אביבה וינשטיין, רעייתו של היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, מואשמת בסעיף אישום של העסקת עובד של כדין - עבירה על חוק עובדים זרים - כך עולה מכתב האישום שהוגש נגדה הערב (א') לבית הדין האזורי לעבודה, על-ידי לשכת התביעות של רשות האוכלוסין וההגירה.
העמדתה לדין של וינשטיין התאפשרה לאחר שלפני כחודש אישר המשנה לפרקליט המדינה, עו"ד שוקי למברגר, את הגשת כתב האישום. היועץ עצמו לא נחקר באזהרה, לא היה חשוד בתיק ולא הועמד לדין.
לפי כתב האישום, המנוסח בלאקוניות, "במועדים הרלוונטיים לכתב האישום הייתה וינשטיין המחזיקה והמשתמשת בבית בהרצליה. בתקופה שבין ינואר 2009 לספטמבר 2009 העסיקה וינשטיין עובד בעל דרכון הודי, בנכס, בעבודות בית שונות. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום העובד לא היה אזרח ישראל או תושב בה, ולא היה רשאי לעבוד אצל הנאשמת. במועדים הרלוונטיים לכתב האישום שהה העובד בישראל באשרה של ענף הסיעוד.
"הנאשמת העסיקה את העובד בתקופה, בעבודות משק-בית, שלא על-פי היתר כדין. במעשיה המפורטים העסיקה הנאשמת אצלה בנכס עובד זר שאינו רשאי לעבוד בישראל, בעבודות משק-בית, ומבלי שניתן לה היתר העסקה על-פי דין".
רשימת העדים הקצרה כוללת ארבעה מעובדי רשות ההגירה והאוכלוסין.
העובד הזר לא יעיד
ההחלטה להגיש נגד אביבה וינשטיין כתב אישום, ולא להסתפק בהטלת קנס מינהלי, עולה בקנה אחד עם המדיניות הנוהגת ביחידת התביעות של רשות האוכלוסין וההגירה בנוגע לעבירות מסוג זה.
ואולם, גורמים משפטיים הביעו תמיהה כיצד בדעת התביעה להוכיח את האישום בבית המשפט. זאת, מאחר שהעובד הזר, שמסר אמנם עדות במהלך החקירה, אינו נמצא בישראל ולא יעיד במשפט; וינשטיין עצמה הודתה אמנם בחקירתה כי העסיקה את העובד, ואולם היא טענה כי בתחילת עבודתו היא בדקה שיש בידיו אישור שהייה ועבודה בישראל, ולא ידעה שהאישור תקף לתחום הסיעוד ולא לעבודות משק-בית, ובנוסף לא ידעה שתוקפו של האישור פג בסוף שנת 2008, במהלך תקופת עבודתו בביתה.
מדובר בעובד זר ששהה בארץ באופן חוקי ותוך שהייתה בידו אשרת שהייה ועבודה. לאחר שתוקף האשרה שלו הסתיים בפברואר 2012, עזב העובד את ישראל לאחר חקירתו באוגוסט 2011 ולא שב עוד.
תקופת העסקתו בבית המשפחה הסתיימה לפני כניסתו של וינשטיין לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, בפברואר 2010.
למרות שהעובד שהה בארץ באופן חוקי ואף החזיק היתר עבודה בתחום הסיעוד, חל איסור על העסקת עובדים זרים ללא היתר העסקה, והיתרים שכאלה אינם ניתנים לצורך העסקה במשק-בית, אלא בתחומי הבניין, החקלאות, התעשייה והסיעוד בלבד.
לאור עדותה של רעייתו בחקירה, היועץ עצמו כלל לא נחקר באזהרה אלא מסר עדות בלבד, ובשום שלב לא נחשב לחשוד בתיק.
היועץ לא עסק בנושא
גרסתה של אביבה וינשטיין היא שהיא עשתה מאמץ לבדוק את חוקיות שהייתו ועבודתו של העובד הזר. גם העובד אישר בחקירתו כי וינשטיין שאלה אותו וביקשה לראות את המסמכים שברשותו.
לטענתה, היא הבינה שהכול נעשה באופן תקין וחוקי, ולא העלתה על דעתה שיש בעייתיות בהעסקה, מאחר שלא הבינה שהאשרה שברשותו מיועדת רק לעבודות בתחום הסיעוד ולא למשק-בית.
היועץ וינשטיין עצמו לא התעניין ולא עסק בנושא, ובעדותו במהלך החקירה אף טען כי לא זיהה את העובד.
ברשות ההגירה מדגישים כי אין כל מדיניות, שלפיה מייחסים באופן אוטומטי את העסקת העובד הזר במשק-בית לאישה ולא לבעל, אלא שבכל מקרה נבחנות הנסיבות הקונקרטיות, ונקבע עם מי מבני הזוג נקשרו יחסי עובד-מעביד, למשל מי שילם לו, מי זימן אותו ומי ניהל איתו את מערכת יחסי העבודה.
בשנים האחרונות נוקטת רשות ההגירה מדיניות מחמירה בתחום העסקת עובדים זרים במשק-בית, ופירוש הדבר נטייה להגשת כתבי אישום פליליים והימנעות מהסתפקות בהטלת קנסות מינהליים בלבד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
