שביעות-הרצון של עורכי הדין ממקום עבודתם בשנת 2012 ירדה באופן משמעותי משביעות-הרצון שהם הביעו בשנת 2011 - כך עולה מסקר חדש שערכה החברה להשמת משפטנים קודקס בקרב 1,200 עורכי דין בישראל.
הסקר בחן את מידת שביעות-רצונם של עורכי הדין ממגוון פרמטרים מרכזיים במקומות עבודתם, על פני סקאלה של ציונים מ-1 עד 6, כאשר 6 מייצג את מידת שביעות-הרצון הגבוהה ביותר, ו-1 את הנמוכה ביותר.
הציון הממוצע של שביעות-הרצון הכללית של עורכי הדין מכלל הפרמטרים ירד השנה ל-3.81, לעומת ציון ממוצע של 4 בסקר שנערך בשנת 2011. כלומר, חלה ירידה בשביעות-הרצון של עורכי הדין במרבית הפרמטרים.
הריטואל שבו בכל שנה מוסמכים אלפי בוגרי משפטים לעריכת דין, ובמקביל נמשכות ה"קינות" על התדרדרות מעמד המקצוע, נמשך גם השנה. בשבוע שעבר הוסמכו עוד 1,248 אזרחים בישראל לעריכת דין, והם הצטרפו ליותר מ-50 אלף עורכי דין פעילים החברים בלשכה. במצב זה, די מובן מדוע שביעות-הרצון של עורכי הדין מהמקצוע הולכת ופוחתת עם השנים.
לדברי מנכ"לית "קודקס", עו"ד אלינור מור-סיטבון, לירידה בשביעות-רצון עורכי הדין מעבודתם יש מספר סיבות.
"בשנה החולפת הייתה ירידה של 3% בשכר עורכי הדין לעומת שנת 2011. אם נוסיף לכך את העובדה שהשנה לא היו כמעט הטבות בתנאי התעסוקה שלהם, ולא ניתן דגש מיוחד לאיזון בין עבודה לבית, נושא שהוא חשוב מאוד לעורכי הדין, נבין שבאופן יחסי לשנים עברו נקודת הפתיחה של עורכי הדין היא מורכבת יותר".
מרוצים מהרמה המקצועית
בנוסף, לדברי מור-סיטבון, בשל תחושת המיתון הכללית, הייתה השנה עצירה בקידומים בענף, באופן שערער את הביטחון התעסוקתי של עורכי הדין. "כל המרכיבים הללו יחד חוברים בקשר בל-יינתק ומשפיעים על שביעות-הרצון של עורכי הדין".
את שביעות-הרצון הגבוהה ביותר העניקו עורכי הדין שהשתתפו בסקר לפרמטר שעסק ברמה המקצועית של המעסיק שאצלו הם עובדים. מיד לאחר מכן דורגה האווירה החברתית כמשביעת-רצון.
במקום השלישי דורגה מידת ההתאמה של המשימות המוטלות על עורך הדין לכישוריו. במקום הרביעי הובעה שביעות-רצון מהאתגר ומהעניין בעבודה. במקום החמישי במדד שביעות-הרצון דורגה תרומת מקום העבודה לקריירה האישית של עורכי הדין.
במקום השמיני דורגה שביעות-הרצון הכללית ממקום העבודה. במקום התשיעי ניצב התגמול כספי (לרבות שכר, תנאים סוציאליים ובונוסים). הפרמטר שממנו עורכי הדין היו הכי פחות שבעי-רצון הוא אפשרויות הקידום בעבודה.
לדברי מור-סיטבון, עוד נתון מעניין שעולה מהסקר הוא שהעובדים המרוצים ביותר הם אלה שמועסקים במשרדים/חברות המקפידים על איזון בין העבודה לבין הבית. זוהי כנראה גם הסיבה לכך שעורכי הדין שהעידו על שביעות-רצון גבוהה ביותר הם אלה המועסקים בחברות.
עורכי הדין והיועצים המשפטיים בחברות הכי מרוצים מהרמה המקצועית של המעסיק, מהאווירה החברתית, מהאיזון בין עבודה לבית, ובמקום הרביעי ממידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליהם לכישוריהם.
בדומה ליועצים המשפטיים בחברות, הקולגות, עורכי הדין המועסקים במשרדים, מרוצים גם הם במיוחד מהרמה המקצועית של המשרד ומהאווירה החברתית. אך במקום השלישי הם דירגו את מידת ההתאמה של המשימות המוטלות עליהם לכישוריהם, ובמקום הרביעי את מידת העניין והאתגר בעבודה.
גודל הפירמה משפיע
מנתוני הסקר עולה עוד כי ניכרת קורלציה גבוהה בין גודל משרד עורכי הדין לבין מידת שביעות-הרצון של עובדיו. עורכי הדין המרוצים ביותר מועסקים במשרדי עורכי הדין הגדולים מאוד, בעוד ששביעות-הרצון הנמוכה ביותר היא של עורכי דין המועסקים במשרדים הקטנים.
המועסקים במשרדים הגדולים מאוד הכי מרוצים מהרמה המקצועית של המשרד. במקום השני הם דירגו את האווירה החברתית, ובמקום השלישי את תרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלהם. מנגד, הם הודו כי הם הכי פחות מרוצים מאפשרויות הקידום במשרדם.
עורכי הדין המועסקים במשרדים הקטנים מרוצים אף הם מהרמה המקצועית של המעסיק, אולם הם לא היו מרוצים מפעילויות הרווחה והחברה שהציעו המעסיקים.
הסקר התחקה גם אחר מידת שביעות-הרצון של עורכי הדין הגברים אל מול עורכות הדין הנשים. מהממצאים עולה כי עורכי הדין הגברים שבעי-רצון מעבודתם יותר מאשר עורכות הדין. ציון שביעות-הרצון הממוצע שלהם היה 3.85, המבטא ירידה קלה ביחס לנתוני 2011. ציון שביעות-הרצון הממוצע של עורכות הדין היה 3.77, שגם הוא מבטא ירידה בשביעות-הרצון לעומת שנת 2011.
במרבית הפרמטרים של דירוג שביעות-הרצון ניכרת קורלציה בין הגברים לנשים. כלל עורכי הדין היו הכי שבעי-רצון מהרמה המקצועית של המעסיק, ולאחר מכן מהאווירה החברתית. אולם הגברים היו מרוצים יותר מתרומת מקום העבודה לקריירה האישית שלהם - פרמטר שדורג אצלם במקום הרביעי, לעומת מידת העניין והאתגר בעבודה שמדורג באותו המקום (רביעי) בקרב הנשים.
מעניין שדווקא הנשים הביעו שביעות-רצון גבוהה יותר מהאיזון בין עבודה לבית ומיקמו פרמטר זה במקום השישי ביחס לכלל הפרמטרים; בעוד שהגברים דירגו אותו רק במקום השמיני. ובנוגע לפעילויות חברתיות ורווחה במקום העבודה - הן הגברים והן הנשים הביעו את שביעות-הרצון הנמוכה ביותר.
הצעירים והוותיקים - הכי מרוצים
עוד ממצא מעניין מסקר "קודקס": ככלל, שביעות-הרצון עולה ביחס ישיר לוותק. עם זאת, יצוין כי שביעות-הרצון הגדולה ביותר הובעה בקרב עורכי הדין הצעירים, שזו להם המשרה הראשונה בקריירה, וגם בקרב עורכי הדין הוותיקים, בעלי ניסיון של יותר מ-6 שנים.
מור-סיטבון מסבירה: "את מגמת השיפור בשביעות-הרצון ניתן לקשור באופן ישיר לניסיון שנצבר ולהתפתחות הדרגתית חיובית ואובייקטיבית בחלק גדול מהפרמטרים. שביעות-הרצון מהתגמול הכספי (שכר, תנאים סוציאליים ובונוסים) נגזרת מהעלאות שכר ומשיפור בתנאים הנלווים שמקבלים עורכי הדין; איזון בין עבודה לבית - מושג לרוב לאחר השקעה משמעותית של עורכי הדין בשנים הראשונות במקצוע, כאשר הם שואפים לבסס את מעמדם.
"בשנים אלה היקף השעות ועומס העבודה הם גבוהים ביותר, ומגיעים לאיזון רק עם העלייה בוותק, ולרוב בסמוך להקמת משפחה".
- מה המשמעות של הירידה הכללית בשביעות-הרצון של עורכי הדין בראייה לעתיד?
מור-סיטבון: "השינויים בשוק התעסוקה המשפטי, ההיצע האדיר של עורכי דין צעירים המשתלבים מדי שנה בענף, לצד הפגיעה בתדמית המקצוע, מחלחלים ומשפיעים על עורכי הדין. סביר להניח כי אם לא יחול שינוי במצב במקצוע, המגמה הזו תימשך".
הכי מרוצים מעבודתם - עורכי הדין בתחום המסים
סקר "קודקס" בדק גם את שביעות-רצון עורכי הדין מעבודתם, לפי תחומי העיסוק. מהנתונים עולה כי עורכי הדין המרוצים ביותר הם אלה העוסקים במיסוי.
מיד אחריהם, במקום השני, נמצאים עורכי הדין מתחום הפלילים, אשר הביעו שביעות-רצון גבוהה מהרמה המקצועית ומהאווירה החברתית במשרדים שבהם הם עובדים. יצוין כי עורכי הדין הפליליים עשו השנה את הקפיצה הגדולה ביותר במידת שביעות-הרצון לעומת השנה שעברה.
גם עורכי הדין העוסקים בתחום המסחר הבינלאומי העניקו ציונים גבוהים יחסית לרמה המקצועית של מקום עבודתם ולמידת העניין והאתגר בו. יצוין כי עורכי הדין מתחום המסחר הבינלאומי אף מדורגים במקום השני בדירוג שיאני השכר (אחרי תחום ההיי-טק).
ובתחתית הטבלה: פירוקים והוצאה לפועל
מהסקר עולה כי שכר שיא אינו מהווה ערובה לשביעות-רצון גבוהה. עורכי הדין העוסקים בתחומי ההיי-טק אמנם דורגו זו השנה השלישית ברציפות כשיאני השכר בענף המשפט, אך הם דורגו רק במקום הרביעי במדד שביעות-הרצון הכללית שלהם מהעבודה.
תחומי העיסוק שבהם עורכי הדין הכי פחות מרוצים הם תחומי הפירוקים והכינוסים וההוצאה לפועל. מידת שביעות-הרצון בתחומי עיסוק אלה ירדה ביחס לנתוני 2011. יצוין כי גם בדירוגי השכר האחרונים ניצבו תחומים אלה בתחתית הטבלה.
בשני תחומים אלה (פירוקים-כינוסים והוצאה לפועל) הביעו עורכי הדין את אי-שביעות-הרצון הגדולה ביותר - מהתגמול הכספי ומהתנאים הנלווים, מאפשרויות הקידום וכן גם מפעילויות הרווחה והחברה במקום עבודתם.
