1. יאיר לפיד במשרד האוצר - גודל הסיכוי כגודל הסיכון. ממש לא חייבים תואר בכלכלה. נהפוך הוא, העומק וההסתעפות של המשבר העולמי הנוכחי הם הוכחה ל"הצלחה" המפוקפקת של רוב רובם של כלכלנים בכירים שישבו בצמתים הכי קריטיים בעולם. עיניים חדשות ותודעה טרייה יכולים לעשות את תחילתו של המהפך המיוחל, או להפיל את מה שיש. לכן, הגיון, יושרה, שקדנות וענווה הם שם המשחק.
2. לפיד יצא די חלש מהמו"מ. תומרן במידה רבה על-ידי הצמד בנימין נתניהו ואביגדור ליברמן. "סובבו אותו באצבע", אמרו מתנגדיו. לפיד רצה את משרד החוץ ולא קיבל. מאוד לא רצה את האוצר, אבל נכפה עליו. התנגד לממשלה גדולה, אבל יצטרך לבלוע את זה. וזו רק ההתחלה.
טעות ראשונה: צוות לפיד כיוון מלכתחילה לאחד התפקידים הבכירים: ביטחון, חוץ, אוצר. נכון, נהוג ומקובל היסטורית שהבכיר הקואליציוני יתיישב באחד הכיסאות הגדולים. אבל הרי בפוליטיקה חדשה אנחנו דנים, במהפך פוליטי, בחברה חדשה, בעולם חדש, למה "יש עתיד" הייתה חייבת למלכד עצמה להרגלים הנושנים? עדיף היה לפעול לקבלת תיקים אחרים, מורחבים עם תנאים מוקדמים וחתומים לעצמאות ולהשפעה משנה פני עתיד, כמו חינוך, פנים, שיכון, תמ"ת.
3. לפיד צריך ללמוד מהר להיות יו"ר הסיעה הגדולה בממשלה, להשתלט על העבודה הפרלמנטרית ולהיות שר האוצר. הוא יצליח אם יבוא בחרדת קודש, יסמן לעצמו בוקר וערב "דע מנין באת ולאן אתה הולך" ויבין את ההבדל בין אומנות ההבטחה ליכולת ה"דליברי". המציאות הרבה יותר מורכבת ממסע בחירות, ממצע ומאמירות מתוחכמות. אי-אפשר לעשות הכל מיד.
אי-אפשר לתת לכולם, אי-אפשר שכולם יאהבו אותך, שכל הכותרות יעריצו אותך. אי-אפשר לדאוג למעמד הביניים על חשבון המעמד החלש. פוליטיקה היא אומנות הפשרה, לא הקיצון. מהפכות גדולות בדמוקרטיה נעות בצעדים קטנים, מכוונים ובטוחים. רק לא להתבלבל בדרך, לא לסטות מדרך הישר, להציב מטרה ולצעוד אליה. להיות שר האוצר של כולם. גם של החרדים הבורחים מגיוס, אי-אפשר להביא את ילדיהם לעוני ועליבות. זכור שהבטחת לשלב חרדים בשוק העבודה ובלימודים.
4. האינטרסים הגדולים כבר התחברו לסביבה הקרובה שלך. זה נפגש עם זה, זה נזכר לפתע בהיכרות שלו עם ההוא. משימת השבוע: בניית הגשר אל לפיד. שים לב לחבריך שלא מונו לתפקידים שקופים ופותחים במסע התעשרות.
5. לא להיות מוקף באומרי הן. לא במעריצים שוטים. לא במנענעים ראשם בהסכמה מתלהבת. את אלה - תעיף. תקיף עצמך באנשים נחושים, בעלי ביטחון ובעיקר אומץ לב ונכונות לא לחשוב רק על לעשות לביתם. רכיכות וטיפוסים מתלקקים עשו רע מאוד לראשי ממשלה, לשרים ולבעלי תאגידים גדולים ושולטים, המכונים טייקונים. אמץ קרובים ותיקים, ש"יישרו אותך" כשיעלה לך הנוזל הצהוב לראש (והוא עוד יעלה...). תאפשר להם לומר לך אמת בפנים. זה קשה, אבל בלי זה - זו הקדנציה הראשונה והאחרונה שלך.
6. דבר עם הנגיד סטנלי פישר, קרא מה אמר, כתב ותכנן נתניהו לפני שנכנס לתפקיד בקדנציה החולפת, בימים שהלהט לשנות ולהשביח עוד נצץ בעיניו. הפוליטיקה הזעירה, הבירוקרטיה העצומה והאיומים למיניהם (בעלי הון יברחו מהארץ, ועדי עובדים ישביתו אותה) - הכריעו אותו. תלמד להישאר מרכז של תודעה עצמית וכוח רצון.
7. כניסתו של יובל שטייניץ לתפקיד, לפני כארבע שנים, לוותה בחבטות עזות. לא היה שר אוצר שקבלת הפנים שלו הייתה כל כך בוטה ועטופה טינה. ראש הממשלה הצטלם לצידו, אבל הבהיר שהוא הבוס האחד והיחיד ושר האוצר שבחר הוא מקסימום מוציא לפועל. במשרד האוצר לא אהבו את חדירת הפילוסוף וכניעתו המצלצלת לכוחות זרים שראש הממשלה הלביש עליו, מה שהביא להתפטרות רבת-המשמעות של מנכ"ל המשרד, רם בלינקוב. התקשורת לא אהבה אותו, גם כי הוצג כחלש, "שפוט" של נתניהו, וגם בגלל זהותו הפוליטית הימנית. לפיד זוכה לקבלת פנים אחרת, בסבלנות יתרה ופרגון תקשורתי. הוא בשר מבשרה של התקשורת, לא קיצוני, לא מוגדר ימין או שמאל, הוא מדבר שפה מוכרת. אבל זה יעבור.
8. נתניהו וליברמן הם התעלומה הגדולה של הממשלה הבאה. שניהם מכירים בעובדה שליברמן, בהנחה שיסיים את ענייניו המשפטיים באופן ראוי, יכול היה להיות שר האוצר הנכון. גם ביכולת אישית, גם בעוצמה פוליטית. אבל ליברמן התעקש על משרד החוץ ונתניהו היה מוכן לעשות הכל כדי לאפשר לו את זה. רק כי ליברמן אוהב חליפות ונסיעות? לא בטוח.
ההנחה היא שליברמן, המכוון זה שנים לתפקיד ראש הממשלה הבא, רוצה להמשיך למצב עצמו כאיש העולם הגדול, לצאת, לבוא וללמד נשיאים וראשי ממשלות לא לחשוש ממנו. להראות לעולם שהוא ענייני, מסוגל למהלכים מדיניים. האם זה אומר שהשניים, ליברמן ונתניהו, מכינים "אמבוש", ובאיזשהו שלב - נאמר בתום השנה השלישית לכהונת הממשלה הנוכחית, אם וכאשר יסיים ליברמן בשלום את הליכיו המשפטיים - נתניהו יזוז וייתן לליברמן לכהן כממלא מקומו? בכך יתאפשר לליברמן להגיע לבחירות הבאות הישר מלשכת ראש הממשלה, והוא יעקוף את המתמודדים המתכוננים, לפיד, גדעון סער, גלעד ארדן, יובל שטייניץ, שלי יחימוביץ' ואחרים.
9. מחר, יום ב', מבחן ראשון ליאיר לפיד ונפתלי בנט. הצבעה בוועדת הכספים בכנסת על הפחתת 20% מעמלות ההפצה - תשלום כפוי בשער המעבר בין חשבון הבנק של הלקוח ובין הרצון שלו להעביר מכספו שלו להשקעה בקרנות נאמנות. סך ההכנסה השנתית: חצי מיליארד שקל. הרשות לניירות ערך רוצה להפחית רק 100 מיליון מזה, אבל כבר חצי שנה שהנושא מעוכב בוועדה, באמתלות שונות ומשונות. איפה הכסף? גם כאן.