יגאל רבנוף הוא מאנשי הביטוח המבוססים ביותר בשוק, אף ששמו אינו מוכר ודאי לרוב קוראי "גלובס". רבנוף בן 65, מתגורר במושב אודים, והוא בעל תואר ראשון בכלכלה וסטטיסטיקה. את דרכו בענף הביטוח החל כסוכן ביטוח, ובנה את עצמו במו ידיו, עד שבשנת 2000 הקים את חברת שירביט, והצטרף למועדון מצומצם של סוכני ביטוח שהקימו חברות ביטוח, דוגמת יאיר המבורגר, שלמה אליהו, לוי רחמני ומשפחת וינשטוק - שבעבר הקימה, ניהלה ומכרה את חברת שומרה. אגב, יוסי וינשטוק, שניהל את שומרה, הוא כיום המבקר המיוחד מטעם האוצר בחברת שירביט.
שירביט היא חברה פרטית שהחלה לפעול בתחילת אפריל 2000, והיא נמצאת בבעלותו המלאה של רבנוף, שהקים אותה על בסיס סוכנות ביטוח ותיקה שהייתה בבעלותו. החברה פועלת כמבטח ישיר (על התיק של סוכנות הביטוח של רבנוף) ובאמצעות סוכני ביטוח. היא פועלת בענפי הביטוח הכללי, ובעיקר בענפי רכב רכוש ורכב חובה, וכן בביטוח דירות, בתי עסק, תאונות אישיות, בריאות, נסיעות לחו"ל וענפים נוספים אחרים. מדובר בחברה רווחית, הנמנית עם החברות הקטנות בענף הביטוח. אם וכאשר החברה תונפק או תימכר, הבעלים היחידי ומייסד החברה רבנוף צפוי להיפגש עם כסף רב.
וזה לא שהוא נמנע מכך עד היום. מבדיקת "גלובס" עולה כי בתשע השנים שבין 2003 ל-2011 קיבל רבנוף משירביט דמי ניהול בהיקף מצרפי של כ-50 מיליון שקל - כ-5.5 מיליון שקל לשנה, בממוצע. את הכספים הללו הוא קיבל כדמי ניהול, במסגרת הסכם שאושר בעבר על-ידי האוצר.
ואולם, באוצר לא ראו בעין יפה את העובדה שרבנוף משך מהחברה הפרטית שבבעלותו דמי ניהול בהיקף שכזה, משום שמדובר במעין מסלול עוקף דיבידנד (בחברות ביטוח הדיבידנד ניתן לשליטה, בתלות בעמידת החברות בדרישות ההון, בעוד שדמי הניהול פחות נשלטים). עקב כך, כתוצאה מדרישת האוצר, בינואר 2012 החליט דירקטוריון שירביט על סיום הסכם הניהול מול רבנוף, שבמאי באותה שנה שב לכהן בתפקיד רשמי בחברה, ולא כיועץ לה - כפי שהיה בעבר. כיום משמש רבנוף כיו"ר החברה שבבעלותו.
"אין ביטוח שנותן יותר, יש רק ביטוח שעולה יותר". זהו הסלוגן הקליט שרובכם כנראה מכירים מהרדיו (ביצוע: פבלו רוזנברג), ושנועד למכור לכם את הביטוחים של שירביט. החברה הקטנה יחסית היא עוף שונה בענף הביטוח המקומי. שירביט פועלת ממבנה צנוע באזור התעשייה בנתניה; לאורך השנים היא פעלה בשקט תקשורתי, היכן שיכלה, ונהנתה מהריחוק ממוקדי העניין הציבורי.
בשבועות הקרובים זה עשוי להשתנות, בד בבד עם שינוי אופי ההתנהלות בתוך החברה. מאז 2011 מנהל אגף שוק ההון, ביטוח וחיסכון באוצר, בראשות פרופ' עודד שריג, ביקורת חריגה ומעמיקה בחברת הביטוח. ביקורת זו מתמקדת בממשל התאגידי ובהיבטים נוספים בחברה.
בעקבות הביקורת של האוצר הוצא דוח לא סופי, שככל הידוע כלל ממצאים חריפים. בעקבותיהם בחר האוצר להשתמש בסמכות שכמעט ולא נדרש לה בעבר, בוודאי בכל הנוגע לחברות ביטוח: הוא הכניס לתוך החברה נציג מטעמו, שאמון על בקרה שוטפת וצמודה של אופן התנהלותה, וליווי המהלכים שהיא מבצעת.
הנציג שמלווה את שירביט מטעם האוצר הוא כאמור יוסי וינשטוק, לשעבר מנכ"ל ומבעלי חברת שומרה, שנבחר במכרז. הוא מגיע לשירביט באופן שגרתי, וזכאי לראות כל מה שהוא רוצה, כולל הסכמים עם ספקים ופרוטוקולים - וגם להעיר את הערותיו ולסייע לחברה בהכוונת פעילותה.
את הצעד החריג של הצמדת מבוגר אחראי חיצוני להנהלת החברה עשה האוצר באמצעות שימוש חריג בסמכויות שניתנו לו בסעיף 68 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), המעניק למפקח סמכויות רבות, ובהן מינוי מפקח מיוחד למבטח, שיפקח על הנהלתו ועוד.
נדגיש כי במקרה של שירביט נעשה שימוש בסעיף זה אף שלדברי גורמים המעורים בנושא אין כל חשש ליציבותה של החברה, ואין צורך בנקיטת צעדים חריפים המתאפשרים במסגרת סעיף זה בחוק.
חששות בהווה וחששות לעתיד
באופן כללי ניתן לומר שהאוצר עורך ביקורת בחברת ביטוח בגלל חשש לפגיעה באינטרסים של הלקוחות מהציבור הרחב. יש מקרים שבהם החשש הוא עתידי - למשל טיפול בנהלים להליכי עבודה סדורה, במטרה ליצור מערכת יציבה ושקופה לעתיד; לעומתם, יש מקרים שבהם החשש הוא מפגיעה קיימת ונוכחית.
במקרה של שירביט כנראה מדובר בחשש מהסוג השני, שהוליד את הצורך בטיפול מעמיק גם בחששות מהסוג הראשון. אז מה קרה בשירביט, שהביא את האוצר "לפעול להעלות את רמת התנהלותה של החברה בהיבטי הממשל התאגידי", כדברי גורם בשוק? למעשה, בשירביט היו כמה בעיות, שאותן ניתן לצמצם לשתי קבוצות.
האחת נוגעת לכך שהחברה לא עמדה בהוראות "חוזר השמאים". אחד משמאי החוץ שאתו עבדה החברה לאורך שנים עבד עמה בצמידות כה רבה, עד שהיה צריך להיחשב כשמאי בית. באוצר לא אהבו זאת, והחברה הפסיקה לעבוד עם אותו שמאי כשמאי חוץ.
נדגיש כי בתביעות נזק לרכוש בכלי רכב יש לשמאים חשיבות רבה, משום שהם אלו שמהווים ממשק בין החברה ללקוח בנוגע לגובה הפיצוי הראוי.
הסוגיה הראשונה הציפה את הסוגיה הבעייתית השנייה שמצא האוצר בשירביט: הממשל התאגידי בחברה. בעיקר מדובר בכך שבאוצר לא אהבו את המעורבות הרבה של בעל השליטה בחברה ומייסדה, יגאל רבנוף, בהיבטים רבים בניהול היומיומי, אף שהוא לא נשא בשנים האחרונות באף תפקיד רשמי בה (ומתוקף זאת גם לא נשא באחריות החוקית).
כך נולדה לה הביקורת המעמיקה בשירביט, העוסקת ב"בדיקת תהליכי עבודה וממשל תאגידי בחברה", ושלהערכת גורמים בשוק "אמורה להסתיים בקרוב".
שוב, נדגיש, לחברה הרווחית הון מעבר לדרישות האוצר, ואין סכנה ליציבותה. בתקופה שבין ינואר 2009 ועד סוף הרבעון השלישי ב-2012 רשמה שירביט רווח נקי מצרפי של כ-50 מיליון שקל, ובכל אחת מהתקופות הציגה החברה רווחיות. נכון לסוף ספטמבר האחרון לחברה הון עצמי של כ-198 מיליון שקל, תוך שהיא מציגה עודפי הון נאים של כ-38 מיליון שקל ביחס לדרישות האוצר.
כמו כן, גורם המעורה בפרטים מציין כי לא גילו פגיעה במבוטחים, אלא בעיה עם הוראות חוזר השמאים, שהובילה לתיקון בעיה בממשל התאגידי של החברה.
האוצר והחברה החלו בשינוי כבר לפני כמה חודשים, וניצלו שינויים מתוכננים מראש בהנהלת החברה - החלפת המנכ"ל הוותיק חגי שפירא במשנה למנכ"ל גיל ספיר. באוצר ניצלו את העבודה שמינוי מנכ"ל בחברת ביטוח דורש את אישורם, ודרשו מרבנוף להתמנות ליו"ר הדירקטוריון, כדי שיהפוך לנושא משרה, וכך נעשה. ספיר מונה למנכ"ל, ושפירא, המנכ"ל הפורש, מונה לסגן יו"ר. כעת באוצר דוחפים אף יותר, ותובעים הפרדה ברורה ומסודרת בין עבודת הדירקטוריון לעבודת המנכ"ל והחברה.
השינויים מבוצעים כבר היום
"עכשיו עושים סדר בשירביט", אומר גורם המקורב לנושא, שמסביר כי "מבחינת החברה זו הייתה ירידה לצורך עלייה". כפועל יוצא לביקורת המתגלגלת בחברה כבר נערכו בה שינויים מבניים ופרסונליים שונים, כך שתותאם טוב יותר לדרישות האוצר למבנה ארגוני. בין היתר מדובר בשינוי מבנה מערך התביעות בחברה.
ומה הלאה? בעוד תקופה לא ארוכה, כנראה, יסיים האוצר לנסח את דוח הביקורת הסופי. או אז הוא גם יחליט אם להטיל עיצומים כספיים על החברה, ואולי גם על כמה מהמנהלים בה. כך או אחרת, נראה שאת עיקר השינויים וההטמעה מבצעת החברה כבר כיום, בליווי האוצר ובניהול רבנוף ואנשיו.
מחברת שירביט נמסר, כי "בחברה נערכת בימים אלה בדיקת תהליכי עבודה וממשל תאגידי, והחברה משתפת פעולה עם המפקח על הביטוח בשקיפות מלאה. אין בבדיקה כל השפעה על מבוטחי החברה או על יציבותה העסקית".
מאגף שוק ההון נמסר בתגובה, כי הוא "לא מתייחס לסוגיות והליכי ביקורת המבוצעים בגופים המפוקחים על-ידיו".
פסגות בוחן רכישת פעילות משירביט
בית ההשקעות פסגות בבחינה ראשונית לרכישת תיק ביטוח החיים של שירביט, כך נודע ל"גלובס". על פי ההערכות בשוק ניהלו הצדדים שיחות בשלב מקדמי בנושא, וכפי הנראה מדובר בעסקה בהיקף של כ-10 מיליון שקל.
מבחינת פסגות המהלך מול שירביט הוא חלק מבחינה מעמיקה בהרבה על האופן שבו ייכנס בית ההשקעות לשוק הביטוח. במסגרת זו, בבית ההשקעות מקדמים מול האוצר בקשה לרישיון מבטח במטרה להקים פעילות חדשה, והוא גם ממשיך לבחון, בשלבים שונים של התקדמות, אפיקים אחרים, ובהם רכישת מערכת המחשוב בביטוח חיים של אליהו ביטוח, או רכישת חברות ביטוח כגון איילון והכשרה ביטוח.
תיק ביטוח החיים של שירביט קטן מאוד. הוא כולל רק ביטוחים טהורים, ולא כולל פעילות חיסכון לטווח ארוך. בשירביט הכחישו ובפסגות סירבו להתייחס.