"תפקיד מנכ"ל האוצר הוא מורכב ביותר כי המשרד מכיל כמה אגפי מדיניות - כמו אגף התקציבים שאחראי על תכנון התקציב - שבכל אחד מהם עומד מנהל שגם הוא בדרג מנכ"ל. מנכ"ל האוצר אינו מטפל בעניינים מינהליים של אוצר. יש לו סמנכ"ל, וזה מראה עד כמה מנכ"ל האוצר עסוק. אני הייתי מתחיל כל יום ב-8 בבוקר ומסיים בין 22:30 ל-23:00", נזכר פרופ' אבי בן-בסט, מבכירי המאקרו-כלכלנים במשק ומטובי המנכ"לים שהיו לאוצר, בשיחה עם "גלובס" לרגל מינויה של יעל אנדורן למנכ"ל החדש של המשרד.
בן-בסט מכהן כיום כפרופסור באוניברסיטה העברית ובמרכז ללימודים האקדמאיים. לדבריו, "עיצוב התפקיד תלוי גם באישיות, בהתמחות. מנכ"ל לא רק מעורב אלא הוא דמות מרכזית בניהול המדיניות המאקרו כלכלית". בן-בסט נותן דוגמה: "ניקח את תקציב המדינה. המנכ"ל מאוד מעורב בדיון על כל המצרפים הפיסקאליים לרבות גודל ההוצאה, גודל המיסוי ויעד הגירעון. הוא בעצם מנהל את הדיון הזה. הוא ישפיע מאוד על תמהיל הקיצוצים, על הטיפול במסים - האם לבטל פטורים או להעלות את שיעורי המס. אותו דבר כאשר דנים על מדיניות השכר במגזר הציבורי. הוא זה שמחליט על המשתתפים בדיון ואצלו מתקבלות ההחלטות לקראת הליכה לשר".
בשנים האחרונות, מדגיש בן-בסט, למנכ"ל תפקיד חיוני נוסף: "המנכ"ל מופקד על הרפורמות המבניות הגדולות. אני עמדתי בראש רפורמות במס הכנסה ליחידים, בפרומה במס קנייה ועוד. כל רפורמה כגון העסקת עובדים זרים, ניהול מו"מ עם הפלסטינים, משק החשמל - המנכ"ל הוא זה שעומד בראש הוועדות. הרכב האנשים בוועדות הללו הוא לא רק של האוצר. זה היום חלק גדול מתפקידו, הן בגיבוש והן בהולכה שלהן בממשלה". תפקיד נוסף שאנדורן תצטרך לעשות לפי בן-בסט הוא ניהול מו"מ לדוגמה עם ההסתדרות.
"להתוות עקרונות"
לבן-בסט כמה המלצות פרקטיות למנכ"לית החדשה: "אם היא רוצה להשאיר את חותמה היא חייבת להשקיע את כל האנרגיה בהתחלה בפתרון בעיית הגירעון בדרך שתמזער את הפגיעה בצמיחה ולא תחמיר את בעיית האי שוויון הכלכלי. מדובר על החלטות עקרוניות. היא לא צריכה להתערב בפרטי תקציב החינוך. אין לה זמן לזה. היא צריכה להתוות יותר את העקרונות: איזה מסים, איזה תחומי הוצאה".
לגבי התקופה שלאחר אישור התקציב, בן-בסט ממליץ לאנדורן להיכנס בכל הכוח ברפורמות המבניות: "מיד אחר התקציב, היא חייבת לחדש את תנופת הרפורמות המבניות כי זה החלק הגדול יותר של העבודה החדשה שלה. ב-4 השנים האחרונות ראינו מעט מאוד רפורמות. למעשה, חוץ מהשינוי במדיניות תמלוגי הגז, לא היו רפורמות מהותיות".
לדברי בן-בסט, הרפורמה הראשונה שעליה לטפל בה היא זו שבתחום הריכוזיות: "המלצות הוועדה היו רכות מדי. עמדת המיעוט של נציג אגף התקציבים באוצר (גל הרשקוביץ) מחמירה יותר והיא הנכונה והרצויה והמנכ"לית חייבת להתגייס בעצמה כדי להוביל את הפרומה הזו ולוודא שתתבצע במינון הנכון".
מיד אחר כך מציע בן-בסט להמשיך את הטיפול בקבוצה גדולה של רפורמות שעל חלקן כבר התחילו לעבוד, כגון הגברת התחרות בענפים מונופוליסטים. "זה קריטי שהמנכ"לית תקדם את הרפורמות הללו, תשלים את העבודה ותוציא אותם לגמר. יש הרבה מונופולים והמחירים הם מופרזים לעומת שווקים תחרותיים". עם זאת, בן-בסט מתריע כי "היא לא צריכה לגבש את ההמלצות של הרפורמה בוועדת המזון או תעופה. לא יהיה לה זמן להיכנס לפרטים הללו".
בן-בסט מבקש מאנדורן גם לטפל בסוגיה שלא נמצאת במישרין בתחום עיסוקה אבל לאוצר השפעה מכרעת: מצוקת הדיור. "יש כשל שוק מהותי והאוצר חייב להיות מעורב. הכשל כאן אינו טמון בסקטור העסקי. הממשלה אשמה בכך שהמינהל ורשויות התכנון לא משחררים מספיק קרקעות מתוכננות לשוק. מנכ"לית האוצר צריכה להיות מעורבת בעניין זה".
בן-בסט הסכים להתייחס גם לשאלה אם תפקיד המנכ"ל משתנה כששר האוצר אינו בקיא בכלכלה וטען כי "רוב שרי האוצר לא היו כלכלנים למעט אחד או שניים, אבל חלקם באו עם רקע מתאים יותר. לדוגמה, בייגה שוחט היה קודם יו"ר ועדת כספים. אין ספק שעדיף שלשר האוצר היה רקע משמעותי יותר בכלכלה. בכל מקרה צריך לזכור כי עיקר תפקיד של השר הוא להכריע בין חלופות שונות על-פי תפיסת עולמו וסדר העדיפויות שלו. המערכת היא זו שחייבת לדאוג ולהכין חלופות ושם המנכ"ל הוא גורם חשוב מאוד. לפני שמגיעים לשר, מגיעים למנכ"ל".
כמיטב המסורת, בן-בסט מסרב להתייחס למינוי עצמו ולהעניק לאנדורן ציונים, ומסכם כי "היא נבחרה וצריך לאחל הצלחה מרבית".