התפטרותו של שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, באוגוסט 2005 השפיעה על הבורסה בתל אביב פי 3 לעומת אשפוזו של ראש הממשלה דאז אריאל שרון בתחילת 2006, כאשר הפיגוע במגדל התאומים בספטמבר 2001 השפיע על שוק ההון הישראלי פי 2.7 יותר מפרוץ ממלחמת לבנון השנייה ב-2006 - כך עולה מ"מדד ללחץ בשווקים הפיננסיים בישראל" שפיתחו ד"ר יוסי סעדון, דובר בנק ישראל ויועץ בכיר לנגיד יחד עם מיטל גראם מבנק ישראל.
המדד, שצפוי להיכנס לחישוב שוטף בבנק, מאגד שלל משתנים כגון שוקי האג"ח, המט"ח והמניות, והוא מקבל ערכים בין 0 ל-1 (או בין 0% ל-100%), כאשר 0 וקרבתו מצביעים על רגיעה ואילו 1 וקרבתו מאותתים על משבר פיננסי.
המדד החדש מגלה כי שבמרוצת השנים המשק פיתח עמידות לאירועים ביטחוניים ופוליטיים, וזו באה לידי ביטוי בהתמתנות של עליית ערכי המדד סביב אירועים כאלה. נראה כי הידיעה שבעבר המשק התמודד בהצלחה עם אירועים מסוג מסוים מקטינה את אי הוודאות סביב השפעתם האפשרית על המשק, ולכן השווקים מגיבים אליהם בעוצמות פחותות עם הזמן.
המדד מאפשר לנתח אירועים בעלי אופי משברי ולהשוות את מידת ההשפעה שאירועים שונים גורמים לשווקים הפיננסיים. פרשנות אחידה ואובייקטיבית להשפעת האירועים השונים על השווקים הפיננסיים בזמן אמת יש בה כדי לפשט את תהליך קביעת המדיניות. המדד מתבסס על מתודולוגיה דומה לזו המשמשת את הבנק המרכזי האמריקאי (הפדרל ריזרב).
בנק ישראל
לפי המדד, מאז משבר LTCM ב-1998 התרחשו בשווקים הפיננסיים בישראל עוד ארבעה אירועים שזעזעו אותם באופן דומה: משבר 2002, פרוץ משבר הסאב פריים, נפילת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס ואזהרות (שהתממשו לבסוף) מפני הורדת הדירוג של ארה"ב והתרחבות משבר החובות באירופה. מבין ארבעת אלה, רק לאירוע 2002 היה מקור מקומי.
משבר הסאב-פריים, שהחל בקיץ 2007, הטביע חותם משמעותי ראשון על השווקים בישראל ב-29 ביולי, עת המדד הגיע ל-99%; אך בתוך זמן קצר המדד חזר לרמות נמוכות יחסית. בהמשך הגיב המדד לאירועים שונים בערכים שלא עלו על 35%. זמן קצר לאחר נפילת בית ההשקעות Lehman Brothers הגיע המדד לערכים קרובים ל-100%.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
