גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

הוויכוח על ביה"ד לעבודה

האם ביה"ד לעבודה הוקם כדי להטות את הכף לטובת העובדים?

לאחרונה עלתה שוב על סדר היום הציבורי שאלת ההצדקה לקיומה של מערכת שיפוט נפרדת לתחום דיני העבודה. אלה המתנגדים לבית הדין לעבודה טוענים כי הוא מוטה לטובת העובדים, ולכן הם מעדיפים ששוק העבודה יישפט על-ידי המערכת השופטת הכללית. אלה התומכים בבית הדין לעבודה טוענים כי לא קיימת הטיה כזו, או, למצער, כי הטיה זו היא מוצדקת.

ברשימה זו איני מתיימר להכריע בשאלה אם בפועל בית הדין לעבודה מוטה לטובת העובדים. אני סבור גם כי לא ניתן לתת תשובה לשאלה זו בלי לעשות מחקר אמפירי מעמיק, וגם אז התשובה שתינתן תהא מושפעת מתפיסות אידיאולוגיות.

טענתי היא שהמבנה המוסדי של בתי משפט מתמחים, לרבות בית הדין לעבודה, עשוי לגרום להטיה לטובת צד מסוים.

חוק פרקינסון

על מנת שטענתי זו תובן, עלינו להתחיל במושכלות היסוד של "חוק פרקינסון". סיריל פרקניסון היה היסטוריון שחקר את האימפריה הבריטית. תוך כדי מחקרו, הוא הבין שעד כמה שקשה להסביר את שאיפת ההתפשטות של האימפריה הבריטית, עוד יותר קשה להבין את רציונל הגידול של משרד המושבות הבריטי - המפקח על התנהלות המושבות הבריטיות בעולם.

פרקינסון גילה כי משרד המושבות הבריטי גדל בממוצע בין 5% ל-7% בשנה; וכי אין שום קשר בין הגידול של משרד המושבות לבין מספר המושבות של האימפריה או גודלן. למעשה, מצבת כוח-האדם של משרד המושבות הבריטי הגיעה לגודלה המרבי כאשר לא נותרו מושבות בריטיות.

פרקינסון ערך בדיקה דומה לגבי משרדים ממשלתיים אחרים, והתוצאות שאליהן הגיע היו דומות. מכאן הגיע פרקינסון למסקנה כי השאיפה של כל ארגון ממשלתי היא לגדול, ללא כל קשר לצרכים האמיתיים של ארגון זה.

בדיקה מקרית (ואני מודה שהיא שטחית) של מספר ארגונים ממשלתיים בארץ, מובילה למסקנות דומות. למשל, מצבת כוח-האדם של רשות ניירות ערך צמחה ב-13 השנים האחרונות בכ-6% לשנה בממוצע (בדיוק כמו משרד המושבות הבריטי). וכשבודקים (שוב, באופן שטחי) את הנתונים, מגלים כי במהלך 13 השנים הללו אימפריית שוק ההון רק הצטמקה.

יודגש כי לא ניתן לגזור מכאן מסקנה שאין הצדקה לגידול של רשות ניירות ערך. מצד אחד, ייתכן כי בתחילת דרכה הייתה הרשות קטנה מדי. כמו כן, בעשור האחרון נכנסה הרשות לתחומים חדשים המחייבים כוח-אדם נוסף.

מצד שני, מוסר ההשכל של פרקינסון הוא שתמיד יש מקום לשאול אם כניסתה של הרשות לתחומים חדשים אלה הייתה נחוצה להגדלת הרווחה החברתית, או שמא היא נועדה להצדיק את הגדלת הרשות עצמה.

גם מספר השופטים בבתי הדין האזוריים לעבודה גדל בכ-6% בממוצע לשנה. (הנתונים מתייחסים לשנים 1974-2004, והם נלקחו מדוח הוועדה לבדיקת בתי הדין לעבודה). אלא שבניגוד לרשות ניירות ערך, בבתי הדין לעבודה נרשם גידול מרשים במספר התיקים, עד כדי כך שמספר התיקים שבהם מטפל כל שופט הוכפל בתקופה זו.

האם הגידול המרשים במספר התיקים מלמד על כך שקיימת הצדקה לגידול במספר השופטים בבית הדין האזורי לעבודה? לא בהכרח. לא ניתן להשיב על שאלה זו בלי שנתייחס קודם לשאלה המקדמית הבאה: מה גרם לגידול במספר התיקים?

ושוב, סיריל פרקינסון מחייב אותנו להעלות "חשד" שמא גידול זה נובע, בין השאר, מכך שבית הדין לעבודה עודד גידול זה, על מנת שהוא יוכל להצדיק את התרחבות הארגון שלו.

העובדים קובעים את סדר היום של בית הדין

חשד זה מוביל אותנו בהכרח ל"פואנטה" של רשימה זו, פואנטה המצביעה על הסיבה לכך שלבית דין לעבודה, כארגון, עשויה להיות "נטייה טבעית" לטובת עובדים.

הסיבה לכך היא שבניגוד לרשות ניירות ערך ו/או ארגונים ביורוקרטיים אחרים, בתי משפט אינם עצמאיים בקביעת סדר היום שלהם. סדר היום של בתי המשפט נוצר על-ידי התובעים, שמייצרים את כתב התביעה ומבקשים מבית המשפט לדון בסכסוך בינם לבין הצד הנתבע.

לכן, בית משפט המעוניין להגדיל את כמות התיקים שבהם הוא מטפל ולהרחיב את השפעתו על המציאות, ייאלץ "לפתות" את התובעים הפוטנציאליים להגיש תביעה, והוא יכול לעשות כן על-ידי כך שיקל עליהם את ההליך.

במערכת המשפט הכללית, קשה בדרך-כלל לאפיין את התובעים ולהבדילם מנתבעים. למשל, במערכת יחסים חוזית רגילה, בין מוכר לקונה למשל, כל צד יכול להיות מפר פוטנציאלי, וכל צד לחוזה עשוי להיות תובע או נתבע.

לכן, גם אם מערכת המשפט הכללית תעדיף תמיד את התובעים, הדבר לא ייצור "הטיה" לטובת קונים או מוכרים או לטובת קבוצת אוכלוסייה מיוחדת אחרת.

אך קיימות מערכות משפט ספציפיות שבהן צד אחד הוא זה שבדרך-כלל מייצר את ההליך המשפטי, ובכך הוא פותח בפני בית המשפט את האפשרות להכריע בסכסוך ולהשפיע על המציאות.

למשל, בהליך הפלילי, הפרקליטות היא הגורם היחיד שיכול לפתוח את ההליך, ולכן בית משפט שעוסק בתיקים פליליים בלבד הוא בית משפט שקיומו, גודלו והשפעתו תלויים במספר כתבי האישום שהפרקליטות תגיש.

בבג"ץ, לעומת זאת, האזרח הוא בדרך-כלל הגורם שמייצר את ההליך, ולכן, אילו בית המשפט העליון היה יושב רק כבג"ץ, היה הדבר מקנה לו תמריץ (יחסית לבית משפט עליון שעוסק גם בתחומים אחרים) ליתן עדיפות לאזרח.

באופן דומה, בתביעות ייצוגיות, הפרט הוא תמיד התובע הייצוגי, וה"טייקון" הוא תמיד הנתבע; לכן, בית משפט המתמקצע בתביעות ייצוגיות, אם וככל שקיים כזה, ישאף להגדיל את שכר-הטרחה של התובע הייצוגי ו/או להקל עליו את התביעה, יותר מבית משפט שעוסק במכלול של נושאים אזרחיים.

חשוב להדגיש: בשום אופן אינני חושב שהשופט היושב בדין עושה לעצמו חישוב אסטרטגי, בכל תיק ותיק, כיצד עליו להכריע על מנת לעודד תביעות כאלה או אחרות אשר יגדילו את כוחו. חס וחלילה. טענתי היא שה-DNA של כל ארגון, גם אם עובדיו אינם מודעים לכך, דוחף את הארגון לכיוון פעולה המגדיל את תקציבו והשפעתו של הארגון.

מהדיון הכללי נחזור לבית הדין לעבודה. בבית הדין לעבודה, מרבית התביעות מוגשות על-ידי עובדים. הדבר נובע מסיבה פשוטה: מעביד שאינו מרוצה מעובד שלו, יכול להשיג לעצמו סעד באופן עצמאי על-ידי פיטורי העובד, והמעביד אינו נדרש לצו שיפוטי לשם כך. העובד, לעומת זאת, אם המעביד הפר עמו חוזה, יכול לקבל את הסעד שלו רק בבית הדין.

לכן, אם בית הדין לעבודה מעוניין להגדיל את מספר התיקים שבהם הוא מטפל (יחסית למספר תיקי העבודה שבהם טיפלה המערכת הכללית), עליו ליצור שדה פעולה נוח יותר לעובדים.

לכן, שיקול זה (ככל שקיים) יגרום לכך שבית הדין לעבודה יעדיף למנות שופטים ש"נטייתם הטבעית" היא לצד התובעים. כמו כן, שופטים שייכנסו למערכת זו, אפילו אם מלכתחילה הם אינם "מוטים", ההזדהות שלהם עם המערכת שבה הם מכהנים, והרצון שלהם לקדמה ולהרחיבה, יגרמו להם להפנים את ערכיה.

לא תמיד הטיה "רעה"

לסיכום, טענתי היא שאם וככל שמערכות שיפוטיות אלה מצייתות לחוקי פרקינסון, ואם וככל שהן שואפות לגדול ולהגדיל את השפעתן, אז העובדה שצד מסוים הוא שיוצר למערכות אלה את סדר היום - דוחפת אותם לטובת אותו צד.

מהדברים הללו לא ניתן, לפחות לא בהכרח, לגזור את המסקנה כי בתי משפט פליליים נוטים לטובת הפרקליטות; שבג"ץ נוטה לטובת האזרח; שבית המשפט הכלכלי נוטה לטובת תובעים ייצוגיים; או שבית הדין לעבודה נוטה לטובת עובדים.

ייתכן כי הטיה זו מרוסנת על-ידי האתיקה והמקצועיות של בתי משפט מתמחים אלה, על-ידי כללים פרוצדורליים מסוימים, על-ידי ערכאות ערעור, על-ידי שיקולים אסטרטגיים אחרים, או שהטיה זו באה לאזן הטיה לכיוון הפוך שקיימת במערכת הכללית.

יתר על כן, גם אם קיימת הטיה כזו, היא איננה בהכרח הטיה "רעה". קיימים תימוכין היסטוריים לסברה שהמחוקק בחר להקים את בית הדין לעבודה משום שהוא שאף לייצר את אותה הטיה לטובת העובד (או לנטרל הטיה הפוכה שהוא סבר שקיימת במערכת השיפוט הכללית).

מצד שני, טענתי מבהירה מדוע המעסיקים דווקא מעוניינים להחזיר את שוק העבודה לחיקה של המערכת הכללית.

* הכותב עומד בראש בית-הספר למשפטים של המכללה האקדמית ספיר.

עוד כתבות

רעיה שטראוס בן דרור / צילום: תומס סולינסקי

שתי ההשקעות שסידרו לרעיה שטראוס 350 מיליון שקל

עסקת הרכישה של קבוצת אקרו והנפקתה הצפויה של ב.ס.ר הנדסה, מניבות ערך נאה עבור המשקיעה הוותיקה בחברות הנדל"ן, שמימשה את מניותיה בקבוצת שטראוס לפני כשני עשורים ● אותן מניות שמכרה שטראוס בן דרור בקבוצת המזון, שוות כיום קרוב ל–2 מיליארד שקל

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

בלון של היצרנית האוקראינית Aerobavovna / צילום: Reuters, Justin Yau

זולים וכמעט בלתי ניתנים ליירוט: הבלונים חוזרים לשדה הקרב

הבלונים, שמרחפים מעל זירות הלחימה כבר מימי המהפכה הצרפתית, שבים כעת לשטח כשהם מצוידים בבינה מלאכותית, חיישנים ויכולות אוטונומיות ● מאוקראינה ועד ארה"ב, הם משמשים לסיור, תקיפה ותקשורת - ומציבים חלופה זולה שמאתגרת גם מערכות הגנה מתקדמות

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי.מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע

ליסה סו, מנכ''לית AMD / צילום: Shutterstock

עסקת הענק עם מטא שהקפיצה את מניית השבבים בוול סטריט

מטא תרכוש שבבי AI ועוצמת מחשוב מ-AMD בהיקף של עד 100 מיליארד דולר ותקבל אופציה להחזיק עד 10% מהחברה ● המהלך נתפס בין היתר כהבעת אמון ביכולת של AMD להתחרות באנבידיה

טדי שגיא / צילום: יונתן בלום

טדי שגיא חוזר לבורסה בת"א: אולטרייד מיחזור הנפיקה לפי שווי של 300 מיליון שקל

חברת מיחזור האלקטרוניקה של טדי שגיא ועודד רייכמן גייסה 150 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, ומניות החברה יחלו להיסחר בת"א בימים הקרובים ● כספי הגיוס ישמשו לפריעת הלוואה מבנק ולהקמה ובנייה של מפעלי מיחזור

מכשיר בדיקה של קווליטאו / צילום: אתר החברה

הגיוס הענק של חברת השבבים שעלתה בת"א במעל 4,000%

חברת השבבים קווליטאו מנצלת את הגאות במחיר מנייתה כדי לגייס מהמוסדיים סכום של כ-225 מיליון שקל ● בגיוס השתתפו בעלי המניות הגדולים של החברה, בהם בית ההשקעות ילין לפידות

ספינה של צים / צילום: Lior Patel/jצים

הקלה בשביתה בעקבות מכירת צים: ועד העובדים עובר לעיצומים

יו"ר ועד עובדי צים, אורן כספי, אמר לגלובס כי המנכ"ל אלי גליקמן קיבל מהרוכשת הפג-לויד את המנדט לנהל מו"מ עם העובדים: "לא רצינו למוטט את החברה – זו לא המטרה שלנו" ● בוועד פרסמו הבהרה ולפיה בחברת "צים החדשה" שתהיה בבעלות קרן פימי ייקלטו קרוב ל-100 עובדים - "גם הם ללא כל ביטחון תעסוקתי אמיתי"

אסדת כריש / צילום: איל יצהר

מכרז נוסף לחיפוש גז יוצא לדרך: זו עשויה להיות המרוויחה הגדולה

במשרד האנרגיה מעריכים כי במים הכלכליים של ישראל, עשויים להימצא עוד מאות BCM של גז טבעי שטרם התגלו ● יחד עם זאת, עם זאת, הזכיות בהליך התחרותי הקודם שתוצאותיו התפרסמו בספטמבר 2023 טרם תורגמו לחיפושים פעילים

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: דוברות שר האוצר

מכה לסמוטריץ': הכנסת ביטלה את הצו להרחבת הפטור ממע"מ

רק 25 ח"כים הצביעו בעד הצו של שר האוצר סמוטריץ' הפוטר צרכנים ממע"מ ביבוא אישי עד לסכום של 150 דולר ● 59 ח"כים התנגדו, לאחר שראש הממשלה נתניהו החליט על חופש הצבעה לקואליציה

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

כותרות העיתונים בעולם

המדינה שבה הנשיא וראש הממשלה בעימות בגלל ישראל

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: האם איראן מוכנה למלחמה, מה עומד מאחורי האסטרטגיה של ארה"ב מול טהרן, וראש ממשלת קרואטיה והנשיא נמצאים בעימות בשל שת"פ עם ישראל • כותרות העיתונים בעולם

איור:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

התרגיל שנכשל: עקף את המתווך דרך אשתו - וישלם דמי תיווך כפולים

המחוזי בת"א מציב תמרור אזהרה לרוכשי הדירות: חתמתם על סעיף "פיצוי מוסכם"? בית המשפט עשוי לחייב אתכם לשלם אותו, גם אם טענתם שהמתווך לא היה "הגורם היעיל" בעסקה ● השופטת אביגיל כהן: "במקרה זה המערער ניסה בחוסר תום־לב למנוע מהמשיב להשתלב בקידום העסקה ולהפוך ל'גורם יעיל'"

מהו תיק ההשקעות האופטימלי? / אילוסטרציה: Shutterstock

תרחיש של פעם ב-25 שנה והסכנה לתיק המניות שלכם

ענקית המדדים MSCI חוששת שתיק המורכב מ־60% מניות ו־40% אג"ח עלול להוביל להפסדים בשנת 2026 - גם בעקבות אירוע נדיר שכמעט לא נראה ב־25 השנים האחרונות ● עם זאת, בשוק המקומי מעריכים כי הגדלת החשיפה למניות בטווח הארוך נכונה למשקיעים הישראלים

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

תעשיות ''מלח הארץ'' / צילום: אתר החברה

הקרקעות ששימשו לרכישת השליטה בבנק הפועלים עברו לידי המדינה: זה הרווח של הבעלים

חברת המזון סוגת מעדכנת כלפי מעלה את הרווח שתרשום מההסכם לפינוי בריכות המלח שלה בעיר הדרומית, מ־70 לעד 105 מיליון שקל ● הקרקע תשמש לבניית דירות, מסחר ומלונאות

טראמפ בנאומו הלילה / צילום: Reuters, via REUTERS

טראמפ: "לא אאפשר למקור מספר 1 של טרור בעולם להשיג נשק גרעיני"

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ נשא הלילה דברים מול הקונגרס בנאום "מצב האומה" ● יועצו של יו"ר הפרלמנט האיראני: "חישובי איראן, לא משנה כמה לחץ יופעל, לא ישתנו תחת לחץ" ● בכירים בישראל משוכנעים - איראן וארה"ב לא יגיעו לפריצת דרך ● עדכונים שוטפים

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת