גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירידת שכר ציבורית

על שכר מנהלים, אי-תלות והצעת חוק מאגר הדירקטורים

שנת 2012 הייתה ככלל שנה טובה יחסית לשוק ההון הישראלי. מדד תל-אביב 100, המשקף את שווי השוק של 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה, עלה ב-7.2% (יחסית לירידה של 20% בשנת 2011), ומדד תל-אביב 25 עלה ב-9% (לעומת ירידה של 18% בשנת 2011).

ההיסטוריה מלמדת כי בשנה שבה יש גאות בבורסה ישנה עלייה דרסטית גם בשכר המנהלים. אולם בשנת 2012 קרה ההיפך מכך בשוק הישראלי. כותרות העיתונים המתענגות על שכר הבכירים הגבוה הבליעו את התמונה האמיתית.

כך, למשל, התגמול של 10 המשתכרים הבכירים ביותר בכל הבורסה בשנת 2012 ירד בממוצע ב-30% לעומת התגמול של 10 הבכירים ביותר בשנת 2011. שכר המנהלים הבכירים שהם בעלי שליטה בחברות או קרוביהם ירד בממוצע בשיעור גבוה אף יותר.

קיימות סיבות מגוונות לתופעה זאת. בראש הרשימה מצויה לדעתי המחאה הציבורית (ומחאת הפוליטיקאים שנישאו על הגלים שיצרה המחאה הציבורית). שינוי מרכזי אחר היה התיקון לחוק החברות (תיקון מספר 16), שנכנס למלוא התוקף בסוף שנת 2011.

תיקון זה דרש קבלת אישור מחודש לשכר המנהלים שהם בעלי שליטה, לרבות אישור בידי רוב של המיעוט מקרב בעלי המניות. התיקון גרם באופן כללי לירידה בשכרם של בעלי השליטה, ובתגובת שרשרת גם לירידה בשכר בכירים אחרים.

גורם נוסף לירידת השכר הוא הפעילות המוגברת של רשות ניירות ערך ושל רגולטורים אחרים בנושא שכר בכירים. ניתן לציין בהקשר זה גם את פעילותה של חברת אנטרופי המייעצת למשקיעים המוסדיים כיצד להצביע, וכן ליטיגציה גוברת של בעלי מניות בנושא תגמול.

ברשימה ארוכה ומוכרת זאת של גורמים נפקד מקומו של גורם נוסף ששיחק תפקיד מרכזי, בעיניי, בירידת השכר. התיקון לחוק החברות שנזכר לעיל הגביר במספר הוראות שבו את הזיקה בין הדירקטורים-החיצוניים של החברה לבעלי המניות שלה בכלל, ולבעלי מניות מן המיעוט בפרט. לאחר התיקון לחוק, דירקטור-חיצוני יכול להיכנס לתפקידו רק לאחר אישור האסיפה הכללית כולה (ומכאן אישורו של בעל השליטה), ובנוסף אישור של רוב מקרב המיעוט.

עוד קבע התיקון כי הארכת כהונה של דירקטור-חיצוני כזה אינה מותנית באישורו של בעל השליטה, והמיעוט לבדו יכול לאשר את הארכת הכהונה (תיקון זה הוא פרי המלצת ועדת חמדני). לבסוף, הדירקטור-החיצוני יכול לשרת את החברה לפרק זמן מקסימלי של 9 שנים (במקום 6 שנים טרם התיקון).

פגיעה בזיקה בין הדח"צים לבעלי המניות

שינויים אלה הגבירו את הזיקה של הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות בכללותם. תיקון החוק מגונן על דירקטורים המתפקדים היטב מפני אובדן התפקיד שלהם. במקביל הוא חושף דירקטורים שכשלו לאפשרות שהמיעוט יסרב להאריך את כהונתם, והמשקיעים המוסדיים יסרבו למנות אותם לדירקטורים-חיצוניים בחברות אחרות. הגברת הזיקה והאחריות של הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות משחקת בעיניי תפקיד ניכר בתפקוד טוב יותר של הדירקטורים-החיצוניים אשר ממנו ניתן להתרשם לאחרונה.

אמנם הדירקטורים חוששים גם יותר לפעול, ולעיתים אין זה דבר טוב, אך באופן כללי הם ערניים יותר, מודעים לתפקידם ולמקומם בחברה, ונוטלים תפקיד משמעותי יותר בבקרה על התנהלות החברה. מי שמצפה שהדירקטורים-החיצוניים ינהלו את החברה שוגה בהבנת מקומו ותפקידו של הדירקטור, אך פעילות רצויה של בקרה מתאפשרת כאשר מתחזקת הזיקה של הדירקטורים לבעלי המניות.

הצעת החוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג ואילן גילאון חוטאת ללקח מרכזי זה. הצעת החוק שאותה הניחו על שולחן הכנסת בחודש שעבר, ב-18 במארס 2013, מבקשת להקים ועדה מטעם רשות ניירות ערך אשר תקים מאגר של דירקטורים-חיצוניים, וכל חברה המבקשת למנות לה דח"צ תפנה למאגר ותקבל באופן אקראי רשימת שמות אשר מקרבה יתמנו הדח"צים.

חסרונה של הצעה זו הוא בראש ובראשונה בכך שהיא פוגעת בזיקה שבין בעלי המניות לדירקטורים. הדירקטורים יצטרכו לשאת חן בעיני הוועדה מטעם רשות ניירות ערך (שבעבר, טרם חוק החברות, אחזה בתפקיד דומה והצהירה שהיא אינה מעוניינת בו עוד, שכן הוא אינו הולם את הרגולטור) ולא בעיני בעלי המניות.

ההצעה מגבירה אמנם את אי-התלות של הדירקטורים שייבחרו לתפקיד, אולם אי-תלות היא מקסם-שווא. אי-תלות היא מרשם לאדישות, לבינוניות ולשרירות. במקום אי-תלות יש לקדם זיקה ותלות, אך לוודא כי מדובר בתלות ובזיקה לגורם הנכון - לכלל בעלי המניות של החברה, כפי שנעשה בתיקון מספר 16 לחוק החברות.

ריענון רשימת השחקנים בשוק הדירקטורים

ומה באשר לעצם הרעיון להקמת מאגר דירקטורים? כל עוד לא מדובר במאגר המוקם על-ידי הרגולטור ולא נכפה על בעלי המניות של החברה, מדובר דווקא בעיניי ברעיון מפתה.

לעיתים קרובות אני נתקל בחברות ציבוריות המחפשות מועמדים לכהונת דירקטורים, שיהיו מוכשרים לתפקיד ויעברו גם את שבט ביקורתו של המיעוט. אם לדוגמה ירימו המשקיעים המוסדיים את הכפפה ויקימו מאגר דירקטורים, יהיה בכך שירות הולם לחברות ותו כשרות למועמדים. בדרך זו ניתן יהיה לתגבר בצורה נוספת גם את הזיקה בין הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות מהציבור אשר המשקיעים המוסדיים מייצגים אותו.

יש להניח כי הקמת מאגר כזה תצטרך לקבל את ברכתם של הרגולטורים השונים, ובפרט את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר בסמכותו לאפשר למוסדיים להתארגן לפעולה משותפת לצורך העניין.

הקמת מאגר דירקטורים כזה יכולה לשרת עוד שתי מטרות חשובות. ראשית, קיימות חברות המתקשות למנות דירקטורים-חיצוניים לאחר תיקון החוק. מדובר בעיקר בחברות קטנות שבהן קיים סכסוך בין קבוצות שונות של בעלי מניות, ודרישות האישור המכבידות (והמוצדקות ככלל) של תיקון מספר 16 מובילות את החברות האלה למבוי סתום.

מאחר שחברה אינה יכולה לתפקד בלי דירקטורים-חיצוניים, אני סבור כי במקרה שכזה בית המשפט יכול להיחלץ לעזרתה ולמנות לחברה דירקטור, מכוח הסמכות הכללית של בית המשפט בחוק החברות להסיר כל פגיעה ("קיפוח") בבעלי מניות בחברה. קיומו של מאגר דירקטורים יקל על בית המשפט במשימה זאת.

שנית, בעקבות פסק הדין הידוע בעניין עסקת מכתשים אגן - שניתן בעקבות תביעה ייצוגית על טענת קיפוח בעלי מניות בשל קבלת תמורה עודפת - אימץ המשק באופן גורף את השימוש בוועדות דירקטורים בלתי-תלויות לניהול משא-ומתן עם בעל השליטה בעסקאות הנגועות בניגוד עניינים.

שינוי מבורך זה מאמץ המלצה שפורטה במאמר שלי עם פרופ' חמדני משנת 2008. אולם השימוש המוגבר בוועדות משא-ומתן כאלה, אשר הדירקטורים-החיצוניים משחקים בהן תפקיד מרכזי, מחייב גם התאמה מסוימת בכישורי הדירקטורים-החיצוניים הנבחרים לתפקיד, ואולי אף גידול במספרם. שינוי כזה מצריך ריענון של רשימת השחקנים הפעילים בשוק הדירקטורים, ומאגר מסודר של המשקיעים המוסדיים יכול לתת שירות טוב גם במישור זה.

* הכותב הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומומחה לשכר בכירים ולממשל תאגידי.

עוד כתבות

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

רשות המסים חשפה שיטת העלמת מס חדשה במכולות ופיצוציות

כחלק ממאבקה של רשות המסים בהון השחור ובשיטות שונות להלבין הון, חוקרת רשות המסים בעלי מכולות ופיצוציות שמבצעים העלמות באמצעות מכשירי כספומט המוצבים בבתי עסק

כוונת SMASH X4 של סמארט שוטר מותקנת על נשק / צילום: אתר החברה

היזמית יוצאת רפאל שמביאה לבורסה כוונת חכמה שמסוגלת ליירט רחפנים

סמארט שוטר, שנוסדה ומנוהלת בידי מיכל מור, תנסה לנצל את הגאות במניות הביטחוניות כדי לגייס 200 מיליון שקל ● בחברה הצומחת, שעדיין לא מרוויחה, מחזיקים גם הפניקס ואלטשולר שחם

שר האוצר בצלאל סמוטריץ', בוועדת הכספים, היום / צילום: נועם מושקוביץ, דוברות הכנסת

סמוטריץ’: קרקעות חקלאיות יוחרגו ממס הרכוש בחוק ההסדרים

שר האוצר הודיע כי יחריג קרקעות חקלאיות מהמס המוצע בחוק ההסדרים ● במסגרת ההצעה מוצע לקבוע מס רכוש בשיעור של 1.5% משוויה של קרקע ● חברי כנסת, קבלנים ונציגי העדה הדרוזית והחברה הערבית תקפו את ההצעה

ניצול קשישים / אילוסטרציה: Shutterstock

"זעקת הקשישים נשמעת לרחוק": מאחורי החלטת העליון נגד חברות האשראי

ביהמ"ש העליון קיבל את הערעור ואישר את הבקשה בתביעה הייצוגית נגד ישראכרט, כאל ומקס, בטענה כי לא מנעו את התופעה הידועה כ"עושק הקשישים" ● מה פסק המחוזי, מהן השלכות פסק הדין, וכיצד נפעל מעכשיו במקרה של הונאה? ● גלובס עושה סדר

נתוני הלמ''ס / צילום: Shutterstock

בשוק וברשות ני"ע לא מאמינים יותר לנתוני הדיור של הלמ"ס

ברשות ני"ע מחמירים את חובות הדיווח של יזמיות המגורים הציבוריות, מחשש שהמחירים בפועל נמוכים יותר בשל המבצעים ● זאת, בעוד שהשבוע דיווחה הלמ"ס על חודש שני ברציפות של עליות במחירי הדירות ● רשות ני"ע: "צריך להבין שכל מבצעי הקבלן מגלמים ירידה במחיר האפקטיבי"

שלמה קרמר, מנכ''ל ומייסד קייטו נטוורקס / צילום: Eclipse Media and Leonid Yakobov

המיליארדר הישראלי שמזהיר: אנחנו בעיצומה של בועת AI. ועדיין מחפש את ההשקעה הבאה בתחום

שלמה קרמר, מנכ"ל קייטו נטוורקס, אמר בראיון ל"ביזנס אינסיידר", כי למרות התמחור המנופח של שוק ה-AI, הוא עדיין ממשיך לחפש השקעות עם פוטנציאל אמיתי ● עוד אמר, כי מבחינתו יש שלושה תנאים מרכזיים הכרחיים להצלחה עסקית שחשוב להכיר

סניף דלתא / צילום: יח''צ דלתא

מניית האופנה שצנחה וגררה איתה את שאר הענף

ההכנסות של רשת האופנה הישראלית דלתא מותגים אומנם עלו מעט ברבעון האחרון של 2025, אך הרווח הנקי נשחק ● מניות אופנה נוספת נפלו היום בבורסה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה מעורבת בתל אביב; אנלייט זינקה ב-12%, דלתא מותגים נפלה ב-16%

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.3% ● דלתא מותגים הפילה גם מניות אופנה אחרות ●  טבע עלתה בעקבות ניסוי מוצלח ● אלביט טיפסה בקרוב ל-3%, לאחר שהודיעה על עסקאות בגובה 435 מיליון דולר ● לאחר שזינקו אתמול, מניות הבנייה והנדל"ן ירדו, מדד מניב חו"ל נפל במעל 4%

אילוסטרציה: Shutterstock

המרוויחים של ולנטיינ'ס דיי: ענפי התכשיטים, הקוסמטיקה והפרחים

גלובס מציג מדד הבוחן את היקף הקניות בכרטיסי אשראי ● מנתוני הפניקס גמא עולה כי רוב התכשיטים נרכשו בשבוע החולף בחנויות, בעוד קוסמטיקה נרכשה בעיקר באונליין

אלי גליקמן, נשיא ומנכ''ל צים / צילום: איתי רפפורט - חברת החדשות הפרטית

מכירת צים במעל 4 מיליארד דולר - מכה לשורטיסטים ולאנליסטים שלא האמינו בה

פרמיה משמעותית של כמעט 60% על מחיר השוק שישלמו קרן פימי והפג-לויד עבור חברת התובלה הימית, צפויה להסב הפסדים כבדים לשורטיסטים שהימרו נגדה ● אבל גם אנליסטים שמסקרים את צים "פספסו" את האפסייד במכירה: אף אחד מהם לא המליץ לקנות את המניה

מניות הבנייה מזנקות / צילום: Shutterstock

המומחים לא מאמינים לנתוני הלמ"ס. אז למה מניות הבנייה זינקו, ומה יקרה למחירים?

בעקבות המדד הנמוך, המשקיעים בת"א מתמחרים הורדת ריבית בשבוע הבא, מה שמשפיע לחיוב על מניות הנדל"ן, שזינקו בחדות בבורסה ● רונן מנחם ממזרחי טפחות: "מדד המחירים לצרכן, שהפתיע למטה, מגביר את הסיכוי להורדת ריבית" ● יובל אייזנברג, מנכ"ל בית ההשקעות אם אס רוק: "נתוני הלמ"ס לעליות מחירים משובשים לחלוטין. להפך - רואים קבלנים קטנים שפושטים רגל"

דנה עזריאלי / צילום: אריק סולטן

דנה עזריאלי מתיישבת על כס המנכ"לית עם שכר משודרג

דנה עזריאלי תהפוך למנכ"לית הקבועה של חברת הנדל"ן המניב ● השף יוסי שטרית ישתף פעולה עם מותג הרכב הסיני זיקר ● אחד המטוסים בארקיע יישא את שמו של הזמר יהורם גאון ● וזה המינוי החדש בקרן ההון סיכון של האחים ברקת ● אירועים ומינויים

שר הכלכלה ניר ברקת / צילום: דני שם-טוב, דוברות הכנסת

ניר ברקת יצא נגד הבורסה, והתנצל: "הוכיחה את עוצמתה"

שר הכלכלה טען כי "רק חברות נכות מנפיקות בישראל", וכי "חברות ההייטק המצליחות הולכות ישר לאמריקאים" ● בנוסף הוא קרא להנפיק את רפאל ואת התעשייה האווירית בארה"ב ולא בבורסה המקומית ● בהמשך ברקת פרסם הבהרה: "הבורסה הישראלית הוכיחה את עוצמתה ואת חסינותה; אני מצר על הניסוח הלא מוצלח"

נשיא ארה''ב דונלד טראמפ והמנהיג העליון של איראן עלי חמינאי / צילום: ap, Alex Brandon, khamenei.ir

איראן תרגלה אש חיה במצר הורמוז; בצעד חריג: הנתיב ייסגר

סבב השיחות השני בין ארה"ב ואיראן הסתיים; חמינאי: הטילים שלנו? לא עניינה של ארה"ב ● הרמטכ"ל זמיר התריע בפני הדרג המדיני על פוטנציאל לערעור היציבות ביהודה ושומרון בחודש הרמדאן ● מחאות באיראן לקראת השלמת 40 ימי האבל מאז הטבח שביצע המשטר במוחים ● דיווחים שוטפים

אמיר ירון, נגיד בנק ישראל / צילום: דני שם טוב, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

הנגיד יוריד את הריבית? שני נתונים שהתפרסמו ביממה מסבכים את התשובה

הלמ"ס פרסמה נתונים המציגים תמונה מורכבת: צמיחה של 3.1% וחוסן כלכלי, לצד אינפלציה בשפל של 1.8% ● על רקע התחזקות גם של השקל, נגיד בנק ישראל יצטרך להכריע האם הוא להמשיך להקל על המשק - או שמא הצמיחה האיתנה ושוק העבודה ההדוק מחייבים עדיין ריסון

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בתל אביב; מדד הבנייה זינק במעל 3%, מניות התוכנה נפלו

מדד ת"א 35 עלה בכ-0.4% ● מדד הביטחוניות התאושש ומחק יותר ממחצית מהירידות שרשם מתחילת החודש ● האינפלציה בישראל ירדה, אך קיים ספק לגבי הורדת הריבית בשבוע הבא ● באופנהיימר מעלים את המלצתם לטאואר, מחיר יעד גבוה ב-25% ממחירה הנוכחי ● עין שלישית מזנקת לאחר אישור מכירת 30% ממניותיה בחברה לקונגלומרט האמירתי אדג' ● היום לא יתקיים מסחר בוול סטריט לרגל יום הנשיאים

שותפי קרן קינטיקה ואלכס מור מ־8VC / צילום: לינוי ברק קורין

"נקסט ויז'ן לרחפנים" - ההשקעה החדשה של מייסד פלנטיר בישראל

קרן 8VC של מייסד פלנטיר נכנסה כמשקיעה מוקדמת בסטארט־אפ לייטויז'ן, המפתח מצלמות לרחפנים ● קרן הדיפנס־טק קינטיקה השתתפה במהלך

בתי הזיקוק, חיפה / צילום: שלומי יוסף

בניגוד לתוכניות הממשלה: המבקר בדוח חריף נגד העברת בזן

דוח מבקר המדינה על מוכנות משק החשמל למלחמה מזהיר מפני סגירת בית הזיקוק בחיפה ומדגיש את החשיבות של ייצור מקומי של דלקים ● הדוח עורר זעם בקרב ראש המועצה הלאומית לכלכלה, הרשויות המקומיות וארגונים ירוקים, שטוענים שהמתקן מהווה סיכון בטחוני וסביבתי ומדגישים את הצורך בפינוי ובקידום חלופות מבוזרות

מוצרי מזון בסופרמרקט / צילום: Shutterstock

הסקר שמגלה: הישראלים מתוסכלים מהמחירים, אבל לא מפסיקים לקנות

רוב מוחלט של הישראלים מרגישים את יוקר המחיה כמעט בכל תחומי החיים, במיוחד במזון, ומעידים כי הם מצמצמים רכישות - כך עולה מסקר חדש של מועדון הצרכנות הוט ● "למרות זאת", אומרת המנכ"לית גנית הראל, "בפועל הם לא מוותרים על תענוגות וחיים טובים"

ספינה של ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד / צילום: ap, Matthias Schrader

"השתלטות עם השלכות פוליטיות": איך מסקרים בגרמניה את רכישת צים?

כלי התקשורת בגרמניה מתייחסים לעסקת הרכישה של צים ע"י ענקית הספנות הגרמנית הפג-לויד כ"השתלטות עם השלכות פוליטיות" ● בעקבות לחץ פרו-פלסטיני, בקיץ האחרון הפג-לויד פרסמה הצהרה שבה היא מרחיקה את עצמה מההתנחלויות הישראליות מעבר לקו הירוק