"שוק ההון בישראל לא מתאים לכל החברות בארץ, ובוודאי שלא שוק החוב. הפיתרון הוא שהקטנים יתממנו על ידי אשראי בנקאי או אחר והשחקנים היותר גדולים יתממנו בבורסה". כך אמר היום סם ברונפלד, יו"ר הבורסה, שנשא דברים בפורום שולחן עגול על שוק האג"ח הקונצרני שערכו BDO זיו האפט ומידרוג, בהשתתפות גורמים בכירים מהשוק.
עם זאת, ברונפלד יצא בהתקפה חריפה על התנהלות הגופים המוסדיים והרגולציה, בעיקר של אגף שוק ההון באוצר, ככאלו שפוגעים בשוק הציבורי המקומי: "אנו צריכים שוק הון גדול. מה לעשות, הגודל קובע גם בשוק ההון ולא יעזור שום דבר", לדבריו.
כך, הוא הדגיש בדבריו כי "על מנת שיהיה שוק תחרותי אסור שיהיה ארביטראז' רגולטורי. כנראה שמתפתחת כאן תופעה של קבלת הלוואות פרטיות ממוסדיים - שהיא יותר נוחה ופשוטה לא בגלל סיבות כלכליות אמיתיות אלא בגלל רגולציה מפלה, ויש לטפל בכך. לא זו היתה הכוונה של ועדת חודק וההתפתחות הזו הסיטה את שוק החוב לכיוון לא טוב".
ברונפלד ציין עוד שבעת אישור הוראות חודק על השוק המוסדי, "היה מאבק פרופסור בפרופסור: שריג שאימץ את התקנות, וגושן, שהוא לא פחות פרופסור ממנו, שחשב שהמלצות חודק בחלקן לא טובות לשוק. יש בעיה, וזוהר גושן ראה אותה לפני שיושם החוק. כולם למדו לקח ועכשיו יש להשיב את שוק האג"ח הקונצרני למקום באמצע - לא המקום הפרוע שהיה לפני המשבר הכלכלי ולא המצב המחמיר מאוד שנוצר בעקבות חודק".
אילן פלטו, מנכ"ל איגוד החברות הציבוריות הוסיף ש"השוק הולך ויילך להנפקות חוץ בורסאיות גם בגלל סיבות כלכליות. לחברות קטנות אין סיבה להצטרף לבורסה - שווה להן לשלם עוד 2%-3% בריבית על פני להיכנס לבורסה, עם העומס הרגולטיבי שמוטל על החברות. אין ספק שצריך לעשות תיקון לוועדת חודק".
שלומי ברכה, מנכ"ל פסגות גמל ופנסיה, גונן על פעילות המוסדיים שמגדילים את פעילותם בתחום ההלוואות הפרטיות ואמר כי "ההלוואות הלא סחירות לא נולדו כתוצאה מצורך לעקוף רגולציות. יש פה צורך אמיתי. יכול להיות שזה יפגע בחלק מהמסחר, אבל מבחינת הגופים המוסדיים הגדולים, כשהם רוכשים אג"ח קונצרני בבורסה ב-50 מיליון שקל, הם למעשה קונים אג"ח לא סחיר . הרי אם טעיתי בניתוח אוכל לפעול שם רק בשוליים ולרוב אשאר עם הנייר למשך שנים גם אם הוא ייקלע לבעיות". על רקע זאת הוא הוסיף ש"יותר שחקנים מוסדיים מוציאים יותר כסף לחו"ל לא רק בגלל כדאיות השקעה נקודתית אלא גם בגלל הצורך בנזילות".
גם אסי ברטפלד, מנכ"ל קבוצת דלק, האיר את הצורך באפיק ההלוואות הפרטיות. "ההלוואות הפרטיות לא פוגעות בשוק ותורמות לשכלול השוק. גם המוסדי משפר את התשואות שלו, וגם חברות לא ציבוריות לא צריכות לעבור את הויה דולורוזה של ההנפקות הציבוריות. אני לא רואה בעיה פה", אמר.
דורון קלאוזנר מנהל החטיבה העסקית בבנק המזרחי טפחות, התייחס גם כן לסוגיית הצרכים השונים של חברות בעלות היקפי פעילות שונים והסביר כי "החברות מהמידל מרקט מרגישות בנוחות בהתמודדות עם הלוואות פרטיות. הבורסה זה מקום הרבה יותר טוב להנפקות גדולות", הוסיף.
עידו קוק מנכ"ל משותף בבית ההשקעות אי.בי.אי, ציין ש"הכסף העיקרי - הגורם העיקרי בתהליך התכנסות הספרדים באה מהחיסכון לטווח בינוני וקצר של קרנות הנאמנות ויש מעורבות חסר מצד הכסף המוסדי לטווח ארוך", והציף סוגייה אחרת שניכרת בשוק המקומי: "הרגולטור דוחף את השוק לשוק של שחקנים גדולים וזה תהליך מאוד לא נכון שיוצר בעייתיות של שחקנים גדולים שכל הנפקה קטנה עליהם בעוד שחסרים שחקנים שמסתכלים על היקפים יותר קטנים. שוק שמורכב רק משחקנים ענקיים הוא לא שוק בריא".
ערן היימר, עד לאחרונה מבכירי אגף החשכ"ל והאחראי על פעילות המדינה בשוק החוב וכיום מנכ"ל מידרוג, ציין כי "לאחר שהספידו את שוק ההון, בחודשים האחרונים אנו רואים שוק הון חי ובועט. אי אפשר לחזור אחורה ללפני עשר שנים כשחברות התממנו רק בבנקים ואנו צריכים שוק הון מתפקד. ההלוואות הפרטיות אפילו משכללות את השוק, הן שוק משלים. השאלה היא בפרופורציות והאם השוק המשלים הופך לגדול מדי". שחר זיו, שותף ב=BDO, ציין כי "נראה כי קיים סנטימנט שלילי להשקעות בחוב המוגדר ברמת סיכון גבוהה וכן מעבר של גיוסים בהיקפים קטנים ובינוניים לאפיקים שאינם סחירים"
עלייה ברמת הסיכון
מנתונים שהציגו היום אנשי מידרוג עולה כי השנה החולפת התאפיינה בעלייה ברמת סיכון האשראי של המנפיקים, כשישנו צמצום בנגישות המנפיקים הקטנים ובעלי הדירוגים הנמוכים לשוק. לדבריהם, ההיקף המצטבר של ערך נקוד שעבר הסדר חוב או מצוי בשלבים של הסדר חוב נאמד בכ-23 מיליארד שקל המהווים כ-10% מהערך הנקוב שהונפק על ידי הקורפורייט (לא כולל בנקים וחברות ביטוח) החל מ-2005. שני שלישים מהסכום הבעייתי האמור נובע מהנפקות שנעשו בשנות הגאות של 2006 ו-2007. נוסף על כך, מסבירים במידרוג, ישנם 7 מיליארד שקל נוספים שנמצאים בהסדר חוב - סכום שלא כולל את האג"חים של אי.די.בי פתוח ואלביט הדמיה שייתכן לצועדות לעבר הסדר. בסה"כ מדובר בכ-35.5 מיליארד שקל אג"חים בצרות.
שאול בן שימול שותף ב-BDO, אמר כי "התשואות הגבוהות, מעבר לזה שהן מראות סיכון גבוה, גם יוצרות סיכון ועלולות לגרום לקשיי פירעון. נכון לסוף 2012 מעל 10% מהאג"ח נסחרו בתשואות של מעל ל15% וזה מצביע על קושי. על רקע זאת הוא הציג נתונים מהם עולה ש"פוטנציאל הסדרי החוב הנוספים בעתיד הקרוב עומד על 7-13 מיליארד שקל (כולל אלביט הדמיה ואי.די.בי פתוח, ר.ש.), בעיקר בחברות החזקה ונדל"ן". הוא התריע בנוסף כי "שנה חלשה נוספת בשוק האשראי החוץ הבנקאי תחריף מצוקת האשראי של החברות המקומיות ותתבטא בין השאר בפגיעה בצמיחתו של המשק".