גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

לכלכלה אין סבלנות

ביבי יכול להתמהמה כרצונו במו"מ, זה לא עוצר את המיתון המתקרב

למתבונן בזרם ההודעות והנתונים על מצב כלכלת ישראל ברבעון הראשון של 2013 אין ברירה, אלא להגיע למסקנה מדאיגה: המשק נמצא כיום בפתחה של תקופת האטה ניכרת. חרף התחזיות הרשמיות, ולמרות הזחיחות של הממשלה היוצאת, חובה לשאול כמה אנו קרובים לתנאי מיתון.

מהי האטה כלכלית בישראל? יש להניח כי הגדרות שונות ומנוגדות אינן חסרות, אך הקריטריון לבחינת העניין, בתנאים של המשק המקומי, צריך לשלב בין הסטייה כלפי מטה מפוטנציאל הצמיחה לטווח ארוך מצד אחד, למה שיקרה בשוק העבודה מצד שני.

פוטנציאל הצמיחה לטווח ארוך נאמד ב-4.5%, אך לא כל שיעור נמוך ממנו פירושו האטה. למעשה, כל זמן שהצמיחה גבוהה מ-3%, ניתן עדיין לייצר מקומות עבודה, או לפחות למנוע עלייה באבטלה. מתחת ל-3% מתחילה להיווצר בעיה; זאת, בגלל הגידול בכוח העבודה והעלייה בפריון. מתחת לצמיחה בשיעור 2%, העלייה באבטלה תהיה מהירה יותר, ואז התחושה הכללית תהיה של מיתון.

התמונה הגדולה

על-פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס), התוצר המקומי הגולמי עלה במחצית השנייה של 2012 ב-2.8% בחישוב שנתי, בהשוואה לצמיחה של 2.9% במחצית הראשונה ועלייה של 3.3% במחצית השנייה של 2011. לכאורה, נתונים אלה מתיישבים עם התחזית לצמיחת המשק השנה בשיעור 2.8% - בניכוי השפעות תגליות הגז - שבנק ישראל פרסם בסוף השנה שעברה.

לכן, גם אם מתייחסים לאפשרות שהתחזית הרשמית תתגשם, עדיין המשק הישראלי צועד בתוואי של האטה כלכלית, ואין בכך סיבה מיוחדת להודעות משמחות. אמנם בנק ישראל רמז באחרונה על שיפור בתחזית, אך גם אז מדובר בשינוי קטן, אשר לא ישנה בהרבה את התמונה הגדולה.

השאלה החשובה יותר היא מה הסיכוי שהתחזית הרשמית אופטימית מדי, והתוואי שבו המשק צועד כיום מוביל לצמיחה שנתית של כ-2%, אשר, כאמור, מתורגמת לאבטלה שגדלה במהירות. בעניין זה חייבים לציין כי על פי אותם נתונים שהלשכה פרסמה, הצמיחה לכל המחצית השנייה של 2012 אמנם הגיעה ל-2.8%, אבל ברבעון האחרון גידול התוצר הואט, והגיע ל-2.5% בלבד.

המשמעות הישירה של נתוני הרבעון האחרון היא שהמשק הולך ומצטנן לו במהירות יחסית. חיזוק למסקנה זו אפשר למצוא גם בנתוני מרכיבי התוצר לכל המחצית השנייה של השנה. לפי נתונים אלה, בששת החודשים האחרונים של 2012 הייתה ירידה של 5.5% בהשקעות בנכסים קבועים - ירידה של 0.7% בהוצאה לצריכה פרטית לנפש וירידה של 1.6% ביצוא סחורות ושירותים (למעט יהלומים וחברות הזנק). אם נרשמה צמיחה חיובית, הרי שהדבר נבע מעלייה של 1.8% בצריכה הציבורית, ובמיוחד מירידה של 10.7% של היבוא.

כפי שצוין, התמונה לרבעון האחרון של 2012 עגומה עוד יותר מזו של כל המחצית השנייה של השנה. בחישוב שנתי נרשמו ירידות גדולות במרכיבים חשובים של הפעילות הכלכלית. מדד המכירות ברשתות השיווק ירד ב-2.6%, מספר לינות התיירים במלונות תיירות ירד ב-16.7%, יצוא הסחורות ירד ב-10.1%, יבוא חומרי גלם ירד ב-16.7% ויבוא מוצרי השקעה ירד ב-26.0%. רק הרכישות בכרטיסי אשראי רשמו עלייה של 6.4% בחישוב שנתי.

הסד הפוליטי

רמז נוסף להאטה המהירה בביקוש במשק אפשר למצוא בירידה הנמשכת בשיעורי האינפלציה, חרף המשך העלייה במחירי הדיור. כזכור, מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.2% בינואר, וייתכן כי אנו בדרך לשיעורי שנתי של פחות מ-1% לשנה. לכאורה, בתנאים אלה הדבר המתבקש מהמדיניות המוניטרית היה להוריד את הריבית במשק כדי להמריץ פעילות. אולי זה מה שבנק ישראל יעשה בחודשים הקרובים, אך צריך להביא בחשבון את המלכוד שבו נתון הבנק המרכזי. כל הורדת ריבית תעודד עליות במחירי הדירות, ותגדיל את סיכון האשראי של הבנקים, בשעה שבנק ישראל חושש שסיכון זה גדול מדי כבר עתה.

גם המדיניות הפיסקלית נתונה בסד פוליטי משלה, בגלל השיחות הקואליציוניות הנמשכות הרבה מעבר לצפוי. אך גם אם תוקם ממשלה במהרה, ספק אם תוכל לסייע בהרחבה פיסקלית ובתמיכה בענפים בקשיים. נהפוך הוא, המדיניות הפיסקלית של הממשלה החדשה תהיה מצמצמת, שכן החור התקציבי המדווח הוא של כ-40 מיליארד שקל.

יתר על כן, על פי אומדני בנק ישראל, ההוצאות הצפויות ב-2013 על בסיס ההחלטות והתוכניות שאימצה הממשלה גבוהות ביותר מ-9% מהתקציב ל-2012, וב-13 מיליארד שקל מתקרת ההוצאה על פי כלל ההוצאה שאושר ב-2010. את הסטייה הזו תצטרך הממשלה הבאה לפתור על ידי קיצוץ עמוק בסעיף ההוצאות.

בשורה התחתונה, המשק הישראלי יכול להיקלע כבר בשבועות הקרובים לאש צולבת: מחד גיסא ביקושים יורדים ומשק עולמי שעדיין נתון במשבר, ומאידך גיסא מדיניות כלכלית עם ידיים כבולות, אשר נאלצת להתמודד עם ירושה שמשאירה אחריה הממשלה היוצאת, ומחויבת למצוא דרכים להקטין את ההוצאה; ואולם בעת ובעונה אחת תיאלץ הממשלה לנסות למנוע עלייה באבטלה. במשימה הזו כבר לא תוכל לעמוד.

הצמיחה בישראל

עוד כתבות

דרור פויר / צילום: יונתן בלום

רגע - אנחנו לא מפסיקים לנסות לחפש אותו, לרדוף אחריו ולאחוז בו

רגע הוא לא מילה, וגם לא אות, אבל לרוב הוא זה שנותן את המנגינה ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

ד"ר אבשלום קור / צילום: איל יצהר

אבשלום קור נלחם על השפה העברית בכל החזיתות. וזה עוד לפני אלפי המסרונים שהוא מקבל מאיתנו

ד"ר אבשלום קור בשיחה אישית ומקצועית על השורשים שמהם צמח, על הסיבה שלא הצטרף לאקדמיה ללשון עברית, ועל 1,825 מסרונים שהוא מקבל בשנה בנושא השפה העברית ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

לרנקה, קפריסין / צילום: שאטרסטוק

קפריסין משוועת לחזרת התיירים. והיא מוכנה לעשות הרבה לשם כך

בניגוד לישראל, ישנן מדינות שמתכננות לפתוח את השמיים בקרוב. ממש בקרוב ● קפריסין, למשל, פרסמה את המתווה שלה שכולל הבטחה לכיסוי, טיפול ואירוח לתיירים שיאובחנו כחולים ולמלווים שלהם ● וזה לפני שמדברים על חיטוי וניקוי, שמירה על מרחק בין אדם למשנהו, תשלום במזומן במסעדות ועוד

זירת המסחר בוול סטריט, ה־20 במרץ / צילום: Lucas Jackson , רויטרס

תפנית בוול סטריט: בעקבות דברי טראמפ המסחר ננעל בעליות; נאסד"ק זינק ב-1.3%

נשיא ארה"ב נשא הערב דברים כאשר הוא מציב אצבע מאשימה כלפי סין ● למרות הצהרותיו התוקפניות כלפי סין, טראמפ לא הכריז על שינוי בשלב 1 בהסכם הסחר עם סין שהושג מוקדם יותר השנה ● הנפט מתאושש עם תוספת של כ-5%

דוד טרטקובר  / צילום: אפרת שפורקר

אוצר מלים: דוד טרטקובר אוהב את אנדי וורהול

דוד טרטקובר, מעצב, אמן ואוצר, מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "כסף" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

אמי פלמור / צילום: יח"צ

אוצר מלים: אמי פלמור תוהה מתי אנו מתוודעים לחירות

עו"ד אמי פלמור, חברת מועצת התוכן של פייסבוק, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "חירות" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

דפני ליף / צילום: אלעד מלכה

אוצר מלים: דפני ליף בטוחה שאפשר בדרך אחרת, מיטיבה

דפני ליף מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "אפשר" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

דונלד טראמפ / צילום: רויטרס

טראמפ חתם על צו נשיאותי נגד הרשתות החברתיות

תיוג ציוץ של טראמפ ככזה הדורש בדיקת עובדות הוביל לאסקלציה משמעותית ביחסיו עם טוויטר ופייסבוק ● הצו מטיל מגבלות על חופש הפעולה שלהן וחושף אותן לתביעות

סיגל יעקובי / צילום: דוברות בתי המשפט

אוצר מלים: סיגל יעקבי חושבת שמי שחומל על פרח יחמול בוודאי על בני אדם

סיגל יעקבי, האפוטרופוס הכללי וכונסת הנכסים הרשמית, מסבירה מדוע היא כל-כך אוהבת את המילה "חמלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

מושיק רוט / צילום: יח"צ

אוצר מלים: מושיק רוט נזכר שהקול של אמא היה הופך כל סיפור למשהו מיוחד

השף מושיק רוט מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "סיפור" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

גיל חובב  / צילום: רלי אברהמי

אוצר מלים: גיל חובב על המילה שסבא שלו, איתמר בן אב"י, המציא בלהט הרגע

הסופר ומבקר המסעדות גיל חובב מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "כייס" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית

לן בלווטניק, בעלי כלל תעשיות / צילום: יח"צ

נפלו ברשת: לן בלווטניק היה אמור להיות נמל המבטחים של ערוץ 13. אז מה השתבש בדרך?

בידיים של המיליארדר לן בלווטניק, ערוץ 13 היה אמור להגיע לחוף מבטחים. זה לא קרה ● עשרות שיחות עם אנשי תקשורת ועיתונאים חושפות את מסלול ההידרדרות: החילופים התכופים בצמרת, אובדן האמון בין ההנהלה לעיתונאים, הקרב האבוד על הרייטינג והמחנאות בקרב כתבי החדשות

איור: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב / עיבוד מחשב: ורד שדמי שלמה

אל תגידו: המילים שאסור לומר, ומה קרה להן לאורך השנים

כוחה המאגי של מילה חרג מזמן מגבולות הדת, המיסטיקה והפולקלור ● גם בעולם המודרני, החילוני בהגדרה, הולכת ומתארכת רשימת המילים שאסור לומר, ובמקומן נעשה שימוש בביטויים מכובסים ותקינים פוליטית ● זה משפיע עלינו יותר ממה שאנחנו חושבים ● אוצר מילים, פרויקט מיוחד 

מאסיושי סון.
צילום: רויטרס, Sho Tamura AFLO

ישו, ביטלס, החזון היומרני והנפילה עם אדם נוימן: חטא ההיבריס של חברת ההשקעות הגדולה בעולם

מייסד סופטבנק היפנית מאסיושי סון משווה את עצמו לישו ש"לא הובן כהלכה" ואת משבר הקורונה לשפל הכלכלי ב–1929, וסבור כי WeWork תתאושש, למרות הטעויות שנעשו בה ● הוא אמנם בטוח שמדובר רק במהמורות, אבל יכול להיות שיצטרך לוותר על החזון שלו ● האזינו

מוריס קאהן במצפה התת ימי באילת. "זה לא היה מפעל או 'עסק' רגיל"  
צילום: פרטי

"יצחק תשובה סיבן את הגופים המוסדיים": המיליארדר מוריס קאהן כפי שלא שמעתם

בשיחה מיוחדת לפודקאסט "חצי שעה של השראה" עם ערן גפן מספר קאהן על פרויקט “בראשית” להנחתת חללית ישראלית על הירח, על החלומות בגיל 90, על הדרך שבה התעשר; וגם על ראש הממשלה

כנס לרוכשים פוטנציאליים ביישוב מיתר / צילום: יח"צ

הנחה לחברי מועדון: המודל העסקי של קבוצות רוכשים לדירות

מועדוני לקוחות כמו חבר, הייטקזון ובהצדעה, מציעים ללקוחות שלהם דירות בהנחה או הטבות שוות כסף כמו מעצב צמוד או מוצרי חשמל לבית ● מה מרוויח היזם ממכירה לקבוצות רוכשים, והאם זה באמת משתלם לקונים?

ישראל טויטו / צילום: אריק סולטן

מנכ"ל חדשות 13 משיב מלחמה: עובדי החדשות לא יקבלו את מלוא שכרם בשל העיצומים

לטענת מנכ"ל חדשות 13 ישראל טויטו היות ומדובר בשביתה של העובדים, אין זאת הפרת משמעת כי נקיטת עיצומים מביאה להשהיה מיידית של חוזה העבודה ובמצב כזה העובדים אינם זכאים לשכר רגיל אלא לשכר הולם ● מאוחר יותר הובהר לחלק מהעובדים - הבכירים שביניהם - ששכרם לא יקוצץ

שלט תלוי מעל אחת המרפסות בתל אביב באוירת הסגר שהוטל על המדינה בעקבות התפשטות וירוס הקורונה / צילום: כדיה לוי, גלובס

מלחמת הדורות: האם הקורונה גרמה לקרע בין המילניאלז לבומרים?

המבוגרים שמנהלים את העולם מתעלמים לאורך שנים ממשבר האקלים שמטריד את הצעירים ● בימי הקורונה הם ביקשו מהם להישאר בבית חודשים ארוכים בגלל מגפה שפוגעת בעיקר בקשישים ● הצעירים מילאו אחר ההוראות, אך ייתכן שנוצר קרע בין הדורות? ● האזינו

ינון מגל ובן כספית / צילום: שלומי יוסף, אביב חופי

בן כספית וינון מגל מנסים לגשר על התהום האידיאולוגית. לא תמיד זה מצליח להם

כספית מתחרפן מ"הזחיחות ושביעות הרצון העצמית האינסופית של מגל" ● מגל חושב שלהעביר ביקורת על השמאל ועל התקשורת זה לא פחות חשוב מלבקר את ראש הממשלה ● הזוגיות הכי חמה ברדיו התיישבה על ספת הפסיכולוג של "אוף דה רקורד" ● האזינו לראיון המלא

נדב אבקסיס / צילום: מאיר כהן, יח"צ

אוצר מלים: לדעתו של נדב אבקסיס להכיל זה להשלים, גם אם זה לא מוצא חן בעיניך

השחקן והסטנדאפיסט נדב אבקסיס מסביר מדוע הוא כל-כך אוהב את המילה "הכלה" ● מתוך פרויקט "אוצר מילים" – מאה ישראלים בוחרים את המילה האהובה עליהם ביותר בעברית