גלובס - עיתון העסקים של ישראלאתר נגיש

ירידת שכר ציבורית

על שכר מנהלים, אי-תלות והצעת חוק מאגר הדירקטורים

שנת 2012 הייתה ככלל שנה טובה יחסית לשוק ההון הישראלי. מדד תל-אביב 100, המשקף את שווי השוק של 100 החברות הגדולות ביותר בבורסה, עלה ב-7.2% (יחסית לירידה של 20% בשנת 2011), ומדד תל-אביב 25 עלה ב-9% (לעומת ירידה של 18% בשנת 2011).

ההיסטוריה מלמדת כי בשנה שבה יש גאות בבורסה ישנה עלייה דרסטית גם בשכר המנהלים. אולם בשנת 2012 קרה ההיפך מכך בשוק הישראלי. כותרות העיתונים המתענגות על שכר הבכירים הגבוה הבליעו את התמונה האמיתית.

כך, למשל, התגמול של 10 המשתכרים הבכירים ביותר בכל הבורסה בשנת 2012 ירד בממוצע ב-30% לעומת התגמול של 10 הבכירים ביותר בשנת 2011. שכר המנהלים הבכירים שהם בעלי שליטה בחברות או קרוביהם ירד בממוצע בשיעור גבוה אף יותר.

קיימות סיבות מגוונות לתופעה זאת. בראש הרשימה מצויה לדעתי המחאה הציבורית (ומחאת הפוליטיקאים שנישאו על הגלים שיצרה המחאה הציבורית). שינוי מרכזי אחר היה התיקון לחוק החברות (תיקון מספר 16), שנכנס למלוא התוקף בסוף שנת 2011.

תיקון זה דרש קבלת אישור מחודש לשכר המנהלים שהם בעלי שליטה, לרבות אישור בידי רוב של המיעוט מקרב בעלי המניות. התיקון גרם באופן כללי לירידה בשכרם של בעלי השליטה, ובתגובת שרשרת גם לירידה בשכר בכירים אחרים.

גורם נוסף לירידת השכר הוא הפעילות המוגברת של רשות ניירות ערך ושל רגולטורים אחרים בנושא שכר בכירים. ניתן לציין בהקשר זה גם את פעילותה של חברת אנטרופי המייעצת למשקיעים המוסדיים כיצד להצביע, וכן ליטיגציה גוברת של בעלי מניות בנושא תגמול.

ברשימה ארוכה ומוכרת זאת של גורמים נפקד מקומו של גורם נוסף ששיחק תפקיד מרכזי, בעיניי, בירידת השכר. התיקון לחוק החברות שנזכר לעיל הגביר במספר הוראות שבו את הזיקה בין הדירקטורים-החיצוניים של החברה לבעלי המניות שלה בכלל, ולבעלי מניות מן המיעוט בפרט. לאחר התיקון לחוק, דירקטור-חיצוני יכול להיכנס לתפקידו רק לאחר אישור האסיפה הכללית כולה (ומכאן אישורו של בעל השליטה), ובנוסף אישור של רוב מקרב המיעוט.

עוד קבע התיקון כי הארכת כהונה של דירקטור-חיצוני כזה אינה מותנית באישורו של בעל השליטה, והמיעוט לבדו יכול לאשר את הארכת הכהונה (תיקון זה הוא פרי המלצת ועדת חמדני). לבסוף, הדירקטור-החיצוני יכול לשרת את החברה לפרק זמן מקסימלי של 9 שנים (במקום 6 שנים טרם התיקון).

פגיעה בזיקה בין הדח"צים לבעלי המניות

שינויים אלה הגבירו את הזיקה של הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות בכללותם. תיקון החוק מגונן על דירקטורים המתפקדים היטב מפני אובדן התפקיד שלהם. במקביל הוא חושף דירקטורים שכשלו לאפשרות שהמיעוט יסרב להאריך את כהונתם, והמשקיעים המוסדיים יסרבו למנות אותם לדירקטורים-חיצוניים בחברות אחרות. הגברת הזיקה והאחריות של הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות משחקת בעיניי תפקיד ניכר בתפקוד טוב יותר של הדירקטורים-החיצוניים אשר ממנו ניתן להתרשם לאחרונה.

אמנם הדירקטורים חוששים גם יותר לפעול, ולעיתים אין זה דבר טוב, אך באופן כללי הם ערניים יותר, מודעים לתפקידם ולמקומם בחברה, ונוטלים תפקיד משמעותי יותר בבקרה על התנהלות החברה. מי שמצפה שהדירקטורים-החיצוניים ינהלו את החברה שוגה בהבנת מקומו ותפקידו של הדירקטור, אך פעילות רצויה של בקרה מתאפשרת כאשר מתחזקת הזיקה של הדירקטורים לבעלי המניות.

הצעת החוק של חברי הכנסת ניצן הורוביץ, מיכל רוזין, תמר זנדברג ואילן גילאון חוטאת ללקח מרכזי זה. הצעת החוק שאותה הניחו על שולחן הכנסת בחודש שעבר, ב-18 במארס 2013, מבקשת להקים ועדה מטעם רשות ניירות ערך אשר תקים מאגר של דירקטורים-חיצוניים, וכל חברה המבקשת למנות לה דח"צ תפנה למאגר ותקבל באופן אקראי רשימת שמות אשר מקרבה יתמנו הדח"צים.

חסרונה של הצעה זו הוא בראש ובראשונה בכך שהיא פוגעת בזיקה שבין בעלי המניות לדירקטורים. הדירקטורים יצטרכו לשאת חן בעיני הוועדה מטעם רשות ניירות ערך (שבעבר, טרם חוק החברות, אחזה בתפקיד דומה והצהירה שהיא אינה מעוניינת בו עוד, שכן הוא אינו הולם את הרגולטור) ולא בעיני בעלי המניות.

ההצעה מגבירה אמנם את אי-התלות של הדירקטורים שייבחרו לתפקיד, אולם אי-תלות היא מקסם-שווא. אי-תלות היא מרשם לאדישות, לבינוניות ולשרירות. במקום אי-תלות יש לקדם זיקה ותלות, אך לוודא כי מדובר בתלות ובזיקה לגורם הנכון - לכלל בעלי המניות של החברה, כפי שנעשה בתיקון מספר 16 לחוק החברות.

ריענון רשימת השחקנים בשוק הדירקטורים

ומה באשר לעצם הרעיון להקמת מאגר דירקטורים? כל עוד לא מדובר במאגר המוקם על-ידי הרגולטור ולא נכפה על בעלי המניות של החברה, מדובר דווקא בעיניי ברעיון מפתה.

לעיתים קרובות אני נתקל בחברות ציבוריות המחפשות מועמדים לכהונת דירקטורים, שיהיו מוכשרים לתפקיד ויעברו גם את שבט ביקורתו של המיעוט. אם לדוגמה ירימו המשקיעים המוסדיים את הכפפה ויקימו מאגר דירקטורים, יהיה בכך שירות הולם לחברות ותו כשרות למועמדים. בדרך זו ניתן יהיה לתגבר בצורה נוספת גם את הזיקה בין הדירקטורים-החיצוניים לבעלי המניות מהציבור אשר המשקיעים המוסדיים מייצגים אותו.

יש להניח כי הקמת מאגר כזה תצטרך לקבל את ברכתם של הרגולטורים השונים, ובפרט את אישורו של הממונה על ההגבלים העסקיים, אשר בסמכותו לאפשר למוסדיים להתארגן לפעולה משותפת לצורך העניין.

הקמת מאגר דירקטורים כזה יכולה לשרת עוד שתי מטרות חשובות. ראשית, קיימות חברות המתקשות למנות דירקטורים-חיצוניים לאחר תיקון החוק. מדובר בעיקר בחברות קטנות שבהן קיים סכסוך בין קבוצות שונות של בעלי מניות, ודרישות האישור המכבידות (והמוצדקות ככלל) של תיקון מספר 16 מובילות את החברות האלה למבוי סתום.

מאחר שחברה אינה יכולה לתפקד בלי דירקטורים-חיצוניים, אני סבור כי במקרה שכזה בית המשפט יכול להיחלץ לעזרתה ולמנות לחברה דירקטור, מכוח הסמכות הכללית של בית המשפט בחוק החברות להסיר כל פגיעה ("קיפוח") בבעלי מניות בחברה. קיומו של מאגר דירקטורים יקל על בית המשפט במשימה זאת.

שנית, בעקבות פסק הדין הידוע בעניין עסקת מכתשים אגן - שניתן בעקבות תביעה ייצוגית על טענת קיפוח בעלי מניות בשל קבלת תמורה עודפת - אימץ המשק באופן גורף את השימוש בוועדות דירקטורים בלתי-תלויות לניהול משא-ומתן עם בעל השליטה בעסקאות הנגועות בניגוד עניינים.

שינוי מבורך זה מאמץ המלצה שפורטה במאמר שלי עם פרופ' חמדני משנת 2008. אולם השימוש המוגבר בוועדות משא-ומתן כאלה, אשר הדירקטורים-החיצוניים משחקים בהן תפקיד מרכזי, מחייב גם התאמה מסוימת בכישורי הדירקטורים-החיצוניים הנבחרים לתפקיד, ואולי אף גידול במספרם. שינוי כזה מצריך ריענון של רשימת השחקנים הפעילים בשוק הדירקטורים, ומאגר מסודר של המשקיעים המוסדיים יכול לתת שירות טוב גם במישור זה.

* הכותב הוא מהפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב ומומחה לשכר בכירים ולממשל תאגידי.

עוד כתבות

קניות אונליין / איור: גיל ג'יבלי

מיהן קמעונאיות המזון שהתחזקו באונליין, ומי עדיין לא בתמונה?

בין 15 אתרי הקניות הישראלים הבולטים באפריל נמנות שש רשתות מזון: שופרסל, רמי לוי, ויקטורי, קשת טעמים, טיב טעם וחצי חינם - בעוד יוחננוף וקרפור בחוץ ● הדירוג החודשי של אתרי האונליין

רשות המסים / אילוסטרציה: טלי בוגדנובסקי; צילומים: איל יצהר, shutterstock

ביהמ"ש לענייני משפחה חשד בהלבנת הון, ונתן לרשות המסים מסמכים חסויים

ביהמ"ש לענייני משפחה הורה להעביר את כל המסמכים בסכסוך משפטי בין שני אחים לעיונה של רשות המסים לטובת בחינת פתיחה בחקירה פלילית, לאחר שעלו חששות להלבנת הון דרך חשבונות של האחים בשווייץ ● נקבע: הצורך לבחון האם בוצעו עבירות מס ע"י האחים, גובר על חיסיון ההליך ועל זכותם לפרטיות

דב קוטלר, המנכ''ל היוצא של בנק הפועלים / צילום: כדיה לוי

ברקע מכתב המפקח: הפועלים עם רווח של 1.9 מיליארד שקל ויחלק 40% כדיבידנד

שבועיים אחרי שמנכ"ל הבנק דב קוטלר הודיע על פרישה, הפועלים מפרסם דוחות ומגלה תשואה להון של 14.6% ברבעון הראשון של השנה ● בתיאום עם בנק ישראל יחלק הפועלים דיבידנד של 775 מיליון שקל, ימים ספורים אחרי שהמפקח על הבנקים קרא לחלוקת רווחים שקולה על רקע המלחמה

אבי לוי, מנכ''ל דיסקונט / צילום: ישראל הדרי

רווחי בנק דיסקונט ירדו ב-17% ברבעון; שיפור ניכר בהוצאות בגין הפסדי אשראי

הירידה ברווח הנקי מוסברת על ידי הבנק בשינוי בעליית המדד ומצמצום פער הריבית ● הכנסות הבנק ירדו ב-5% ● דירקטוריון הבנק החליט על חלוקת דיבידנד בשיעור של 30%, בסך של 315 מיליון שקל

מנכ''ל חברת נייס ברק עילם / צילום: שלומי יוסף

המנכ"ל עזב והמניה נפלה: האם זה הזמן להשקיע בנייס?

בתוך יומיים לאחר הודעת הפרישה של המנכ"ל ברק עילם, איבדה מניית הטכנולוגיה הישראלית כ־15% ● האנליסטים הופתעו ובג'פריס הפחיתו את מחיר היעד למניה בכ־18% ● באופנהיימר מזהים הזדמנות השקעה "לאור מובילותה של נייס בענן ו־AI"

מרכז נתניה / צילום: איל יצהר

מעל 3.5 מיליון שקל לדירת 4 חדרים: העיר הגדולה שמתברגת בצמרת המחירים, מיד אחרי תל אביב

מחיר ממוצע של דירה שנרכשה ברבעון הראשון היה גבוה בכ–130 אלף שקל מהמחיר ברבעון השלישי אשתקד לפני המלחמה, כשהעליות נרשמו גם בצפון ובדרום ● תל אביב נשארת הכי יקרה, אם כי שם מחיר דירת 4 חדרים דווקא ירד בחצי השנה האחרונה ● הרצליה היא העיר הגדולה הבאה בתור, עם 3.65 מיליון שקל לדירה. ומי העיר היחידה שבה נרשמו ירידות?

מוחמד מוחבר, צפוי להיות ממלא מקום הנשיא באיראן / צילום: Reuters, Pacific Press

מפעילות גרעינית ועד טילים בליסטיים: הכירו את הנשיא הזמני של איראן

כאשר נשיא מת או אינו כשיר למלא את תפקידו, החוק באיראן קובע כי ממלא מקומו יהיה הסגן הראשון ● עם מותו של איברהים ראיסי מונה סגנו הראשון מוחמד מוחבר ● בחירות לנשיאות יש לקיים תוך פרק זמן מקסימלי של 50 יום

צילומים: AP, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

היורש, הכלכלה המקומית וההשלכות על הנפט: איראן נערכת ליום שאחרי ראיסי

התרסקות המסוק שהובילה למותו של נשיא איראן אברהים ראיסי הכניסה את המדינה לטלטלה ● מי שיתפוס את מקומו עד לקיום בחירות חדשות הוא סגנו, מוחמד מוחבר, שנהנה מקרבה למנהיג העליון חמינאי ● כיצד תושפע הפקת הנפט ומה הסיכויים של הנשיא הבא לחלץ את איראן מהמשבר הכלכלי הגדול שלה?

מחשב העל Israel-1 של אנבידיה

העולם נכנס לעידן ה–ChatGPT, איך יכול להיות שלישראל אין מחשב על?

התוכנית להקמת מחשב־על לאומי עברה גלגולים רבים מאז שנכללה בהמלצות ועדת הבינה המלאכותית ב־2021, וטרם נבחר זכיין או מיקום ● זאת בזמן שהצרכים והדרישה לתשתיות מחשוב רק הולכים ומתעצמים בעידן ה־ChatGPT ● בינתיים, לוואקום הממשלתי נכנסים יזמים פרטיים

סין שורפת את כל הגשרים עם ישראל, וחמאס מתחזק ביהודה ושומרון

גלובס מגיש מדי יום סקירה קצרה של ידיעות מעניינות מהתקשורת העולמית על ישראל במלחמה • והפעם: איך תיראה איראן אחרי מותו של ראיסי, היחסים של ישראל וסין במשבר ולמה חמאס מתחזק ביהודה ושומרון ● כותרות העיתונים בעולם 

נשיא איראן, איברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

קיצוני אפילו במונחים של איראן וכזה ששלח אלפים למותם. הכירו את הנשיא שנהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של איברהים ראיסי התרסק אתמול בגבול עם אזרבייג'ן, ולאחר דיווחים סותרים, באיראן הודיעו הבוקר רשמית על מותו, יחד עם שר החוץ האיראני ● הוא נחשב מהקשים שבין השמרנים האיראנים, לאחד מגדולי שונאי ישראל ומי שזוהה כאחד מהמועמדים הבולטים לרשת את המנהיג העליון עלי חמינאי עם מותו

נשיא איראן, אברהים ראיסי / צילום: ap, Vahid Salemi

איראן דיווחה רשמית: הנשיא ראיסי נהרג בהתרסקות מסוק

מסוקו של הנשיא התרסק אתמול בשעות הצהריים (שעון ישראל) ונותק הקשר עימו ● אחרי מספר דיווחים סותרים, הטלוויזיה הממלכתית באיראן דיווחה כי שברי המסוק אותרו וכי אין סימני חיים במקום, וכעת היא מדווחת רשמית על מותו ● באותו מסוק טס גם שר החוץ האיראני, חוסיין אמיר עבדוללהיאן, שנהרג אף הוא

מירן פחמן, יוזם תחרות גרנות / צילום: טרלן בן אבי

בצל המלחמה: תחרות הפרסום העצמאית גרנות תתקיים השבוע

בעקבות המלחמה ייערכו כמה שינויים באירוע, אך לא כל משרדי הפרסום הגדולים בטוחים בנחיצותו ● איש הפרסום מירן פחמן, מיוזמי התחרות: "האירוע יתייחס ברגישות למצב"

כרים חאן, התובע הראשי בבית הדין הפלילי הבין-לאומי / צילום: AP-Mary Altaffer, Shutterstock, עיבוד: טלי בוגדנובסקי

המסר המסוכן של האג: אין הבדל בין מנהיג טרור למנהיג דמוקרטי

כרים חאן, התובע הכללי של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, התייצב בפני המצלמות והודיע לראשונה בראיון ל-CNN על כוונתו להעמיד לדין את ראשי חמאס מחד ואת נתניהו וגלנט מאידך ● הניסיון ליצור השוואה בין הצדדים הוא מסוכן למעמד הדמוקרטיה

בורסת תל אביב / צילום: שלומי יוסף

נעילה חיובית בת"א; פז נפט זינקה בכ-8.5%, דלתא מותגים ב-8%

מדד ת"א 35 עלה ב-1.1% • מימושים בנקסט ויז'ן ● סלקום: ירידה של 87% ברווח הנקי ● מותו של נשיא אירן עלול להשפיע על השווקים, ובפרט על שוק הנפט ● אופנהיימר: "החולשה במניית נייס היא הזדמנות השקעה אטרקטיבית" ● מיטב: "בשוק האג"ח המקומי מתעלמים מהסיכונים של חברות הנדל"ן" • יוליוס בר: "ביקוש אסייתי חזק דוחף את מחירי הזהב והכסף כלפי מעלה"

יובל זילבר ז''ל / צילום: באדיבות המשפחה

קרן חדשה להנצחת קצין שנפל במלחמה תסייע לחיילי מילואים בעלי עסקים

"הקרן של יובל", להנצחת יובל זילבר ז"ל, הוקמה ע"י אפרת פלד, יו"ר ומנכ"לית אריסון השקעות, שבנה היה חברו הטוב מילדות ● כעת מבקשים בקרן לגייס עוד חצי מיליון שקל להלוואות לעצמאים ● ישראל מתגייסת

חנן מור / צילום: אייל טואג

אחרי חצי שנה: ביהמ"ש אישר את הסדר החוב בחנן מור

עיקרי הצעת ההסדר הם השלמת פרויקטים של בנייה, מכירה ואכלוס של מאות יחידות דיור, מה שיאפשר פירעון חובות לחלק מהנושים ● כחלק מההליך ידוללו חנן מור ושותפו מאור לאחוזים בודדים בחברה הציבורית ● ביהמ"ש: "המרת החוב להון תאפשר לקבוצה לצאת לדרך חדשה תחת מינוף מוקטן"

דרור מרמור, גורי נדלר, רות שוורץ, ארז קמיניץ וענאיה בנא, בפאנל בנייה, דיור והתחדשות עירונית כמנוע צמיחה / צילום: תמר מצפי

בנייה עירונית במרכזי יישובים ערביים גדולים כמפתח לצמיחה

בכנס גלובס שוחחו בכירים בפאנל על האתגרים בתכנון ובנייה בחברה הערבית ● עוד נידונה השאלה: האם נכון להמשיך לבנות יישובים מגזריים? המשתתפים הסכימו כי הגיע הזמן לשינוי

אודי מוקדי, מייסד ויו''ר סייברארק / צילום: דיויד שופר

תמורת 1.54 מיליארד דולר: סייברארק הישראלית רוכשת את חברת Venafi

סייברארק תשלם כ-1 מיליארד דולר במזומן וכ-540 מיליון דולר במניות עבור Venafi, חברה העוסקת בניהול זהויות מכונה ● העסקה צפויה להיסגר במחצית השנייה של 2024 בכפוף לאישורים רגולטוריים

גל הרשקוביץ / צילום: תמונה פרטית

היועץ שהוביל את מכירת הדואר עונה לביקורות: "הערכות השווי תואמות למחיר שהושג"

ראש אגף התקציבים לשעבר ומי שייעץ לרשות החברות בהליך הפרטת הדואר, גל הרשקוביץ, נחוש בדעתו כי תוצאות המכרז מיטיבות עם הציבור ● בריאיון לגלובס הוא מבטיח שהמחירים לא יעלו ומתייחס לניסיונות ההדחה של היו"ר מישאל וקנין