"פרופ' פישר תרם רבות לקידום מעמדה הכלכלי של ישראל בעולם ועל כך מגיע לו תודת כולנו. אך מאז המשבר הפיננסי הוא היה פסימי מדי והסתבך עם הטעויות של עצמו", כך אמר פרופ' ירון זליכה, דיקן הפקולטה למנהל עסקים בקריה האקדמית אונו בראיון מיוחד ל"גלובס" בעקבות פרישתו של הנגיד פישר.
זליכה, מי שכיהן כחשב הכללי באוצר, מסביר כי יש לחלק את המדיניות של פישר לשתי תקופות: עד המשבר בעולם בשנת 2008 ומאז. "עד 2008 הוא שמר על ריבית שתואמת את תנאי המשק והצמיחה בו. אבל פישר שגה בהבנת ההשפעה הזמנית של המשבר בשוקי ההון ב-2008 על השווקים הריאלים בישראל. הוא סבר, בטעות, שישראל נקלעה למיתון כאשר כלכלנים אחרים, אומנם מעטים, סברו אז שמדובר בהשפעה קצרה בלבד וישראל אינה נקלע למיתון", מסביר זליכה.
לדבריו, "התחזית השגויה הביאה להורדת ריבית חריפה מדי שגרמה להתפתחות אינפלציונית בשוק הנדל''ן ובשוק ההון. התנפחות בשוק ההון הביאה לזרם דולרים שאיים על רווחיות היצוא אך בנק ישראל, במקום לעלות את הריבית ולהפסיק את שטף הדולרים, החליט לנקוט במדיניות שנכשלה בכל מקום בעולם, ומה שעצוב יותר, נכשלה כמה פעמים בישראל- מדיניות רכישת דולרים".
לדברי זליכה בנק ישראל פתח ביד אחד את הפתח לשטף הדולרים וביד השנייה ניסה לקלוט אותם. "כך סיבך בנק ישראל את המשק הישראלי בהרפתקה פיננסית שייקח לה עוד שנות דור בכדי להיחלץ ממנה", הוא מסביר. "ההרפתקה היא רכישת 50 מיליארד דולר בהשקעתם בריבת אפסית כאשר מנגד לקח בנק ישראל הלוואות שקליות קצרות מועד בהיקף של 200 מיליארד שקלים. עלות המימון נטו של ההרפתקה הכושלת הזו, 6 מיליארד שקלים בשנה, כל שנה".
זליכה סבור כי שתי הטעויות הללו, תרמו לגידול הגירעון הממשלתי מאחר שרווחי בנק ישראל הפכו להפסדים ונשללו הרווחים מהכנסות המדינה וכמו כן, "הניחו תרומה נכבדה למתקפה המאורגנת שחוללה המדיניות הכלכלית על כוח הקנייה של מעמד הביניים דרך הזוגות הצעירים והוריהם - עקב הזינוק החד במחירי הדיור", כלשונו של זליכה שמעריך כי "מכאן קצרה הדרך למיתון, אשר עימו נצטרך להתמודד בשנים הקרובות".