הכישוף הסקוטי

אפשר לחפש הסברים רציונליים לתופעה הזאת שנקראת מנצ'סטר יונייטד. אבל לא בטוח שיש משהו רציונלי בקבוצה הזאת ובמאמן שלה

המונח "ווינר" יכול להיות חמקמק מאוד כשמדובר בכדורגל. כל מי שנמצא למעלה יודע בתוך-תוכו שיום יבוא וההתרסקות תגיע. אפילו אימפריה שגארי ליניקר ייסד קלישאה שחוקה אחת שכאילו נולדה רק בשבילה, נבחרת גרמניה, מפסידה כבר שמונה טורנירים גדולים ברציפות. רק שעם כל ההערכה למאנשאפט, אין להם את הכישוף המיוחד ששוכן ברוחה של מנצ'סטר יונייטד. אין אותו לאף אחד בענף.

כבר אי אפשר להתרגש מעוד שער ניצחון פנטסטי של מנצ'סטר יונייטד בתוספת הזמן. אפילו לא בדרבי בחוץ מול הסיטי, שלא הפסידה ב"אתיחאד סטדיום" שלה כבר שנתיים, 32 משחקי ליגה רצופים. הרי החוק הבלתי מעוגן מספר 1 של הפרמיירליג הוא שיונייטד תמיד יכולה להשחיל אותך עמוק בזמן הפציעות.

אף אחד לא יופתע אם התהילה בדרבי הזה תאיר ליונייטד את הדרך לזכייה באליפות ה-13 שלה מתוך 21 שנות פרמיירליג. החוק הבלתי מעוגן מספר 2 של הפרמיירליג הוא שיונייטד מפסידה לעיתים נדירות אליפויות ליתושים טורדניים כמו ארסנל, צ'לסי וסיטי, אבל סר אלכס פרגוסון תמיד מוצא בסופו של דבר את הדרך למחוץ אותם ולהחזיר לעצמו את מנות הדם שהוא כה אוהב.

***

הכוחות המאגיים של יונייטד באים השנה לידי ביטוי במלוא הדרם, עם נתונים סטטיסטיים שאין להם מקבילה בכדורגל העולמי. ב-24 משחקים שקיימה העונה בכל המפעלים נכנסה יונייטד 16 פעמים לפיגור. 10 פעמים היא הצליחה לבצע קאמבק מושלם ולנצח.

הכניסה התכופה של יונייטד לפיגור אינה מקרית. יונייטד לא מוצאת השנה את ההגנה שלה. היא סופגת 1.4 שערים בממוצע למשחק בפרמיירליג, כשלא פחות מ-11 קבוצות בליגה האנגלית מציגות הגנות פחות חדירות. פרגוסון ממשיך לבצע ניסויים על גבי ניסויים, וכולם נכשלים: הוא העלה השנה בהרכב לא פחות מעשרה (!) צמדים שונים של בלמים, וגם הרוטציה במקום היחיד שבו אסור לעשות רוטציה, עמדת השוער, היא קיצונית (דה חאה פתח העונה 14 פעמים, לינדגארד 10, ולמען האמת, ברור כבר שמשניהם לא ייצא שמייכל). כל הליקויים האלו לא מנעו מפרגוסון לפתוח פער שש נקודות בפסגת הפרמיירליג ולעלות לנוקאאוט בצ'מפיונס.

את הפתרון לאבסורד הזה ניתן למצוא בחלקו השני של המגרש. אם ההגנה של יונייטד היא ברמה של סנדרלנד, ההתקפה מזכירה כרגע את אלו של ריאל מדריד וברצלונה. 40 שערים בפרמיירליג עוד לפני שהגענו לכריסמס זה נתון מפלצתי, רחוק קילומטרים מיתר הקבוצות (סיטי מקום שני עם 30 כיבושים).

הנתון המפלצתי הגיע הרבה בזכות הרכישה של רובין ואן פרסי בקיץ. המחיר, 24 מיליון ליש"ט, נראה מעט תמוה לפרשנים מסוימים. בגיל 29, אחרי עונה ענקית בארסנל אותה סיים כמלך השערים באנגליה, היה מי ששאל האם פרגוסון לא קונה בסכום עתק שחקן שנמצא רגע אחד קטן מעבר לשיא. מעורבות בשער (גולים ובישולים) בכל 80 דקות על המגרש בפרמיירליג, נותנת לספקנים את התשובות.

ואן פרסי לא אחראי לבדו על ההתפוצצות ההתקפית. הוא רק היה החלק החסר בפאזל שראה פרגוסון בדמיונו. כשנרכש בקיץ, אמר פרגי כי "יש לי את החוד הכי טוב שהיה לי מאז 1999". הוא התכוון כמובן ל"פאב פור" (Fabulous Four), רביעיית החלוצים שהובילה את יונייטד לטרבל הבלתי נשכח של 1999. באותה שנה כבש דווייט יורק 29 שערים בכל המפעלים, אנדי קול 24, אולה גונאר סולשיאר 18, וטדי שרינגהאם 5. בינתיים, כשפחות מחצי עונה מאחורינו, יש לוואן פרסי 14, לצ'יצריטו 9, לוויין רוני 7, ולדני וולבק 2.

יורק, שכיום משמש פרשן ב-Sky, טוען שרכישת ואן פרסי והשלמת הרביעייה הקטלנית היתה בסה"כ הסקת מסקנות של פרגוסון מאשתקד. "אנשים זוכרים את השער של אגוארו בתוספת הזמן, אבל שוכחים שיונייטד הפסידה את האליפות בגלל הפרש שערים. פרגוסון לא רצה לחזור על הטעות הזאת". בינתיים הוא לגמרי בכיוון.

***

למרות שהחתימו אותו בקיץ על הארכת חוזה, במנצ'סטר סיטי מדברים בחדרי חדרים על החלפת רוברטו מאנצ'יני, כששמות של יורשים כגווארדיולה ומוריניו נזרקים בתקשורת. לסיטי לא תהיה בעיה להיפרד מהמנג'ר האיטלקי, ולשלם לו דמי פיצויים מנופחים, ולא צריך הפסד בדרבי כדי להבין את זה: אפילו כשהוא זוכה בתארים, זה בקושי. שחקן העבר ופרשן "הטיימס" בהווה, טוני קסקרינו, כתב בקיץ כי "האליפות של סיטי בתוספת הזמן היתה דרמטית וגרמה להתפרצות שמחה מובנת אצל כל המעורבים בדבר, אבל היא בסך הכל הדגישה כישלון של סיטי - העובדה שלמרות היתרון האיכותי הענק שלה על-פני כל יתר הליגה, היא נזקקה לנס כדי לזכות בתואר".

מאנ'ציני, למרות התקציב הבלתי מוגבל שלו, אחראי גם על פדיחת ליגת האלופות של סיטי. תחתיו, היא הפכה לקבוצה היחידה בתולדות אנגליה שלא מצליחה לנצח אפילו משחק אחד בשלב הבתים. מאנצ'יני הוא רס"ר מיושן, חובב כדורגל הגנתי שנכשל באופן סדרתי במפעלים האירופיים. גם כשזכה בכמה אליפויות רצופות עם אינטר, הוא מעולם לא הצליח לעבור עם הנראזורי את רבע גמר האלופות. כדי לעשות את קפיצת המדרגה הבאה, נסיכי הנפט של אבו-דאבי חייבים להפוך תקליט.