"הבעיה העיקרית שאינה מאפשרת לאבטלה לרדת היא הירידה החדה בביקושים. יש גם בעיות מבניות שדורשות טיפול וכמובן שכאשר אנשים לא עובדים הם לא צורכים - יש כאן מעגל קסמים שלילי. כמובן שזה גם קשור למדיניות הצנע שמחריפה את הבעיה". כך אמר היום (ו') ג'וזף שטיגליץ, מבכירי המאקרו-כלכלנים בעולם וזוכה פרס נובל, בפורום הכלכלי בדאבוס.
שטיגליץ אמר כי "בעיות מבניות תמיד היו: חשוב לזכור כי המעבר מחקלאות לתעשייה לא היה חלק ושם היו הרבה משברים. לכן יש צורך בהתערבות ממשלתית כי המובטלים שנשארים 'מיותרים' בגלל השינויים המבניים הם חסרי יכולות לבצע את ההשקעות הנדרשות כדי להפוך אותם לשימושיים שוב. בעיית האמון קשורה לצנע כי היא מקטינה צמיחה וברגע שתהיה צמיחה חזקה, האמון יחזור.
"כאשר אתה מבצע הוצאה ממשלתית אתה חייב לראות אם זה יוצר נכס. השקעות בחינוך, תשתיות פיזיות ומו"פ עולות כסף אך מייצרות נכס. ארה"ב לווה כעת בשיעור ריאלי שלילי של כ-2%, אם אתה איש עסקים ויכול להלוות בתשואה כזו אתה חייב להיות אידיוט כדי לא לגייס ביעור כזה. הבעיה השנייה היא שמערכת המס שלנו היא בעיקר טובה לספקולנטים במקום ליצירת מקומות עבודה".
מין ז'ו, משנה למנכ"ל קרן המטבע הבינלאומית, אמר כי "הסיבה ש-202 מיליון איש אינם מוצאים עבודה היא תוצאה ישירה למשבר הפיננסי. כדי ליצור מקומות עבודה יש צורך בצמיחה והעולם צומח עתה מתחת לפוטנציאל שלו - רק ב-3.5%".
ויטוריו גרילי, שר האוצר האיטלקי, דיבר גם הוא וציין כי "רוב האבטלה שראינו כעת אינה קשורה לפיתוח טכנולוגיה או החלפת טכנולוגיה בכוח אדם אלא במשבר הפיננסי האחרון. כדי להתגבר על בעיית האבטלה יש צורך באחריות פיסקאלית, יציבות פיננסית, וכמובן הגברת התחרותיות וזה קשור לרפורמות מבניות שחייבים לבצע.
"מי שצריך לספק מקומות עבודה הוא הסקטור הפרטי והממשלה חייבת לתת לסקטור הזה את מקומו. לעיתים הממשלה מוציאה כסף ומשקיעה ביצירת מקומות עבודה אך לפי אסטרטגיות שגויות ולא מעודכנות שעלולות ליצור את האפקט ההפוך".
סנטור אריק קאנטור, יו"ר הרוב הרפובליקני בסנאט, אמר כי "ניצור מקומות עבודה בעיקר כאשר האמון יחזור לממשלה, לשווקים ועוד. התכוניות הממשלתיות ליצירת מקומות עבודה, שם הושקעו כ-45 מיליארד דולר, נכשלו".
