת המסעדה בקמפוס, טוענת האוניברסיטה כי "הדוח עצמו קובע כי נשיא האוניברסיטה כלל לא היה מעורב במכרז שבו נבחרה החברה לניהול המסעדה. החברה, שזכתה כדין, אינה נשלטת על-ידי קרובי משפחתו של הנשיא".

ביחס לכפילות במימון אחזקת רכב למנכ"ל, נטען בתגובה כי לא היו דברים מעולם. "המנכ"ל לא קיבל כפל אחזקת רכב. המנכ"ל היה זכאי לרכב ממקום עבודתו הקודם, ולכן המיר את עלות האחזקה בתשלום השווה לה, לתקופה קצרה".

באופן כללי טוענת האוניברסיטה ביחס לטענת הנפוטיזם, כי "המנכ"ל פעל ללא לאות לצמצם את תופעת ההעסקה של קרובי משפחה. ב-5 שנות כהונתו התקבלו לעבודה 434 עובדים חדשים, רק ארבעה מהם היו בני משפחה של עובדי אוניברסיטה, והם אושרו על-ידי ועדת חריגים".

יו"ר הוועדה לביקורת המדינה, ח"כ אורי אריאל, מסר בתגובה לדוח המבקר על אוניברסיטת בר-אילן: "זהו דוח המעיד על אמות-מידה ציבוריות בעייתיות, במיוחד כאשר מדובר בגוף הנתמך על-ידי המדינה. לצערי ולמיטב ידיעתי ישנן חריגות משמעותיות גם באוניברסיטאות נוספות, ואני מצפה שהן יערכו בדק-בית מקיף על מנת לתקן את המעוות במהירות האפשרית".