גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

שר הפייסבוק

ריקי כהן עם 20 אלף וריקי כהן עם 5,000 יסבלו מאותה מועקה

תגידו מה שתגידו על שר הפייסבוק החדש של ישראל, יאיר לפיד, אך אי-אפשר לקחת ממנו את העובדה שהוא החזיר למרכז סדר-היום את הנושא הכלכלי-חברתי. הדיון הציבורי הסוער והמרתק שהתחיל באוהלים בקיץ 2011 - ואף פעם לא נגמר - חוזר עכשיו ללהוט. שאלות כמו מיהו בעצם מעמד הביניים הישראלי ולאיזה עשירונים הממשלה צריכה לדאוג בעדיפות ראשונה חוזרות לככב הן בטורי הפרשנים והן גם ברשתות החברתיות, בשיחות הסלון והברזייה.

בימי המחאה, לפיד בעל הטור בעיתונות היה בין אלה שהגיבו לסדר-היום הזה (ע"ע "אחיי העבדים"); עכשיו, לפיד שר האוצר מחולל אותו.

מנקודת-מבט עיתונאית מסורתית יש משהו מקומם בערוץ הפייסבוק שלפיד מנהל: תקשורת אוהבת פוליטיקאים שמשיבים לשאלות שלה. אך לפיד לא משיב לשאלות, הוא רק מספק תשובות, ואת אלה שנוחות לו. שר האוצר על תקן כתבנו בדיוני התקציב. זו אולי לא הפוליטיקה החדשה, אבל זו התקשורת החדשה.

סגנון חדש של קשר עם הציבור

באותה נשימה, צריך לזכור שהחלופה היא לא שר אוצר שמשיב בכנות מבוקר עד ערב לקושיות של עיתונאים ומשתף אותנו בתוכניותיו, אלא שר אוצר שותק. רוב השרים החדשים לא נתנו לנו עד כה לדעת אפילו ברמז מה הם חושבים ומתכננים לעשות במשרד; לפיד אמנם מפזר ערפל שמתובל בסיפורים על ריקי כהן מחדרה, אבל לפחות הוא מפזר משהו.

אז לפיד הביא למשרד האוצר בפרט, ולממשלה בכלל, סגנון חדש של קשר עם הציבור. האם הוא יביא גם סדר עדיפויות כלכלי-חברתי חדש? התשובה לשאלה הזו עתידה להכתיב את פני הכלכלה והחברה הישראלית בשנים הבאות, וגם משהו חשוב לא פחות - הלך-הרוח הלאומי. ההשלכות שלה חורגות בהרבה מהשאלה איך סוגרים את הגירעון העמוק בתקציב. זו שאלה על חלומות והתגשמותם, תקוות והתנפצותן.

לפיד הוא לא סתם שר אוצר: הוא לא יובל שטייניץ או בייגה שוחט, הוא הגיע לתפקידו נישא על כנפי תקוותם של מיליוני ישראלים שמצפים ממנו להביא שינוי. אם לפיד יבחר לעשות עוד מאותו דבר, הקהל הגדול הזה, נתח רחב מהציבור הישראלי, עלול להפסיק להאמין שמשהו יסודי יכול באמת להשתנות כאן.

במובן הזה, של האחריות ההיסטורית, לפיד מזכיר את אהוד ברק בימי המגעים עם הפלסטינים בקמפ דיוויד 2000: ברק היה התקווה הגדולה של מחנה השלום; הוא נסע לקמפ דיוויד כדי להביא הסכם שלום, וחזר עם אינתיפאדה שנייה.

נשים רגע בצד את השאלה אם ברק אכן "הפך כל אבן בדרך לשלום", כטענתו, ומי אחראי לכך שהמו"מ התפוצץ. על ההשלכות נראה שיש קונצנזוס: רוב הישראלים השתכנעו שאין עם מי לדבר, איבדו את האמונה שהשלום אפשרי בדור הזה, ושקעו באדישות ממארת בנוגע לכיבוש ולמתרחש מעבר לקו הירוק.

זה גם מה שעלול לקרות אם לפיד - תוך כדי כתיבת סטטוסים נוגעים ללב על המורה ריקי - יילך באותו נתיב אוצרי שבו הלכו כה רבים לפניו. הרי ישראלים רבים, לא רק אלה שהצביעו עבורו, נושאים אליו עיניים בציפייה שיעשה משהו אחר: שיצמצם משמעותית את ההשקעות מעבר לקו הירוק, שיעלה את מס החברות, שירחיב את גביית המס מהתאגידים, שיחדש את מס הירושה, שיגדיל את הנתח הציבורי מהרווחים שמופקים ממשאבי הטבע של כולנו, שירחיב את המאבק בהון השחור, שיצמצם את ההקצבות לישיבות, שיכווץ - אבל הפעם באמת - את תקציב הביטחון.

תקציב הביטחון הוא לא רק צוללות חיוניות: אם לפיד חרד למצבה של המורה מחדרה, כשר אוצר עליו להסביר איך ייתכן שכל רס"ר בקריה, שמסיים את השירות בגיל 40 ומשהו עם פנסיה לכל החיים, מרוויח הרבה יותר ממנה.

באותה נשימה, מיליוני ישראלים מצפים לשיפור דרמטי בשירותים שהם מקבלים: במערכות הבריאות והחינוך, בתחבורה הציבורית, באיכות הסביבה וברווחה. אם לפיד לא יעשה לפחות חלק מכל אלה, ואחרי הכול הוא יחזור אל הציבור עם הבשורה העבשה והרגרסיבית של העלאת המע"מ, ישראלים רבים יאבדו את התקווה שיכול להתרחש כאן שינוי אמיתי בסדר העדיפויות הכלכלי-חברתי.

פגיעה קשה בשריר התקווה

חלק מתומכי לפיד ימשיכו להאמין בו, ויניחו שאם הוא בדק את הדברים והגיע למסקנה שאחרי הכול ומכל המקומות שבעולם הכסף הגדול נמצא דווקא ב"שומנים" של המגזר הציבורי, כנראה החלופות שהחברתיים מציעים הן בגדר משאלות-לב שלא ניתנות באמת למימוש; אחרים יטענו שלפיד מלכתחילה לא היה עשוי מהחומר שמבצע שינויים היסטוריים, ושהתקוות הגדולות שנתלו בו היו מקח טעות שנידון להתפוצץ בפרצוף של כולנו.

לפיד, על-פי הגירסה הזו, התגלגל אל הממשלה בטעות על תקן שגריר המחאה החברתית, בעוד הוא ייצג מאז ומתמיד משהו אחר לגמרי; ממש כשם שרבים בשמאל רואים בברק משיח שקר שמעולם לא הסכים לשלם את המחיר הנדרש כדי להגיע לשלום אמת עם הפלסטינים.

דבר אחד יהיה משותף במקרה כזה לכולם, אלה שישמרו אמונים ללפיד כמו גם מאוכזביו: פגיעה קשה בשריר התקווה. ריקי כהן, המורה מהסטטוס של שר האוצר שמשק-הבית שלה מתקיים מ-20 אלף שקל בחודש; וריקי כהן, האם החד-הורית ששורדת בדוחק עם 5,000 שקל בחודש, שתיהן יתמודדו בשנים הקרובות עם מציאות כלכלית מעיקה, ובעיקר עם אובדן האמונה שיש סיכוי לשינוי.

הסטטוס של לפיד הוכיח שהוא יודע לשאול את השאלות הרלבנטיות לחייה של ריקי כהן מחדרה; עכשיו נותרה לו משימה פעוטה - למצוא את התשובות שישפרו את מצבה.

עוד כתבות

פיטורי בינה מלאכותית וגיוסי עובדים / צילום: Shutterstock

פיטורי בינה מלאכותית? המעסיקים בכלל חושבים אחרת

סקר מעסיקים של רשות החדשנות מעלה כי בשנת 2025 לא נרשמה פגיעה מהותית בהיקף המשרות בענף ההייטק, כאשר רק 13% מהחברות שביצעו פיטורים קשרו זאת להטמעת כלי בינה מלאכותית

שמוליק ארבל, המשנה למנכ''ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

המשנה למנכ"ל בנק הפועלים: "נדרשת הכפלת ההשקעה בתשתיות בעשור הקרוב"

שמוליק ארבל, המשנה למנכ"ל בנק הפועלים והממונה על החטיבה העסקית, ציין בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי מלאי התשתיות בישראל נמוך ביחס למדינות מפותחות, וכי הגידול המהיר באוכלוסייה מחייב האצה בהשקעות

דורון ארבלי, יו''ר חברת החשמל / צילום: כדיה לוי

יו"ר חברת החשמל: "האינטרס הלאומי והביטחון האנרגטי מחייבים שנמשיך להיות חלק ממערך ייצור החשמל"

דורון ארבלי, יו"ר חברת החשמל, קרא בכנס תשתיות לעתיד של גלובס להסרת המגבלות על פעילות החברה בתחום ייצור החשמל, והציג תוכנית השקעות של כ־50 מיליארד שקל ברשת החשמל עד סוף העשור ● "חברת החשמל היא לא הבעיה של משק האנרגיה, היא הפתרון"

כנס תשתיות לעתיד: הפרויקטים והמיליארדים שיניעו את ישראל קדימה

הכנס, שמתקיים זו השנה השלישית, מנתח את הסוגיות הכלכליות, הרגולטוריות והעסקיות שקשורות לתחומי התחבורה, התעשייה, האנרגיה והחדשנות בישראל ● באירוע מתארחים מומחים ומקבלי ההחלטות מהענף, ובהם החשב הכללי במשרד האוצר יהלי רוטנברג, מנכ"ל משרד התחבורה משה בן זקן ובכירי המגזר העסקי

נשיא ומנכ''ל חברת טבע, ריצ'רד פרנסיס / צילום: אלעד מלכה

טבע מציגה שנה שלישית של צמיחה, אז למה המשקיעים מאוכזבים?

ענקית התרופות דיווחה על הכנסות של 17.3 מיליארד דולר, המשקפות צמיחה שנתית של כ-4% ● עם זאת, תחזית ההכנסות שלה לשנת 2026 נמוכה מקונצנזוס האנליסטים ● המניה יורדת בכ-3% במסחר המוקדם בוול סטריט

יודפת אפק ארזי, יו''ר נת''ע

יו"ר נת"ע: "לא מרוצה מההתקדמות בקו הירוק, מצפה שהזכיין שמנהל יביא תוצאות יותר מהר"

יודפת אפק-ארזי, יו"ר נת"ע, אמרה בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי "המטרו הוא הכרח, לא לוקסוס - והתקציב קיים; הפרויקט יחסוך לישראל 34 מיליארד שקל בשנה" ● על הרכבת הקלה אמרה: "גם הקו הירוק ייפתח חלקית ב-2028, לא רק הסגול" ● וגם: האם הם חשבו להחליף את החברות בקו הירוק בגלל העיכובים?

אילן סיגל, מנכ''ל פלאפון ו-yes, בשיחה עם גלית חתן בכנס תשתיות לעתיד / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל פלאפון ו-yes: "הגיע הזמן שהתחרות בסלולר לא תהיה רק ברמת המחיר אלא גם ברמת האיכות"

בכנס תשתיות לעתיד של גלובס הזהיר אילן סיגל, מנכ"ל פלאפון ו-yes, כי התחרות בשוק הסלולר הפכה למלחמת מחירים, וכי בלי מיזוגים והסרת חסמים ישראל תישאר מאחור בפריסת דור 5

סין סימנה את המוסד כמטרה - וזו הסיבה

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל • והפעם: מדינות המפרץ מתנגדות לתקיפה באיראן, סין עוזרת לטהרן לסכל את פעילות המוסד בשטחה, ובמגזין פורן פוליסי טוענים שמועצת השלום של טראמפ תפגע בחלשים • כותרות העיתונים בעולם

נתב''ג / צילום: Shutterstock

כ-70 אלף ישראלים עזבו את ישראל בשנת 2024. כמה חזרו?

לפי נתוני הלמ"ס, מספר הישראלים שעזבו את ישראל במהלך שנת 2024 הגיעה לכ-70 אלף, ואילו כ-19 אלף ישראלים חזרו מחו"ל ● מבין העוזבים כ-40% היו בגילאי 39-20, כאשר גברים רווקים עוזבים יותר מנשואים ונשים נשואות עוזבות יותר מרווקות

יוני חנציס, מנכ''ל קבוצת דוראל אנרגיה, בכנס תשתיות לעתיד / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל דוראל: "חברות האנרגיה בנקודת שינוי היסטורית"

יוני חנציס, מנכ"ל דוראל, דיבר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על החסמים לייצור חשמל סולארי בישראל, על הפוטנציאל של חברות האנרגיה המתחדשת וגם על התוכניות להנפקה

עופרה שטראוס, יו''ר קבוצת שטראוס / צילום: שלומי יוסף

מימוש ענק: משפחת שטראוס מכרה מניות של חברת המזון ב-405 מיליון שקל

המכירה בוצעה במחיר של 114.5 שקלים למניה, דיסקאונט של 3% על מחירה בבורסה ● המכירה מצטרפת למימושים נוספים שביצעה שטראוס בשנים האחרונות, בסך מצטבר של קרוב למיליארד שקל

עו''ד ספי זינגר, יו''ר רשות ניירות ערך / צילום: עופר עמרם

רשות ני"ע הכפילה תוך שנה את סכום הקנסות בשוק ההון

רשות ניירות ערך מדווחת על עלייה חדה בקנסות ב-2025: הוטלו 29 עיצומים בסכום מצטבר של יותר מ-6 מיליון שקל, לעומת 23 עיצומים בכ-3 מיליון שקל ב-2024 ● רוב הקנסות נגעו להפרות דיווח ולגילוי חסר למשקיעים

אילוסטרציה: Shutterstock

זו מדיניות: הדולר בשפל של ארבע שנים, ולא רק מול השקל

מדד הדולר האמריקאי, המשקף את כוחו מול סל המטבעות, הגיע לשפל של ארבע שנים בעידודו של הנשיא דונלד טראמפ ● היתרונות מבחינתו: שחיקה של החוב הגבוה, עידוד התעשייה המקומית ותמיכה בשורת הרווח של החברות הרב–לאומיות ● מי המפסידים הגדולים, ואיך זה קשור לנעשה ביפן וסין?

שוחט שאול ופז אדריאן / צילום: יח''צ

חברת הביומד הישראלית ביופרוטקט במזכר הבנות למכירתה

החברה הוותיקה שפיתחה שתל למניעת נזקים לרקמות בריאות בזמן הקרנות, וממנה נולד הספין אוף אורתוספייס שנמכר ב-220 מיליון דולר, צפויה להימכר בסכום דומה אם העסקה תצא לפועל

יוסי אלמלם, מנכ''ל קבוצת רימון / צילום: דוד מוסקוביץ

האקזיט של הקיבוצניקים והמייסד: קבוצת גרנות ויוסי אלמלם מכרו מניות רימון ב-190 מיליון שקל

בעלת השליטה בחברת התשתיות והמנכ"ל הוותיק יוסי אלמלם ניצלו זינוק של 130% כדי למכור 5% ממניותיהם; בצד הרוכש, שורה של גופים מוסדיים שנהנו מדיסקאונט של 8% על מחיר המניה

מיקי רביב, מנכ''ל כאף ישראל / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל כאף ישראל: "יש גורמים שיהיו מעוניינים לממן את הפרויקט לחיבור המסילה במפרץ עם ישראל"

מיקי רביב, מנכ"ל כאף ישראל, סיפר בכנס תשתיות לעתיד של גלובס כי החברה פועלת בסעודיה ובאמירויות והיא בהחלט רואה היתכנות להשלמת רשת הרכבות המפרצית ● "רק 200 קילומטר בירדן מפרידים בינינו לרשת הרכבות המפרצית"

גלעד בר אדון, מנכ''ל מוריה / צילום: שלומי יוסף

מנכ"ל מוריה: "ירושלים תהפוך לעיר הראשונה בישראל עם רשת של רכבות קלות"

גלעד בר אדון, מנכ"ל מוריה - החברה לפיתוח ירושלים, התייחס בכנס תשתיות לעתיד של גלובס למהפכת תשתיות התחבורה שעוברת עיר הבירה בימים אלו ●  "רואים היום תוכניות של מגדלים בני 30–40 קומות ליד הרכבת הקלה – דבר שלא היה מעולם בירושלים"

40 מניות בת''א בתשואה דו־ספרתית / עיבוד: טלי בוגדנובסקי

בפחות מחודש: 40 מניות בת"א בתשואה דו־ספרתית

מדד ת"א 125 עקף מתחילת השנה את הרף הסמלי של 4,000 נקודות ● בין מניות המדד יש כיום יותר מ־40 שהניבו ב-2026 תשואות בשיעור דו־ספרתי ● הבולטות: ארית תעשיות, גילת ומגה אור

משרדי וויקס בתל אביב / צילום: איל יצהר

התגובה האגרסיבית של Wix לירידה במניה: תוכנית רכישה עצמית של מניות בסך עד 2 מיליארד דולר

במחיר הנוכחי של המניה, מדובר על רכישה של עד כ-40% מהון המניות של החברה ● מניית Wix איבדה מעל מחצית משוויה במהלך שנת 2025 ומתחילת השנה הנוכחית היא נחלשה בעוד 15.3%●  המניה מזנקת היום בוול סטריט

יגאל לנדאו, מנכ''ל רציו אנרגיות / צילום: כדיה לוי

מנכ"ל רציו: "המדינה מקבלת 10 מיליארד שקל בשנה מהגז - בלי שהשקיעה אגורה"

מנכ"ל רציו, יגאל לנדאו, שוחח בכנס תשתיות לעתיד של גלובס על הסכם הגז החדש עם מצרים ועל הרחבת מאגר לוויתן ● הוא הדגיש את החשיבות הגאופוליטית של ההשקעה בהרחבת לוויתן: "ישראל כבר היום מספקת קרוב ל-15% מצריכת הגז של מצרים, וזה יגדל למעל 20% מרגע שהאספקה של ההרחבה תתחיל"