1. לרגע אחד במהלך שיחת הוועידה הלילה, היה נדמה כי לאיל וולדמן פשוט נגמרו המילים. האנליסטים, שחלקם עובדים בבנקי ההשקעות מהשורה הראשונה, היו מנומסים אבל גם תקיפים, ובין השורות, מטון השאלות ומקוצר הסבלנות שהפגינו, עלה סאב טקסט ברור: פשוט נמאס לנו.
מי שתוהה לגבי חברת מלאנוקס צריך לזכור במה בעצם מדובר. בחזון של איש אחד, וולדמן, שסחב את החברה לאורך שנים במדבר הטכנולוגי, כאשר גם הדירקטוריון של החברה בשנים ההן - כך על-פי עדותו שלו - רצה לפטר אותו. כלומר, וולדמן לא נרתע מללכת עם הראש בקיר. הוא קבע, הוא נתן את הציפיות והוא יעמוד בהן. ואם זה לא נוח לכם, אז אולי מלאנוקס אינה החברה בשבילכם.
לאף אחד אין ספק כי הטכנולוגיה והמוצרים שמספקת מלאנוקס הם מוצלחים וראויים, השאלה הגדולה היא מאיפה מגיעות המעידות בחודשים האחרונים בצפיות מול שוק ההון. בשפה המכובסת של וול סטריט קוראים לזה "ניהול ציפיות", אבל ייתכן שמדובר במשהו עמוק בהרבה, שנכנס תחת ההגדרה של סימן שאלה בכל הנוגע ל"יכולת הביצועית" (Execution) של החברה.
ביצועים גרועים זה ממש לא דבר שמאפיין את וולדמן, אבל סדרי הגודל אליהם הגיעה החברה מחייבים יותר מאשר רק שמרנות מול שוק ההון - המתכון שבמלאנוקס מאמינים שיביא לפתרון הבעיות. ייתכן שמה שנדרש הוא רה-ארגון בתפעול.
2. בסופו של דבר מלאנוקס היא חברה טובה. גם מכירות של 80 מיליון דולר ברבעון, או קצב מכירות של 110 מיליון דולר כפי שזה נראה כרגע, הן נתון מרשים למדי, למרות שבמונחי וול סטריט הוא מאכזב. וזה בדיוק לב העניין: כמה זמן יכולה חברה לרוץ בוול סטריט בלי שלמשקיעים ולשוק יש הבנה ברורה לאן היא הולכת?
במשך החצי הראשון של השנה האחרונה נכבש שוק ההון - גם הישראלי וגם האמריקאי - בחזון של מלאנוקס. הצמיחה הייתה מהירה, הציפיות בשמים ומחיר המניה נסק. כולם נכנסו לאופוריה: משקיעים, אנליסטים, עיתונאים וייתכן שגם הנהלת החברה. אך בדיוק כפי שהצמיחה לא הייתה לגמרי ברורה, גם ההסברים לנפילה בביצועים אינם ברורים מספיק.
מה שנשאר הוא לקוות שמדובר בבעיה בהתנהלות, ושהדברים יחזרו לסדרם בהמשך השנה. רמז לכך שאולי המצב קצת יותר מורכב, אפשר לקבל מההסברים שסיפקה החברה לגידול בהוצאות התפעוליות ברבעון. אלו כללו גידול ניכר, של כמה מאות אלפי דולרים, בהוצאות המשפטיות, מה שעשוי להעיד על תביעה שהוגשה או שנמצאת בדרך. לחילופין ייתכן שהדבר מעיד על מהלכים אסטרטגיים משמעותיים.