חדשנות היא תכונה הכרחית לכל אדם, ארגון ומדינה. החדשנות היא המנוע המאפשר קידמה, שגשוג, רווחה ויותר מכך - היא מאפשרת את קיום המין האנושי בעולם מוגבל במשאבים. חדשנות יכולה להיות טכנולוגית, עסקית, שיווקית, רעיונית ומחשבתית. בלעדיה אין חיים ואין עתיד.
נבחן שני מודלים אפשריים ליצירת חדשנות: המודל התכנוני והמודל האבולוציוני. המודל התכנוני דורש מתכנן יודע ויכולתי. איש-מקצוע מנוסה שיעסוק בשאלות כמו - מה צריך? מה כדאי? מה אפשרי? ומה ואיך עושים? המודל התכנוני דורש ניסיון, הבנה, יצירתיות ויכולת פתרון בעיות. מנהלים מנוסים עושים זאת כל הזמן. המודל השני הוא אבולוציוני. במקום להמציא פתרון טוב אחד, יוצרים הרבה פתרונות אפשריים ואחר-כך נותנים לשוק ולסביבה לברור את הפתרונות והרעיונות. ובשיטת האבולוציה - הרעיונות הטובים ישרדו.
מדהים לגלות שהמודל התכנוני של יזמות טכנולוגית מבוסס על מודל החדשנות האבולוציונית. לפי נתוני חברת המחקר IVC, ב-2011 - 546 חברות טכנולוגיה ישראליות גייסו השקעה מקרנות וממשקיעים. בעשור האחרון, כ-400 חברות מגייסות כל שנה השקעות למיזמים טכנולוגיים. בעשור הקודם, קודם להתפוצצות בועת 2000, מימנו חברות אלפי מיזמים נוספים. חלק מההשקעות הן השקעות חוזרות בחברות קיימות, אך עדיין אלפי מיזמים טכנולוגיים חדשים מומנו בישראל ב-15 השנה האחרונות. אז איפה הם היום?
רובם כשלו או נסגרו. חלקם הצליחו חלקית ואולי נמכרו, ומקצתם זכו להצלחה משמעותית. תעשיית ההון סיכון מתמודדת עם השאלה הקשה: האם מודל ההון סיכון עובד? ברור שהמודל עבד ועובד עבור מספר משקיעים איכותיים, ומספר מיזמים איכותיים או בני-מזל. עם זאת, תעשיית הון הסיכון טרם הצליחה להראות את הצלחתה המצטברת.
המחיר לכישלון קטן
למרות השאלות לגבי יעילות תעשיית הון הסיכון, לטענתי, חדשנות טכנולוגית מבוססת אבולוציה היא הכרחית ומועילה: א. לא הוכח שהמודל התכנוני טוב יותר. ב. גם כישלונות תורמים ולומדים מהם.
חדשנות מבוססת אבולוציה נכונה גם לחברות מבוססות. היכולת לטעות ולהיכשל - ולהמשיך הלאה - היא חשובה, וחברות שלא מאפשרות לעובדיהן לנסות ולהיכשל, יפסידו את פירות החדשנות כשהיא מצליחה. אחת הסיבות להצלחת ישראל בתחום היזמות והחדשנות הטכנולוגית היא גם העובדה שאנחנו חברה פתוחה יחסית לכישלונות. ראשי ממשלה, שרים ופוליטיקאים לא פורשים אף פעם כמעט; ומנהל שנכשל לא מתאבד. המחיר לכישלון הוא יחסית קטן.
באחרונה משתנה מודל ההון סיכון בישראל. מצד אחד, משרדי הממשלה והמדען הראשי עושים עבודה ראויה להערכה בבניית תוכנית חממות משופרת לתמיכה במיזמים סיכוניים. המדינה מקבלת חלק ניכר מהאחריות לכישלונות האפשריים, ובכך מעודדת את התעשייה לקחת סיכונים.
זה אף פעם לא נעים לראות גן סגור או סטארט-אפ שנכשל. בינתיים, מכיוון שעוד לא הומצא המודל התכנוני לחדשנות, צריך לקבל את המודל האבולוציוני. בעשור הקרוב, סביר שאלפי סטארט-אפים ייכשלו, אך המאות שישרדו יצעידו אותנו קדימה.
הכותב, מייסד אלדין, הוא שותף בקרן הון סיכון