הפסימים: לחבוש הקסדות וללגום ויסקי, הנפילה מהצוק תגיע

קרואי שחורות: למרות ריטואל "מאמצי הרגע האחרון", כמעט אפסה תקווה למנוע את הנפילה ■ אופטימיסטים: עדיין אפשר להגיע להסכם מצומצם בסוף השבוע

כפי שאפשר לצפות לפני כל משבר בוושינגטון, הריטואל של שינוס מותניים ב"מאמצים של הרגע האחרון" להסרת רוע הגזירה התורנית נמצא עתה בעיצומו. משבר הצוק הפיסקלי עומד עכשיו בראש האג'נדה בוושינגטון, אבל אי אפשר לדעת אם הריטואל הזה יניב בסוף השבוע פרי הילולים או פרי באושים.

פסימיסטים טוענים, כי זה משחק אבוד. לפי האסכולה שלהם, כל הצדדים שיכולים למנוע את נפילת ארה"ב מהצוק הפיננסי משתתפים עכשיו במיזם מורכב שנועד להסביר מדוע המאמצים האלה נדונו לכישלון. מאמצים אכן נעשים, אבל הם נועדו לכיסוי עכוזיהם של מקבלי ההחלטות, לא למניעת התאונה הכלכלית הגדולה שהחלטותיהם יחוללו ב- 1 בינואר 2013.

וכך - אומרים קטני האמונה - הקונגרס, הבית הלבן ושתי המפלגות הגדולות עושים צעדים "דרמטיים" שימחישו את נכונותם לפעול ואת חוסר האונים שלהם לנוכח קשי העורף של הצד שכנגד: הנשיא ברק אובמה קיצר את חופשתו בהאוואי וחזר לוושינגטון! היום (ו') הוא מכנס מחוקקים בכירים משני הבתים, משתי המפלגות, לשיחות "מכריעות" בבית הלבן! הסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים החליטה להחזיר את חבריה לגבעת הקפיטול שלושה ימים לפני ראש השנה האזרחית! יו"ר בית-הנבחרים, ג'ון ביינר, מפציר בסנט: עשו משהו! אני את שלי עשיתי (ונכשלתי). לכל הצעדים האלה יש שורה תחתונה אחת, טוענים הפסימיסטים: לתלות את הנפילה הבלתי נמנעת מהצוק בקולר הצד שכנגד.

לפי הלך רוח זה, הפער בין הצדדים פשוט אינו בר-גישור. בית-הנבחרים, בשליטת הרפובליקנים, הראה זה עתה שהוא אינו מוכן לקבל שם העלאה במס - אפילו לא על בעלי הכנסות של יותר ממיליון דולר בשנה, כפי שהציע ביינר; הבית בוודאי לא יסכים להוריד את רף ההכנסות לצורך העלאת שיעורי המס ל-250 אלף דולר, כפי שהציע אובמה.

לכך דווקא אפשר למצוא פיתרון, אומרים רואי השחורות. לא כל הרפובליקנים בבית-הנבחרים נמנים עם פלג מסיבת התה, שמוכן להעלות את כלכלת ארה"ב על מזבח התנגדותם להעלאות מס. יש מהם שמוכנים לתמוך בהעלאה כלשהי של שיעור המס על עשירים, ולהגיע לפשרה עם אובמה והדמוקרטים. אם הרפובליקנים המתונים ייצטרפו לצירים הדמוקרטיים בבית-הנבחרים, יהיה אשר לגבש חקיקה שתזכה גם באישור הסנט, בשליטת הדמוקרטים, ובא שלום על אמריקה.

אבל, מציינים אותם פסימיסטים, זה מוצא שביינר לעולם לא יקבל. הוא הבהיר כמה פעמים (ואמש שוב) שהוא אינו מוכן לסמוך ידו על שום יזמת חוק שלא תתקבל על דעת רוב חברי הסיעה הרפובליקנית בבית. מדוע? הסיבה האמיתית היא, שביינר צריך להיבחר שוב לתפקיד יו"ר הנבחרים בשבוע הבא. בגידה בטוהר המצע הרפובליקני עלולה לשלול ממנו את תמיכת רוב חברי סיעתו לתפקיד רם המעלה.

ומה עם הסנט? גם ממנו לא תצמח ישועה רבה, אומרים קטני האמונה. הדמוקרטים אמנם שולטים בסנט, אך אין להם רוב מוחלט (60 סנטורים מתוך 100, לפי תקנון הבית). כל יזמת חקיקה של הדמוקרטים תלויה אפוא בהסכמתו של ראש הסיעה הרפובליקנית בסנט, מיץ' מקונל. האם הוא יהיה מוכן לגלות מנהיגות במאמץ להציל את הכלכלה הלאומית? מתברר שלא. מקונל מתוכנן להתמודד על מושבו בבחירות הביניים ב-2014, במדינת קנטאקי, והנה, מעשה שטן, מי שמתכנן לרוץ נגדו היא כוכבת הקולנוע והטלוויזיה הפופולרית אשלי ג'אד. לנוכח התחרות הזו, מקונל צריך לבצר את גרעין תומכיו הימניים, ולא להפגין חולשות "ליברליות".

על רקע זה, אומרים רואי השחורות, צריך לחבוש את הקסדות עכשיו וללגום כמה כוסות וויסקי. נפילת הריסוק בוא תבוא.

בכל זאת, קיים בוושינגטון גם מחנה לא קטן של אופטימיסטים שטרם אבדה תקוותם. הם טוענים, כי יש עדיין סיכוי שבפגישה בבית הלבן היום תגובש עסקת חבילה כלשהי. נכון, גרעין מסיבת התה בבית-הנבחרים הוא מכשול, הם מודים, אבל המפלגה הרפובליקנית רואה להיכן נושבת הרוח. הסקר האחרון של גאלופ מראה, ששיעור התמיכה באובמה מגיע ל-54%, בעוד שהסיעה הרפובליקנית בבית-הנבחרים זוכה רק ב-26% תמיכה. זה איום קיומי, טוענים האופטימיסטים, והמפלגה הרפבוליקנית תדע להשליט מרותה על הסוררים.

אך גם האופטימיסטים מודים, שבמקרה הטוב ביותר תושג גרסה מצומצמת של החבילה שאותה קיווה אובמה להשיג אחרי ניצחונו בבחירות. לכל היותר אפשר לקוות לשמירה על שיעורי מס נמוכים לבעלי הכנסות שקטנות מ-250 אלף דולר בשנה, הארכת התחולה של דמי אבטלה וחסימת הקיצוצים הרוחביים בכל משרדי הממשלה שאמורים להיכנס לתוקף ב-1 בינואר. השאלה הגדולה היא האם מחוקקי מסיבת התה יקנו זאת או שהם יעדיפו התאבדות קלקטיבית? או, לחלופין, האם ביינר יהיה מוכן לזרוק את הקיצונים הימניים אל מתחת לגלגלי אוטובוס המציאות