שלושה שבועות חלפו מאז הודיע בית ההשקעות פסגות על רכישת חברת תעודות הסל של מיטב. מדובר בעסקה שתחזק את מעמדו של פסגות כשחקן השלישי בענף תעודות הסל, ותגדיל את נתח השוק שלו מ-15% ל-29%.
מנהלי תכלית תעודות סל, השחקן השני בגודלו בענף, שמנהל נכסים בהיקף של 23 מיליארד שקל, אמנם מוטרדים, אבל לאו דווקא מהתחרות. "יש הבדל גדול בין ניהול של 10 מיליארד שקל ל-20 מיליארד שקל", אומר איל סגל, מנכ"ל משותף בחברה, בראיון ל"גלובס", "אלה שתי פלטפורמות ששונות זו מזו מרמת הבקרות, תשתיות וטכנולוגיה ועד השדרה הניהולית. כדי שהתחרות בענף תהיה בריאה, צריך לקוות שבפסגות תתבצע השקעה מאסיבית בכל התחומים הללו. אז יהיה כאן ערך אמיתי לגודל".
"ניהול תעודות סל זה לא כמו פעם", מוסיף דוד אללוף, מנכ"ל משותף בתכלית, "מדובר במוצר התחייבותי, שמצריך השקעה גדולה ומתמשכת כבר מהיום הראשון, ולא כולם מבינים את זה. לנהל סכומים כאלה זאת אחריות גדולה. לכן, מי שמצטרף לענף חייב להשקיע בתשתיות ולבנות לעצמו פלטפורמה - אבל גם אז לא בטוח שהוא ישרוד".
ואכן, נראה כי בענף תעודות הסל קשה לשחקנים להישאר במשחק. כך לפחות מעידה ההיסטוריה - במהלך 15 שנות קיומו פעלו בענף תשעה שחקנים, אך כיום נותרו בו רק ארבעה. למעשה, עם השלמת המיזוג, יפעלו בענף שלושה שחקנים מרכזיים - קסם, תכלית ופסגות - שיחלשו על נתח שוק של כ-30% כל אחד, תוך שהם מובילים בפער ניכר על השחקן הקטן, הראל, שמחזיק בנתח שוק של כ-10% בלבד.
נותרתם ארבעה גופים בענף מאוד תחרותי. איך השחקנים מבדלים את עצמם?
אללוף: "בין הגופים יש בידול בצורת ההתנהלות שלהם, ובייחוד בפן הרגולטורי. אנחנו כבר מזמן הכרנו בעובדה שמחיר זה לא הכול, ולכן אנחנו משקיעים בעקביות בשיפור התשתיות והטכנולוגיה - החל במסחר עצמו, דרך ניהול הסיכונים וכלה בבקרה השוטפת. הטכנולוגיה היא פן מרכזי ברמת ובאיכות ניהול הסיכונים וחדר המסחר".
סגל: "הרגולטור דורש רף בקרה מינימלי. מבחינתנו, הטכנולוגיה היא סוג של ערך עליון, ואנחנו משקיעים בה הרבה - גם במחלקת התוכנה הפנימית שלנו וגם בהכשרה וההדרכה של העובדים עצמם. צריך להיות פחדן בשביל להשקיע רק בשביל הרגולציה".
ההשקעות הללו לא מעמיסות ההוצאות?
אללוף: "זאת השקעה שלא תמיד מניבה פירות באופן מיידי, אבל זה קו שבעלי הבית ממשיכים איתו כי הם מבינים עד כמה זה חשוב. ניהול נכון של התעודות מצריך הוצאות נוספות, וזה בהחלט משפיע על הרווחיות, אפילו על חלק ניכר ממנה. מבחינתנו זו השקעה משתלמת, כך שלמרות העלויות הכרוכות בכך אנחנו לא מצטערים".
"היקף תעודות הפיקדון עוד יגדל"
כאמור, חברת תכלית תעודות סל היא השחקנית השנייה בגודלה בענף כיום. בשנת 2012 היא הייתה המגייסת הגדולה ביותר - 2.5 מיליארד שקל, כאשר 60% מהם בתעודות פיקדון (שבהן הרווחיות נמוכה). מתחילת השנה צמח סך הנכסים המנוהלים בענף בתעודות אלה ביותר מ-30%.
תעודות הפיקדון מהוות כיום כמעט רבע מהתעודות בענף. זה לא מטריד?
סגל: "תעודות הפיקדון הן מוצר חשוב, כי הן מעניקות יתרון לגודל ולנתח השוק. נכון, שיעור הרווחיות אמנם קטן, אבל לדעתנו מדובר במכשירים מצוינים שהנפח שלהם מפצה על זה, ולכן אנחנו מאמינים שהיקפם ימשיך לצמוח". בהקשר זה מבקש אללוף להבהיר כי "בתכלית תעודות הפיקדון מהוות פחות מחמישית מהנכסים".
ענף תעודות הסל הוא בין הענפים הצומחים ביותר בשוק ההון המקומי, ומנהל כיום נכסים בהיקף 78 מיליארד שקל. הצמיחה המהירה הזו לא נעלמה מעיני הרגולטורים, שביקשו להדק את הפיקוח על מכשיר שמנהל עשרות מיליארדי שקלים. אחד מהשינויים האחרונים שעמו נאלצו חברות תעודות הסל להתמודד הוא הוראה חדשה של האוצר, לפיה חברות הגמל לא ישלמו את דמי הניהול בתעודות הסל מכספי העמיתים, וכי העלויות יחולו על המנהלים. בענף התרעמו על כך, וחששו כי הגופים המוסדיים לא יסכימו לספוג את התשלום ויפסיקו להשקיע בתעודות הסל. "מה שקרה בפועל", אומר סגל, "זה שרוב העלות של כפל דמי ניהול גולגלה למנפיקי תעודות הסל".
"רפורמה חשובה ומשמעותית"
כעת עומד הענף בפני שינוי נוסף: הרפורמה לעשיית שוק. מדובר ביוזמה של רשות ניירות ערך, שמבקשת לפשט ולהנגיש לציבור את הליך ההמרה בתעודות הסל, באמצעות הוזלת עמלות ההמרה והכמויות המינימליות להמרה. כמו כן, מנפיקי תעודות הסל ימונו באופן רשמי כ"עושי שוק" בתעודות. בניגוד לרפורמה הקודמת בענף, בתכלית מברכים על היוזמה הנוכחית, ואף מגדירים אותה "צעד משמעותי שיתרום לעוד קפיצת מדרגה בגודלו של ענף תעודות הסל".
לדברי אללוף, "הרפורמה החדשה היא דבר משמעותי וחשוב מאוד. זה מהלך שצפוי להקל על הלקוח בעת קנייה ומכירה של תעודות סל, שכן הרפורמה משכללת את השוק, ולמעשה מאפשרת לשחקני ארביטראז' 'להישמר' מפני סטייה משמעותית במחיר התעודות".
