"גיוס של 80% מהחרדים שבשנתון תוך 8 שנים ובגיל 18, תוך קיצור שירות החובה של כולם לשנתיים בלבד" - זו הכותרת של התוכנית "גיוס החרדים", שגיבשו פרופ' אבי בן בסט, פרופ' מומי דהן - שניים מהמאקרו-כלכלנים הבולטים במדינה - ופרופ' מרדכי קרמניצר מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, בסוגיית גיוס חרדים שמככבת בכותרות בימים אלו, ושתכריע את הרכב הממשלה הבאה.
לפי המתווה המוצע, גיוס החרדים לצה"ל יורחב בהדרגה במשך שמונה שנים, כך שבשנה הראשונה שיעור המגויסים משנתון בני 18 של חייבי הגיוס יהיה 10%. בכל שנה אחריה יגדל שיעור המגויסים מתוך השנתון הרלוונטי ב-10 נקודות אחוז, כך שבשנה השמינית יגיע לשיעור של 80%. החל בשנה השמינית יינתן פטור מלא מגיוס לבחורי ישיבה המוגדרים עילויים. שיעורה של קבוצת העילויים מקרב חייבי הגיוס החרדים יהיה בין 5% ל-10% (מתוך ה-20% שאינם מתגייסים).
העילויים ייבחרו על בסיס הצלחה בבחינות של גוף בלתי-תלוי בישיבות. חייבי גיוס שאינם מתאימים לגיוס בשל סיבות בריאות ואחרות יקבלו פטור לצמיתות, כמו עמיתיהם מן הציבור הכללי. נקודה חשובה היא כי הצבא (ולא הרבנים) יבחר בלעדית את המגויסים המתאימים לו ביותר, על פי צרכיו ועל פי כשירותם של חייבי הגיוס.
"אין ספק שההצעה שלנו היא בעלת הישימות הפוליטית הכי נמוכה לעומת שאר ההצעות, ואולם ההצעה הכי ישימה פוליטית היא להמשיך את המצב הקיים שהיא ההצעה גם הכי לא נכונה", מסביר פרופ' דהן, שסבור כי היוזמה, לעומת רוב ההצעות שעומדות על הפרק בימים אלה, נותנת מענה ראוי לפסק דין של בג"ץ בעניין. לדבריו, "רוב ההצעות שמסתובבות לא עקביות עם הפסק דין של בג"ץ; לכן את רובן אני לא כל כך מבין".
דהן סבור כי "אם נסתכל 50 שנה קדימה, המשקל של האוכלוסייה החרדית יהיה גדול כך שאם המצב לא ישתנה, שיעור גדול מהאוכלוסייה לא ישרת בצבא; זה עלול לפגוע בצורה משמעותית בתמריץ ובמוטיבציה של כולנו לשרת בצבא. גיוס חרדים וקיצור שירות מתמודדים עם הבעיה העתידית הזו".
"נחוצים לוחמים"
עוד הוצע בתוכנית, כי לאחר שתתמלא מכסת המתגייסים, הצבא יהיה רשאי לדחות בשנה אחת את שירותם של החרדים, או להעניק להם פטור לצמיתות שאינו מגביל אותם ביציאה לשוק העבודה. לעומת מתווה פלסנר, גיל הגיוס יהיה 18, כמו של כלל המתגייסים, וכל חייבי הגיוס יעברו מיון צה"לי רגיל. "גיוס בגיל 22, כמו שהוצע במתווה פלסנר, לא יהיה גיוס ממשי; רוב הסיכויים שהחרדי יגויס לתפקיד עורפי, שם יש עודף היצע. מה שנחוץ לצה''ל זה לוחמים ותומכי לחימה, ואותם יש סיכוי גבוה יותר למצוא בגילים נמוכים יותר", גורס דהן.
"חיילים בעלי משפחות מקבלים שכר שיכול להגיע לכ-5,000 שקל לחודש, ולכן גיוס מאוחר ייצור תמריץ כלכלי לצה''ל שלא לגייסם. זאת, משום שמדובר בחיילים יקרים מאוד. לסיכום, גיוס בגיל מאוחר יביא לצה''ל חיילים שצריך אותם פחות, והם יקרים מאוד לצבא".
התוכנית מיועדת לטיפול בבעיה בטווח הארוך, ולכן יינתן פטור לצמיתות לכל החרדים החייבים בגיוס שהם בני 20 ויותר ביום חקיקת החוק, ללא כל התניות. כמו כן, הק*צב*ה לאברך ושובר התקצוב לישיבה יבוטלו הדרגתית תוך שנתיים.
"השירות הארוך בעולם"
כאמור, הנקודה החשובה ביותר שדהן מבקש להבהיר כי בהקשר של שוויון בנטל, גיוס חרדים לצה''ל חייב להיות מלווה בקיצור שירות לחילונים: התוכנית קובעת כי יש לקצר בהדרגה את שירות החובה בצה"ל, לשנתיים, על פי המלצות ועדת בן בסט מ-2006 שכבר אושרו בממשלה. כמו כן, כל המסלולים המקוצרים בצה"ל יבוטלו כליל.
"אחת הטענות שמעלים החרדים היא שהצבא לא צריך עוד חיילים. אנו אומרים שהצבא צריך יותר חיילים במובן שהצלחת גיוס חרדים תאפשר את קיצור השירות לכולם, לרבות חרדים עצמם. אחת המטרות של גיוס חרדים היא קיצוץ רוחבי במשך השירות לכולם - כי צמצום אי-השוויון זה לא רק גיוס חרדים, אלא קיצור שירות לחילונים.
"אסור לשכוח כי השירות בישראל הוא הארוך ביותר בעולם. לצערי, אף אחד מהמצעים לא מעלה מספיק את הנקודה הזו" אומר דהן. כמו כן, ההצעה הזו, לעומת הצעתה של מפלגת "יש עתיד", מבקשת לבטל את השירות האזרחי.
"לא רק שהשירות הזה אינו מצמצם את אי-השוויון בנטל הצבאי (אין שירות צבאי), אלא שהוא גם מרחיב את הנטל הכלכלי, כי אם החרדי 'התגייס' כמורה, מי שיממן אותו וישלם לו שכר הוא אותו חייל משוחרר שנכנס לשוק העבודה. יתרה מזו, הסיכוי שהשירות הזה יהיה תועלתי מצומצם ביותר, ולראיה, דוח מבקר המדינה שבדק את השירות הזה מצא שהוא רחוק מלהיות ממשי ובעל תועלת", מסביר דהן.
לשאלת הכדאיות הכלכלית של גיוס חיילים אשר עלותם פי שלושה או יותר מחיילים חילונים הסביר דהן: " אם החרדים הללו יתגייסו לתפקידי לחימה, התועלת שיביאו תהיה הרבה יותר גדולה מעלות הכרוכה בהתאמות המיוחדות הנדרשות כדי לקלוט אותם".
