יו"ר ההסתדרות, עופר עיני, הכחיש היום (א') בשיחות סגורות את הפרסומים בדבר נכונותו להתפשר לכאורה בסוגיית השכר במגזר הציבורי, כחלק מעסקת חבילה כוללת. עיני סבור כי מדובר בהדלפות מכוונות, שנועדו להלחיץ את כל הצדדים הנוגעים בדבר לכיוון של פשרה ברורה, שתכליתה פגיעה בכיס של העובדים, ומדגיש כי דיונים מהותיים יתקיימו רק לאחר יום העצמאות.
על-פי הערכות, עיני יסכים לדחות את הפעימה האחרונה שנותרה בהסכם השכר במגזר הציבורי בשיעור של 1% (שאמורה להינתן ביולי) עד 2015, ואולם בשני תנאים בלבד: שתהיה תשואה יפה על אותה פעימה, כך שבטווח הארוך העובדים רק ירוויחו; ושהשנתיים הקרובות לא יהיו בגדר "שנים אבודות", אלא שעובדי המגזר הציבורי יקבלו בעתיד שיפוי על השחיקה בשכר בשנים אלה. כפי הנראה, זהו הוויכוח הגדול ביותר שצפוי להתעורר בימים הקרובים: אנשי האוצר יטענו כי לא ניתן להתחייב מראש לתוספות שכר "כפולות" בעוד שנתיים. נציין כי תוספת השכר המדוברת, בשיעור של 1%, שווה ערך למיליארד שקל.
כמו ב-2009?
עיני הבהיר בסוף השבוע שחלף כי מיסוי של קרנות ההשתלמות יהיה בבחינת "קו אדום", וככל הנראה המסר הזה נקלט היטב בלשכתו של שר האוצר, יאיר לפיד. עם זאת, בניגוד לסוגיית השכר במגזר הציבורי שבה לא ניתן לבצע שינויים ללא הסכמה - שכן מדובר בהפרת הסכם - לממשלה יש סמכות לכאורה לבצע שינויים במיסוי באופן חד-צדדי. מסיבה זו, מיסוי קרנות ההשתלמות הוא השוט האפקטיבי ביותר של משרד האוצר, וספק אם יוותרו עליו לפני שעיני יציג ויתור מצדו.
אם עיני אכן יסכים לוויתור מסוים, הוא צפוי לחתור להישג כזה או אחר לטובת העובדים. על-פי הערכות, עיני ידרוש לכל הפחות הקמת ועדה שתבחן את החזרת האג"ח המיועדות, להגנה על כספי החוסכים. זה תקופה ארוכה טוען עיני כי כספי הפנסיה של העובדים מופקרים בשוק ההון ללא כל מנגנון הגנה, ואולם אף שהצהיר בהזדמנויות שונות כי יציג את הסוגיה כיעד מרכזי של ההסתדרות, עדיין לא נעשה דבר משמעותי בעניין. ייתכן כי עיני ינסה לשחזר גם את המהלך שהוביל ב-2009, כשהסכים לוותר על מחצית מדמי ההבראה של העובדים, ובתמורה זכה לשורה של תיקוני חקיקה לטובת "חיזוק העבודה המאורגנת".