לא הכול זהב: בן אפלק זכה אבל לא יכול להיות מרוצה מדי

"ארגו", סרטו המדובר של בן אפלק, שזכה בגלובוס הזהב בפרס הסרט הטוב ביותר, כלל לא מועמד לאוסקר - מה שמטיל צל על יכולתו של הטקס, לנבא את "תוצאות האמת" של הוליווד

לפני 70 שנה החליט תא הכתבים הזרים בהוליווד להפיק ערב שבו יוענקו פרסי הצטיינות לכוכבי הקולנוע והטלוויזיה של אותה תקופה, על הישגיהם בשנה החולפת. משום מה חשבו חברי התא כי יש היגיון בכך שעיתונאים יחלקו פרסים למושאי הסיקור שלהם, ובאין מתנגדים להלך הרוח ולמהלך, נולד טקס גלובוס הזהב. מאז, ואולי בעקבות כך, עיתונות התרבות והבידור האמריקנית הידרדרה בהתאם, ערכית ומספרית, עד לשפל אשתקד, אז פוטרו עשרות כתבי בידור ומבקרי קולנוע בארצות-הברית (אגב, אף צלם פפראצי לא פוטר). אך המסורת, שבה אחת לשנה נגעו העיתונאים הנלהבים בזוהר, נשתמרה היטב עם השנים: טקס גלובוס הזהב הנוצץ, שחגג אמש 70 שנים להיווסדו, הוא מעמד בעל חשיבות עצומה למשתתפים בו - בין אם אלו מועמדים או מגישי פרסים.

עבור ענף הקולנוע האמריקאי, הטקס פחות בחשיבותו רק לטקס פרסי האוסקר, ויש המגדירים אותו כ"משחק מקדים" של האוסקר, המתקיים כחודש אחריו. אין חולק על כך שנאום זכייה מרגש בגלובוס הזהב עשוי להשפיע על בחירותיהם של חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע שבועות אחר כך, בהידרשם לסמן את העדפותיהם לפרס האוסקר הנחשק. גם אין חולק על היותו של גלובוס הזהב חזאי מדויק למדי של הזוכים בפרסי האוסקר, וגם בכך נעוצה חשיבותו. מי ששמחים פחות על יכולת החיזוי הזו הם חברי האקדמיה האמריקנית לקולנוע. לדידם, גלובוס הזהב, כטקס אשר בבחירותיו לאורך השנים כמו צופה נכונה את מרבית הזכיות באוסקר, בעיקר בקטגוריות החשובות, גורם לקהל רב לאבד עניין בצפייה בטקס האוסקר עצמו.

אלא שהשנה, תחרות האוסקר צפויה להיות מסקרנת, שכן "ארגו", סרטו של בן אפלק, שזכה הלילה בטקס גלובוס הזהב בפרס הסרט הטוב ביותר, תוך כשהוא גובר על "ג'נגו ללא מעצורים" של קוונטין טרנטינו, "חיי פיי" של אנג לי, "לינקולן" של ספילברג ו"כוננות עם שחר" של קתרין ביגלו, כלל לא נכלל ברשימת המועמדים הסופיים בטקס האוסקר. כך שאפלק לא יכול להיות מרוצה מדי מהזכייה, כיוון שלאוסקר סרטו כלל לא מועמד. מי יהיה הזוכה הגדול באוסקר? התשובה המסקרנת תבטיח לטקס (שיתקיים ב-23 לפברואר) צפייה דרוכה יותר, ובטלוויזיונית: אחוזי צפייה (רייטינג) גבוהים יותר.

המונולוג של פוסטר

חגיגות יום ההולדת ה-70 לטקס גלובוס הזהב היו במידה רבה חסרות השראה. התוכן האמנותי היה משמים למדי. אף אמירה מעניינת לא נזרקה לחלל האוויר - מצב התעשייה, הטלוויזיה, אילו תמורות התחוללו במרוצת השנים ואילו עשויות להתחולל. כלום. אף תובנה חדשה. מעטפת הזוהר הדביקה נותרה במלוא הדרה החלול. הדבר ניכר יותר מכל בהנחיה המאכזבת, נטולת ההומור, של טינה פיי ואיימי פולר.

הנה טעימה: טינה פיי על אן האת'אווי (שזכתה על תפקיד משנה ב"עלובי החיים"): "כשצפיתי בך ב'עלובי החיים', הדמות ששיחקת הייתה כל-כך אומללה, כל-כך בודדה ועזובה, שלא יכולתי שלא להיזכר בך כשהנחית את טקס האוסקר של שנה שעברה עם ג'יימס פרנקו". היו עוד בדיחות זולות, מתחת לחגורה, על חשבונם של קוונטין טרנטינו, קתרין ביגלו ומריל סטריפ, שלא הגיעה לטקס בשל מחלת שפעת, ועל כך כנראה "חטפה": "מריל חולה בשפעת, והיא כל-כך טובה בזה". אפילו טרנטינו נראה נבוך. הבדיחה המוצלחת של הערב הייתה שייכת דווקא למיכאל האנקה, שסרטו "אהבה" זכה בקטגוריית הסרט הזר (כנראה שיזכה בפרס המקביל בטקס האוסקר), שאמר לארנולד שוורצנגר, שהגיש לו את הפרס: "לא הייתי מעלה על דעתי שאוסטרי ייתן לי פרס בהוליווד".

רגע מרגש במיוחד בטקס היה מונולוג של ג'ודי פוסטר, לרגל זכייתה בפרס על מפעל חיים בקולנוע. גלובוס הזהב בן 70, פוסטר בת 50, והנאום המרגש והמקסים שנשאה היה בזו הרוח, אך עם הומור דק ומודעות עצמית: על אהבת הקולנוע, על בדידות, על חשיפה ועל נטיותיה המיניות. אולי דווקא המעמד הקליל יחסית הקל על נשיאת מונולוג אישי, חושפני שכזה, שאולי לא היה נתפס ככזה, אילולי הייתה פוסטר, למשך כל השנים, קנאית לפרטיותה.

חטפו, שוב, את הפרס

"הומלנד", דרמת המתח המוערכת שנוצרה בהשראתה של "חטופים" הישראלית, היא הזוכה הגדולה של הטקס בקטגוריית הטלוויזיה. הפרס הגדול והחשוב: סדרת הדרמה הטובה ביותר, ושני פרסי משחק לשחקנית ולשחקן הראשיים (קלייר דיינס ודמיאן לואיס, בהתאמה). גם בשנה שעברה זכתה "הומלנד" בפרס גלובוס הזהב עבור סדרת הדרמה הטובה ביותר ובפרס השחקנית הטובה ביותר (דיינס). מאוחר יותר באותה שנה - זכתה בפרסים דומים בטקס ה"אמי". "חטופים", אומרים הבוקר ב"קשת", נמכרה לאולפני "פוקס" בתחילת 2011, ומאז נפתחו דלתות הוליווד בפני התעשייה הישראלית.

אבי ניר, מנכ"ל קשת: "הפרס הזה ניתן הפעם כשאנו כאן, בעיצומה של העבודה על עוד חמש דרמות עם דרכון ואזרחות ישראלית. תודה לגידי רף ואנשי קשת, שסימנו את הדרך ואפשרו את אשרת הכניסה להוליווד ליוצרים ישראלים אחרים".

הזוכים בקולנוע

דרמה: "ארגו"

במאי: בן אפלק, "ארגו"

תסריטאי: קוונטין טרנטינו, "ג'אנגו ללא מעצורים"

קומדיה/מיוזיקל: "עלובי החיים"

סרט אנימציה: "אמיצה"

הסרט הזר: "אהבה"

שחקנית ראשית בדרמה: ג'סיקה צ'סטיין, "כוננות עם שחר"

שחקן ראשי בדרמה: דניאל דיי לואיס, "לינקולן"

שחקנית משנה: אן האת'אוויי, "עלובי החיים"

שחקן משנה: כריסטופר וולץ, "ג'אנגו ללא מעצורים"

שחקנית ראשית בקומדיה/מיוזיקל: ג'ניפר לורנס, "אופטימיות היא שם המשחק"

שחקן ראשי בקומדיה/מיוזיקל: יו ג'קמן, "עלובי החיים"

הזוכים בטלוויזיה

סדרת דרמה: "הומלנד"

סדרה קומית: "בנות"

מיני סדרה/סרט טלוויזיה: "חוקי המשחק"

שחקנית בסדרת דרמה: קלייר דיינס, "הומלנד"

שחקן בסדרת דרמה: דמיאן לואיס, "הומלנד"

שחקנית במיני סדרה/סרט טלוויזיה: ג'וליאן מור, "חוקי המשחק"

שחקן במיני סדרה/סרט טלוויזיה: קווין קוסטנר, "האטפילד ומקוי"

שחקנית משנה: מגי סמית', "אחוזת דאונטאון"

שחקן משנה: אד האריס, "חוקי המשחק"