ניתוח "גלובס": ההסדר של בן-דב מגלם "תספורת" של 100%

שנה וחצי מאז תחילת המגעים - והסדר החוב בטאו מתמהמה ■ החברה חייבת למחזיקי האג"ח 320 מיליון שקל, אך מצבה העסקי השתנה לרעה באופן קיצוני

שנה וחצי חלפה מאז החלו המגעים להסדר חוב בחברת טאו של אילן בן דב. תקופה שבמהלכה שיגרה החברה לבורסה אינספור דיווחים הקשורים להתמרחות המגעים בין בן דב לבין מחזיקי האג"ח, שלהם חייבת טאו כ-320 מיליון שקל. חרף הזמן הרב שחלף - הסדר חוב אין.

כאז כן עתה, מתווה הסדר החוב העומד על הפרק לא השתנה, והוא עדיין מתבסס על הנכס המרכזי של בן דב: מניות השליטה בחברת סאני. מה שהשתנה באופן קיצוני לרעה הוא מצב עסקיה של האחרונה, ובהתאם לכך גם היקף התמורה שצפויים מחזיקי האג"ח של טאו לקבל בהסדר החוב, אם ייצא לפועל.

חברת ההשקעות טאו נמצאת כיום בהקפאת הליכים, ללא כסף בקופתה. ניירות הערך של החברה מושעים מהמסחר מאז אוקטובר אשתקד, והדוחות האחרונים שפרסמה הם אלו של הרבעון הראשון לשנת 2012. באותם דוחות הגיע הגירעון בהון העצמי של החברה ל-506 מיליון שקל, לאחר הפסד מצטבר של כ-750 מיליון שקל מהשקעות כושלות שביצעה החברה בעשור הקודם.

המגעים להסדר חוב בטאו החלו בקיץ 2011. הסטטוס של בעל השליטה, בן דב, היה אז אחר לגמרי, והוא נהנה מהיוקרה שנלוותה לשליטה בחברת הסלולר פרטנר. הצעת בן דב, אז כהיום, היא להעביר לטאו את מניות השליטה בסאני (שבאמצעותה הוא מחזיק בסקיילקס, שהייתה עד לאחרונה בעלת השליטה בפרטנר). בתמורה, ימירו מחזיקי האג"ח של טאו את מלוא החוב למניות החברה, כך שיחזיקו ב-24% מהונה של טאו, ויתרת המניות תהיה בידיו של בן דב.

נוסף על כך תונפק למחזיקים חבילת ני"ע הכוללת סדרת אג"ח בהיקף של כ-30 מיליון שקל, שתיפרע בתשלום אחד בעוד שבע שנים, וכן שתי סדרות של כתבי אופציה לא סחירים, אשר יהיו בעלי ערך רק אם שוויה של טאו יעלה באופן משמעותי בעתיד.

"תרומת בעלים של 300 מיליון שקל"

ההצעה של בן דב לא כוללת הזרמה ולו של שקל אחד לחברה, ולמרות זאת בן דב מציין - גם בדיווח שנשלח בחודש שעבר - כי מתווה זה מגלם "תרומת בעלים" של 300 מיליון שקל. ההסבר של בן דב לכך, הוא שבמסגרת ההסדר הוא מוותר על חוב שיש לטאו כלפיו, וכן כי ישלם במקום טאו את חוב החברה לבנק לאומי, המגובה בערבות אישית שלו, ונוסף על כך הוא מעביר לידיה את מניות השליטה בסאני.

כשרק התחילו המגעים להסדר חוב בחברה, נסחרה מניית סאני באזור של 30 שקל למניה, והנהלת טאו דאז, בראשות יוסי ארד, העריכה כי מדובר בתמחור חסר. היום נסחרת מניית סאני במחיר של 2.4 שקלים בלבד, בעקבות התחרות שנכפתה על שוק הסלולר, הירידה ברווחי פרטנר והפסקת זרם הדיבידנדים כלפי מעלה - לסקיילקס, ובהמשך לסאני.

גרוע מכך, סאני עצמה נמצאת כיום בחדלות פירעון מול מחזיקי האג"ח שלה, בגין חוב בהיקף של כ-250 מיליון שקל. לפני שנה וחצי היו ההערכות בשוק ההון כי ההצעה של בן דב מגלמת "תספורת" של בין 50% ל-70% מהחוב של טאו. היום ברור כי אם ההסדר אכן יושלם, ההחזר שיקבלו מחזיקי האג"ח יהיה אפסי (גם בפירוק המצב יהיה דומה).

גם אם הסדר החוב בטאו יאושר בקרוב על-ידי מחזיקי האג"ח (וכרגע אין לכך הרוב הדרוש), ייקח עוד חודשים ארוכים עד שההסדר ייצא לפועל, אם בכלל. עמוק בתוך פרטי ההסדר המוצע למחזיקי האג"ח של טאו חבויה פסקה בת שלוש שורות, אשר בה יותר מנרמז כי הדרך להשלמת ההסדר עוד ארוכה מאוד: "נציגות האג"ח הביעה עמדה, שמקובלת על בעל השליטה, שלפיה, מאחר ששוויו של ההסדר המוצע מושפע משוויין של מניות סאני, אזי ברור שחתימה על הסדר מפורט כאן (טאו) וביצועו של הסדר כזה, מותנים בחתימה על הסדר חוב בסאני".

המשמעות היא שמחזיקי האג"ח של טאו יכולים להמשיך לחכות עוד זמן רב, מכיוון שרק לאחר שייחתם הסדר החוב בסאני, ייכנס ההסדר שלהם לתוקף.

כאן אנו מגיעים למחזיקי אג"ח סאני, אשר גם בקופתה אין נכון להיום כסף, והיא הייתה צריכה לפרוע בחודש שעבר תשלומי קרן וריבית בהיקף של כ-65 מיליון שקל. אם תרומת הבעלים של בן דב תהיה כמו בהסדר שאותו הוא מציע בטאו, אזי למחזיקי האג"ח של סאני לא צפוי עתיד מזהיר, בלשון המעטה. הם כבר יודעים מה מצפה להם, והשאלה היא אם גם הם יתנו לבן דב להתמזמז איתם כפי שנעשה בטאו, או שיציבו דרישות ברורות וקצובות בזמן, אשר אם לא יתמלאו יביאו לפירוק החברה ולנטילת השליטה בה מידיו של בן דב.