גרוניס מתנגד לתיקון כללי האתיקה המחייבים לשופטים

נשיא בית המשפט העליון מתנגד להוספת כלל שיחייב שופטים לברר, לפני תחילת דיון בעניין המובא בפניהם, אם קיימת זיקה בינו לבין אחד הצדדים לדיון

נשיא בית המשפט העליון, השופט אשר גרוניס, מתנגד להוספת כלל לכללי האתיקה לשופטים, שיחייב שופטים לברר לפני תחילת דיון בעניין המובא בפניהם, אם קיימת זיקה בינו לבין אחד הצדדים לדיון.

זאת, למרות עמדתו העקרונית של נציב תלונות הציבור על שופטים, השופט בדימוס אליעזר גולדברג, שהגדיר חובה כזו לגבי כלל השופטים, בהחלטה שנתן בעניינה של שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב רות רונן. בימים האחרונים דחה גרוניס את פנייתו של הפורום המשפטי למען ארץ-ישראל, שביקש ממנו לתקן כנדרש את כללי האתיקה המחייבים לשופטים.

בפברואר 2012 שיגר היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט, עו"ד ברק לייזר, מכתב לאתר "ויקיפדיה" בעברית, וביקש להסב את תשומת לבם של עורכי האתר כי יש לתקן את הערך הנוגע לשופטת רונן. בדף המוקדש לה נכתב כי תלונה שהוגשה נגדה לנציב גולדברג, בנוגע לניגוד עניינים שבו נמצאה באחד התיקים שבהם דנה, נמצאה מוצדקת.

אלא שלאחר מכן פנתה השופטת פעם נוספת לנציב, והוא החליט לתקן את החלטתו, ולקבוע כי ההוראה האופרטיבית שבבסיס החלטתו, המטילה על שופט חובה לברר עם הצדדים המופיעים בפניו מידע שעשוי להשפיע על עמדתם בשאלת ניגוד העניינים שבו נמצא השופט - היא הוראה מכאן ולהבא בלבד. לפיכך חזר בו הנציב מההחלטה שהתלונה מוצדקת, והסתפק בקביעה ש"הבירור מוצה".

התלונה נגד רונן הוגשה גם היא על-ידי הפורום המשפטי למען ארץ ישראל, בעקבות עתירה שנידונה בפני השופטת רונן, שהוגשה על-ידי עמותת "גישה", העוסקת בשמירה על זכויות התנועה של פלסטינים. תלונת הפורום התמקדה בכך שבעלה של השופטת, זאב ברגמן, הוא חבר הנהלת הקרן החדשה לישראל, המממנת בעקיפין את "גישה".

למרות זאת, רונן לא פסלה עצמה ואף לא יידעה את הצדדים בפרט זה. רונן טענה כי לא ידעה על הקשר בין "גישה" לבין הקרן החדשה. הנציב קיבל לבסוף את עמדתה של רונן, שלפיה "קיומה של חובה זו לא היה מובן מאליו, ומן הראוי על כן שתחולתה תהיה מכאן מלהבא".

בעקבות זאת פנה הפורום המשפטי לנשיא גרוניס, וביקש לתקן בהתאם את כללי האתיקה. "אנו מבקשים התערבותך המיידית לעיגון החובה האתית של שופטים לשקיפות מלאה ביחס לנתונים הנוגעים לחשש למשוא פנים בשפיטה, כפי שקבע נציב קבילות על השופטים בהחלטתו", כתבה עו"ד אביטל צחור מהפורום המשפטי לנשיא גרוניס, "יש לקבוע כי על שופטים מוטלת חובה לבדוק ולהצהיר בדבר נתונים הנוגעים לחשש למשוא פנים בדין, וזאת כדי למנוע לזות שפתיים לא רצויה על המערכת המשפטית, וכן להגביר את אמון הציבור בה".

ואולם מהתשובה שנשלחה מטעמו של גרוניס, עולה כי החובה הזו ממילא כבר מעוגנת בכללי האתיקה השיפוטיים, ואין צורך לקבוע אותה בסעיף נפרד במפורש. "נשיא בית המשפט העליון אינו רואה לנכון לתקן את כללי האתיקה על ידי הוספת הכלל המוצע על ידיכם", נמסר בתשובה מלשכתו של גרוניס, "אין הכרח בתיקון המוצע, נוכח העובדה שכללי האתיקה בנוסחם הנוכחי כוללים חובות כלליות, שמהן נגזרת גם החובה לברר את החשש מפני משוא פנים. החובה לברר קיומם של נתונים הנוגעים לחשש מפני קיומו של משוא פנים ידועה וברורה. שופטים אכן נוהגים ליידע את הצדדים לדיונים בפניהם בדבר חשש למשוא פנים. לפיכך, בנסיבות אלה סבור נשיא העליון כי אין הכרח בתיקון המוצע".