הדוכס והדוכסית מקיימברידג', הידועים יותר כנסיך ויליאם וקייט מידלטון, מצפים לילדם הראשון ביולי. בן? בת? תאומים? רק בעניין אחד יש ודאות רבה: הודות להיסטוריה עתיקה, המלך/מלכה לעתיד יירש בבוא היום הון נכבד ויהפוך לאפוטרופוס של נכסי מדינה בשווי בלתי רגיל.
למלכה אליזבת השנייה, סבתו של ויליאם, יש הון אישי שנובע במידה רבה מדוכסות לנקסטר המשתרעת על פני 46 אלף אקר (בערך פי ארבעה בדונמים), אוסף של נכסים בצפון-מערב אנגליה.
המלך אדוארד השלישי יצר מחדש את הדוכסות הזאת עבור בנו הנסיך ג'ון מגאונט אחרי נישואיו לבלאנש, היורשת היחידה של האציל העשיר ביותר בבריטניה, הנרי גרוסמון, דוכס לנקסטר הראשון, ב-1359.
כאשר בנם היחיד של בני הזוג הפך למלך הנרי הרביעי ב-1399, הוא הורה שדוכסות לנקסטר תישאר נפרדת מכל אדמות הכתר האחרות ותעבור ישירות ממלכים ליורשיהם. הדוכסות שווה כיום כ-348 מיליון ליש"ט (550 מיליון דולר) ומניבה הכנסה שנתית של כ-13 מיליון ליש"ט (כ-20 מיליון דולר).
לא רע לתינוק מלכותי. ועוד יותר טוב, הוא או היא לא ישלמו על הדוכסות הזאת מסים. הסכם מ-1993 בין המלכה לג'ון מייג'ור (ראש הממשל אז) פטר את הנכסים שיורש מלך ממלך קודם ממס הירושה בשיעור 40% על נכסים בשווי יותר מ-250 אלף ליש"ט. המהלך הזה נועד למנוע את שחיקת המשאבים הכספיים של משפחת המלוכה.
זה אומר גם שהצאצא החדש יקבל אולי עוד שני נכסים מלכותיים פטורים ממס, שהמלכה הנוכחית ירשה מאביה המלך ג'ורג' השישי: אחוזת בלמורל בסקוטלנד, שבה שוהה המלכה בקיץ, ואחוזת סנדרינגהם בנורפולק, היכן שהמשפחה המלכותית חוגגת את חגי המולד. בניגוד לדוכסות לנקסטר, שחייבת להישמר למלכים הבאים, בלמורל וסנדרינגהם נתונות לשיקול דעתה של המלכה. במילים אחרות, היא יכולה להעביר אותן למדינה במקום לשמור עליהם למשפחה - כפי שעשה אדוארד השביעי עם אוסבורן האוז שעל האי וייט ב-1901, המשמש כיום מוזיאון.
הרבה כסף למסיבות גן
ובכל זאת, המלך לעתיד יצטרך לעבוד בשביל חלק מהכסף שהוא (או היא) יירש: תפקידו יהיה לפקח על אוסף נכסי מדינה שידועים במקור כנכסי הכתר או אדמות הכתר. אלו הנכסים שבית המלוכה צבר מאז הכיבוש הנורמני ב-1066.
במסגרת רפורמות מהמאה ה-18, המלך ויתר עליהם לטובת המדינה, אך המשיך לשלוט בהם במידת מה בתפקידו כאפוטרופוס שלהם.
בתמורה קיבלו הוא או היא תשלום שנתי מקרן הנקראת "הרשימה האזרחית".
הכספים מהקרן הזאת מממנים כעת את שכרם של עובדי בית המלוכה ואת עלויות האירוח של יותר מ-50 אלף איש בשנה במסיבות גן, קבלות פנים וביקורים ממלכתיים בבריטניה.
בשנת 2012, כיסוי הוצאות הנסיעות של משפחת המלוכה והקרנות לתחזוקת הארמונות המלכותיים אוחדו לקרן מענקים ריבונית אחת בניהול משרד האוצר, בסך של כ-31 מיליון ליש"ט (כ-49 מיליון דולר). זה די הרבה כסף למסיבות גן.
ולבסוף, היורש העתידי יקבל לשימושו את הארמונות המלכותיים: בקינגהם, סיינט ג'יימס, קלירנס האוז, מרלבורו האוז מיוז, קנזינגטון (מגורים ושטחי משרד), וינדזור קאסל והמבנים סביבו, יחד עם פארק וינדזור הגדול, והמפטון קורט מיוז ופאדוקס.
היורש העתידי של קייט וויליאם לא יוכל לרשום על שמו את הנכסים הארמונות ההיסטוריים הללו, כולל אוסף האמנות המלכותי, מפני שהם שייכים למדינה ולא לבית המלוכה.
אבל גם כנכסי מדינה, אי אפשר למכור אותם כדי לצמצם גירעונות תקציביים, לדוגמה.
מה יישאר לצאצאים הבאים?
עם כה הרבה הון הנלווה למלוכה, נדמה שצאצאיהם הבאים של הדוכס והדוכסית קיימברידג' לא יזכו לירושה גדולה. אל חשש: הודות לירושה של הסבתא-רבא של ויליאם ("המלכה האם" אליזבת באוס-ליון) וכן של אמו (דיאנה, נסיכת ויילס), לדוכס קיימברידג' יהיו עוד 17 מיליון ליש"ט בערך (כ-27 מיליון דולר) לכלכל בהם את הצאצאים שייוולדו אולי אחרי יורש העצר לעתיד.
הכותבת היא היסטוריונית המתמחה בבית המלוכה