זה היה מורד שתלילותו הייתה חדה דייה כדי להתגלח עליה. מאיימת יותר מתריסר איראנים עם צנטריפוגות.
הקאיין המגודל ממש לא התרגש. הוא גלש במורד הקיר הזה באיטיות נינוחה ומפנקת, שומר בקפדנות יקית על 3.5 קמ"ש בורגניים, משמיע פה ושם תקתוקים עדינים של מערכת בקרת הגלישה ששומרת עלי מכל משמר ומכל הידרדרות, ולבסוף הנחית אותי ואת עצמו ברכות של אומנת, אל תוך שלולית מדמנה ענקית ועמוקה. עד כדי כך עמוקה עד שהבוץ שגדש אותה ליחך את חלונות הרכב. וגם מתוך המדמנה הוא כמובן הגיח כמו גדול. אף כי מאוד מאוד מלוכלך.
כדי למתן קמעה את הדרמה, אני מבקש לציין שאפילו אגל קטנטן אחד של זיעת פחד לא הפציע על מצחי. לבי לא החמיץ פעימה, ודופקי נותר היסטרי כרגיל. לא החיש מרוצו כהוא-זה. והרוגע הזה, לא בזכות אומץ הלב האגדי שלי, אלא רק מחמת שתי עובדות בדוקות ומנוסות; האחת - ידעתי היטב שאני בידיים טובות. לקאיין יכולת שטח המסוגלת לעשות צחוק מכל ג'יפ מאובק ומשופצר. השנייה - ידעתי כי מסלול השטח הזה תוכנן בקפידה עילאית כדי שייטיב להמחיש את מלוא מעלותיו של הקאיין, אך לא יסבך אותו בצרות. צריך להיות ממש אידיוט, ממש עקשן או ממש שלומיאל, כדי להיקלע שם למצוקה אמיתית.
אני נמצא בלונה-פארק של פורשה. בלשון המארחים קרוי המוסד הזה "מרכז הלקוחות", והוא צמוד למפעל פורשה בלייפציג. אך ראוי להאמין לי, ולא להם; זה לונה-פארק. גן-שעשועים (לא זול למרבה הצער), הפתוח גם לאלה שטרם זכו להפוך ללקוחות של פורשה. כאן הם יוכלו לבלות על מסלול הניסוי עם מיטב מוצרי המפעל, להיבהל כדבעי במסלול השטח הנזכר לעיל, לטייל בעיניים מתפעלות במוזיאון פורשה, לסייר במפעל עצמו, ואם נותר זמן וכוח - לסור גם למסעדה ולחנות האביזרים. (לינק למתעניינים: tinyurl.com/cslsma4) למען האמת, רק לתפארת הדרמה הקדמתי לספר על פרק השטח. קדם לו פרק מהיר על מסלול הניסוי הצמוד למפעל.
ולא בסתם מסלול מדובר, אלא במסלול מרוץ של ממש. 3.7 ק"מ אורכו, והוא עומד בכל התקנים של ארגוני הספורט המוטורי. והעיקר - משובצים בו "עותקים" של כמה וכמה מן הסיבובים המפורסמים ביותר בעולם המרוצים: ה"פאראבוליקה" ממסלול מונזה שבאיטליה, "חולץ-הפקקים" מלגונה-סקה שבקליפורניה, ה"לואז" ממסלול מונטה-קרלו, "מוביל-1" מהנירבורגרינג, ועוד כהנה וכהנה סיבובים ידועי שם. המארחים, רשעים שכמותם, סגרו נתח מן המסלול והותירו לנו רק קצת מעל למחציתו. אך גם בגרסתו המצונזרת הוא מספק די והותר אדרנלין.
הקרב על ה-GTS
טור ארוך של קאיינים המתין לנו. טורבו, S, 6V "הרגיל", דיזל, ודומני שגם היברידי אחד. נהג מבחן מנוסה, מאלה המבלים את חייהם על המסלול הזה, יוביל אותנו, ואנחנו נדלוק אחריו כמיטב יכולתנו.
יצאנו לדרך. ארבע-חמש הקפות. בתום כל הקפה משתנה סדר הנהגים, ונהג אחר מנסה להיצמד לאגזוזו של המוביל. ואז חזרה, החלפת הדגם, ושוב יציאה לעוד ארבע-חמש הקפות. אושר גדול, ובעקבותיו עייפות שאינה רחוקה ממוות קליני.
די אידיוטי לשבח פורשה. הלא זה פורשה. מילה שהיא עצמה מחמאה. יצור מיוחד במינו בעולם הרכב. ואף שעיקר הקסם והכישוף טמונים ב-911 למיניה, גם הקאיין זכה בקסם משלו. כשהושק הקאיין הראשון (לפני עשור) הוצהרה בגאווה סיסמת המוצר החדש: "הטוב ביותר בשטח, הטוב ביותר בכביש". היה כיסוי להצהרה הזאת. עדיין יש. ובכל זאת, היה מאלף להיווכח על המסלול עד כמה שונים, וגם זהים, כל דגמי הקאיין. מן העוצמה הכמעט לא מוגבלת של הטורבו, דרך האיזון והדיוק של ה-S, היעילות וחוסר רגשי הנחיתות של ה-V6 ("הרגיל") מול אחיו השריריים ממנו, ועד למכמני המומנט המענג של הדיזל. גם הוא, לכאורה הצנוע שבחבורה, הוא פורשה במלוא מובן המלה.
בין כל אלה הסתתר גם קאיין GTS אחד מן הדור החדש. ה-GTS הוא השני בכוחו (420 כ"ס) לאחר הטורבו (500 כ"ס). אך קרבות רחוב התרחשו בין העיתונאים סביב הזכות לאחוז בו. ומשראיתי כי על-מנת לזכות בסיבוב יהא עלי לרצוח שני סרבים, לסמם שלושה רומנים, להעליב פולני ולהחזיר בתשובה שני רוסים מגודלים - נכנעתי וויתרתי. פעם אחרת.
אך אין די בהבנה שקאיין מרגיש טוב על מסלול. ראוי גם לדעת כיצד נראים החיים עמו על כבישי ישראל. קרוב ל-500 קילומטרים שוטטתי עם קאיין דיזל. 3.0 ליטר, 240 כ"ס, 55 קג"מ ב-2000 סל"ד. חבילה מאוד משכנעת של חזות, יכולת, תפנוקים, נוחיות ועוצמה.
מכיוון שאין חידוש רב בהצהרה שפורשה, כל פורשה, היא מכונית שיודעת להיות מהירה, החלטתי לבדוק אם היא גם יודעת להיות חסכונית. ללא מאמץ מיוחד. ללא נהיגה על ביצים. ללא להטוטי חיסכון. נהיגה נורמלית. לעתים אפילו מהירה. מתל-אביב לירושלים, מירושלים דרך נס-הרים לחיפה, במעלה הכרמל, חזרה לתל-אביב, לאשקלון, שוב לירושלים, שוב לתל-אביב. הרבה כבישים בינעירוניים, מעט כבישים עירוניים. גם עקו*ב, גם מישור, גם הרים.
ומה היתה תצרוכת הדלק שלי? הציבור מוזמן לנחש.
ובעוד הציבור חושב על תשובתו, להלן פרט טריוויה עליז: גם פורשה, כמו למבורגיני, בנתה טרקטורים. ד"ר פרדיננד פורשה רתם את גאוניותו לפיתוחם של מנועי דיזל, ואלה הותקנו בטרקטורים שלו. ומה היה שמו של הטרקטור הראשונים של פורשה? "פולקס-שלעפער". בי נשבעתי. כך בדיוק. VOLKSSCHLEPPER PORSCHE. ואני לא ידעתי שד"ר פורשה כה היטיב לדבר יידיש.
ועתה לפתרון החידה: תצרוכת הדלק של הפורשה-דיזל, ללא כל מאמץ מיוחד מצדי, בנהיגה שפויה של אדם שפוי-יחסית, היתה 11.8 קילומטרים לכל ליטר של סולר.הייתם מאמינים? תאמינו.
הכותב היה אורח החברה בגרמניה
חלק מהמתחרות
ב.מ.וו X5 2013
בשלהי 2013 תציג ב.מ.וו את הדור החדש והשלישי במספר של רכב הכביש-שטח המפואר X5. השינויים יכללו הפחתה משקל משמעותית, מנועים יעילים יותר ותא נוסעים חדש עם גרסת "טאץ'" של מערכת התפעול ומסך מולטימדיה רחב
אאודי Q7 2013
בתערוכת פרנקפורט בסתיו 2013 תציג אאודי את הדור החדש של ה-Q7 הגדול, שחולק לא מעט רכיבים עם פורשה קאיין ופולקסווגן טוארג החדשים. השינוי ילווה בהפחתה של כמעט 300 קילו במשקל. אפשר לצפות לעיצוב יותר מחודד ולתא נוסעים חדש לגמרי
מזראטי KUBANG
במהלך השנה תתחיל מזארטי לשווק את רכב הכביש-שטח הראשון בתולדותיה. הוא יצויד במנועים של מזראטי עם 400 כ"ס ומעלה. אפשר לצפות לתא נוסעים מפואר מאוד ולמהירות שתעמוד על 280 קמ"ש וצפונה