גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ממשלה חדשה, גירעון ישן

למרות הצהרת נתניהו שלא יעלה מסים - הבור התקציבי יחייב זאת

עוד לא חלף שבוע מיום הבחירות לכנסת ה-19, אך התוצאות הסופיות כבר ידועות, וגם ההערכות לגבי האופציות השונות להרכב הממשלה - עם או בלי חרדים - כבר סוקרו בהרחבה. נראה כי כל ממשלה תשים דגש אחר על ענייני ביטחון, כלכלה וחברה, אבל מדבר אחד אף ממשלה לא תוכל לברוח - הנתונים והמספרים שהשאירה לה הממשלה הקודמת. כאן זה כבר עניין של מתמטיקה.

הממשלה היוצאת רשמה ב-2012 גירעון תקציבי ענק של 39 מיליארד שקל, שהם 4.2% מהתוצר. את רוב הכלכלנים המספר הזה אמנם לא הפתיע, אבל זה לא מנע מהמספר המפחיד להגיע לכותרות העיתונים והתקשורת, ומנבחרי הציבור שלנו לצעוק חמס נגד "חוסר האחריות התקציבי".

עכשיו כאשר עומדת לקום ממשלה חדשה, זה הזמן לטפל גם בגירעון התקציבי לשנים 2014-2013. הגירעון הגבוה ב-2012 נובע משני מקורות: האחד, שיעורי ביצוע גבוהים במשרדי הממשלה, שהובילו להוצאות גבוהות יותר מהצפוי. שיעורי ביצוע אלה נובעים מהחלטות ממשלה שהתקבלו בשנה האחרונה, חלקן קשורות ליישום דוח ועדת טרכטנברג, וחלקן קשורות להסכמי שכר שנחתמו עם קבוצות עובדים שונות בסקטור הציבורי. המקור השני לגירעון - עלייה מתונה בלבד בהכנסות המדינה ממסים.

הגירעון הגבוה מעלה מספר נקודות שנתייחס אליהן כאן:

הראשונה, הקושי לחזות את היקף הכנסות המדינה ממסים הוא ברור. במיוחד קשה המשימה הזו לאנשי משרד האוצר הנדרשים לעמוד בדרישה זו בתנאי אי-ודאות מופלגים. הצפי הופך לקשה שבעתיים כאשר הדרישה היא לחזות את היקף גביית המסים לא לשנה הבאה, כי אם לזו שאחריה, במסגרת התקציב הדו-שנתי.

נתוני השנה האחרונה מחדדים את החולשה של התקציב הדו-שנתי, שאגב, אינו תקציב לשנתיים, כי אם תקציב לשנה מסוימת ולשנה העוקבת (ויש הבדל מהותי בין השניים). על רקע נתוני 2012, עולה הצורך לבצע מחקר ובחינה מעמיקים של יתרונות וחסרונות התקציב הדו-שנתי, ולקבל החלטה מושכלת אם אכן יש מקום לתקציב דו-שנתי במשק הישראלי. לא נתפלא אם יתברר כי אין מקום לתקציב כזה במשק, אם כי ניתן להעריך שלשנים 2014-2013 תעביר הממשלה תקציב דו-שנתי, כי אין טעם להעביר תקציב לכמה חודשים בשנת 2013.

נקודה נוספת, קשורה להחלטות התקציביות שתידרש להן הממשלה החדשה מיד לאחר כינונה. את שנת 2013 פתחנו ללא תקציב מאושר, והמשק כיום מתנהל על בסיס תקציב 2012, כאשר מדי חודש ניתן להוציא 1/12 מתקציב השנה שעברה כתקרת הוצאות (כולל החזר חובות).

לאחר שתוקם הממשלה, הסוגיה הראשונה שאיתה יצטרכו להתמודד השרים תהיה - אישור תקציב 2013 - שכנראה יהיה אישור תקציב 2014-2013.

מסר של חזרה לאחריות תקציבית

מה הן האופציות העומדות בפני הממשלה בהתייחס לתקציב 2013:

אופציה ראשונה: התאמה תקציבית בגובה של 20 מיליארד שקל מתוכם 15 מיליארד שקל בצד ההוצאות (קיצוץ תקציבי) ו-5 מיליארד שקל בצד ההכנסות (העלאת מסים). ביצוע התאמה תקציבית זו יאפשר אמנם לממשלה לא לחרוג במידה ניכרת משיעור הגירעון שנקבע לשנת 2013 (תחזית פסגות: 3.5% לעומת 3.0% יעד), ויעביר מסר של חזרה לאחריות תקציבית, אך ההתאמה הזו קשה ליישום.

מדוע? - מפני שאם מערכת הביטחון לא תיתן כתף ותיקח חלק בקיצוץ התקציבי הנדרש, הרי שקיצוץ 15 מיליארד שקל מההוצאה האזרחית יפגע קשות בשירותים האזרחיים שאנו מקבלים, ובעיקר בשכבות החלשות, שלהן אין אלטרנטיבה לרכישת שירותים אלו - דוגמת חינוך, בריאות, רווחה ועוד - בכסף.

אופציה שנייה: הממשלה מחליטה כי לא ניתן לבצע קיצוץ תקציבי של 15 מיליארד שקל, והיא משנה את החוק, כך שתקרת ההוצאות תהיה גבוהה יותר. במצב כזה יש שתי אפשרויות:

אחת, הממשלה מקצצת פחות מ-15 מיליארד שקל (היא יכולה להחליט על כל סכום בין 0 ל-15 מיליארד שקל) ולא עושה שינוי בצד ההכנסות. במצב כזה, הגירעון התקציבי יהיה גבוה יותר מ-3.5% תוצר.

בעוד אנחנו לא חרדים ליכולת הממשלה לממן גירעון גבוה - והראיה, למרות הגירעון הגבוה ב-2012, שוק האג"ח הממשלתי רשם ירידת תשואות - אנחנו כן חרדים להשפעה של גירעון גבוה שנה שנייה ברציפות על דירוג האשראי של המשק. הפחתת הדירוג של ישראל תגרור עלייה בפרמיית הסיכון של המשק, וזו תגרור הפסדי הון למשקיעים באג"ח הממשלתי והקונצרני (ולכל אחד מאיתנו בתיק החיסכון ארוך הטווח שלו), ועלייה בתשלומי הריבית של הממשלה על החוב המקומי ובעיקר החיצוני. מכאן שיש להימנע מהבחירה באפשרות זו.

האפשרות השנייה היא, לקצץ בתקציב בהיקף נמוך מ-15 מיליארד שקל, אך כנגד כל גידול בהוצאה שאפשרנו, להעלות מסים כדי לממן הוצאה זו. כלומר, בתסריט זה, היקף העלאות המסים יהיה גבוה מ-5 מיליארד שקל; וכך יעד הגירעון לא יועלה, והסיכון לירידה בדירוג האשראי יפחת משמעותית.

גזירות על הציבור

חשוב לציין, כי כל אחת מהאופציות כוללת בתוכה גזירות על הציבור, אם בדרך של הפחתת השירותים הניתנים לציבור, ואם בדרך של העלאת נטל המס. בשנים האחרונות היינו עדים לירידה בהיקף המסים הישירים (בדיעבד, אולי ירידה חדה מדי), בעוד שנרשמה עלייה בנטל המסים העקיפים (ובראשם המע"מ). לאור האמור, היה נכון כי הממשלה (למרות הצהרתו של ראש הממשלה כי הוא לא מתכוון להעלות מסים) תבחר לבצע תיקון ולהעלות את המסים הישירים על פני העקיפים. החשד הוא, כי למרות הניסיון להקים ממשלה חברתית יותר, בסופו של דבר תמהיל העלאות המסים יהיה כזה של "גם וגם".

מה הדרך שבה הממשלה צריכה לפעול לאחר שתוקם? אם ניתן להשית קיצוץ תקציבי על מערכת הביטחון, הרי שהאופציה הראשונה (התאמה תקציבית בגובה 20 מיליארד שקל) היא האלטרנטיבה הטובה ביותר. ההסתברות לקיצוץ בתקציב הביטחון עלתה לאחר הבחירות, שכן מפלגות "יש עתיד" ו"הבית היהודי", שצפויות לשבת בממשלה הבאה, תומכות בקיצוץ זה.

עם זאת, אם מערכת הביטחון לא תיקח חלק בקיצוץ התקציבי הנדרש, הרי שהאופציה השנייה - קיצוץ מתון יותר מ-15 מיליארד שקל והשלמתו באמצעות העלאת המסים ללא חריגה מיעד הגירעון שנקבע - יהוו את הרע במיעוטו.

הכותבת היא כלכלנית ואסטרטגית ראשית בבית ההשקעות "פסגות"

עוד כתבות

מטוס הקרב הטורקי KAAN / צילום: Reuters, Anadolu

מטוס העתיד של ארדואן, הרוכשת המפתיעה וההתנגדות האמריקאית

על רקע האמברגו וההרחקות מתערוכות באירופה, התעשיות הביטחוניות הישראליות מגבירות מאמצים באמריקה הלטינית - ופרגוואי מסתמנת כלקוחה חדשה למערכות של התעשייה האווירית ואלתא ● במקביל, רפאל מקימה מפעל מנועים רקטיים בארה"ב, מפרולייט משיקה סמן לייזר חדש, וטראמפ מפעיל לחץ נגד עסקת מטוסים טורקית לסעודיה ● השבוע בתעשיות הביטחוניות

אורן הולצמן, מנכ''ל ומבעלי אודיטי טק / צילום: יח''צ

הישראלית שצללה בכ-50% במסחר בוול סטריט

חברת הטכנולוגיה לעולם היופי אודיטי טק נפלה במסחר בוול סטריט לשפל לאחר שסיפקה תחזית חלשה ● בחברה מייחסים את התחזית לאתגר בו היא נתקלה מול שותף הפרסום שלה, שהוביל לגידול בעלויות, ומעריכים כי הסוגיה תיפתר ● אורן הולצמן, מנכ"ל החברה: "זיהינו רק לאחרונה את שורש הבעיה, לוקח זמן להתאושש"

מנכ''ל אנבידיה, ג'נסן הואנג / צילום: באדיבות אנבידיה

עושה את זה שוב: אנבידיה מכה את תחזיות השוק

אנבידיה עקפה את הצפי הן בשורת ההכנסות והן ברווח, ובנוסף הציגה גם תחזיות חזקות להמשך ● הכנסות ממרכז הנתונים צמחו ב-75% ● הרווח גולמי היה 75% ועמד ביעד הרווחיות הגבוה שהציבה החברה ● המניה עולה בכ-3.5% במסחר המאוחר

איל וולדמן וג'נסן הואנג / צילום: איל יצהר, רויטרס

מיקנעם לקליפורניה: המספרים המדהימים של אנבידיה בישראל נחשפים

ענקית השבבים שוב הצליחה להכות את תחזיות השוק, ובדרך גם חשפה פרטים חדשים על הפעילות בישראל ● מספר העובדים גדל, היקף המס המשולם האמיר, ומעל הכול בלטה פעילות חטיבת התקשורת שמבוססת על רכישת מלאנוקס שהציגה שיעור צמיחה של 263%

מלון בכר האוס בתל אביב / צילום: אסף פינצ'וק

רשת פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק תחת COLORS, עם הפנים לחו"ל

פתאל ממתגת את מלונות הבוטיק שלה תחת השם COLORS ● "המהלך מבטא אמירה דו-משמעית - גם על המגוון האנושי של האורחים וגם צבע חדש לפתאל, שעוסקת בעיקר במותגי נופש", אומרת סמנכ"לית השיווק ● ומה מתכננים ברשת המלונות בהמשך?

בית המשפט העליון / צילום: ראובן קסטרו, וואלה! NEWS

נגד הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה: העליון קיבל את עמדת דניה סיבוס

עתירת דניה סיבוס נגד הלמ"ס, לפיה הרכב מדדי התשומה לא עודכנו 13 שנה, תידון בפני הרכב שופטים בבית המשפט העליון ● חברת קייטו נטוורקס מגדילה את שטח המשרדים שלה בלב ת"א ב-6,400 מ"ר ובעלות מוערכת של 13 מיליון שקל בשנה ● איסתא זכתה ב-20 דונם בבני דרום תמורת כ-134 מיליון שקל ● הסכם מימון בהיקף חצי מיליארד שקל נחתם בין הפניקס לקבוצת גוהרי ● וזה המנהל החדש של הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית ● חדשות השבוע בנדל"ן

רפי ליפא  וגל עמית, יועצי ההנפקות שפעלו עם פועלים אי.בי.אי בעבר / צילום: תמר מצפי

150 מיליון שקל ליועצים, קשיים לשתי החברות שהביאו מארה"ב

לפני שני עשורים הביאו רפי ליפא וגל עמית את חברת הנדל"ן האמריקאית דה לסר לגיוס חוב ראשון בת"א ● בעקבותיה הגיעה דה זראסאי, שקרסה אשתקד ● השבוע עבר הלחץ לאג"ח של חלוצת ההנפקות הזרות, שתשואות האג"ח שלה זינקו מחשש שתתקשה לעמוד בהתחייבויותיה ● כסף בסיכון

כותרות העיתונים בעולם

המלכוד הסיני במלחמה עם איראן, ולמה הקשר עם ישראל כל כך חשוב להודו

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: איך מסקרים בעולם את הביקור ראש ממשלת הודו בישראל, מה סין יכולה להפסיד עם איראן תיפול, וטראמפ עלול לחזור על הטעות של בוש במלחמת עיראק • כותרות העיתונים בעולם

סניף בנק לאומי / צילום: כפיר סיון

לאומי סוגר את חברת ניהול התיקים וידאה ומרחיב את מערך ההשקעות

במסגרת ארגון מחדש שיזם לאומי, תחום ניהול ההשקעות בשוק ההון יועבר למערך ההשקעות בבנק בניהולו של אריאל כהן ● המהלך מתרחש ברקע למהלך אחר שעליו הכריז לאומי בשבוע החולף בתחום המסחר בשוק ההון - קמפיין "לא הרווחתם לא שילמתם"

משה לארי, מנכ''ל מזרחי טפחות / צילום: מזרחי טפחות

הרווח הנקי של מזרחי טפחות בשנת 2025: 5.6 מיליארד שקל

ברבעון הרביעי של 2025, הרווח הנקי של הבנק הסתכם ב-1.4 מיליארד שקל - צמיחה של 7.5% ברווח הנקי ● הבנק יחלק מחצית מהרווח הנקי שרשם ברבעון לבעלי המניות – סכום של 702 מיליון שקל

ראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי, בכנסת בטקס חגיגי בהשתתפות יושב ראש הכנסת אמיר אוחנה ובן זוגו, ראש הממשלה בנימין נתניהו ורעייתו / צילום: מארק ישראל סלם/הג'רוזלם פוסט

ממזון ועד הייטק: המשלחת ההודית תיפגש עם שורת חברות תעשייה וטכנולוגיה בישראל

הערב ייפגשו שורה של חברות ישראליות בתחום התעשייה והטכנולוגיה עם נרנדרה מודי, ראש ממשלת הודו ומשלחת אנשי העסקים שמתלווה אליו ● רשימת החברות עמן נפגשים ההודים נבחרה ע"י ההודים עצמם ותואמה על ידם ישירות ללא מעורבות ישירה של גורמים רשמיים

בורסת פרנקפורט, גרמניה / צילום: Shutterstock

עליות באירופה; בורסות טוקיו ודרום קוריאה שברו שיאים חדשים

הדאקס עולה בכ-0.2% ● הקוספי זינק בכ-3.7%, לאחר שרק אתמול חצה לראשונה את רף ה-6,000 נקודות ● וול סטריט ננעלה אתמול בעליות, בעוד המשקיעים ממשיכים לשקול את השפעות ה-AI על השווקים ● דוחות אנבידיה ניפצו שוב את תחזיות האנליסטים ● אחרי ההתאוששות אתמול, הביטקוין נסחר סביב 68 אלף דולר

תחנת דלק / צילום: Shutterstock

מיום שבת בערב: מחיר הדלק מטפס מעל ל-7 שקלים

מחיר הדלק יעלה ב־14 אגורות בחודש מרץ ויעמוד על 7.02 שקלים ● הסיבה: "המתיחות הביטחונית והגאו־פוליטית הובילה לעלייה במחיר הבנזין הבינלאומי"

מטוסי אל על / צילום: עידו וכטל

170 אלף שקל בשנה בממוצע: הדוחות חשפו בונוס אדיר לטייסי אל על

גם בשנה שבה נפגעה משקל חזק, מלחמה באיראן והפרשה לקנס של רשות התחרות, חברת התעופה אל על הרוויחה 403 מיליון דולר - ירידה של 26% מ־2024 ● הבונוס לכל טייס בחברה: מעל 170 אלף שקל ויותר מכפול מתחילת המלחמה ● והיכן מתכנן המנכ"ל להשקיע את המיליארדים שבקופה?

ג'נסן הואנג, מנכ''ל אנבידיה / צילום: ap, John Locher

כשהשוק כבר לא מתרגש מאנבידיה, מה יוציא את המניה שלה מהקיפאון?

ענקית השבבים צפויה להכות שוב את התחזיות, אך בשוק ההון כבר התרגלו, והמניה מדשדשת מאחורי המתחרות ● המבחן האמיתי של ג'נסן הואנג היום לא יהיה רק שורת הרווח, אלא היכולת להוכיח ששולי הרווח המפלצתיים שלו חסינים מתחרות

בורסת תל אביב / צילום: טלי בוגדנובסקי

המסחר בת"א ננעל במגמה מעורבת; ירידות במניות הבנקים והנדל"ן

מדד ת"א 35 ירד ב-0.1%, מדד ת"א 90 ירד ב-0.7% ● מניות האופנה נחלשו, אחרי ששר האוצר הודיע על העלאת תקרת הפטור ממע"מ לחבילות עד 130 דולר ​​● וגם: אנבידיה תפרסם הלילה את תוצאותיה הכספיות - אלו ציפיות האנליסטים

דונלד טראמפ, בנימין נתניהו, עלי חמינאי / עיבוד: ap, Mark Schiefelbein

הטלוויזיה האיראנית: "הערכות אופטימיות" לגבי שיחות המו"מ עם ארצות הברית

סבב שיחות דרמטי בז'נבה: בצבא נערכים לאפשרות של מתקפה כוללת ● שישה מטוסי F-22 נוספים בדרך לישראל, פיקוד העורף מרחיב את התרגול ● שר החוץ האמריקאי רוביו: ההתעקשות של איראן שלא לדון בטילים הבליסטיים שלה היא "בעיה גדולה מאוד" ● מומחים ודיפלומטים: תוכנית הגרעין של איראן לא התקדמה באופן ממשי מאז המלחמה עם ישראל ביוני ● עדכונים שוטפים

מטוס של KLM / צילום: Shutterstock

חברת התעופה שמבטלת טיסות לישראל עד להודעה חדשה

חברת התעופה ההולנדית KLM הודיעה הערב כי היא מבטלת את טיסותיה מנתב"ג החל מהשבוע הבא ● "KLM תמשיך לעקוב אחר ההתפתחויות ותבחן מחדש את ההחלטה בהתאם לנסיבות" ● בשלב זה אייר פראנס, השייכת לאותה קבוצת תעופה, ממשיכה לפעול כרגיל

צוללת בלתי מאוישת BlueWhale בגרמניה / צילום: התעשייה האווירית

"עשרות מיליונים": מאחורי העסקה של התעשייה האווירית בגרמניה

הצוללת הבלתי מאוישת BlueWhale של התעשייה האווירית משמשת בעיקר לאיסוף מודיעין באמצעים אלקטרוניים ● בועז לוי, מנכ"ל תע"א: "עוד הרבה מדינות מתעניינות ברכש של צוללות"

ביהמ''ש לענייני משפחה בת''א / צילום: אמיר מאירי

מה קורה כשהמטפלת של המנוחה טוענת שהייתה ידועה בציבור שלה?

אישה בעלת אמצעים במצב בריאותי מורכב הגיעה להסדר עם אישה נוספת, שעברה להתגורר בביתה וסייעה לה בשירותים יומיומיים - ובתמורה קיבלה מגורים בחינם ודמי כיס חודשיים ● לאחר מותה, המטפלת פנתה לבית המשפט לענייני משפחה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוחה. מה נפסק?