ברית מילה: המופע "תן למילים לעשות בך" חוגג 40

ערן צור, משתתף קבוע במופע, מספר על עשייה מתוך תחושת שליחות לשפה העברית

מזה כחמש שנים מעלה מדיטק חולון את סדרת המופעים "תן למילים לעשות בך", מופע שבו סופרים, משוררים, שחקנים וזמרים, מגישים ביצועים מולחנים לקטעי פרוזה עבריים ובעיקר לשירים שעד כה יד מלחין לא נגעה בם. בתקופה שבה המילה הכתובה הולכת ומאבדת מערכה, הפרויקט המוזיקלי הוא אחת מאותן נאות מדבר ספורות בתרבות הישראלית. יותר מ-200 שירים הולחנו במסגרת הפרויקט, אשר אלמלא נוצר, ספק רב אם רבים מאותם טקסטים היו פוגשים אי פעם תו, צליל, או קהל. יהלי סובול, אפרת בן צור, קרני פוסטל, אפרת גוש, אסף רוט, ערן צור ושלומי שבן, נמנים עם הצוות הקבוע האמון על הלחנת השירים ועל הגשתם, כאשר בכל מופע מתארח אמן אחר. לרגל ההופעה ה-40 במספר, שתתקיים ב-3 במאי במדיטק, ישירו אלה מבחר מתוך כל השירים שהולחנו לאורך הסדרה.

"הלחנת טקסטים של משוררים זה מירוץ שליחים של דורות, תורה שמישהו ניסה לפרש", אומר בראיון ל"גלובס" הזמר והיוצר ערן צור, ומספר שטרם בחר את השירים שאותם יבצע במופע. צור: "יש כמה שירים אופציונליים. שיר של בודלר, שיר של מחמוד דרוויש. שיר אחד של פנחס שדה".

- המופע הוא מירוץ שליחים עם שליחות? לגרום לאנשים להקשיב למילים, למשמעות שלהן?

"אם לא היה המופע, לא היו מלחינים את פנחס שדה. זה לא שיש לזה קהל רחב, זה לא פן ישראלי שכולם צורכים. אבל יש אנשים שזה אוויר בשבילם, חמצן. שבאים ואומרים לנו שאם לא היינו עושים את מה שאנחנו עושים, היה חסר משהו. וגם אני, כצרכן תרבות, זה חמצן רוחני בשבילי, ואם לא היו מופעים מהסוג הזה, הייתה פה שממה תרבותית".

- יש שיטענו שהיום, בטח לעומת שנים רחוקות, אנחנו מצויים עמוק בשממה כזאת.

"בישראל של שנות ה-50 עד ה-80, אם היית רוצה להיקרא 'אדם משכיל', היית צריך לדעת מה אלתרמן פרסם, מה נתן זך הוציא ואיזו פרובוקציה עשתה יונה וולך. היום זוהי נחלתם של מתי מעט.

"מצד שני, יש כיום דור של משורים צעירים כמו נועם פרתום, רועי צ'יקי ארד, שמעון אדף והחבורה שלו, שהם כותבים מעולה. הם לא פחות טובים ולא נופלים מנתן זך ומדליה רביקוביץ' ומאברהם שלונסקי. יש להם קהילה כזו, נכון שהיא קטנה וזנוחה בפרספקטיבה מסחרית, בדיוק כמו שיש סצנה של רוק אלטרנטיבי".

- ויש סצנה אחרת, מפותחת, של יוצרים ישראליים ששרים רק באנגלית. לי זה נשמע לעתים לא טבעי, לא אמיתי.

"אנחנו, הצוות של "תן למילים", זו חבורה שמחויבת לעברית. אני חרד לעניין השפה, אם לא יתמודדו עם העברית, היא לא תתפתח. והשאלה היא מה יהיה עם האבולוציה של העברית.

"אני מופיע באוזן-בר, בלבונטין, בבארבי, ברידינג 3, אין לי לאן להגדיל את השטח שלי. עבור האמנים ששרים באנגלית, שמצליחים בחו"ל, השמיים הם הגבול. תראה את אסף אבידן, את קרן אן, שיכולה להצליח בפריז, בניו-יורק, בסין. יש לה הרבה יותר עבודה. גבע אלון, למשל, ששר באנגלית, הייתי מת שהוא יתמודד עם העברית. אבל בחבר'ה האלה רוצים שלושה מיליון צפיות ביוטיוב, ולא 70 אלף".

כמו כפפה ליד

ציון המופע ה-40 לא מסמן סיום, אלא את חגיגיות המעמד. המופע ימשיך, מצוקת חומרים לבטח אין, ולמרבה המזל, גם לא מצוקת תקציב. האמנים המשתתפים יוצאים נשכרים גם בכך ששירים שהלחינו במסגרת הפרויקט, מוצאים את דרכם לאלבומיהם האישיים. צור מספר שהלחין במסגרת המופע כ-30 שירים, חלקם ראו אור באלבומיו. צור: "לפעמים הביצוע הוא חד-פעמי, ולפעמים אנחנו לוקחים אותו לתקליטים שלנו. השיר 'אהובתי ירושלים' (מילים של נעים עריידי, מ"ש), יצא באלבום שלי. וגם 'בחוץ' של אתגר קרת, שנפל לידיי והתאים לי כמו כפפה ליד".

- בחירת השירים היא שלכם? יוצא שאתם מתחרים ביניכם על שיר?

"אנחנו מקבלים רשימה של שירים. אלי שנברג הוא האחראי לספק לכל אחד אסופה של שירים. אם הנושא הוא משורר מסוים, הוא עושה את הבחירה הראשונית. אני מקבל 20 שירים, מתוכם בוחר שניים. לא תמיד הראשון שמקבל טקסט הוא זה שבסופו של דבר מלחין אותו".