גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

עברית לא טובה לפנסיה

מבנה השפה המדוברת משפיע על היחס שלנו לחיסכון ארוך-טווח

מה שלומכם היום? ומה שלומכם מחר? בוודאי שמתם לב לטעות במשפט השני. היה לכאור צריך לשאול - מה יהיה שלומכם מחר. אולם, אף שההבדל הזה בין הזמנים טבעי והכרחי בעברית, וגם באנגלית שהיא השפה השנייה הדומיננטית של רוב הישראלית, הרי שישנן שפות רבות שבהן אין זה כך.

ביפנית, למשל, אומרים משהו כמו 'יורד גשם אתמול', 'יורד גשם מחר' ו'יורד גשם עכשיו'. ירידת הגשם מבוטאת בכל המקרים באותן המילים בדיוק, ודרושה מילה נפרדת כדי להסביר מתי זה מתרחש. זאת, כמובן בניגוד להטיה הטבעית בשפות כמו עברית ואנגלית - ירד, יורד, יירד.

האם ייתכן כי הבדל קטן כזה באופן שבו אנחנו מדברים על העתיד, משפיע גם על האופן שבו אנחנו חווים את העתיד? ואם כן, האם הוא עשוי להשפיע על האופן בו אנחנו מתנהגים כלפי העתיד? קית' צ'ן, דוקטור בבית הספר למנהל עסקים של אוניברסיטת ייל, הוא אמריקני ממוצא סיני, דובר סינית מבית. האופן שבו הבדלים בין השפות משפיעים על צורת החשיבה שלנו סיקרן אותו מימים ימימה.

כשהיה ילד, כך סיפר בהרצאה שנשא לאחרונה בכנס TED, הוא הסתקרן מההבדל בצורת המחשבה על המשפחה הגלומה בהבדלים בין השפות. בעוד בעברית, כמו באנגלית "דוד" הוא שם גנרי לכל האחים של שני ההורים וגם בני הזוג שלהם, הרי שבסינית יש תואר אחר לכל דוד, שתלוי בשאלה האם הוא מצד האם או האב. במידה והדוד מצד האב, האם הוא אח האב או נשוי לאח האב ואם הוא אח של האב, האם הוא מבוגר או צעיר ממנו.

"אם לא אציין את כל המידע הזה, לא אדבר סינית נכונה", הוא אומר, "ובכל פעם שאני מדבר על הדוד שלי בסינית נכונה, זה גורם לי בעצם להיזכר בכל מערכת הקשרים המשפחתית שלי". צ'ן טוען כי זהו אחד מבין מנגנונים רבים שהופכים את המשפחה כה משמעותית באופן אינהרנטי במוחו של האדם דובר הסינית.

צ'ן שיער, והראה במחקריו, כי אותו הדין נכון לגבי עבר ועתיד בשפה. במדינות בהן מדברים על העתיד בדומה מאוד לעבר ולהווה, כנראה חווים את העתיד בדמיון בצורה קרובה יותר, וכשמדברים על העתיד בתור דבר שהוא שונה מהותית מן העבר, בעצם מרחיקים אותו במחשבה. התוצאה - במדינות בהן הזמנים לא כל כך מובדלים, חוסכים יותר לפנסיה - בערך 5% יותר - מאשר במדינות בהן יש התייחסות לעתיד כזמן נפרד מן ההווה.

כך, יוון, ארה"ב וגם ישראל מבדילות עבר ועתיד ונמצאות בתחתית טבלת החוסכות מבין מדינות ה-OECD ואילו לוקסמבורג, יפן, נורבגיה והולנד, נמצאות בראש טבלת החוסכות והשפה שלהן גם מתאימה לכך.

במחקר נוסף השווה צ'ן זוגות של משפחות בנות מדינה אחת, שדוברות שתי שפות. הוא דאג כי כל שתי משפחות יהיו דומות ככן בשורה של פרמטרים - השכלה, שכר, מספר ילדים ועוד - ואז בחן את ההבדלים בהתנהגות החיסכון שלהן. הסתבר כי בני המשפחות שדברו שפה שבה אין הבחנה גסה בין זמן עתית לזמן הווה, פרשו לפנסיה עם חיסכון של 30% יותר, על אותה משכורת.

העתיד כבר כאן

הרעיון שהשפה יכולה לגרום לנו לראות את העתיד כקרוב יותר ולכן לכוון את התנהגותנו באופן שיועיל לנו בעתיד, יכולה להיות רלוונטית במגוון תחומים.

צ'ן בוחן בימים אלה את המידע שאסף, וכורה אותו כדי לבחון האם השפה יכולה להשפיע גם על התנהגותיות בריאותיות המונעות מחלות עתידיות. בינתיים, הוא אומר, כמעט כל המשתנים שבדק איששו את התיאוריה. אנשים שחושבים בעיקר בשפה נטולת עתיד, הם בעלי סיכון נמוך ב-24% לעשן, הם 13%-17% פחות שמנים ויש 21% יותר סיכוי כי ישתמשו בקונדום בעת קיום יחסי מין.

"כעת אנחנו מנסים לגלות, האם יש דרך להטמיע גם בשפות שיש בהן זמן עתיד, איזו שהיא צורת חשיבה שיכולה להשפיע על ההתנהגות לטובת חסכנות ובריאות", הוא אומר. צ'ן תוהה במאמריו, למשל, האם כדאי ללמד בבית הספר את השפה באופן שישים דגש רב יותר על קרבת העתיד, כדי לעודד התנהגות בריאותית וחסכונית יותר? קיימת גמישות בתוך השפה שיכולה לאפשר זאת. גם באנגלית ובעברית ניתן לומר "סיכויים גבוהים לירידת גשם" או "יש סיכוי טוב שיירד גשם".

הרעיון אולי נשמע מעט מלחיץ, גם כאופציה למשהו שרק עלול לקרות בעתיד, אבל אולי עוד יותר מלחיץ לחשוב עד כמה אנחנו כבר היום ממפים את צורת החשיבה של הילדים ובני הנוער, באמצעות השפה, ואפילו לא מודעים כיצד אנחנו עושים זאת.

עוד כתבות

ח''כ לימור סון הר-מלך. ''זמרי ופתחי בע''מ'', גלי ישראל, 22.2.26 / צילום: נועם מושקוביץ', דוברות הכנסת

לימור סון הר-מלך טענה שאין חוק שאוסר על כניסה לעזה. מתברר שיש שניים כאלה

ח"כ לימור סון הר-מלך נכנסה לעזה והתעקשה שאין חוק שאוסר זאת עליה ● אלא שיש שני חוקים כאלה, והפרתם יכולה לעלות כדי עבירה פלילית ● המשרוקית של גלובס

השפעת הבינה המלאכותית על שוק התוכנה / צילום: Shutterstock

ירידות חדות גם בת"א: הדוח האפוקליפטי על ה–AI שזרע בהלה בשווקים

המסמך הוויראלי של Citrini Research מתאר תרחיש עתידי תיאורטי שבו האצת ה–AI מטלטלת את שוק התוכנה, פוגעת בצריכה ומחלחלת למערכת האשראי ● התגובה השלילית לדוח בוול סטריט הגיעה גם לבורסה ת"א, שם מניות הביטוח - שהובילו את הירידות - איבדו כ–7%

בעל השליטה באל על קני רוזנברג / צילום: גיא כושי ויריב פיין

אל על מציגה: רווח שנתי גבוה למרות איראן, הדולר והתחרות שמתגברת

חברת התעופה דיווחה על רווח של כ-403 מיליון דולר בשנה החולפת, המשקף ירידה של 26% ביחס ל-2024 ● החזרה ההדרגתית של חברות התעופה הזרות לישראל הגביר את התחרות בשמיים והקטין את נתח השוק של אל על

איפה יש הזדמנויות? / צילום: Shutterstock

הלהיט החדש בוול סטריט, והאם הוא באמת יחליף את מניות ה-AI?

ההימור הנוכחי של וול סטריט הוא על חברות שנתפסות כחסינות מפני איומי הבינה המלאכותית ● אלו מגיעות מסקטורים מפתיעים וכוללות למשל את מקדונלד'ס ויצרנית הטרקטורים ג'ון דיר

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: מירי שמעונוביץ

סמוטריץ' חתם על צו חדש: פטור ממע"מ עד 130 דולר ביבוא אישי

סמוטריץ' חתם על הצו לאחר פקיעתו של הצו הקודם שכלל פטור לחבילות עד 150 דולר בעקבות פסילתו ע"י הצבעה בכנסת אמש ● הכניסה לתוקף: מהלילה בחצות ● סמוטריץ': "לא אתן לקומץ קומוניסטים בליכוד ולאופוזיציה חסרת אחריות שנלחמת באזרחי ישראל - לנצח"

מטוס אל על / צילום: עידו וכטל

אל על בתגובה לייצוגית: לא יכולנו לנצל את כוחנו בגלל כוחות השוק

חברת התעופה הגישה את תגובתה לבקשה לאישור תובענה ייצוגית נגדה בטענה לגביית מחירים מונופולסטיים בתקופת המלחמה ● לטענתה, היא לא הייתה יכולה לנצל את כוחה המונופוליסטי הנטען, כאשר בכל רגע חברות זרות יכלו לחדש את טיסותיהן ארצה ● לפי הבקשה לייצוגית, רווחי אל על זינקו בזמן המלחמה מ־0.9% מהעלות ל־13.3% מהעלות

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

ההערכה בישראל: תקיפה אמריקאית באיראן - בלתי נמנעת

הבית הלבן: "דיפלומטיה היא תמיד האפשרות הראשונה, אבל טראמפ מוכן גם להשתמש בכוח קטלני"; שר ההגנה האיראני: לא מחפשים מלחמה ● דיווח: ארה"ב תוכל לתקוף באיראן רק 5-4 ימים ברצף; טהרן מאיימת: "תיזהרו מטעות בחישוב"● דיווח: ישראל איימה על לבנון - "נתקוף בעוצמה אם חיזבאללה יתערב"; שר החוץ הלבנוני התריע: "חוששים מתקיפות ישראליות, שואפים לפעול דיפלומטית"● דיווחים שוטפים

הזמר במסכה / צילום: צילום מסך מאתר קשת

המדד שקובע אפקטיביות בפרסום: "הזמר במסכה" וליגת העל במקום הראשון

ניתוח של מאות קמפיינים שעלו בטלוויזיה ב-2025, והתרומה שלהם לחיפושי מותג, שיחות נכנסות, המרות ומכירות, הוביל את חברת אנימו ליצור את מדד אפקטיביות הפרסום ● החלק הראשון לא מתחשב בתקציב שהושקע אלא רק בביצועים, והחלק השני משקלל אותו לתוך הנוסחה

דרכונים זרים / צילום: Shutterstock

אלו המדינות שהישראלים העשירים רוצים לקבל בהן אזרחות זרה

עפ"י נתוני חברת הייעוץ הנלי ושות', בשנת 2023 נרשם זינוק של 166% במספר הבקשות לתושבות ואזרחות זרה שהוגשו ע"י אזרחי ישראל "בעלי שווי נקי גבוה" ●  הישראלים כיוונו בעיקר ליוון, לפורטוגל ולספרד ● היעד החדש שמנסה למשוך את העשירים בעולם: איחוד האמירויות

שר האוצר בצלאל סמוטריץ' / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

לא רק הפטור ממע"מ: הסדקים בקואליציה מאיימים על הבטחות האוצר

ההפסד בהצבעה על המע"מ מסמן את הקושי הצפוי לסמוטריץ' בקידום צעדיו הכלכליים ● עתיד רפורמות החלב ומס הרכוש תלוי ביכולתו לגייס רוב בוועדות, בעוד ההתנגדות בקואליציה גוברת

קלוד / צילום: Shutterstock

אנתרופיק מאשימה: חברות סיניות כרו מידע מקלוד לפיתוח מודלים

בפוסט חריג בחריפותו שפורסם מטעם החברה אתמול, אנתרופיק טוענת כי שלוש חברות סיניות, פעלו באופן שיטתי כדי לשאוב מידע ממודל השפה שלה קלוד ● לפי אנתרופיק, החברות הקימו יותר מ־24 אלף חשבונות מזויפים וביצעו למעלה מ־16 מיליון פניות למערכת, בהיקף שהיא מגדירה כתעשייתי

וול סטריט / צילום: ap, Mary Altaffer

וול סטריט התאוששה בהובלת מניות התוכנה; AMD זינקה ב-9%

נאסד"ק עלה ב-1% ● מנכ״ל ג'יי.פי מורגן, ג'יימי דיימון, מזהיר כי האווירה בשווקים מזכירה באופן מדאיג את השנים שלפני המשבר הפיננסי העולמי ● AMD זינקה בעקבות עסקת ענק שחתמה עם מטא ● הביטקוין בדרך לחודש הגרוע ביותר מאז יוני 2022 ורצף של חמישה חודשי ירידות, הארוך ביותר מאז 2018

חן גולן, יו''ר נקסט ויז'ן / צילום: שלומי יוסף

ההשקעה החדשה של יו"ר נקסט ויז'ן

לגלובס נודע כי חן גולן, יו"ר נקסט ויז'ן, הופך לשותף בבית ההשקעות פרופאונד והזרים עשרות מיליוני דולרים להשקעה דרך מוצרי החברה ● בית ההשקעות מנהל כ-3.5 מיליארד שקל והוקם על־ידי המנכ"ל עודד שטרנברג ושי אנגל, מנהל ההשקעות הראשי

מחנה ''מטווח 24'' / צילום: חורחה נובומינסקי

נסגר מכרז ל-1,100 דירות ב"שדה דב" של ראשון לציון

שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות ב"מטווח 24" במערב ראשון לציון נמכרו בסך כולל של 1.4 מיליארד שקל ● ענקית הטכנולוגיה אפלייד מטיריאלס חנכה ברחובות מרכז מו"פ חדש, וחברת המינרלים ICL חנכה את בניין המטה החדש שלה בבאר שבע ● אירועים ומינויים

עמית גל, הממונה על רשות שוק ההון / צילום: מארק ניימן, לע''מ

סלייס: בית המשפט אישר לשלול רישיונות מסוכני פינברט

המחוזי אישר את החלטת הממונה על שוק ההון עמית גל לשלול את רישיונם של שבעה סוכני ביטוח שהיו מעורבים בניוד כספי חוסכים בסלייס לקרנות השקעה "אדומות" ● השופט קובי ורדי: "סוכן ביטוח אינו איש מכירות או איש שיווק בלבד"

קניות באינטרנט / אילוסטרציה: Shutterstock

"אנשים גילו בבוקר שהם צריכים לשלם מס שלא לקחו בחשבון"

הכנסת הצליחה לבטל הלילה את הצו של שר האוצר סמוטריץ' להרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי ל-150 דולר ● מה קורה עם חבילות שכבר הוזמנו, איך נדע אם דרוש חיוב נוסף, ומהי תקרת הפטור עכשיו? ● גלובס עושה סדר

שכונת פארק הים שתוקם בשטח ''מטווח 24'' במערב ראשון לציון / הדמיה: עיריית ראשון לציון

"שדה דב" של ראשון לציון: מהו "מטווח 24", וכמה יעלה לגור שם?

השבוע נסגרו שבעת המכרזים הראשונים על הקרקעות במתחם "מטווח 24" במערב ראשון לציון, בו צפויות להיבנות כ-1,100 יחידות דיור ● אילו חברות זכו במכרזים, מתי היזמים יכולים לעלות על הקרקע, ומה אומרים מחירי הקרקע במתחם על מחירי הדירות שייבנו? ● גלובס עושה סדר

אוריאל קנורוביץ, מייסד שותף ומנכ''ל Nimble / צילום: Nimble

בשווי של 400 מיליון דולר: החברה שמאמנת את המודלים הגדולים בעולם

החברה הישראלית-אמריקאית נימבל מאמנת כמה ממודלי השפה הבולטים בעולם ומסייעת להם לשפר את הדרך שבה הם אוצרים מידע מהרשת ● היום היא נחשפת לראשונה, בהודעה על גיוס סבב הון מאוחר יחסית בהיקף של 47 מיליון דולר ● "אין הרבה חברות בישראל שעושות AI אמיתי", אומר המנכ"ל אוריאל קנורוביץ, "אנחנו ממציאים את החיפוש לעסקים מחדש"

פאנלים סולאריים מעל שדה חקלאי / צילום: אמיר טרקל

האיום החדש על שדות סולאריים חקלאיים עוד לפני שהוקמו

בדיון בכנסת התגלה שהקמת פאנלים סולאריים מעל שטחים חקלאיים יגרור חיוב בהיטל השבחה, מכיוון שבוטלה הדרישה בהליך תכנוני חדש לשדות ● משרדי הממשלה חלוקים, והחקלאים חושבים מחדש אם הפרויקט משתלם

ארז דגן, נשיא wayve / צילום: יח''צ wayve

עם נשיא ישראלי ומרכז בהרצליה: חברת הנהיגה האוטונומית שגייסה 1.2 מיליארד דולר

Wayve הבריטית השלימה גיוס לפי שווי של 8.6 מיליארד דולר לקראת השקת רובוטקסי בלונדון ● בסבב השתתפו יצרניות הרכב מרצדס בנץ, סטלנטיס וניסן, לצד ענקיות הטכנולוגיה אנבידיה, מיקרוסופט ואובר ● ל־Wayve יש נוכחות ישירה בישראל באמצעות משרד בהרצליה, ונשיא החברה הוא ארז דגן הישראלי