עמדה: האם בנקים יעזו לגבות מאיתנו "עמלת שיחה" עם פקיד?

האם הבנקים יגבו עמלת ייעוץ שתהיה מנותקת מהשאלה אם הייעוץ הסתיים לבסוף בפעולה שביצע הלקוח בחשבונו? ■ אם כן, זו פגיעה מהותית בלקוחות

היצירתיות של הבנקים בהמצאת עמלות חדשות ומשונות, בניסיון להגדיל את הכנסותיהם, ראויה לציון. בשבוע שעבר פורסמה ידיעה לפיה שני הבנקים הגדולים, לאומי והפועלים, שוקלים לצרף לעמלות שהם גובים מלקוחותיהם עמלה חדשה, לייעוץ השקעות.

על-פי הפרסום, מדובר בעמלה שתיגבה מלקוחות על עצם מתן ייעוץ של יועצי ההשקעות ללקוחות, ללא קשר לעובדה אם בסופו של דבר הסתיים הייעוץ בפעולה שביצע הלקוח בחשבונו; פעולה שבגינה, נזכיר, הוא משלם עמלה נוספת לבנק. אם תרצו, מדובר בעמלה עבור שיחה בלבד עם יועץ השקעות.

בהנחה שהדבר ייצא אל הפועל, מדובר שוב במקרה בו מנצלים התאגידים הבנקאיים את כוחם הבלתי מוגבל מול הלקוחות השבויים שלהם. הבנקים מנסים בכל דרך לגבור, לעקוף ולהתחכם להנחיות המפקח על הבנקים, שמצידו מנסה לשלוט על מספר העמלות, לייצר והלגביר שקיפות במערכת, תוך יכולת השוואה בין הבנקים, ובעיקר להוריד את התשלומים שהלקוח ממשלם לבנק.

אם וכאשר יחליטו על בנקים על גביית עמלה זו, הרי שיש בכך משום שינוי כללי המשחק וההוראות המקובלות במערכת היחסים שבין בנק ללקוח. נכון להיום, גובה הבנק עמלות בגין שירות תלוי תוצאה שהוא נותן ללקוח שלו.

גביית עמלות רק בגין ייעוץ, ללא קשר לביצוע עסקה בפועל, תהווה פגיעה באזרח הפשוט, שלא מבין ברזי שוק ההון ובכל זאת מוכן לבצע השקעות בהסתמך על ייעוץ שהוא מקבל מפקידי הבנק.

בדרך-כלל, מדובר בלקוחות של הבנקים שברשותם סכומי כסף שאינם גדולים דיים כדי שחברות ניהול התיקים המובילות בשוק יסכימו לנהל אותם. לקוחות אלה מנסים להניב תשואה כלשהי לכסף הפנוי שברשותם.

לחילופין, מדובר בלקוחות ותיקים או מבוגרים, שבנו מערכת אמון רבת-שנים עם הבנק, וגם אם יש ברשותם סכומי כסף ניכרים, הם מעדיפים את הביטחון של הבנק המוכר לעומת בתי השקעות. בכל מקרה, לא מדובר במשקיעים מתוחכמים, בעלי נכסים כבדים, אלא באנשים מן היישוב.

גביית עמלות רק בגין ייעוץ תעשה על-ידי הבנקים בידיעה כי אותם לקוחות ייאלצו לשלם, ולו מן הסיבה שאין להם ברירה אחרת. הם מוגדרים כ"קהל שבוי", ולכן הבנקים אינם חוששים מפגיעה בעניין זה.

בשורה התחתונה, זה ניצול ציני של אותם לקוחות בעלי תלות, שיצטרכו לשלם כסף רק על מנת לדבר עם יועצי ההשקעות בבנק.

אני סבור כי אם אכן יגבה הבנק עמלה רק בגין ייעוץ, ללא תלות בביצוע הפעולה, יהיה הדבר משום פגיעה קשה בזכויות הלקוח ותידרש התערבות של הרשויות בנושא. אמנם, לקוח שיסרב לשלם את העמלה לא יהיה זכאי למתן השירות על-ידי יועצי הבנק, אך נשאלת השאלה אם אין פה ניצול כוחו של התאגיד הבנקאי מול הלקוח הפשוט. הבנק יוכל לטעון כי הלקוח תמיד יכול לעבור לבנק אחר, אבל מובן שמעבר כזה אינו דבר פשוט, ומרבית האנשים נרתעים מביצוע פעולה זאת בשל הקשיים והסרבול שכרוכים בכך.

יש לקוות כי פרסום הידיעה היא בבחינת "בלון ניסוי" של הבנקים לתגובת הלקוחות והגורמים המפקחים. התשובה הראויה צריכה להיות כזו שתחסל באיבה כל כוונה כזו.

הכותב הינו עורך דין במשרד ברם, סלוקי ושות' ומרצה לדיני ניירות ערך בקריה האקדמאית אונו.