בן-צבי: "מעריב" יעבור מעיתון "אדום" לעיתון "כחול" של איכות

מו"ל ועורך "מעריב" החדש פרש היום בוועידת "מעורבים" של "מעריב" את משנתו באשר לעיתון ■ לדבריו, "מעריב" החדש יהיה בנוי כעיתון לכל המשפחה

מו"ל ועורך עיתון "מעריב" החדש, שלמה בן צבי, פרש היום (ו') לראשונה את משנתו ותפיסת עולמו באשר לעיתון.

בנאום בוועידת "מעורבים" של "מעריב", המתקיימת באילת בסוף השבוע, אמר בן-צבי כי בכוונתו להפוך את "מעריב" לעיתון "איכות", בדומה ל"מקור ראשון". בן-צבי ציין בנוסף כי לאחר שרכש מדנקנר את העיתון, "מעריב" כיום הוא העיתון היחיד שנותר ללא חובות.

"כולם רגילים לחינם", אמר בן-צבי, שהיה מייסדו של "ישראלי" עיתון החינם הראשון של ישראל, "אבל העיתונים בעולם מתחלקים יותר ויותר לשתי קבוצות: יש את עיתוני האיכות, הקבוצה הכחולה; ויש את הקבוצה האדומה שמחפשים תפוצה וקהל, רודפים אחרי קהל, דוחפים להם מוצר בכל פינת רחוב. ביזנס שאחד רודף אחרי השני. יש קבוצה אחרת, דווקא אלה שחזו כבר באנגליה ובארה"ב לרווח. עיתוני האיכות שנותנים דבר שלא ניתן למצוא בעיתון חינם: עומק, פרשנות, רקע וחזון שלא תמצא בעיתון שמחולק חינם. 'מעריב' הוא אדום בצבע, אבל חכו, אנו רק בתחילת המהפכה של 'מעריב'".

לדברי בן-צבי, עיתון "איכות" קוראים יותר זמן. "העיתונים האדומים בסופי השבוע נקראים ל-22 דקות. כתבה אחת, פרשן אחד דפדפת, שמת בצד. עיתוני האיכות נקראים כמעט שעתיים. הם נקראים לאט על-ידי כל המשפחה, וזה נותן לקוראים את הזיהוי ואת הנאמנות הארוכה עם המוצר שהם רכשו והם קראו".

כפי שפורסם בראשונה ב"גלובס", "מעריב" החדש יהיה בנוי כעיתון לכל המשפחה. "'מעריב' החלה עכשיו לשנות את הראש: ב'סופשבוע' לא פונים רק לבני 52. אנחנו פונים כרגע לכל המשפחה. אנחנו כבר נותנים 'גלובס' לאבא, לכל אמא את 'את', 'מעריב לילדים' לכל הילדים. עיתון משפחתי שכולם יקראו, שכל אחד ימצא משהו, דבר שהוא רוצה לקרוא, ואז ייתן לך את הדבר הכי יקר שלו - הזמן שלו".

בן-צבי תיאר את מצב העיתון ואת שוק העיתונות כולו. "במדינת ישראל היה משבר חברתי לפני שנה שנתיים, וגם העיתונות המודפסת נכנסה למשבר קשה שטרם יצאה ממנו", אמר בן-תבי. "האתגרים העומדים לפנינו הם היום אתגרים לא פשוטים. על אף האתגרים אני מאמין שאפשר למצוא חיים, ויש צורך, אפילו חיוני, בעיתונות המודפסת".

לדבריו, לצד הקושי הכלכלי, בעיתונות יש קושי אידיאולוגי. "כבר עשור יש ירידה בכל הענף של העיתונות המודפסת. לפני עשור העיתונות הייתה 40% מעוגת הפרסום. העוגה לא כל-כך הצטמצמה, אבל העיתונות ירדה ל-32 אחוזים. איך אפשר לשרוד כשיש ירידה כה דרמטית בענף הפרסום? לומדים קודם לחיות עם מה שיש. לומדים להרוויח מהקיים עכשיו בלי געגוע למה שהיה. עיתונים יצטרכו לעבור הרזיה של הדגשת התוכן הייחודי שלהם.

"מי שחושב שהוא יכול עדיין להשקיע בבית דפוס שהוציא מאות עותקים ביום ומערך הפצה שישרת מנויים, יפסיד הרבה מאוד כסף", אמר בן-צבי. "הראשון שעבר בכורח הנסיבות את התהליך הקשה הזה היה 'מעריב'. שכרנו את הבית דפוס, רק החלק שאנחנו צריכים לתקופה שאנחנו צריכים כדי להיות יעילים ורווחיים. אנחנו מתאימים את העלויות למה שיש. עיתון רווחי זה עיתון חופשי, והחופש הוא בנשמת אפו בשל כל עיתון".

לדברי בן-צבי, העיתונות העברית החדשה מהווה את תחייתם של "בני הנביאים". "אין זה מקרה. הרצל, זבוטינסקי וסוקולוב היו עורכים ועיתונאים. הם היו בני הנביאים של דורם. אך כדי להיות אדם נביא צריך לחבר שמיים וארץ, צריך להיות בחדשות של היום כדי לראות מה יהיה מחר".

לדבריו, "חסרים לנו פה אנשים שיש להם את הפנאי לחשוב, לחלום, להיות בעלי חזון. אם אתה עיתונאי, מחובתך לחשוב על המחר. לא לחשוב מה היה אתמול והבוקר או לפני שעה, אלא מכיוון שלך יש את הפנאי, לך יש אפשרות לחלום על חזון טוב יותר, וחברה שחולמת על חזון טוב יותר היא חברה יהודית יותר, שלא מפסיקה לשאוף להיות חלק מחברה צודקת יותר. כעיתונאים אנחנו מביאים את המכנה המשותף של הרצון והשאיפה לחברה שיש בה יותר צדק".